tzvika770
בג"צ אסר זמנית להכריז על נעדר
קרב סולטן-יעקוב כעל חלל
בג"צ הורה לרב הצבאי הראשי שלא להכריז על החייל יהודה כץ כעל חלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע, עד שתוכרז העתירה; בצה"ל הוחלט שגם שני הנעדרים האחרים, זכריה באומל וצבי פלדמן, שמשפחותיהם לא הצטרפו לעתירה, לא יוכרזו בינתיים חללים
מאת: נועם שרביט   |     |  www.Nfc.co.il
אביו ניסה להיפגש עם אסד. הנעדר זכריה באומל
משפחתו לא הצטרפה לעתירה. הנעדר צבי פלדמן
בג"צ הורה שלא להכריז עדיין. הרב הראשי ישראל וייס
הרמטכ"ל: נמשיך לפעול להשבת רון ארד, גיא חבר ונעדרי סולטן יעקוב

צה"ל יכריז: נעדרי סולטן יעקוב - חללים; יונה באומל: בני חי

דוח חשאי: נעדרי הקרב בסולטן-יעקוב יוכרזו כחללים שמקום קבורתם לא נודע

באומל לאסד: הגיע הזמן לצעד אמיץ - עזור לנו להחזיר הבנים

מצבו של הנעדר זכריה באומל "סביר באופן יחסי" - והוא הועבר מסוריה ללבנון

בג"צ האריך (יום ב', 21.6.04) בחצי שנה את צו הביניים האוסר על הרב הצבאי הראשי, תא"ל ישראל וייס, להכריז על החייל יהודה כץ, אחד מנעדרי קרב 'סולטן יעקוב', כעל חלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע.

בצה"ל הוחלט להחיל את ההחלטה גם על זכריה באומל וצבי פלדמן, נעדרי הקרב האחרים, על-אף שבני משפחתם בחרו שלא להצטרף לעתירה. השופטים יעקב טירקל, מרים נאור ויהונתן עדיאל, קבעו שהדיון הבא יתקיים בעוד 6 חודשים, והורו למשפחות ולמערכת הביטחון לבוא בדברים בנושא, כדי להגיע להסכמה. השופטים גם הסירו את צו איסור הפרסום שהוטל "ביחס להגשת העתירה, לאמור בה ולהחלטות שתינתנה בה".

לעתירה שהגישו יוסף ושרה כץ בחודש פברואר השנה, צורפו 3 תצהירים של ראשי אכ"א בעבר - מתן וילנאי ויהודה שגב, ושל אל"מ (במיל.) שלומית כרמי, שהיה ראש ענף נעדרים באכ"א, המתנגדים כולם להכריז על כץ כעל חלל. האלוף (במיל.) וילנאי אומר, כי החלטת הרב הראשי פסולה ומנוגדת לעקרונות צה"ל.

הטענות העיקריות מופנות כלפי הרב ישראל וייס

העתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד ישי שריד, כוונה נגד הרמטכ"ל, רב-אלוף משה (בוגי) יעלון; שר הביטחון, שאול מופז; ראש הממשלה, אריאל שרון; ראש אגף כוח אדם בצה"ל, האלוף גיל רגב; והרב הצבאי הראשי, תת-אלוף הרב ישראל וייס.

פרחיה הימן, אחותו של יהודה כץ, האשימה את צה"ל ואת הרב הראשי וייס כי הפקירו את אחיה במשך 22 שנים. לטענתה, הרב ישראל וייס הציג לפני הרבנים הראשיים בעבר ובהווה מידע שיקרי, ועל בסיסו קיבל מהם את ההסכמה להכריז על אחיה כעל "חלל".

"אחרי שקראנו את הדוח החשאי, יצאנו רק עוד יותר מחוזקים בדעתנו, שהסיכוי שיהודה נתפס חי - גדול יותר ממה שידענו עד היום. מה שאומר, שהאכילו אותנו שקרים במשך 22 שנה", אמרה הימן ל-Nfc.

הרב וייס הונה את הרבנים שאישרו את עמדתו ולכן הם חזרו בהם

"הרב וייס וראש אכ"א שיתפו פעולה ביניהם", היא אומרת בזעם רב. "וייס פנה לרבנים ברי סמכא ומקובלים, כמו מרדכי אליהו, הרב שלמה עמר והרב עובדיה יוסף, בבקשה שיתמכו בהחלטתו. הרב אליהו כתב לו, שלאחר שהוצגה בפניו תמונה רחבה ולאחר חקירה ודרישה, הוא קובע בכאב גדול כי החייל הקדוש אינו בין החיים".

