תהילים

א,א  אשרי האיש--    אשר לא הלך, בעצת רשעים;
ובדרך חטאים, לא עמד,    ובמושב לצים, לא ישב.
א,ב  כי אם בתורת יהוה, חפצו;    ובתורתו יהגה, יומם ולילה.
א,ג  והיה--    כעץ, שתול על-פלגי-מים:
אשר פרייו, ייתן בעיתו--ועלהו לא-ייבול;    וכול אשר-יעשה יצליח.
א,ד  לא-כן הרשעים:    כי אם-כמוץ, אשר-תידפנו רוח.
א,ה  על-כן, לא-יקומו רשעים--במשפט;    וחטאים, בעדת צדיקים.
א,ו  כי-יודע יהוה, דרך צדיקים;    ודרך רשעים תאבד.

ב,א  למה, רגשו גויים;    ולאומים, יהגו-ריק.
ב,ב  יתייצבו, מלכי-ארץ--    ורוזנים נוסדו-יחד:
על-יהוה,    ועל-משיחו.
ב,ג  ננתקה, את-מוסרותימו;    ונשליכה ממנו עבותימו.
ב,ד  יושב בשמיים ישחק:    אדוניי, ילעג-למו.
ב,ה  אז ידבר אלימו באפו;    ובחרונו יבהלמו.
ב,ו  ואני, נסכתי מלכי:    על-ציון, הר-קודשי.
ב,ז  אספרה, אל-חוק:    יהוה, אמר אליי בני אתה--אני, היום ילדתיך.
ב,ח  שאל ממני--ואתנה גויים, נחלתך;    ואחוזתך, אפסי-ארץ.
ב,ט  תרועם, בשבט ברזל:    ככלי יוצר תנפצם.
ב,י  ועתה, מלכים השכילו;    היווסרו, שופטי ארץ.
ב,יא  עבדו את-יהוה ביראה;    וגילו, ברעדה.
ב,יב  נשקו-בר, פן-יאנף ותאבדו דרך--    כי-יבער כמעט אפו:
אשרי,    כל-חוסי בו.

ג,א  מזמור לדויד:    בבורחו, מפני אבשלום בנו.
ג,ב  יהוה, מה-רבו צריי;    רבים, קמים עליי.
ג,ג  רבים, אומרים לנפשי:    אין ישועתה לו באלוהים סלה.
ג,ד  ואתה יהוה, מגן בעדי;    כבודי, ומרים ראשי.
ג,ה  קולי, אל-יהוה אקרא;    ויענני מהר קודשו סלה.
ג,ו  אני שכבתי, ואישנה;    הקיצותי--כי יהוה יסמכני.
ג,ז  לא-אירא, מרבבות עם--    אשר סביב, שתו עליי.
ג,ח  קומה יהוה, הושיעני אלוהיי--    כי-הכית את-כל-אויביי לחי;
שיני רשעים    שיברת.
ג,ט  ליהוה הישועה;    על-עמך ברכתך סלה.

ד,א  למנצח בנגינות, מזמור לדויד.
ד,ב  בקוראי, ענני אלוהי צדקי--בצר, הרחבת לי;    חונני, ושמע תפילתי.
ד,ג  בני איש, עד-מה כבודי לכלימה--תאהבון ריק;    תבקשו כזב סלה.
ד,ד  ודעו--כי-הפלה יהוה, חסיד לו;    יהוה ישמע, בקוראי אליו.
ד,ה  רגזו, ואל-תחטאו:    אמרו בלבבכם, על-משכבכם; ודומו סלה.
ד,ו  זבחו זבחי-צדק;    ובטחו, אל-יהוה.
ד,ז  רבים אומרים, מי-יראנו-טוב:    נסה עלינו, אור פניך יהוה.
ד,ח  נתת שמחה בליבי;    מעת דגנם ותירושם רבו.
ד,ט  בשלום יחדיו, אשכבה ואישן:    כי-אתה יהוה לבדד; לבטח, תושיבני.

ה,א  למנצח אל-הנחילות,    מזמור לדויד.
ה,ב  אמריי האזינה יהוה;    בינה הגיגי.
ה,ג  הקשיבה, לקול שוועי--מלכי ואלוהיי:    כי-אליך, אתפלל.
ה,ד  יהוה--בוקר, תשמע קולי;    בוקר אערוך-לך, ואצפה.
ה,ה  כי, לא אל חפץ רשע אתה:    לא יגורך רע.
ה,ו  לא-יתייצבו הוללים, לנגד עיניך;    שנאת, כל-פועלי אוון.
ה,ז  תאבד, דוברי כזב:    איש-דמים ומרמה, יתעב יהוה.
ה,ח  ואני--ברוב חסדך, אבוא ביתך;    אשתחווה אל-היכל-קודשך, ביראתך.
ה,ט  יהוה, נחני בצדקתך--למען שורריי;    הישר לפניי דרכך.
ה,י  כי אין בפיהו, נכונה--קרבם הוות:    קבר-פתוח גרונם; לשונם, יחליקון.
ה,יא  האשימם, אלוהים--    ייפלו, ממועצותיהם:
ברוב פשעיהם, הדיחמו--    כי-מרו בך.
ה,יב  וישמחו כל-חוסי בך, לעולם ירננו--    ותסך עלימו;
ויעלצו בך,    אוהבי שמך.
ה,יג  כי-אתה, תברך צדיק:    יהוה--כצינה, רצון תעטרנו.

ו,א  למנצח בנגינות, על-השמינית;    מזמור לדויד.
ו,ב  יהוה, אל-באפך תוכיחני;    ואל-בחמתך תייסרני.
ו,ג  חונני יהוה, כי אומלל-אני:    רפאני יהוה--כי נבהלו עצמיי.
ו,ד  ונפשי, נבהלה מאוד;    ואתה יהוה, עד-מתיי.
ו,ה  שובה יהוה, חלצה נפשי;    הושיעני, למען חסדך.
ו,ו  כי אין במוות זכרך;    בשאול, מי יודה-לך.
ו,ז  יגעתי, באנחתי--אשחה בכל-לילה, מיטתי;    בדמעתי, ערשי אמסה.
ו,ח  עששה מכעס עיני;    עתקה, בכל-צורריי.
ו,ט  סורו ממני, כל-פועלי אוון:    כי-שמע יהוה, קול בכיי.
ו,י  שמע יהוה, תחינתי;    יהוה, תפילתי ייקח.
ו,יא  יבושו, וייבהלו מאוד--כל-אויביי;    ישובו, יבושו רגע.

ז,א  שיגיון, לדויד:    אשר-שר ליהוה--על-דברי-כוש, בן-ימיני.
ז,ב  יהוה אלוהיי, בך חסיתי;    הושיעני מכל-רודפיי, והצילני.
ז,ג  פן-יטרוף כאריה נפשי;    פורק, ואין מציל.
ז,ד  יהוה אלוהיי, אם-עשיתי זאת;    אם-יש-עוול בכפיי.
ז,ה  אם-גמלתי, שולמי רע;    ואחלצה צוררי ריקם.
ז,ו  ירדוף אויב נפשי, וישג--וירמוס לארץ חיי;    וכבודי, לעפר ישכן סלה.
ז,ז  קומה יהוה, באפך--הינשא, בעברות צורריי;    ועורה אליי, משפט ציווית.
ז,ח  ועדת לאומים, תסובבך;    ועליה, למרום שובה.
ז,ט  יהוה, ידין עמים:    שופטני יהוה; כצדקי וכתומי עליי.
ז,י  יגמור נא רע, רשעים--    ותכונן צדיק;
ובוחן ליבות, וכליות--    אלוהים צדיק.
ז,יא  מגיני על-אלוהים;    מושיע, ישרי-לב.
ז,יב  אלוהים, שופט צדיק;    ואל, זועם בכל-יום.
ז,יג  אם-לא ישוב, חרבו ילטוש;    קשתו דרך, ויכוננהא.
ז,יד  ולו, הכין כלי מוות;    חיציו, לדולקים יפעל.
ז,טו  הנה יחבל-אוון;    והרה עמל, וילד שקר.
ז,טז  בור כרה, ויחפרהו;    וייפול, בשחת יפעל.
ז,יז  ישוב עמלו בראשו;    ועל קודקודו, חמסו יירד.
ז,יח  אודה יהוה כצדקו;    ואזמרה, שם-יהוה עליון.

ח,א  למנצח על-הגיתית,    מזמור לדויד.
ח,ב  יהוה אדונינו--    מה-אדיר שמך, בכל-הארץ;
אשר תנה הודך,    על-השמיים.
ח,ג  מפי עוללים, ויונקים--    ייסדת-עוז:
למען צורריך;    להשבית אויב, ומתנקם.
ח,ד  כי-אראה שמיך,    מעשה אצבעותיך--
ירח וכוכבים,    אשר כוננת.
ח,ה  מה-אנוש כי-תזכרנו;    ובן-אדם, כי תפקדנו.
ח,ו  ותחסרהו מעט, מאלוהים;    וכבוד והדר תעטרהו.
ח,ז  תמשילהו, במעשי ידיך;    כול, שתה תחת-רגליו.
ח,ח  צונה ואלפים כולם;    וגם, בהמות שדיי.
ח,ט  ציפור שמיים, ודגי הים;    עובר, אורחות ימים.
ח,י  יהוה אדונינו:    מה-אדיר שמך, בכל-הארץ.

ט,א  למנצח, על-מות לבן;    מזמור לדויד.
ט,ב  אודה יהוה, בכל-ליבי;    אספרה, כל-נפלאותיך.
ט,ג  אשמחה ואעלצה בך;    אזמרה שמך עליון.
ט,ד  בשוב-אויביי אחור;    ייכשלו ויאבדו, מפניך.
ט,ה  כי-עשית, משפטי ודיני;    ישבת לכיסא, שופט צדק.
ט,ו  גערת גויים, איבדת רשע;    שמם מחית, לעולם ועד.
ט,ז  האויב, תמו חורבות--לנצח;    וערים נתשת--אבד זכרם המה.
ט,ח  ויהוה, לעולם יישב;    כונן למשפט כיסאו.
ט,ט  והוא, ישפוט-תבל בצדק;    ידין לאומים, במישרים.
ט,י  ויהי יהוה משגב לדך;    משגב, לעיתות בצרה.
ט,יא  ויבטחו בך, יודעי שמך:    כי לא-עזבת דורשיך יהוה.
ט,יב  זמרו--ליהוה, יושב ציון;    הגידו בעמים, עלילותיו.
ט,יג  כי-דורש דמים, אותם זכר;    לא-שכח, צעקת ענווים.
ט,יד  חוננני יהוה--ראה עוניי, משונאיי;    מרוממי, משערי מוות.
ט,טו  למען אספרה, כל-תהילתך:    בשערי בת-ציון--אגילה, בישועתך.
ט,טז  טבעו גויים, בשחת עשו;    ברשת-זו טמנו, נלכדה רגלם.
ט,יז  נודע, יהוה--משפט עשה:    בפועל כפיו, נוקש רשע; היגיון סלה.
ט,יח  ישובו רשעים לשאולה:    כל-גויים, שכחי אלוהים.
ט,יט  כי לא לנצח, יישכח אביון;    תקוות עניים, תאבד לעד.
ט,כ  קומה יהוה, אל-יעוז אנוש;    יישפטו גויים, על-פניך.
ט,כא  שיתה יהוה, מורה--להם:    יידעו גויים--אנוש המה סלה.

י,א  למה יהוה, תעמוד ברחוק;    תעלים, לעיתות בצרה.
י,ב  בגאוות רשע, ידלק עני;    ייתפשו, במזימות זו חשבו.
י,ג  כי-הילל רשע, על-תאוות נפשו;    ובוצע בירך, ניאץ יהוה.
י,ד  רשע--כגובה אפו, בל-ידרוש;    אין אלוהים, כל-מזימותיו.
י,ה  יחילו דרכיו, בכל-עת--מרום משפטיך, מנגדו;    כל-צורריו, יפיח בהם.
י,ו  אמר בליבו, בל-אמוט;    לדור ודור, אשר לא-ברע.
י,ז  אלה, פיהו מלא--ומרמות ותוך;    תחת לשונו, עמל ואוון.
י,ח  יישב, במארב חצרים--במסתרים, יהרוג נקי;    עיניו, לחלכה יצפונו.
י,ט  יארוב במסתר, כאריה בסוכו--    יארוב, לחטוף עני;
יחטוף עני,    במושכו ברשתו.
י,י  ידכה ישוח;    ונפל בעצומיו, חיל כאים.
י,יא  אמר בליבו, שכח אל;    הסתיר פניו, בל-ראה לנצח.
י,יב  קומה יהוה--אל, נשא ידך;    אל-תשכח ענווים.
י,יג  על-מה, ניאץ רשע אלוהים;    אמר בליבו, לא תדרוש.
י,יד  ראית, כי-אתה עמל וכעס תביט--    לתת בידך:
עליך, יעזוב חלכה;    יתום, אתה היית עוזר.
י,טו  שבור, זרוע רשע;    ורע, תדרוש-רשעו בל-תמצא.
י,טז  יהוה מלך, עולם ועד;    אבדו גויים, מארצו.
י,יז  תאוות ענווים שמעת יהוה;    תכין ליבם, תקשיב אוזנך.
י,יח  לשפוט יתום, ודך:    בל-יוסיף עוד--לערוץ אנוש, מן-הארץ.

יא,א  למנצח, לדויד:
ביהוה, חסיתי--איך, תאמרו לנפשי;    נודי, הרכם ציפור.
יא,ב  כי הנה הרשעים, ידרכון קשת,    כוננו חיצם על-יתר--
לירות במו-אופל,    לישרי-לב.
יא,ג  כי השתות, ייהרסון--    צדיק, מה-פעל.
יא,ד  יהוה, בהיכל קודשו--    יהוה, בשמיים כיסאו:
עיניו יחזו--    עפעפיו יבחנו, בני אדם.
יא,ה  יהוה, צדיק יבחן:    ורשע, ואוהב חמס--שנאה נפשו.
יא,ו  ימטר על-רשעים, פחים:    אש וגופרית, ורוח זלעפות--מנת כוסם.
יא,ז  כי-צדיק יהוה, צדקות אהב;    ישר, יחזו פנימו.

יב,א  למנצח על-השמינית,    מזמור לדויד.
יב,ב  הושיעה יהוה, כי-גמר חסיד:    כי-פסו אמונים, מבני אדם.
יב,ג  שוא, ידברו--איש את-ריעהו:    שפת חלקות--בלב ולב ידברו.
יב,ד  יכרת יהוה, כל-שפתי חלקות--    לשון, מדברת גדולות.
יב,ה  אשר אמרו, ללשוננו נגביר--שפתינו איתנו:    מי אדון לנו.
יב,ו  משוד עניים,    מאנקת אביונים:
עתה אקום, יאמר יהוה;    אשית בישע, יפיח לו.
יב,ז  אמרות יהוה,    אמרות טהורות:
כסף צרוף, בעליל לארץ;    מזוקק, שבעתיים.
יב,ח  אתה-יהוה תשמרם;    תיצרנו, מן-הדור זו לעולם.
יב,ט  סביב, רשעים יתהלכון;    כרום זולות, לבני אדם.

יג,א  למנצח, מזמור לדויד.
יג,ב  עד-אנה יהוה, תשכחני נצח;    עד-אנה, תסתיר את-פניך ממני.
יג,ג  עד-אנה אשית עצות, בנפשי--    יגון בלבבי יומם;
עד-אנה,    ירום אויבי עליי.
יג,ד  הביטה ענני, יהוה אלוהיי;    האירה עיניי, פן-אישן המוות.
יג,ה  פן-יאמר אויבי יכולתיו;    צריי יגילו, כי אמוט.
יג,ו  ואני, בחסדך בטחתי--    יגל ליבי, בישועתך:
אשירה ליהוה,    כי גמל עליי.

יד,א  למנצח, לדויד:
אמר נבל בליבו,    אין אלוהים;
השחיתו, התעיבו עלילה--    אין עושה-טוב.
יד,ב  יהוה--    משמיים, השקיף על-בני-אדם:
לראות, היש משכיל--    דורש, את-אלוהים.
יד,ג  הכול סר, יחדיו נאלחו:    אין עושה-טוב--אין, גם-אחד.
יד,ד  הלוא ידעו, כל-פועלי-אוון:    אוכלי עמי, אכלו לחם; יהוה, לא קראו.
יד,ה  שם, פחדו פחד:    כי-אלוהים, בדור צדיק.
יד,ו  עצת-עני תבישו:    כי יהוה מחסהו.
יד,ז  מי ייתן מציון,    ישועת ישראל:
בשוב יהוה, שבות עמו;    יגל יעקוב, ישמח ישראל.

טו,א  מזמור, לדויד:    יהוה, מי-יגור באוהלך; מי-ישכון, בהר קודשך.
טו,ב  הולך תמים, ופועל צדק;    ודובר אמת, בלבבו.
טו,ג  לא-רגל, על-לשונו--לא-עשה לריעהו רעה;    וחרפה, לא-נשא על-קרובו.
טו,ד  נבזה, בעיניו נמאס--    ואת-יראי יהוה יכבד;
נשבע להרע,    ולא ימיר.
טו,ה  כספו, לא-נתן בנשך--    ושוחד על-נקי, לא לקח:
עושה-אלה--    לא יימוט לעולם.

טז,א  מכתם לדויד:    שומרני אל, כי-חסיתי בך.
טז,ב  אמרת ליהוה, אדוניי אתה;    טובתי, בל-עליך.
טז,ג  לקדושים, אשר-בארץ המה;    ואדירי, כל-חפצי-בם.
טז,ד  ירבו עצבותם,    אחר מהרו:
בל-אסיך נסכיהם מדם;    ובל-אשא את-שמותם, על-שפתיי.
טז,ה  יהוה, מנת-חלקי וכוסי--    אתה, תומיך גורלי.
טז,ו  חבלים נפלו-לי, בנעימים;    אף-נחלת, שפרה עליי.
טז,ז  אברך--את-יהוה, אשר יעצני;    אף-לילות, ייסרוני כליותיי.
טז,ח  שיוויתי יהוה לנגדי תמיד:    כי מימיני, בל-אמוט.
טז,ט  לכן, שמח ליבי--ויגל כבודי;    אף-בשרי, ישכון לבטח.
טז,י  כי, לא-תעזוב נפשי לשאול;    לא-תיתן חסידך, לראות שחת.
טז,יא  תודיעני,    אורח חיים:
שובע שמחות, את-פניך;    נעימות בימינך נצח.

יז,א  תפילה, לדויד:
שמעה יהוה, צדק--    הקשיבה רינתי, האזינה תפילתי;
בלא,    שפתי מרמה.
יז,ב  מלפניך, משפטי ייצא;    עיניך, תחזינה מישרים.
יז,ג  בחנת ליבי, פקדת לילה--    צרפתני בל-תמצא;
זמותי,    בל-יעבור-פי.
יז,ד  לפעולות אדם, בדבר שפתיך--    אני שמרתי, אורחות פריץ.
יז,ה  תמוך אשוריי, במעגלותיך;    בל-נמוטו פעמיי.
יז,ו  אני-קראתיך כי-תענני אל;    הט-אוזנך לי, שמע אמרתי.
יז,ז  הפלה חסדיך, מושיע חוסים--    ממתקוממים, בימינך.
יז,ח  שומרני, כאישון בת-עין;    בצל כנפיך, תסתירני.
יז,ט  מפני רשעים, זו שדוני;    אויביי בנפש, יקיפו עליי.
יז,י  חלבמו סגרו;    פימו, דיברו בגאות.
יז,יא  אשורינו, עתה סבבונו;    עיניהם ישיתו, לנטות בארץ.
יז,יב  דמיונו--כאריה, יכסוף לטרוף;    וככפיר, יושב במסתרים.
יז,יג  קומה יהוה--    קדמה פניו, הכריעהו;
פלטה נפשי,    מרשע חרבך.
יז,יד  ממתים ידך יהוה,    ממתים מחלד--
חלקם בחיים,    וצפונך תמלא בטנם:
ישבעו בנים--    והניחו יתרם, לעולליהם.
יז,טו  אני--בצדק, אחזה פניך;    אשבעה בהקיץ, תמונתך.

יח,א  למנצח, לעבד יהוה--לדויד:
אשר דיבר, ליהוה,    את-דברי, השירה הזאת--
ביום הציל-יהוה אותו מכף כל-אויביו,    ומיד שאול.
יח,ב  ויאמר--    ארחמך יהוה חזקי.
יח,ג  יהוה, סלעי ומצודתי--    ומפלטי:
אלי צורי, אחסה-בו;    מגיני וקרן-ישעי, משגבי.
יח,ד  מהולל, אקרא יהוה;    ומן-אויביי, איוושע.
יח,ה  אפפוני חבלי-מוות;    ונחלי בלייעל יבעתוני.
יח,ו  חבלי שאול סבבוני;    קידמוני, מוקשי מוות.
יח,ז  בצר-לי, אקרא יהוה--    ואל-אלוהיי אשווע:
ישמע מהיכלו קולי;    ושוועתי, לפניו תבוא באוזניו.
יח,ח  ותגעש ותרעש, הארץ--    ומוסדי הרים ירגזו;
ויתגעשו,    כי-חרה לו.
יח,ט  עלה עשן, באפו--    ואש-מפיו תאכל;
גחלים,    בערו ממנו.
יח,י  ויט שמיים, ויירד;    וערפל, תחת רגליו.
יח,יא  וירכב על-כרוב, ויעוף;    ויידא, על-כנפי-רוח.
יח,יב  ישת חושך, סתרו--    סביבותיו סוכתו;
חשכת-מים,    עבי שחקים.
יח,יג  מנוגה, נגדו:    עביו עברו--ברד, וגחלי-אש.
יח,יד  וירעם בשמיים, יהוה--ועליון, ייתן קולו;    ברד, וגחלי-אש.
יח,טו  וישלח חיציו, ויפיצם;    וברקים רב, ויהומם.
יח,טז  וייראו, אפיקי מים,    וייגלו, מוסדות תבל:
מגערתך יהוה--    מנשמת, רוח אפך.
יח,יז  ישלח ממרום, ייקחני;    ימשני, ממים רבים.
יח,יח  יצילני, מאויבי עז;    ומשונאיי, כי-אמצו ממני.
יח,יט  יקדמוני ביום-אידי;    ויהי-יהוה למשען לי.
יח,כ  ויוציאני למרחב;    יחלצני, כי חפץ בי.
יח,כא  יגמלני יהוה כצדקי;    כבור ידיי, ישיב לי.
יח,כב  כי-שמרתי, דרכי יהוה;    ולא-רשעתי, מאלוהיי.
יח,כג  כי כל-משפטיו לנגדי;    וחוקותיו, לא-אסיר מני.
יח,כד  ואהי תמים עימו;    ואשתמר, מעווני.
יח,כה  וישב-יהוה לי כצדקי;    כבור ידיי, לנגד עיניו.
יח,כו  עם-חסיד תתחסד;    עם-גבר תמים, תיתמם.
יח,כז  עם-נבר תתברר;    ועם-עיקש, תתפתל.
יח,כח  כי-אתה, עם-עני תושיע;    ועיניים רמות תשפיל.
יח,כט  כי-אתה, תאיר נרי;    יהוה אלוהיי, יגיה חושכי.
יח,ל  כי-בך, ארוץ גדוד;    ובאלוהיי, אדלג-שור.
יח,לא  האל,    תמים דרכו:
אמרת-יהוה צרופה;    מגן הוא, לכול החוסים בו.
יח,לב  כי מי אלוה, מבלעדי יהוה;    ומי צור, זולתי אלוהינו.
יח,לג  האל, המאזרני חיל;    וייתן תמים דרכי.
יח,לד  משווה רגליי, כאיילות;    ועל במותיי, יעמידני.
יח,לה  מלמד ידיי, למלחמה;    וניחתה קשת-נחושה, זרועותיי.
יח,לו  ותיתן-לי, מגן ישעך:    וימינך תסעדני; וענוותך תרבני.
יח,לז  תרחיב צעדי תחתיי;    ולא מעדו, קרסוליי.
יח,לח  ארדוף אויביי, ואשיגם;    ולא-אשוב, עד-כלותם.
יח,לט  אמחצם, ולא-יוכלו קום;    ייפלו, תחת רגליי.
יח,מ  ותאזרני חיל, למלחמה;    תכריע קמיי תחתיי.
יח,מא  ואויביי, נתת לי עורף;    ומשנאיי, אצמיתם.
יח,מב  ישוועו ואין-מושיע;    על-יהוה, ולא ענם.
יח,מג  ואשחקם, כעפר על-פני-רוח;    כטיט חוצות אריקם.
יח,מד  תפלטני, מריבי-עם:    תשימני, לראש גויים; עם לא-ידעתי יעבדוני.
יח,מה  לשמע אוזן, יישמעו לי;    בני-נכר, יכחשו-לי.
יח,מו  בני-נכר ייבולו;    ויחרגו, ממסגרותיהם.
יח,מז  חי-יהוה, וברוך צורי;    וירום, אלוהי ישעי.
יח,מח  האל--הנותן נקמות לי;    וידבר עמים תחתיי.
יח,מט  מפלטי, מאויביי:    אף מן-קמיי, תרוממני; מאיש חמס, תצילני.
יח,נ  על-כן, אודך בגויים יהוה;    ולשמך אזמרה.
יח,נא  מגדיל,    ישועות מלכו:
ועושה חסד, למשיחו--לדויד ולזרעו;    עד-עולם.