ואולם, היא מוסיפה, "חצי שנה אחר כך, כתב הרב אליהו לרב הצבאי הראשי כי לפי המסמכים שהציגו לו הוריו של כץ אין לעשות שימוש בעמדתו הקודמת. גם הרבנים האחרים חזרו בהם... הרב וייס, לא רק שהציג כאילו המהלך על דעתנו, אלא גם הירבה להציג חלק מהראיות ולא את כולן. כל מידע שהצביע שיהודה לא נהרג - לא נמסר לרבנים".

"זו תת רמה של קצין שצריך להעיף אותו מצה"ל", אומרת הימן על הרב וייס. "הוא נתן מידע שיקרי, מגמתי ולא מלא. אני ואחי הזהרנו אותו לפני המהלך שלא יכריז על יהודה כחלל אם אין לו כל הוכחה חדשה, כי זה יגמור את ההורים שלנו. ואשר יגורנו - בא לנו: אימי קיבלה אירוע מוחי וכיום היא אישה סיעודית לשארית חייה. וייס כתב חמשירים בהחלטתו כאילו הוא משתתף בצערנו".

בעתירה נטען, כי החלטת הרב וייס היתה "שטחית ומגמתית", תוך שהוא נוהג ב"חוסר יושר אינטלקטואלי ומגמתיות, שאותם ניתן אולי לייחס לרשלנות".

הוריו של כץ טוענים, כי "בפני הרבנים הוצג רק חלק מהראיות הקיימות בעניינו של יהודה, באופן מגמתי ומטעה, ולא הוצגו בפניהם ראיות אשר קיימות בידי הצבא ואשר סותרות את המסקנה כי יהודה אינו בחיים". לדבריהם, לאחר שהציגו לרבנים מידע נוסף, הם חזרו בהם מהסכמתם להכרזה.

ההכרזה הצפויה - בעקבות דוח חשאי שביצע שיחזור של הקרב

בחודש אוקטובר האחרון ביקר ראש אכ"א, האלוף גיל רגב, בבית הוריו של יהודה כץ, ואמר להם כי צה"ל הגיע למסקנה כי יהודה אינו בין החיים. הוא הבטיח להם שתינתן למשפחה הזכות לעיין בדוח הצה"לי, בטרם יוכרז יהודה כחלל שמקום קבורתו לא נודע.

כחודש לאחר מכן, בעקבות פרסומים בעיתונות, שלחו הוריו של יהודה מכתב לראש הממשלה, בו טענו שבידיהם מידע אחר מזה המצוי בידי מערכת הביטחון ודרשו לקבל את הדוח הצבאי והחומר עליו הוא מתבסס. ואולם, פנייתם זו לא נענתה, כמו גם פנייתם לראש אכ"א ולרב הצבאי הראשי.

הדוח, שהוכן באישור הרמטכ"ל, נכתב בתום עבודת מטה מאומצת של צוות מיוחד, שבדק לאחרונה בדקדקנות את הפרשה וביצע שיחזור מלא של הקרב ממנו לא שבו החיילים זכריה באומל, יהודה כץ וצבי פלדמן. מטרת הבדיקה היתה לראות מה היה הסיכוי שהחיילים יצאו מהקרב בחיים [לפרטים נוספים על הדוח - ראו קישור].

למרות סודיותו של הדוח, הודלפו חלקים ממנו לתקשורת, ומשפחתו של כץ הגישה תלונה בנושא ליועץ המשפטי לממשלה, שהעבירה לטיפולו של הפרקליט הצבאי הראשי. לדבריהם, מדובר בעבירה של גילוי בהפרת חובה, בעבירות על חוק השיפוט הצבאי, ומשניתנה החלטת בג"צ האוסרת על גילוי פרטים בפרשה, הרי שזו גם עבירה של הפרת הוראה חוקית וביזיון בית המשפט.

משפחותיהם של זכריה באומל וצבי פלדמן, הנעדרים האחרים מהקרב, לא הצטרפו כאמור לעתירה. יונה באומל, אביו של זכריה, הודיע לא אחת כי הוא עדיין לא נואש. בזמנו, אמר באומל כי בידיו מידע ממשי לפיו בנו עדיין בחיים, אולם הודיע כי טרם בשלה השעה לפרסם זאת.

לפני כשבועיים, אמר יונה באומל כי לפני כמה חודשים הצליח להשיג אשרת כניסה לסוריה והיה אמור להיפגש עם הנשיא בשאר אסד, בניסיון להשיג מידע חדש בנוגע לגורל בנו. לדבריו, דרכונו האמריקני איפשר את קיום הפגישה, אולם הפיגוע במסעדת מקסים בחיפה ותקיפת חיל האוויר במתקן האימונים בסוריה, גרמו לסורים לבטל את האשרה שהעניקו לו. אביו של זכריה באומל אמר עוד, כי בכוונתו להמשיך ולנסות למצוא דרך כדי להיפגש עם אסד.