יט,א  למנצח, מזמור לדויד.
יט,ב  השמיים, מספרים כבוד-אל;    ומעשה ידיו, מגיד הרקיע.
יט,ג  יום ליום, יביע אומר;    ולילה ללילה, יחווה-דעת.
יט,ד  אין-אומר, ואין דברים:    בלי, נשמע קולם.
יט,ה  בכל-הארץ, יצא קוום,    ובקצה תבל, מיליהם;
לשמש,    שם-אוהל בהם.
יט,ו  והוא--כחתן, יוצא מחופתו;    ישיש כגיבור, לרוץ אורח.
יט,ז  מקצה השמיים, מוצאו--ותקופתו על-קצותם;    ואין נסתר, מחמתו.
יט,ח  תורת יהוה תמימה, משיבת נפש;    עדות יהוה נאמנה, מחכימת פתי.
יט,ט  פיקודי יהוה ישרים, משמחי-לב;    מצות יהוה ברה, מאירת עיניים.
יט,י  יראת יהוה, טהורה--עומדת לעד:    משפטי-יהוה אמת; צדקו יחדיו.
יט,יא  הנחמדים--מזהב, ומפז רב;    ומתוקים מדבש, ונופת צופים.
יט,יב  גם-עבדך, נזהר בהם;    בשומרם, עקב רב.
יט,יג  שגיאות מי-יבין;    מנסתרות נקני.
יט,יד  גם מזדים, חשוך עבדך--    אל-ימשלו-בי אז איתם;
וניקיתי,    מפשע רב.
יט,טו  יהיו לרצון אמרי-פי, והגיון ליבי    לפניך:
יהוה,    צורי וגואלי.

כ,א  למנצח, מזמור לדויד.
כ,ב  יענך יהוה, ביום צרה;    ישגבך, שם אלוהי יעקוב.
כ,ג  ישלח-עזרך מקודש;    ומציון, יסעדך.
כ,ד  יזכור כל-מנחותיך;    ועולתך ידשנה סלה.
כ,ה  ייתן-לך כלבבך;    וכל-עצתך ימלא.
כ,ו  נרננה, בישועתך--    ובשם-אלוהינו נדגול;
ימלא יהוה,    כל-משאלותיך.
כ,ז  עתה ידעתי--    כי הושיע יהוה, משיחו:
יענהו, משמי קודשו--    בגבורות, ישע ימינו.
כ,ח  אלה ברכב,    ואלה בסוסים;
ואנחנו,    בשם-יהוה אלוהינו נזכיר.
כ,ט  המה, כרעו ונפלו;    ואנחנו קמנו, ונתעודד.
כ,י  יהוה הושיעה:    המלך, יעננו ביום-קוראנו.

כא,א  למנצח, מזמור לדויד.
כא,ב  יהוה, בעוזך ישמח-מלך;    ובישועתך, מה-יגל מאוד.
כא,ג  תאוות ליבו, נתת לו;    וארשת שפתיו, בל-מנעת סלה.
כא,ד  כי-תקדמנו, ברכות טוב;    תשית לראשו, עטרת פז.
כא,ה  חיים, שאל ממך--נתת לו;    אורך ימים, עולם ועד.
כא,ו  גדול כבודו, בישועתך;    הוד והדר, תשווה עליו.
כא,ז  כי-תשיתהו ברכות לעד;    תחדהו בשמחה, את-פניך.
כא,ח  כי-המלך, בוטח ביהוה;    ובחסד עליון, בל-יימוט.
כא,ט  תמצא ידך, לכל-אויביך;    ימינך, תמצא שונאיך.
כא,י  תשיתמו, כתנור אש--    לעת פניך:
יהוה, באפו יבלעם;    ותאכלם אש.
כא,יא  פריימו, מארץ תאבד;    וזרעם, מבני אדם.
כא,יב  כי-נטו עליך רעה;    חשבו מזימה, בל-יוכלו.
כא,יג  כי, תשיתמו שכם;    במיתריך, תכונן על-פניהם.
כא,יד  רומה יהוה בעוזך;    נשירה ונזמרה, גבורתך.

כב,א  למנצח, על-איילת השחר;    מזמור לדויד.
כב,ב  אלי אלי, למה עזבתני;    רחוק מישועתי, דברי שאגתי.
כב,ג  אלוהיי--אקרא יומם, ולא תענה;    ולילה, ולא-דומייה לי.
כב,ד  ואתה קדוש--    יושב, תהילות ישראל.
כב,ה  בך, בטחו אבותינו;    בטחו, ותפלטמו.
כב,ו  אליך זעקו ונמלטו;    בך בטחו ולא-בושו.
כב,ז  ואנוכי תולעת ולא-איש;    חרפת אדם, ובזוי עם.
כב,ח  כל-רואיי, ילעיגו לי;    יפטירו בשפה, יניעו ראש.
כב,ט  גול אל-יהוה יפלטהו;    יצילהו, כי חפץ בו.
כב,י  כי-אתה גוחי מבטן;    מבטיחי, על-שדי אימי.
כב,יא  עליך, הושלכתי מרחם;    מבטן אימי, אלי אתה.
כב,יב  אל-תרחק ממני, כי-צרה קרובה:    כי-אין עוזר.
כב,יג  סבבוני, פרים רבים;    אבירי בשן כיתרוני.
כב,יד  פצו עליי פיהם;    אריה, טורף ושואג.
כב,טו  כמים נשפכתי--    והתפרדו, כל-עצמותיי:
היה ליבי, כדונג;    נמס, בתוך מעיי.
כב,טז  יבש כחרש, כוחי, ולשוני, מודבק מלקוחיי;    ולעפר-מוות תשפתני.
כב,יז  כי סבבוני, כלבים:    עדת מרעים, הקיפוני; כארי, ידיי ורגליי.
כב,יח  אספר כל-עצמותיי;    המה יביטו, יראו-בי.
כב,יט  יחלקו בגדיי להם;    ועל-לבושי, יפילו גורל.
כב,כ  ואתה יהוה, אל-תרחק;    איילותי, לעזרתי חושה.
כב,כא  הצילה מחרב נפשי;    מיד-כלב, יחידתי.
כב,כב  הושיעני, מפי אריה;    ומקרני רימים עניתני.
כב,כג  אספרה שמך לאחיי;    בתוך קהל אהללך.
כב,כד  יראי יהוה, הללוהו--    כל-זרע יעקוב כבדוהו;
וגורו ממנו,    כל-זרע ישראל.
כב,כה  כי לא-בזה ולא שיקץ, ענות עני--    ולא-הסתיר פניו ממנו;
ובשוועו אליו    שמע.
כב,כו  מאיתך, תהילתי:    בקהל רב--נדריי אשלם, נגד יראיו.
כב,כז  יאכלו ענווים, וישבעו--    יהללו יהוה, דורשיו;
יחי לבבכם    לעד.
כב,כח  יזכרו, וישובו אל-יהוה--    כל-אפסי-ארץ;
וישתחוו לפניך,    כל-משפחות גויים.
כב,כט  כי ליהוה, המלוכה;    ומושל, בגויים.
כב,ל  אכלו וישתחוו, כל-דשני-ארץ--    לפניו יכרעו, כל-יורדי עפר;
ונפשו,    לא חייה.
כב,לא  זרע יעבדנו;    יסופר לאדוניי לדור.
כב,לב  יבואו, ויגידו צדקתו:    לעם נולד, כי עשה.

כג,א  מזמור לדויד:    יהוה רועי, לא אחסר.
כג,ב  בנאות דשא, ירביצני;    על-מי מנוחות ינהלני.
כג,ג  נפשי ישובב;    ינחני במעגלי-צדק, למען שמו.
כג,ד  גם כי-אלך בגיא צלמוות, לא-אירא רע--    כי-אתה עימדי;
שבטך ומשענתך,    המה ינחמוני.
כג,ה  תערוך לפניי, שולחן--    נגד צורריי;
דישנת בשמן ראשי,    כוסי רוויה.
כג,ו  אך, טוב וחסד ירדפוני--    כל-ימי חיי;
ושבתי בבית-יהוה,    לאורך ימים.

כד,א  לדויד, מזמור:
ליהוה, הארץ ומלואה;    תבל, ויושבי בה.
כד,ב  כי-הוא, על-ימים יסדה;    ועל-נהרות, יכוננהא.
כד,ג  מי-יעלה בהר-יהוה;    ומי-יקום, במקום קודשו.
כד,ד  נקי כפיים,    ובר-לבב:
אשר לא-נשא לשוא נפשי;    ולא נשבע למרמה.
כד,ה  יישא ברכה, מאת יהוה;    וצדקה, מאלוהי ישעו.
כד,ו  זה, דור דורשיו;    מבקשי פניך יעקוב סלה.
כד,ז  שאו שערים, ראשיכם,    והינשאו, פתחי עולם;
ויבוא,    מלך הכבוד.
כד,ח  מי זה,    מלך הכבוד:
יהוה, עיזוז וגיבור;    יהוה, גיבור מלחמה.
כד,ט  שאו שערים, ראשיכם,    ושאו, פתחי עולם;
ויבוא,    מלך הכבוד.
כד,י  מי הוא זה,    מלך הכבוד:
יהוה צבאות--    הוא מלך הכבוד סלה.

כה,א  לדויד:    אליך יהוה, נפשי אשא.
כה,ב  אלוהיי--בך בטחתי, אל-אבושה;    אל-יעלצו אויביי לי.
כה,ג  גם כל-קוויך, לא יבושו;    יבושו, הבוגדים ריקם.
כה,ד  דרכיך יהוה, הודיעני;    אורחותיך למדני.
כה,ה  הדריכני באמיתך, ולמדני--    כי-אתה, אלוהי ישעי;
אותך קיוויתי,    כל-היום.
כה,ו  זכור-רחמיך יהוה, וחסדיך:    כי מעולם המה.
כה,ז  חטאות נעוריי, ופשעיי--    אל-תזכור:
כחסדך זכור-לי-אתה--    למען טובך יהוה.
כה,ח  טוב-וישר יהוה;    על-כן יורה חטאים בדרך.
כה,ט  ידרך ענווים, במשפט;    וילמד ענווים דרכו.
כה,י  כל-אורחות יהוה, חסד ואמת--    לנוצרי בריתו, ועדותיו.
כה,יא  למען-שמך יהוה;    וסלחת לעווני, כי רב-הוא.
כה,יב  מי-זה האיש, ירא יהוה--    יורנו, בדרך יבחר.
כה,יג  נפשו, בטוב תלין;    וזרעו, יירש ארץ.
כה,יד  סוד יהוה, ליראיו;    ובריתו, להודיעם.
כה,טו  עיניי תמיד, אל-יהוה:    כי הוא-יוציא מרשת רגליי.
כה,טז  פנה-אליי וחונני:    כי-יחיד ועני אני.
כה,יז  צרות לבבי הרחיבו;    ממצוקותיי, הוציאני.
כה,יח  ראה עוניי, ועמלי;    ושא, לכל-חטאותיי.
כה,יט  ראה-אויביי כי-רבו;    ושנאת חמס שנאוני.
כה,כ  שומרה נפשי, והצילני;    אל-אבוש, כי-חסיתי בך.
כה,כא  תום-ויושר ייצרוני:    כי, קיוויתיך.
כה,כב  פדה אלוהים, את-ישראל--    מכול, צרותיו.

כו,א  לדויד:  שופטני יהוה--    כי-אני, בתומי הלכתי;
וביהוה בטחתי,    לא אמעד.
כו,ב  בחנני יהוה ונסני;    צורפה כליותיי וליבי.
כו,ג  כי-חסדך, לנגד עיניי;    והתהלכתי, באמיתך.
כו,ד  לא-ישבתי, עם-מתי-שוא;    ועם נעלמים, לא אבוא.
כו,ה  שנאתי, קהל מרעים;    ועם-רשעים, לא אשב.
כו,ו  ארחץ בניקיון כפיי;    ואסובבה את-מזבחך יהוה.
כו,ז  לשמיע, בקול תודה;    ולספר, כל-נפלאותיך.
כו,ח  יהוה--אהבתי, מעון ביתך;    ומקום, משכן כבודך.
כו,ט  אל-תאסוף עם-חטאים נפשי;    ועם-אנשי דמים חיי.
כו,י  אשר-בידיהם זימה;    וימינם, מלאה שוחד.
כו,יא  ואני, בתומי אלך;    פדני וחונני.
כו,יב  רגלי, עמדה במישור;    במקהלים, אברך יהוה.

כז,א  לדויד:    יהוה, אורי וישעי--ממי אירא;
יהוה מעוז-חיי,    ממי אפחד.
כז,ב  בקרוב עליי, מרעים--    לאכול את-בשרי:
צריי ואויביי לי;    המה כשלו ונפלו.
כז,ג  אם-תחנה עליי, מחנה--    לא-יירא ליבי:
אם-תקום עליי, מלחמה--    בזאת, אני בוטח.
כז,ד  אחת, שאלתי מאת-יהוה--    אותה אבקש:
שבתי בבית-יהוה,    כל-ימי חיי;
לחזות בנועם-יהוה,    ולבקר בהיכלו.
כז,ה  כי יצפנני, בסוכו--    ביום רעה:
יסתירני, בסתר אוהלו;    בצור, ירוממני.
כז,ו  ועתה ירום ראשי, על אויביי סביבותיי,    ואזבחה באוהלו, זבחי תרועה;
אשירה ואזמרה,    ליהוה.
כז,ז  שמע-יהוה קולי אקרא;    וחונני וענני.
כז,ח  לך, אמר ליבי--בקשו פניי;    את-פניך יהוה אבקש.
כז,ט  אל-תסתר פניך, ממני--    אל תט-באף, עבדך:
עזרתי היית;    אל-תיטשני ואל-תעזבני, אלוהי ישעי.
כז,י  כי-אבי ואימי עזבוני;    ויהוה יאספני.
כז,יא  הורני יהוה, דרכך:    ונחני, באורח מישור--למען, שורריי.
כז,יב  אל-תיתנני, בנפש צריי:    כי קמו-בי עדי-שקר, ויפח חמס.
כז,יג  לולא--האמנתי, לראות בטוב-יהוה:    בארץ חיים.
כז,יד  קווה, אל-יהוה:    חזק, ויאמץ ליבך; וקווה, אל-יהוה.

כח,א  לדויד, אליך יהוה אקרא--    צורי, אל-תחרש ממני:
פן-תחשה ממני;    ונמשלתי, עם-יורדי בור.
כח,ב  שמע קול תחנוניי,    בשוועי אליך;
בנושאי ידיי,    אל-דביר קודשך.
כח,ג  אל-תמשכני עם-רשעים,    ועם-פועלי-אוון:
דוברי שלום, עם-ריעיהם;    ורעה, בלבבם.
כח,ד  תן-להם כפועלם,    וכרוע מעלליהם:
כמעשה ידיהם, תן להם;    השב גמולם להם.
כח,ה  כי לא יבינו, אל-פעולות יהוה--    ואל-מעשה ידיו;
יהרסם,    ולא יבנם.
כח,ו  ברוך יהוה:    כי-שמע, קול תחנוניי.
כח,ז  יהוה, עוזי ומגיני--    בו בטח ליבי, ונעזרתי:
ויעלוז ליבי;    ומשירי אהודנו.
כח,ח  יהוה עוז-למו;    ומעוז ישועות משיחו הוא.
כח,ט  הושיעה, את-עמך--    וברך את-נחלתך;
ורעם ונשאם,    עד-העולם.

כט,א  מזמור, לדויד:    הבו ליהוה, בני אלים; הבו ליהוה, כבוד ועוז.
כט,ב  הבו ליהוה, כבוד שמו;    השתחוו ליהוה, בהדרת-קודש.
כט,ג  קול יהוה,    על-המים:
אל-הכבוד הרעים;    יהוה, על-מים רבים.
כט,ד  קול-יהוה בכוח;    קול יהוה, בהדר.
כט,ה  קול יהוה, שובר ארזים;    וישבר יהוה, את-ארזי הלבנון.
כט,ו  וירקידם כמו-עגל;    לבנון ושריון, כמו בן-ראמים.
כט,ז  קול-יהוה חוצב;    להבות אש.
כט,ח  קול יהוה, יחיל מדבר;    יחיל יהוה, מדבר קדש.
כט,ט  קול יהוה, יחולל איילות--    ויחשוף יערות:
ובהיכלו--    כולו, אומר כבוד.
כט,י  יהוה, למבול ישב;    ויישב יהוה, מלך לעולם.
כט,יא  יהוה--עוז, לעמו ייתן;    יהוה, יברך את-עמו בשלום.

ל,א  מזמור:  שיר-חנוכת הבית לדויד.
ל,ב  ארוממך יהוה, כי דיליתני;    ולא-שימחת אויביי לי.
ל,ג  יהוה אלוהיי--    שיוועתי אליך, ותרפאני.
ל,ד  יהוה--העלית מן-שאול נפשי;    חייתני, מיורדי-בור.
ל,ה  זמרו ליהוה חסידיו;    והודו, לזכר קודשו.
ל,ו  כי רגע, באפו--    חיים ברצונו:
בערב, ילין בכי;    ולבוקר רינה.
ל,ז  ואני, אמרתי בשלווי--    בל-אמוט לעולם.
ל,ח  יהוה--    ברצונך, העמדת להררי-עוז:
הסתרת פניך;    הייתי נבהל.
ל,ט  אליך יהוה אקרא;    ואל-אדוניי, אתחנן.
ל,י  מה-בצע בדמי,    ברדתי אל-שחת:
היודך עפר;    היגיד אמיתך.
ל,יא  שמע-יהוה וחונני;    יהוה, היה-עוזר לי.
ל,יב  הפכת מספדי, למחול לי:    פיתחת שקי; ותאזרני שמחה.
ל,יג  למען, יזמרך כבוד--    ולא יידום:
יהוה אלוהיי,    לעולם אודך.

לא,א  למנצח, מזמור לדויד.
לא,ב  בך-יהוה חסיתי, אל-אבושה לעולם;    בצדקתך פלטני.
לא,ג  הטה אליי, אוזנך--    מהרה הצילני:
היה לי, לצור-מעוז--לבית מצודות;    להושיעני.
לא,ד  כי-סלעי ומצודתי אתה;    ולמען שמך, תנחני ותנהלני.
לא,ה  תוציאני--מרשת זו, טמנו לי:    כי-אתה, מעוזי.
לא,ו  בידך, אפקיד רוחי:    פדית אותי יהוה--אל אמת.
לא,ז  שנאתי, השומרים הבלי-שוא;    ואני, אל-יהוה בטחתי.
לא,ח  אגילה ואשמחה,    בחסדך:
אשר ראית, את-עוניי;    ידעת, בצרות נפשי.
לא,ט  ולא הסגרתני, ביד-אויב;    העמדת במרחב רגליי.
לא,י  חונני יהוה,    כי צר-לי:
עששה בכעס עיני;    נפשי ובטני.
לא,יא  כי כלו ביגון, חיי--    ושנותיי באנחה:
כשל בעווני כוחי;    ועצמיי עששו.
לא,יב  מכל-צורריי הייתי חרפה, ולשכניי מאוד--    ופחד למיודעיי:
רואיי בחוץ--    נדדו ממני.
לא,יג  נשכחתי, כמת מלב;    הייתי, ככלי אובד.
לא,יד  כי שמעתי, דיבת רבים--    מגור מסביב:
בהיווסדם יחד עליי;    לקחת נפשי זממו.
לא,טו  ואני, עליך בטחתי יהוה;    אמרתי, אלוהיי אתה.
לא,טז  בידך עיתותיי;    הצילני מיד-אויביי, ומרודפיי.
לא,יז  האירה פניך, על-עבדך;    הושיעני בחסדך.
לא,יח  יהוה--אל-אבושה, כי קראתיך;    יבושו רשעים, יידמו לשאול.
לא,יט  תיאלמנה, שפתי-שקר:    הדוברות על-צדיק עתק--בגאווה ובוז.
לא,כ  מה רב-טובך,    אשר-צפנת ליראיך:
פעלת, לחוסים בך;    נגד, בני אדם.
לא,כא  תסתירם, בסתר פניך--    מרוכסי-איש:
תצפנם בסוכה;    מריב לשונות.
לא,כב  ברוך יהוה:    כי הפליא חסדו לי, בעיר מצור.
לא,כג  ואני, אמרתי בחופזי--    נגרזתי, מנגד עיניך:
אכן--שמעת, קול תחנוניי;    בשוועי אליך.
לא,כד  אהבו את-יהוה,    כל-חסידיו:
אמונים, נוצר יהוה;    ומשלם על-יתר, עושה גאווה.
לא,כה  חזקו, ויאמץ לבבכם--    כל-המייחלים, ליהוה.

לב,א  לדויד, משכיל:    אשרי נשוי-פשע; כסוי חטאה.
לב,ב  אשרי אדם--לא יחשוב יהוה לו עוון;    ואין ברוחו רמייה.
לב,ג  כי-החרשתי, בלו עצמיי--    בשאגתי, כל-היום.
לב,ד  כי, יומם ולילה--    תכבד עליי, ידך:
נהפך לשדי--    בחרבוני קיץ סלה.
לב,ה  חטאתי אודיעך,    ועווני לא-כיסיתי--
אמרתי,    אודה עלי פשעיי ליהוה;
ואתה נשאת עוון חטאתי    סלה.
לב,ו  על-זאת, יתפלל כל-חסיד אליך--    לעת מצוא:
רק, לשטף מים רבים--    אליו, לא יגיעו.
לב,ז  אתה, סתר לי--    מצר תיצרני:
רוני פלט;    תסובבני סלה.
לב,ח  אשכילך, ואורך--בדרך-זו תלך;    איעצה עליך עיני.
לב,ט  אל-תהיו, כסוס כפרד--    אין הבין:
במתג-ורסן עדייו לבלום;    בל, קרוב אליך.
לב,י  רבים מכאובים, לרשע:    והבוטח ביהוה--חסד, יסובבנו.
לב,יא  שמחו ביהוה וגילו, צדיקים;    והרנינו, כל-ישרי-לב.

לג,א  רננו צדיקים, ביהוה;    לישרים, נאוה תהילה.
לג,ב  הודו ליהוה בכינור;    בנבל עשור, זמרו-לו.
לג,ג  שירו-לו, שיר חדש;    היטיבו נגן, בתרועה.
לג,ד  כי-ישר דבר-יהוה;    וכל-מעשהו, באמונה.
לג,ה  אוהב, צדקה ומשפט;    חסד יהוה, מלאה הארץ.
לג,ו  בדבר יהוה, שמיים נעשו;    וברוח פיו, כל-צבאם.
לג,ז  כונס כנד, מי הים;    נותן באוצרות תהומות.
לג,ח  ייראו מיהוה, כל-הארץ;    ממנו יגורו, כל-יושבי תבל.
לג,ט  כי הוא אמר ויהי;    הוא-ציווה, ויעמוד.
לג,י  יהוה, הפיר עצת-גויים;    הניא, מחשבות עמים.
לג,יא  עצת יהוה, לעולם תעמוד;    מחשבות ליבו, לדור ודור.
לג,יב  אשרי הגוי, אשר-יהוה אלוהיו;    העם, בחר לנחלה לו.
לג,יג  משמיים, הביט יהוה;    ראה, את-כל-בני האדם.
לג,יד  ממכון-שבתו השגיח--    אל כל-יושבי הארץ.
לג,טו  היוצר יחד ליבם;    המבין, אל-כל-מעשיהם.
לג,טז  אין-המלך, נושע ברוב-חיל;    גיבור, לא-יינצל ברוב-כוח.
לג,יז  שקר הסוס, לתשועה;    וברוב חילו, לא ימלט.
לג,יח  הנה עין יהוה, אל-יראיו;    למייחלים לחסדו.
לג,יט  להציל ממוות נפשם;    ולחייותם, ברעב.
לג,כ  נפשנו, חיכתה ליהוה;    עזרנו ומגיננו הוא.
לג,כא  כי-בו, ישמח ליבנו:    כי בשם קודשו בטחנו.
לג,כב  יהי-חסדך יהוה עלינו:    כאשר, ייחלנו לך.

לד,א  לדויד--    בשנותו את-טעמו, לפני אבימלך; ויגרשהו, וילך.
לד,ב  אברכה את-יהוה בכל-עת;    תמיד, תהילתו בפי.
לד,ג  ביהוה, תתהלל נפשי;    ישמעו ענווים וישמחו.
לד,ד  גדלו ליהוה איתי;    ונרוממה שמו יחדיו.
לד,ה  דרשתי את-יהוה וענני;    ומכל-מגורותיי הצילני.
לד,ו  הביטו אליו ונהרו;    ופניהם, אל-יחפרו.
לד,ז  זה עני קרא, ויהוה שמע;    ומכל-צרותיו, הושיעו.
לד,ח  חונה מלאך-יהוה סביב ליראיו;    ויחלצם.
לד,ט  טעמו וראו, כי-טוב יהוה;    אשרי הגבר, יחסה-בו.
לד,י  יראו את-יהוה קדושיו:    כי-אין מחסור, ליראיו.
לד,יא  כפירים, רשו ורעבו;    ודרשי יהוה, לא-יחסרו כל-טוב.
לד,יב  לכו-בנים, שמעו-לי;    יראת יהוה, אלמדכם.
לד,יג  מי-האיש, החפץ חיים;    אוהב ימים, לראות טוב.
לד,יד  נצור לשונך מרע;    ושפתיך, מדבר מרמה.
לד,טו  סור מרע, ועשה-טוב;    בקש שלום ורודפהו.
לד,טז  עיני יהוה, אל-צדיקים;    ואוזניו, אל-שוועתם.
לד,יז  פני יהוה, בעושי רע;    להכרית מארץ זכרם.
לד,יח  צעקו, ויהוה שמע;    ומכל-צרותם, הצילם.
לד,יט  קרוב יהוה, לנשברי-לב;    ואת-דכאי-רוח יושיע.
לד,כ  רבות, רעות צדיק;    ומכולם, יצילנו יהוה.
לד,כא  שומר כל-עצמותיו;    אחת מהנה, לא נשברה.
לד,כב  תמותת רשע רעה;    ושונאי צדיק יאשמו.
לד,כג  פודה יהוה, נפש עבדיו;    ולא יאשמו, כל-החוסים בו.