תזכורת: הקרב הקשה בסולטן-יעקוב

ב-11 ביוני 1982 הוכרזו 5 חיילים ישראלים כנעדרים, לאחר קרב כושל ועקוב מדם עם כוחות סוריים ופלשתיניים ליד הכפר סולטן יעקוב, בתחילת מלחמת לבנון. היה זה אחד הקרבות הקשים והטראגיים בתולדות צה"ל, בו נהרגו כ-20 לוחמים ועשרות אחרים נפצעו.

תחילה, היו שמועות כי החיילים נפלו בשבי, אולם כיוון שהטנק השלם שלהם שנפל בשבי, הוסע במצעד ניצחון ברחבי דמשק. בבית הקברות היהודי בדמשק, ערכו הסורים קבורה מדומה, מבויימת ומצולמת היטב, אבל התברר כי הנעדרים אינם קבורים שם.

מספר שנים אחר כך, הוחזרו לישראל אריאל ליברמן וחזי שי, שניים מהשבויים, במסגרת עסקת חילופי שבויים עם סוריה ועם אחמד ג'יבריל, מפקד החזית העממית לשחרור פלשתין. שלושה חיילים, שהיו טנקיסטים מישיבות ה'הסדר' - זכריה באומל, יהודה כץ וצבי פלדמן - עדיין נעדרים. זכריה באומל הוא אזרח אמריקני.

מאז הקרב, נתקבלו דיווחים סותרים באשר למקום הימצאם ומצבם של הנעדרים. במשך השנים, התייחסו פקידים פלשתיניים וסוריים מספר פעמים למידע שיש בידם על הנעדרים, אך סירבו לשתף פעולה במאמצים להשבת הנעדרים. כך, למרות מאמציה המרובים של ישראל, גורלם של יהודה כץ וצבי פלדמן, בניהם של ניצולי שואה, כמו גם גורלו של זכריה באומל, נשאר בלתי ידוע למרות הדיווחים. בדיווח שהתקבל מארגון אמנסטי אינטרנשיונל, נאמר כי לפחות כמה מן החיילים הנעדרים עודם בחיים ומוחזקים תחת פיקוח סורי.

לפני כ-10 שנים, קיבל יונה באומל מיאסר ערפאת חצי מהדיסקית של בנו, מה שחיזק את הערכתו כי בנו חי. לפני כשלוש שנים, דרש באומל להקים בית דין צבאי רבני, שיקבע סופית האם הנעדרים חיים או שניתן להכריז עליהם כחללים שמקום קבורתם לא נודע.

בג"צ 1517/04 יוסף כץ ואח' נ' הרב הצבאי הראשי ואח'
הוספת תגובה

מה לדעתך הממשלה צריכה לעשות בנושא גלעד שליט




לקישורים נוספים...
רון ארד ת חדשה
גיא חבר עד מתי
יהודה כץ הוריו, יוסף ושרה, הם ניצולי שואה. כבר כילד גילה יהודה כישרונות יוצאי דופן בלימודים, ובעיקר גילה צימאון רב ללימודי קודש.
זכריה באומל נולד בשנת 1960 בניו-יורק שבארה"ב
יותר מ 20 שנה בכלא
בנם הצעיר של יונה ומרים באומל. לזכריה (הידוע בכינוי זאק) שני אחים מבוגרים יותר - אח, שמעון ואחות, אסנה.
גיא יצחק חבר
צבי פלדמן נולד ב-29 בדצמבר 1956 בתל-אביב. אביו אברהם הגיע מאירופה לישראל לאחר שאיבד את כל משפחתו בשואה. אמו פנינה עלתה לישראל ממרוקו. צבי, הבכור מבין ארבעה ילדים, קרוי על-שם אביו של אברהם שנרצח ע"י הנאצים. לידתו של צבי סימלה בנייה של חיים חדשים בארץ החדשה
משפחת פולארד הבגידה בבעלי
יהודה כץ נולד בשנת 1959 ברמת-גן שבישראל
רון ארד המישפחה
לחופש נולד
גיא חבר נולד בשנת 1977 בתל-אביב שבישראל
יונה באומל והדיסקית של בנו זכריה באומל
צבי פלדמן נולד בשנת 1956 בתל-אביב שבישראל
לתמונות נוספות...
חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש

חברים

4u&me (47)
נועה (43)
tula (45)
גדגד (89)