לה,א  לדויד:  ריבה יהוה, את-יריביי;    לחם, את-לוחמיי.
לה,ב  החזק מגן וצינה;    וקומה, בעזרתי.
לה,ג  והרק חנית וסגור, לקראת רודפיי;    אמור לנפשי, ישועתך אני.
לה,ד  יבושו וייכלמו, מבקשי נפשי:    ייסוגו אחור ויחפרו--חושבי, רעתי.
לה,ה  יהיו, כמוץ לפני-רוח;    ומלאך יהוה דוחה.
לה,ו  יהי-דרכם, חושך וחלקלקות;    ומלאך יהוה, רודפם.
לה,ז  כי-חינם טמנו-לי, שחת רשתם;    חינם, חפרו לנפשי.
לה,ח  תבואהו שואה,    לא-יידע:
ורשתו אשר-טמן תלכדו;    בשואה, ייפול-בה.
לה,ט  ונפשי, תגיל ביהוה;    תשיש, בישועתו.
לה,י  כל עצמותיי, תאמרנה--    יהוה, מי כמוך:
מציל עני, מחזק ממנו;    ועני ואביון, מגוזלו.
לה,יא  יקומון, עדי חמס:    אשר לא-ידעתי, ישאלוני.
לה,יב  ישלמוני רעה, תחת טובה:    שכול לנפשי.
לה,יג  ואני, בחלותם לבושי שק--    עיניתי בצום נפשי;
ותפילתי,    על-חיקי תשוב.
לה,יד  כריע-כאח לי, התהלכתי;    כאבל-אם, קודר שחותי.
לה,טו  ובצלעי,    שמחו ונאספו:
נאספו עליי נכים,    ולא ידעתי;
קרעו    ולא-דמו.
לה,טז  בחנפי, לעגי מעוג--    חרוק עליי שינימו.
לה,יז  אדוניי,    כמה תראה:
השיבה נפשי, משואיהם;    מכפירים, יחידתי.
לה,יח  אודך, בקהל רב;    בעם עצום אהללך.
לה,יט  אל-ישמחו-לי אויביי שקר;    שונאיי חינם, יקרצו-עין.
לה,כ  כי לא שלום, ידברו:    ועל רגעי-ארץ--דברי מרמות, יחשובון.
לה,כא  וירחיבו עליי, פיהם:    אמרו, האח האח; ראתה עיננו.
לה,כב  ראית יהוה, אל-תחרש;    אדוניי, אל-תרחק ממני.
לה,כג  העירה והקיצה, למשפטי;    אלוהיי ואדוניי לריבי.
לה,כד  שופטני כצדקך, יהוה אלוהיי;    ואל-ישמחו-לי.
לה,כה  אל-יאמרו בליבם, האח נפשנו;    אל-יאמרו, בילענוהו.
לה,כו  יבושו ויחפרו, יחדיו--    שמחי רעתי:
ילבשו-בושת וכלימה--    המגדילים עליי.
לה,כז  ירונו וישמחו,    חפצי צדקי:
ויאמרו תמיד, יגדל יהוה;    החפץ, שלום עבדו.
לה,כח  ולשוני, תהגה צדקך;    כל-היום, תהילתך.

לו,א  למנצח לעבד-יהוה לדויד.
לו,ב  נאום-פשע לרשע, בקרב ליבי;    אין-פחד אלוהים, לנגד עיניו.
לו,ג  כי-החליק אליו בעיניו;    למצוא עוונו לשנוא.
לו,ד  דברי-פיו, אוון ומרמה;    חדל להשכיל להיטיב.
לו,ה  אוון, יחשוב--על-משכבו:    יתייצב, על-דרך לא-טוב; רע, לא ימאס.
לו,ו  יהוה, בהשמיים חסדך;    אמונתך, עד-שחקים.
לו,ז  צדקתך, כהררי-אל--משפטיך, תהום רבה;    אדם ובהמה תושיע יהוה.
לו,ח  מה-יקר חסדך, אלוהים:    ובני אדם--בצל כנפיך, יחסיון.
לו,ט  ירוויון, מדשן ביתך;    ונחל עדניך תשקם.
לו,י  כי-עימך, מקור חיים;    באורך, נראה-אור.
לו,יא  משוך חסדך, ליודעיך;    וצדקתך, לישרי-לב.
לו,יב  אל-תבואני, רגל גאווה;    ויד-רשעים, אל-תנידני.
לו,יג  שם נפלו, פועלי אוון;    דוחו, ולא-יכלו קום.

לז,א  לדויד:  אל-תתחר במרעים;    אל-תקנא, בעושי עוולה.
לז,ב  כי כחציר, מהרה יימלו;    וכירק דשא, ייבולון.
לז,ג  בטח ביהוה, ועשה-טוב;    שכון-ארץ, ורעה אמונה.
לז,ד  והתענג על-יהוה;    וייתן-לך, משאלות ליבך.
לז,ה  גול על-יהוה דרכך;    ובטח עליו, והוא יעשה.
לז,ו  והוציא כאור צדקך;    ומשפטך, כצוהריים.
לז,ז  דום, ליהוה--    והתחולל-לו:
אל-תתחר, במצליח דרכו;    באיש, עושה מזימות.
לז,ח  הרף מאף, ועזוב חמה;    אל-תתחר, אך-להרע.
לז,ט  כי-מרעים, ייכרתון;    וקווי יהוה, המה יירשו-ארץ.
לז,י  ועוד מעט, ואין רשע;    והתבוננת על-מקומו ואיננו.
לז,יא  וענווים יירשו-ארץ;    והתענגו, על-רוב שלום.
לז,יב  זומם רשע, לצדיק;    וחורק עליו שיניו.
לז,יג  אדוניי ישחק-לו:    כי-ראה, כי-יבוא יומו.
לז,יד  חרב, פתחו רשעים--    ודרכו קשתם:
להפיל, עני ואביון;    לטבוח, ישרי-דרך.
לז,טו  חרבם, תבוא בליבם;    וקשתותם, תישברנה.
לז,טז  טוב-מעט, לצדיק--    מהמון, רשעים רבים.
לז,יז  כי זרועות רשעים, תישברנה;    וסומך צדיקים יהוה.
לז,יח  יודע יהוה, ימי תמימים;    ונחלתם, לעולם תהיה.
לז,יט  לא-יבושו, בעת רעה;    ובימי רעבון ישבעו.
לז,כ  כי רשעים, יאבדו, ואויבי יהוה, כיקר כרים;    כלו בעשן כלו.
לז,כא  לווה רשע, ולא ישלם;    וצדיק, חונן ונותן.
לז,כב  כי מבורכיו, יירשו ארץ;    ומקולליו, ייכרתו.
לז,כג  מיהוה, מצעדי-גבר כוננו;    ודרכו יחפץ.
לז,כד  כי-ייפול לא-יוטל:    כי-יהוה, סומך ידו.
לז,כה  נער, הייתי--    גם-זקנתי:
ולא-ראיתי, צדיק נעזב;    וזרעו, מבקש-לחם.
לז,כו  כל-היום, חונן ומלווה;    וזרעו, לברכה.
לז,כז  סור מרע, ועשה-טוב;    ושכון לעולם.
לז,כח  כי יהוה, אוהב משפט,    ולא-יעזוב את-חסידיו, לעולם נשמרו;
וזרע רשעים    נכרת.
לז,כט  צדיקים יירשו-ארץ;    וישכנו לעד עליה.
לז,ל  פי-צדיק, יהגה חכמה;    ולשונו, תדבר משפט.
לז,לא  תורת אלוהיו בליבו;    לא תמעד אשוריו.
לז,לב  צופה רשע, לצדיק;    ומבקש, להמיתו.
לז,לג  יהוה, לא-יעזבנו בידו;    ולא ירשיענו, בהישפטו.
לז,לד  קווה אל-יהוה, ושמור דרכו,    וירוממך, לרשת ארץ;
בהיכרת רשעים    תראה.
לז,לה  ראיתי, רשע עריץ;    ומתערה, כאזרח רענן.
לז,לו  ויעבור, והנה איננו;    ואבקשהו, ולא נמצא.
לז,לז  שמור-תם, וראה ישר:    כי-אחרית לאיש שלום.
לז,לח  ופושעים, נשמדו יחדיו;    אחרית רשעים נכרתה.
לז,לט  ותשועת צדיקים, מיהוה;    מעוזם, בעת צרה.
לז,מ  ויעזרם יהוה, ויפלטם:    יפלטם מרשעים, ויושיעם--כי-חסו בו.

לח,א  מזמור לדויד להזכיר.
לח,ב  יהוה--אל-בקצפך תוכיחני;    ובחמתך תייסרני.
לח,ג  כי-חיציך, ניחתו בי;    ותנחת עליי ידך.
לח,ד  אין-מתום בבשרי, מפני זעמך;    אין-שלום בעצמיי, מפני חטאתי.
לח,ה  כי עוונותיי, עברו ראשי;    כמשא כבד, יכבדו ממני.
לח,ו  הבאישו נמקו, חבורותיי:    מפני, איוולתי.
לח,ז  נעוויתי שחותי עד-מאוד;    כל-היום, קודר הילכתי.
לח,ח  כי-כסליי, מלאו נקלה;    ואין מתום, בבשרי.
לח,ט  נפוגותי ונדכיתי עד-מאוד;    שאגתי, מנהמת ליבי.
לח,י  אדוניי, נגדך כל-תאוותי;    ואנחתי, ממך לא-נסתרה.
לח,יא  ליבי סחרחר, עזבני כוחי;    ואור-עיניי גם-הם, אין איתי.
לח,יב  אוהביי, וריעיי--מנגד נגעי יעמודו;    וקרוביי, מרחוק עמדו.
לח,יג  וינקשו, מבקשי נפשי, ודורשי רעתי, דיברו הוות;    ומרמות, כל-היום יהגו.
לח,יד  ואני כחירש, לא אשמע;    וכאילם, לא יפתח-פיו.
לח,טו  ואהי--כאיש, אשר לא-שומע;    ואין בפיו, תוכחות.
לח,טז  כי-לך יהוה הוחלתי;    אתה תענה, אדוניי אלוהיי.
לח,יז  כי-אמרתי, פן-ישמחו-לי;    במוט רגלי, עליי הגדילו.
לח,יח  כי-אני, לצלע נכון;    ומכאובי נגדי תמיד.
לח,יט  כי-עווני אגיד;    אדאג, מחטאתי.
לח,כ  ואויביי, חיים עצמו;    ורבו שונאיי שקר.
לח,כא  ומשלמי רעה, תחת טובה--    ישטנוני, תחת רודפי-טוב.
לח,כב  אל-תעזבני יהוה:    אלוהיי, אל-תרחק ממני.
לח,כג  חושה לעזרתי:    אדוניי, תשועתי.

לט,א  למנצח לידותון,    מזמור לדויד.
לט,ב  אמרתי--    אשמרה דרכיי, מחטוא בלשוני:
אשמרה לפי מחסום--    בעוד רשע לנגדי.
לט,ג  נאלמתי דומייה, החשיתי מטוב;    וכאבי נעכר.
לט,ד  חם-ליבי, בקרבי--בהגיגי תבער-אש;    דיברתי, בלשוני.
לט,ה  הודיעני יהוה, קיצי--ומידת ימיי מה-היא;    אדעה, מה-חדל אני.
לט,ו  הנה טפחות, נתת ימיי--    וחלדי כאין נגדך;
אך כל-הבל כל-אדם,    ניצב סלה.
לט,ז  אך-בצלם, יתהלך-איש--    אך-הבל יהמיון;
יצבור,    ולא-יידע מי-אוספם.
לט,ח  ועתה מה-קיוויתי אדוניי--    תוחלתי, לך היא.
לט,ט  מכל-פשעיי הצילני;    חרפת נבל, אל-תשימני.
לט,י  נאלמתי, לא אפתח-פי:    כי אתה עשית.
לט,יא  הסר מעליי נגעך;    מתגרת ידך, אני כליתי.
לט,יב  בתוכחות על-עוון, ייסרת איש--    ותמס כעש חמודו;
אך הבל כל-אדם    סלה.
לט,יג  שמעה תפילתי יהוה,    ושוועתי האזינה--
אל-דמעתי,    אל-תחרש:
כי גר אנוכי עימך;    תושב, ככל-אבותיי.
לט,יד  השע ממני ואבליגה--    בטרם אלך ואינני.

מ,א  למנצח, לדויד מזמור.
מ,ב  קווה קיוויתי יהוה;    ויט אליי, וישמע שוועתי.
מ,ג  ויעלני, מבור שאון--    מטיט היוון:
ויקם על-סלע רגליי;    כונן אשוריי.
מ,ד  וייתן בפי, שיר חדש--    תהילה לאלוהינו:
יראו רבים וייראו;    ויבטחו, ביהוה.
מ,ה  אשרי הגבר--    אשר-שם יהוה, מבטחו;
ולא-פנה אל-רהבים,    ושטי כזב.
מ,ו  רבות עשית,    אתה יהוה אלוהיי--
נפלאותיך ומחשבותיך,    אלינו:
אין, ערוך אליך--אגידה ואדברה;    עצמו, מספר.
מ,ז  זבח ומנחה, לא-חפצת--    אוזניים, כרית לי;
עולה וחטאה,    לא שאלת.
מ,ח  אז אמרתי, הנה-באתי:    במגילת-ספר, כתוב עליי.
מ,ט  לעשות-רצונך אלוהיי חפצתי;    ותורתך, בתוך מעיי.
מ,י  בישרתי צדק, בקהל רב--    הנה שפתיי, לא אכלא:
יהוה,    אתה ידעת.
מ,יא  צדקתך לא-כיסיתי, בתוך ליבי--    אמונתך ותשועתך אמרתי;
לא-כיחדתי חסדך ואמיתך,    לקהל רב.
מ,יב  אתה יהוה--    לא-תכלא רחמיך ממני;
חסדך ואמיתך,    תמיד ייצרוני.
מ,יג  כי אפפו-עליי רעות,    עד-אין מספר--
השיגוני עוונותיי,    ולא-יכולתי לראות;
עצמו משערות ראשי,    וליבי עזבני.
מ,יד  רצה יהוה, להצילני;    יהוה, לעזרתי חושה.
מ,טו  יבושו ויחפרו, יחד--    מבקשי נפשי, לספותה:
ייסוגו אחור, וייכלמו--    חפצי, רעתי.
מ,טז  ישומו, על-עקב בושתם--    האומרים לי, האח האח.
מ,יז  ישישו וישמחו, בך--    כל-מבקשיך:
יאמרו תמיד, יגדל יהוה--    אוהבי, תשועתך.
מ,יח  ואני, עני ואביון--    אדוניי יחשוב-לי:
עזרתי ומפלטי אתה:    אלוהיי, אל-תאחר.

מא,א  למנצח, מזמור לדויד.
מא,ב  אשרי, משכיל אל-דל;    ביום רעה, ימלטהו יהוה.
מא,ג  יהוה, ישמרהו ויחייהו--ואושר בארץ;    ואל-תיתנהו, בנפש אויביו.
מא,ד  יהוה--יסעדנו, על-ערש דווי;    כל-משכבו, הפכת בחולייו.
מא,ה  אני-אמרתי, יהוה חונני;    רפאה נפשי, כי-חטאתי לך.
מא,ו  אויביי--יאמרו רע לי;    מתיי ימות, ואבד שמו.
מא,ז  ואם-בא לראות, שוא ידבר--ליבו, יקבוץ-אוון לו;    ייצא לחוץ ידבר.
מא,ח  יחד--עליי יתלחשו, כל-שונאיי;    עליי--יחשבו רעה לי.
מא,ט  דבר-בלייעל, יצוק בו;    ואשר שכב, לא-יוסיף לקום.
מא,י  גם-איש שלומי, אשר-בטחתי בו--    אוכל לחמי;
הגדיל עליי    עקב.
מא,יא  ואתה יהוה, חונני והקימני;    ואשלמה להם.
מא,יב  בזאת ידעתי, כי-חפצת בי:    כי לא-יריע אויבי עליי.
מא,יג  ואני--בתומי, תמכת בי;    ותציבני לפניך לעולם.
מא,יד  ברוך יהוה, אלוהי ישראל--מהעולם, ועד העולם:    אמן ואמן.

מב,א  למנצח, משכיל לבני-קורח.
מב,ב  כאייל, תערוג על-אפיקי-מים--    כן נפשי תערוג אליך אלוהים.
מב,ג  צמאה נפשי, לאלוהים--    לאל חי:
מתיי אבוא;    ואיראה, פני אלוהים.
מב,ד  הייתה-לי דמעתי לחם,    יומם ולילה;
באמור אליי כל-היום,    איה אלוהיך.
מב,ה  אלה אזכרה,    ואשפכה עליי נפשי--
כי אעבור בסך,    אדדם עד-בית אלוהים:
בקול-רינה ותודה;    המון חוגג.
מב,ו  מה-תשתוחחי, נפשי--    ותהמי עליי:
הוחילי לאלוהים, כי-עוד אודנו--    ישועות פניו.
מב,ז  אלוהיי--    עליי, נפשי תשתוחח:
על-כן--אזכורך, מארץ ירדן;    וחרמונים, מהר מצער.
מב,ח  תהום-אל-תהום קורא,    לקול צינוריך;
כל-משבריך וגליך,    עליי עברו.
מב,ט  יומם, יצווה יהוה חסדו,    ובלילה, שירו עימי--
תפילה,    לאל חיי.
מב,י  אומרה, לאל סלעי--    למה שכחתני:
למה-קודר אלך--    בלחץ אויב.
מב,יא  ברצח, בעצמותיי--    חירפוני צורריי;
באומרם אליי כל-היום,    איה אלוהיך.
מב,יב  מה-תשתוחחי, נפשי--    ומה-תהמי עליי:
הוחילי לאלוהים, כי-עוד אודנו--    ישועות פניי, ואלוהיי.

מג,א  שופטני אלוהים, וריבה ריבי--    מגוי לא-חסיד;
מאיש מרמה ועוולה    תפלטני.
מג,ב  כי-אתה, אלוהי מעוזי--    למה זנחתני:
למה-קודר אתהלך,    בלחץ אויב.
מג,ג  שלח-אורך ואמיתך,    המה ינחוני;
יביאוני אל-הר-קודשך,    ואל-משכנותיך.
מג,ד  ואבואה, אל-מזבח אלוהים--    אל-אל, שמחת גילי:
ואודך בכינור--    אלוהים אלוהיי.
מג,ה  מה-תשתוחחי, נפשי--    ומה-תהמי עליי:
הוחילי לאלוהים, כי-עוד אודנו--    ישועות פניי, ואלוהיי.

מד,א  למנצח לבני-קורח משכיל.
מד,ב  אלוהים, באוזנינו שמענו--    אבותינו סיפרו-לנו:
פועל פעלת בימיהם,    בימי קדם.
מד,ג  אתה, ידך גויים הורשת--    ותיטעם;
תרע לאומים,    ותשלחם.
מד,ד  כי לא בחרבם, ירשו ארץ,    וזרועם, לא-הושיעה-למו:
כי-ימינך וזרועך, ואור פניך--    כי רציתם.
מד,ה  אתה-הוא מלכי אלוהים;    צווה, ישועות יעקוב.
מד,ו  בך, צרינו ננגח;    בשמך, נבוס קמינו.
מד,ז  כי לא בקשתי אבטח;    וחרבי, לא תושיעני.
מד,ח  כי הושעתנו, מצרינו;    ומשנאינו הבישות.
מד,ט  באלוהים, היללנו כל-היום;    ושמך, לעולם נודה סלה.
מד,י  אף-זנחת, ותכלימנו;    ולא-תצא, בצבאותינו.
מד,יא  תשיבנו אחור, מני-צר;    ומשנאינו, שסו למו.
מד,יב  תיתננו, כצאן מאכל;    ובגויים, זיריתנו.
מד,יג  תמכור-עמך בלא-הון;    ולא-ריבית, במחיריהם.
מד,יד  תשימנו חרפה, לשכנינו;    לעג וקלס, לסביבותינו.
מד,טו  תשימנו משל, בגויים;    מנוד-ראש, בלאומים.
מד,טז  כל-היום, כלימתי נגדי;    ובושת פניי כיסתני.
מד,יז  מקול, מחרף ומגדף;    מפני אויב, ומתנקם.
מד,יח  כל-זאת באתנו, ולא שכחנוך;    ולא-שיקרנו, בבריתך.
מד,יט  לא-נסוג אחור ליבנו;    ותט אשורינו, מני אורחך.
מד,כ  כי דיכיתנו, במקום תנים;    ותכס עלינו בצלמוות.
מד,כא  אם-שכחנו, שם אלוהינו;    ונפרוש כפינו, לאל זר.
מד,כב  הלוא אלוהים, יחקור-זאת:    כי-הוא יודע, תעלומות לב.
מד,כג  כי-עליך, הורגנו כל-היום;    נחשבנו, כצאן טבחה.
מד,כד  עורה, למה תישן אדוניי;    הקיצה, אל-תזנח לנצח.
מד,כה  למה-פניך תסתיר;    תשכח עוניינו ולחצנו.
מד,כו  כי שחה לעפר נפשנו;    דבקה לארץ בטננו.
מד,כז  קומה, עזרתה לנו;    ופדנו, למען חסדך.

מה,א  למנצח על-שושנים, לבני-קורח;    משכיל, שיר ידידות.
מה,ב  רחש ליבי, דבר טוב--    אומר אני, מעשיי למלך;
לשוני,    עט סופר מהיר.
מה,ג  יופיפית, מבני אדם--    הוצק חן, בשפתותיך;
על-כן בירכך אלוהים    לעולם.
מה,ד  חגור-חרבך על-ירך גיבור--    הודך, והדרך.
מה,ה  והדרך, צלח רכב--    על-דבר-אמת, וענווה-צדק;
ותורך נוראות    ימינך.
מה,ו  חיציך, שנונים:    עמים, תחתיך ייפלו; בלב, אויבי המלך.
מה,ז  כיסאך אלוהים, עולם ועד;    שבט מישור, שבט מלכותך.
מה,ח  אהבת צדק,    ותשנא-רשע:
על-כן משחך אלוהים אלוהיך, שמן ששון--    מחברך.
מה,ט  מור-ואהלות קציעות, כל-בגדותיך;    מן-היכלי שן, מני שימחוך.
מה,י  בנות מלכים, בייקרותיך;    ניצבה שגל לימינך, בכתם אופיר.
מה,יא  שמעי-בת וראי, והטי אוזנך;    ושכחי עמך, ובית אביך.
מה,יב  ויתאו המלך יופייך:    כי-הוא אדונייך, והשתחווי-לו.
מה,יג  ובת-צור:    במנחה, פנייך יחלו--עשירי עם.
מה,יד  כל-כבודה בת-מלך פנימה;    ממשבצות זהב לבושה.
מה,טו  לרקמות, תובל למלך:    בתולות אחריה, ריעותיה--מובאות לך.
מה,טז  תובלנה, בשמחות וגיל;    תבואינה, בהיכל מלך.
מה,יז  תחת אבותיך, יהיו בניך;    תשיתמו לשרים, בכל-הארץ.
מה,יח  אזכירה שמך, בכל-דור ודור;    על-כן עמים יהודוך, לעולם ועד.

מו,א  למנצח לבני-קורח--    על-עלמות שיר.
מו,ב  אלוהים לנו, מחסה ועוז;    עזרה בצרות, נמצא מאוד.
מו,ג  על-כן לא-נירא, בהמיר ארץ;    ובמוט הרים, בלב ימים.
מו,ד  יהמו יחמרו מימיו;    ירעשו הרים בגאוותו סלה.
מו,ה  נהר--פלגיו, ישמחו עיר-אלוהים;    קדוש, משכני עליון.
מו,ו  אלוהים בקרבה, בל-תימוט;    יעזרהא אלוהים, לפנות בוקר.
מו,ז  המו גויים, מטו ממלכות;    נתן בקולו, תמוג ארץ.
מו,ח  יהוה צבאות עימנו;    משגב-לנו אלוהי יעקוב סלה.
מו,ט  לכו-חזו, מפעלות יהוה--    אשר-שם שמות בארץ.
מו,י  משבית מלחמות,    עד-קצה הארץ:
קשת ישבר, וקיצץ חנית;    עגלות, ישרוף באש.
מו,יא  הרפו ודעו, כי-אנוכי אלוהים;    ארום בגויים, ארום בארץ.
מו,יב  יהוה צבאות עימנו;    משגב-לנו אלוהי יעקוב סלה.

מז,א  למנצח לבני-קורח מזמור.
מז,ב  כל-העמים, תקעו-כף;    הריעו לאלוהים, בקול רינה.
מז,ג  כי-יהוה עליון נורא;    מלך גדול, על-כל-הארץ.
מז,ד  ידבר עמים תחתינו;    ולאומים, תחת רגלינו.
מז,ה  יבחר-לנו את-נחלתנו;    את גאון יעקוב אשר-אהב סלה.
מז,ו  עלה אלוהים, בתרועה;    יהוה, בקול שופר.
מז,ז  זמרו אלוהים זמרו;    זמרו למלכנו זמרו.
מז,ח  כי מלך כל-הארץ אלוהים--    זמרו משכיל.
מז,ט  מלך אלוהים, על-גויים;    אלוהים, ישב על-כיסא קודשו.
מז,י  נדיבי עמים, נאספו--    עם, אלוהי אברהם:
כי לאלוהים, מגיני-ארץ--    מאוד נעלה.

מח,א  שיר מזמור, לבני-קורח.
מח,ב  גדול יהוה ומהולל מאוד--    בעיר אלוהינו, הר-קודשו.
מח,ג  יפה נוף,    משוש כל-הארץ:
הר-ציון, ירכתי צפון;    קרית, מלך רב.
מח,ד  אלוהים בארמנותיה,    נודע למשגב.
מח,ה  כי-הנה המלכים, נועדו;    עברו יחדיו.
מח,ו  המה ראו, כן תמהו;    נבהלו נחפזו.
מח,ז  רעדה, אחוזתם שם;    חיל, כיולדה.
מח,ח  ברוח קדים--    תשבר, אונייות תרשיש.
מח,ט  כאשר שמענו,    כן ראינו--
בעיר-יהוה צבאות,    בעיר אלוהינו:
אלוהים יכוננהא עד-עולם    סלה.
מח,י  דימינו אלוהים חסדך--    בקרב, היכלך.
מח,יא  כשמך אלוהים--    כן תהילתך, על-קצווי-ארץ;
צדק,    מלאה ימינך.
מח,יב  ישמח, הר ציון--תגלנה, בנות יהודה:    למען, משפטיך.
מח,יג  סובו ציון, והקיפוה;    ספרו, מגדליה.
מח,יד  שיתו ליבכם, לחילה--פסגו ארמנותיה:    למען תספרו, לדור אחרון.
מח,טו  כי זה, אלוהים אלוהינו--עולם ועד;    הוא ינהגנו על-מות.

מט,א  למנצח לבני-קורח מזמור.
מט,ב  שמעו-זאת, כל-העמים;    האזינו, כל-יושבי חלד.
מט,ג  גם-בני אדם, גם-בני-איש--    יחד, עשיר ואביון.
מט,ד  פי, ידבר חכמות;    והגות ליבי תבונות.
מט,ה  אטה למשל אוזני;    אפתח בכינור, חידתי.
מט,ו  למה אירא, בימי רע--    עוון עקביי יסובני.
מט,ז  הבוטחים על-חילם;    וברוב עושרם יתהללו.
מט,ח  אח--לא פדה יפדה איש;    לא-ייתן לאלוהים כופרו.
מט,ט  וייקר, פדיון נפשם;    וחדל לעולם.
מט,י  ויחי-עוד לנצח;    לא יראה השחת.
מט,יא  כי יראה, חכמים ימותו--    יחד כסיל ובער יאבדו;
ועזבו לאחרים    חילם.
מט,יב  קרבם בתימו, לעולם--    משכנותם, לדור ודור;
קראו בשמותם,    עלי אדמות.
מט,יג  ואדם ביקר, בל-ילין;    נמשל כבהמות נדמו.
מט,יד  זה דרכם, כסל למו;    ואחריהם, בפיהם ירצו סלה.
מט,טו  כצאן, לשאול שתו--    מוות ירעם:
וירדו בם ישרים, לבוקר--וצורם, לבלות שאול;    מזבול לו.
מט,טז  אך-אלוהים--יפדה נפשי, מיד-שאול:    כי ייקחני סלה.
מט,יז  אל-תירא, כי-יעשיר איש:    כי-ירבה, כבוד ביתו.
מט,יח  כי לא במותו, ייקח הכול;    לא-יירד אחריו כבודו.
מט,יט  כי-נפשו, בחייו יברך;    ויודוך, כי-תיטיב לך.
מט,כ  תבוא, עד-דור אבותיו;    עד-נצח, לא יראו-אור.
מט,כא  אדם ביקר, ולא יבין;    נמשל כבהמות נדמו.

נ,א  מזמור, לאסף:
אל, אלוהים יהוה--    דיבר ויקרא-ארץ;
ממזרח-שמש,    עד-מבואו.
נ,ב  מציון מכלל-יופי--    אלוהים הופיע.
נ,ג  יבוא אלוהינו,    ואל-יחרש:
אש-לפניו תאכל;    וסביביו, נשערה מאוד.
נ,ד  יקרא אל-השמיים מעל;    ואל-הארץ, לדין עמו.
נ,ה  אספו-לי חסידיי--    כורתי בריתי עלי-זבח.
נ,ו  ויגידו שמיים צדקו:    כי-אלוהים, שופט הוא סלה.
נ,ז  שמעה עמי, ואדברה--    ישראל, ואעידה בך:
אלוהים אלוהיך    אנוכי.
נ,ח  לא על-זבחיך, אוכיחך;    ועולותיך לנגדי תמיד.
נ,ט  לא-אקח מביתך פר;    ממכלאותיך, עתודים.
נ,י  כי-לי כל-חיתו-יער;    בהמות, בהררי-אלף.
נ,יא  ידעתי, כל-עוף הרים;    וזיז שדיי, עימדי.
נ,יב  אם-ארעב, לא-אומר לך:    כי-לי תבל, ומלואה.
נ,יג  האוכל, בשר אבירים;    ודם עתודים אשתה.
נ,יד  זבח לאלוהים תודה;    ושלם לעליון נדריך.
נ,טו  וקראני, ביום צרה;    אחלצך, ותכבדני.
נ,טז  ולרשע, אמר אלוהים, מה-לך, לספר חוקיי;    ותישא בריתי עלי-פיך.
נ,יז  ואתה, שנאת מוסר;    ותשלך דבריי אחריך.
נ,יח  אם-ראית גנב, ותירץ עימו;    ועם מנאפים חלקך.
נ,יט  פיך, שלחת ברעה;    ולשונך, תצמיד מרמה.
נ,כ  תשב, באחיך תדבר;    בבן-אימך, תיתן-דופי.
נ,כא  אלה עשית, והחרשתי--    דימית, היות-אהיה כמוך;
אוכיחך ואערכה    לעיניך.
נ,כב  בינו-נא זאת, שוכחי אלוה:    פן-אטרוף, ואין מציל.
נ,כג  זובח תודה, יכבדנני:    ושם דרך--אראנו, בישע אלוהים.

נא,א  למנצח, מזמור לדויד.
נא,ב  בבוא-אליו, נתן הנביא--    כאשר-בא, אל-בת-שבע.
נא,ג  חונני אלוהים כחסדך;    כרוב רחמיך, מחה פשעיי.
נא,ד  הרב, כבסני מעווני;    ומחטאתי טהרני.
נא,ה  כי-פשעיי, אני אדע;    וחטאתי נגדי תמיד.
נא,ו  לך לבדך, חטאתי,    והרע בעיניך, עשיתי:
למען, תצדק בדוברך--    תזכה בשופטך.
נא,ז  הן-בעוון חוללתי;    ובחטא, יחמתני אימי.
נא,ח  הן-אמת, חפצת בטוחות;    ובסתום, חכמה תודיעני.
נא,ט  תחטאני באיזוב ואטהר;    תכבסני, ומשלג אלבין.
נא,י  תשמיעני, ששון ושמחה;    תגלנה, עצמות דיכית.
נא,יא  הסתר פניך, מחטאיי;    וכל-עוונותיי מחה.
נא,יב  לב טהור, ברא-לי אלוהים;    ורוח נכון, חדש בקרבי.
נא,יג  אל-תשליכני מלפניך;    ורוח קודשך, אל-תיקח ממני.
נא,יד  השיבה לי, ששון ישעך;    ורוח נדיבה תסמכני.
נא,טו  אלמדה פושעים דרכיך;    וחטאים, אליך ישובו.
נא,טז  הצילני מדמים, אלוהים--    אלוהי תשועתי:
תרנן לשוני,    צדקתך.
נא,יז  אדוניי, שפתיי תפתח;    ופי, יגיד תהילתך.
נא,יח  כי, לא-תחפוץ זבח ואתנה;    עולה, לא תרצה.
נא,יט  זבחי אלוהים,    רוח נשברה:
לב-נשבר ונדכה--    אלוהים, לא תבזה.
נא,כ  היטיבה ברצונך, את-ציון;    תבנה, חומות ירושלים.
נא,כא  אז תחפוץ זבחי-צדק,    עולה וכליל;
אז יעלו על-מזבחך    פרים.

נב,א  למנצח, משכיל לדויד.
נב,ב  בבוא, דואג האדומי--    ויגד לשאול:
ויאמר לו--    בא דויד, אל-בית אחימלך.
נב,ג  מה-תתהלל ברעה, הגיבור;    חסד אל, כל-היום.
נב,ד  הוות, תחשוב לשונך;    כתער מלוטש, עושה רמייה.
נב,ה  אהבת רע מטוב;    שקר, מדבר צדק סלה.
נב,ו  אהבת כל-דברי-בלע;    לשון מרמה.
נב,ז  גם-אל,    ייתוצך לנצח:
יחתך וייסחך מאוהל;    ושירשך מארץ חיים סלה.
נב,ח  ויראו צדיקים וייראו; ועליו ישחקו.
נב,ט  הנה הגבר--    לא ישים אלוהים, מעוזו:
ויבטח, ברוב עושרו;    יעוז, בהוותו.
נב,י  ואני, כזית רענן--    בבית אלוהים;
בטחתי בחסד-אלוהים,    עולם ועד.
נב,יא  אודך לעולם, כי עשית;    ואקווה שמך כי-טוב, נגד חסידיך.

נג,א  למנצח על-מחלת, משכיל לדויד.
נג,ב  אמר נבל בליבו,    אין אלוהים;
השחיתו, והתעיבו עוול--    אין עושה-טוב.
נג,ג  אלוהים--    משמיים, השקיף על-בני-אדם:
לראות, היש משכיל--    דורש, את-אלוהים.
נג,ד  כולו סג, יחדיו נאלחו:    אין עושה-טוב; אין, גם-אחד.
נג,ה  הלוא ידעו, פועלי-אוון:    אוכלי עמי, אכלו לחם; אלוהים, לא קראו.
נג,ו  שם, פחדו פחד--    לא-היה-פחד:
כי-אלוהים--פיזר, עצמות חונך;    הבישות, כי-אלוהים מאסם.
נג,ז  מי ייתן מציון,    ישועות ישראל:
בשוב אלוהים, שבות עמו;    יגל יעקוב, ישמח ישראל.

נד,א  למנצח בנגינות, משכיל לדויד.
נד,ב  בבוא הזיפים, ויאמרו לשאול:    הלוא דויד, מסתתר עימנו.
נד,ג  אלוהים, בשמך הושיעני;    ובגבורתך תדינני.
נד,ד  אלוהים, שמע תפילתי;    האזינה, לאמרי-פי.
נד,ה  כי זרים, קמו עליי--    ועריצים, ביקשו נפשי;
לא שמו אלוהים לנגדם    סלה.
נד,ו  הנה אלוהים, עוזר לי;    אדוניי, בסומכי נפשי.
נד,ז  ישיב הרע, לשורריי;    באמיתך, הצמיתם.
נד,ח  בנדבה אזבחה-לך;    אודה שמך יהוה כי-טוב.
נד,ט  כי מכל-צרה, הצילני;    ובאויביי, ראתה עיני.

נה,א  למנצח בנגינות, משכיל לדויד.
נה,ב  האזינה אלוהים, תפילתי;    ואל-תתעלם, מתחינתי.
נה,ג  הקשיבה לי וענני;    אריד בשיחי ואהימה.
נה,ד  מקול אויב--מפני, עקת רשע:    כי-ימיטו עליי אוון, ובאף ישטמוני.
נה,ה  ליבי, יחיל בקרבי;    ואימות מוות, נפלו עליי.
נה,ו  יראה ורעד, יבוא בי;    ותכסני, פלצות.
נה,ז  ואומר--מי-ייתן-לי אבר, כיונה:    אעופה ואשכונה.
נה,ח  הנה, ארחיק נדוד;    אלין במדבר סלה.
נה,ט  אחישה מפלט לי--    מרוח סועה מסער.
נה,י  בלע אדוניי, פלג לשונם:    כי-ראיתי חמס וריב בעיר.
נה,יא  יומם ולילה--יסובבוה על-חומותיה;    ואוון ועמל בקרבה.
נה,יב  הוות בקרבה;    ולא-ימיש מרחובה, תוך ומרמה.
נה,יג  כי לא-אויב יחרפני,    ואשא:
לא-משנאי, עליי הגדיל;    ואיסתר ממנו.
נה,יד  ואתה אנוש כערכי;    אלופי, ומיודעי.
נה,טו  אשר יחדיו, נמתיק סוד;    בבית אלוהים, נהלך ברגש.
נה,טז  ישיא מוות, עלימו--יירדו שאול חיים:    כי-רעות במגורם בקרבם.
נה,יז  אני, אל-אלוהים אקרא;    ויהוה, יושיעני.
נה,יח  ערב ובוקר וצוהריים, אשיחה ואהמה;    וישמע קולי.
נה,יט  פדה בשלום נפשי, מקרב-לי:    כי-ברבים, היו עימדי.
נה,כ  ישמע אל, ויענם--    ויושב קדם, סלה:
אשר אין חליפות למו;    ולא יראו אלוהים.
נה,כא  שלח ידיו, בשלומיו;    חילל בריתו.
נה,כב  חלקו, מחמאות פיו--    וקרב-ליבו:
רכו דבריו משמן;    והמה פתיחות.
נה,כג  השלך על-יהוה, יהבך--    והוא יכלכלך:
לא-ייתן לעולם מוט--    לצדיק.
נה,כד  ואתה אלוהים,    תורידם לבאר שחת--
אנשי דמים ומרמה,    לא-יחצו ימיהם;
ואני,    אבטח-בך.

נו,א  למנצח, על-יונת אלם רחוקים--    לדויד מכתם:
באחוז אותו פלשתים    בגת.
נו,ב  חונני אלוהים, כי-שאפני אנוש;    כל-היום, לוחם ילחצני.
נו,ג  שאפו שורריי, כל-היום:    כי-רבים לוחמים לי מרום.
נו,ד  יום אירא--    אני, אליך אבטח.
נו,ה  באלוהים,    אהלל דברו:
באלוהים בטחתי, לא אירא;    מה-יעשה בשר לי.
נו,ו  כל-היום, דבריי יעצבו;    עליי כל-מחשבותם לרע.
נו,ז  יגורו, יצפונו--המה, עקביי ישמורו:    כאשר, קיוו נפשי.
נו,ח  על-אוון פלט-למו;    באף, עמים הורד אלוהים.
נו,ט  נודי, ספרת-אתה:    שימה דמעתי בנאדך; הלוא, בספרתך.
נו,י  אז ישובו אויביי אחור, ביום אקרא;    זה-ידעתי, כי-אלוהים לי.
נו,יא  באלוהים, אהלל דבר;    ביהוה, אהלל דבר.
נו,יב  באלוהים בטחתי, לא אירא;    מה-יעשה אדם לי.
נו,יג  עליי אלוהים נדריך;    אשלם תודות לך.
נו,יד  כי הצלת נפשי, ממוות--    הלוא רגליי, מדחי:
להתהלך, לפני אלוהים--    באור, החיים.

נז,א  למנצח אל-תשחת, לדויד מכתם--    בבורחו מפני-שאול, במערה.
נז,ב  חונני אלוהים, חונני--    כי בך, חסיה נפשי:
ובצל-כנפיך אחסה--    עד, יעבור הוות.
נז,ג  אקרא, לאלוהים עליון;    לאל, גומר עליי.
נז,ד  ישלח משמיים, ויושיעני--    חירף שואפי סלה;
ישלח אלוהים,    חסדו ואמיתו.
נז,ה  נפשי, בתוך לבאים--    אשכבה לוהטים:
בני-אדם--שיניהם, חנית וחיצים;    ולשונם, חרב חדה.
נז,ו  רומה על-השמיים אלוהים;    על כל-הארץ כבודך.
נז,ז  רשת, הכינו לפעמיי--    כפף נפשי:
כרו לפניי שיחה;    נפלו בתוכה סלה.
נז,ח  נכון ליבי אלוהים, נכון ליבי;    אשירה, ואזמרה.
נז,ט  עורה כבודי--עורה, הנבל וכינור;    אעירה שחר.
נז,י  אודך בעמים אדוניי;    אזמרך, בלאומים.
נז,יא  כי-גדול עד-שמיים חסדך;    ועד-שחקים אמיתך.
נז,יב  רומה על-שמיים אלוהים;    על כל-הארץ כבודך.

נח,א  למנצח אל-תשחת, לדויד מכתם.
נח,ב  האומנם--אלם צדק, תדברון;    מישרים תשפטו, בני אדם.
נח,ג  אף-בלב, עולות תפעלון:    בארץ--חמס ידיכם, תפלסון.
נח,ד  זורו רשעים מרחם;    תעו מבטן, דוברי כזב.
נח,ה  חמת-למו, כדמות חמת-נחש;    כמו-פתן חירש, יאטם אוזנו.
נח,ו  אשר לא-ישמע, לקול מלחשים;    חובר חברים מחוכם.
נח,ז  אלוהים--הרוס שינימו בפימו;    מלתעות כפירים, נתוץ יהוה.
נח,ח  יימאסו כמו-מים,    יתהלכו-למו;
ידרוך חיציו,    כמו יתמוללו.
נח,ט  כמו שבלול, תמס יהלוך;    נפל אשת, בל-חזו שמש.
נח,י  בטרם, יבינו סירותיכם אטד;    כמו-חי כמו-חרון, ישערנו.
נח,יא  ישמח צדיק, כי-חזה נקם;    פעמיו ירחץ, בדם הרשע.
נח,יב  ויאמר אדם, אך-פרי לצדיק;    אך יש-אלוהים, שופטים בארץ.

נט,א  למנצח אל-תשחת, לדויד מכתם:    בשלוח שאול;
וישמרו את-הבית,    להמיתו.
נט,ב  הצילני מאויביי אלוהיי;    ממתקוממיי תשגבני.
נט,ג  הצילני, מפועלי אוון;    ומאנשי דמים, הושיעני.
נט,ד  כי הנה ארבו, לנפשי--    יגורו עליי עזים;
לא-פשעי ולא-חטאתי    יהוה.
נט,ה  בלי-עוון, ירוצון וייכוננו;    עורה לקראתי וראה.
נט,ו  ואתה יהוה-אלוהים צבאות, אלוהי ישראל--    הקיצה, לפקוד כל-הגויים;
אל-תחון כל-בוגדי אוון    סלה.
נט,ז  ישובו לערב, יהמו ככלב;    ויסובבו עיר.
נט,ח  הנה, יביעון בפיהם--חרבות, בשפתותיהם:    כי-מי שומע.
נט,ט  ואתה יהוה, תשחק-למו;    תלעג, לכל-גויים.
נט,י  עוזו, אליך אשמורה:    כי-אלוהים, משגבי.
נט,יא  אלוהי חסדי יקדמני;    אלוהים, יראני בשורריי.
נט,יב  אל-תהרגם, פן ישכחו עמי--הניעמו בחילך, והורידמו:    מגיננו אדוניי.
נט,יג  חטאת-פימו,    דבר-שפתימו:
ויילכדו בגאונם;    ומאלה ומכחש יספרו.
נט,יד  כלה בחמה,    כלה ואינמו:
ויידעו--כי-אלוהים, מושל ביעקוב;    לאפסי הארץ סלה.
נט,טו  וישובו לערב, יהמו ככלב;    ויסובבו עיר.
נט,טז  המה, יניעון לאכול--    אם-לא ישבעו, וילינו.
נט,יז  ואני, אשיר עוזך--    וארנן לבוקר, חסדך:
כי-היית משגב לי;    ומנוס, ביום צר-לי.
נט,יח  עוזי, אליך אזמרה:    כי-אלוהים משגבי, אלוהי חסדי.

ס,א  למנצח, על-שושן עדות;    מכתם לדויד ללמד.
ס,ב  בהצותו, את ארם נהריים--    ואת-ארם צובה:
וישב יואב, ויך את-אדום בגיא-מלח--    שנים עשר אלף.
ס,ג  אלוהים, זנחתנו פרצתנו;    אנפת, תשובב לנו.
ס,ד  הרעשת ארץ פצמתה;    רפה שבריה כי-מטה.
ס,ה  הראית עמך קשה;    השקיתנו, יין תרעלה.
ס,ו  נתת ליראיך נס, להתנוסס--    מפני, קושט סלה.
ס,ז  למען, ייחלצון ידידיך;    הושיעה ימינך וענני.
ס,ח  אלוהים, דיבר בקודשו--אעלוזה:    אחלקה שכם; ועמק סוכות אמדד.
ס,ט  לי גלעד, ולי מנשה, ואפריים, מעוז ראשי;    יהודה, מחוקקי.
ס,י  מואב, סיר רחצי--על-אדום, אשליך נעלי;    עליי, פלשת התרועעי.
ס,יא  מי יובילני, עיר מצור;    מי נחני עד-אדום.
ס,יב  הלוא-אתה אלוהים זנחתנו;    ולא-תצא אלוהים, בצבאותינו.
ס,יג  הבה-לנו עזרת מצר;    ושוא, תשועת אדם.
ס,יד  באלוהים נעשה-חיל;    והוא, יבוס צרינו.

סא,א  למנצח על-נגינת לדויד.
סא,ב  שמעה אלוהים, רינתי;    הקשיבה, תפילתי.
סא,ג  מקצה הארץ, אליך אקרא--    בעטוף ליבי;
בצור-ירום ממני    תנחני.
סא,ד  כי-היית מחסה לי;    מגדל-עוז, מפני אויב.
סא,ה  אגורה באוהלך, עולמים;    אחסה בסתר כנפיך סלה.
סא,ו  כי-אתה אלוהים, שמעת לנדריי;    נתת ירושת, יראי שמך.
סא,ז  ימים על-ימי-מלך תוסיף;    שנותיו, כמו-דור ודור.
סא,ח  יישב עולם, לפני אלוהים;    חסד ואמת, מן ינצרוהו.
סא,ט  כן אזמרה שמך לעד--    לשלמי נדריי, יום יום.

סב,א  למנצח על-ידותון--    מזמור לדויד.
סב,ב  אך אל-אלוהים, דומייה נפשי;    ממנו, ישועתי.
סב,ג  אך-הוא צורי, וישועתי;    משגבי, לא-אמוט רבה.
סב,ד  עד-אנה, תהותתו על-איש--    תרצחו כולכם:
כקיר נטוי;    גדר, הדחויה.
סב,ה  אך משאתו, יעצו להדיח--    ירצו כזב:
בפיו יברכו;    ובקרבם, יקללו-סלה.
סב,ו  אך לאלוהים, דומי נפשי:    כי-ממנו, תקוותי.
סב,ז  אך-הוא צורי, וישועתי;    משגבי, לא אמוט.
סב,ח  על-אלוהים, ישעי וכבודי;    צור-עוזי מחסי, באלוהים.
סב,ט  בטחו בו בכל-עת, עם--    שפכו-לפניו לבבכם;
אלוהים מחסה-לנו    סלה.
סב,י  אך, הבל בני-אדם--    כזב בני-איש:
במאזניים לעלות;    המה, מהבל יחד.
סב,יא  אל-תבטחו בעושק,    ובגזל אל-תהבלו:
חיל כי-ינוב--    אל-תשיתו לב.
סב,יב  אחת, דיבר אלוהים--שתיים-זו שמעתי:    כי עוז, לאלוהים.
סב,יג  ולך-אדוניי חסד:    כי-אתה תשלם לאיש כמעשהו.

סג,א  מזמור לדויד;    בהיותו, במדבר יהודה.
סג,ב  אלוהים, אלי אתה--    אשחרך:
צמאה לך, נפשי--    כמה לך בשרי;
בארץ-צייה ועייף    בלי-מים.
סג,ג  כן, בקודש חזיתיך--    לראות עוזך, וכבודך.
סג,ד  כי-טוב חסדך, מחיים;    שפתיי ישבחונך.
סג,ה  כן אברכך בחיי;    בשמך, אשא כפיי.
סג,ו  כמו חלב ודשן, תשבע נפשי;    ושפתי רננות, יהלל-פי.
סג,ז  אם-זכרתיך על-יצועיי--    באשמורות, אהגה-בך.
סג,ח  כי-היית עזרתה לי;    ובצל כנפיך ארנן.
סג,ט  דבקה נפשי אחריך;    בי, תמכה ימינך.
סג,י  והמה--לשואה, יבקשו נפשי;    יבואו, בתחתייות הארץ.
סג,יא  יגירוהו, על-ידי-חרב;    מנת שועלים יהיו.
סג,יב  והמלך,    ישמח באלוהים:
יתהלל, כל-הנשבע בו:    כי ייסכר, פי דוברי-שקר.

סד,א  למנצח, מזמור לדויד.
סד,ב  שמע-אלוהים קולי בשיחי;    מפחד אויב, תיצור חיי.
סד,ג  תסתירני, מסוד מרעים;    מרגשת, פועלי אוון.
סד,ד  אשר שננו כחרב לשונם;    דרכו חיצם, דבר מר.
סד,ה  לירות במסתרים תם;    פתאום יורוהו, ולא ייראו.
סד,ו  יחזקו-למו, דבר רע--    יספרו, לטמון מוקשים;
אמרו,    מי יראה-למו.
סד,ז  יחפשו עולות--    תמנו, חפש מחופש;
וקרב איש,    ולב עמוק.
סד,ח  ויורם, אלוהים:    חץ פתאום--היו, מכותם.
סד,ט  ויכשילוהו עלימו לשונם;    יתנודדו, כל-רואה בם.
סד,י  וייראו, כל-אדם:    ויגידו, פועל אלוהים; ומעשהו השכילו.
סד,יא  ישמח צדיק ביהוה, וחסה בו;    ויתהללו, כל-ישרי-לב.

סה,א  למנצח מזמור, לדויד שיר.
סה,ב  לך דומייה תהילה אלוהים בציון;    ולך, ישולם-נדר.
סה,ג  שומע תפילה--    עדיך, כל-בשר יבואו.
סה,ד  דברי עוונות, גברו מני;    פשעינו, אתה תכפרם.
סה,ה  אשרי, תבחר ותקרב--    ישכון חצריך:
נשבעה, בטוב ביתך;    קדוש, היכלך.
סה,ו  נוראות, בצדק תעננו--    אלוהי ישענו;
מבטח כל-קצווי-ארץ,    וים רחוקים.
סה,ז  מכין הרים בכוחו;    נאזר, בגבורה.
סה,ח  משביח, שאון ימים--שאון גליהם;    והמון לאומים.
סה,ט  וייראו, יושבי קצוות--מאותותיך;    מוצאי בוקר וערב תרנין.
סה,י  פקדת הארץ ותשוקקהא, רבת תעשרנה--    פלג אלוהים, מלא מים;
תכין דגנם,    כי-כן תכינהא.
סה,יא  תלמיה רווה, נחת גדודיה;    ברביבים תמוגגנה, צמחה תברך.
סה,יב  עיטרת, שנת טובתך;    ומעגליך, ירעפון דשן.
סה,יג  ירעפו, נאות מדבר;    וגיל, גבעות תחגורנה.
סה,יד  לבשו כרים, הצאן--    ועמקים יעטפו-בר;
יתרועעו,    אף-ישירו.

סו,א  למנצח, שיר מזמור:    הריעו לאלוהים, כל-הארץ.
סו,ב  זמרו כבוד-שמו;    שימו כבוד, תהילתו.
סו,ג  אמרו לאלוהים, מה-נורא מעשיך;    ברוב עוזך, יכחשו לך אויביך.
סו,ד  כל-הארץ, ישתחוו לך--ויזמרו-לך;    יזמרו שמך סלה.
סו,ה  לכו וראו, מפעלות אלוהים;    נורא עלילה, על-בני אדם.
סו,ו  הפך ים, ליבשה--בנהר, יעברו ברגל;    שם, נשמחה-בו.
סו,ז  מושל בגבורתו, עולם--    עיניו, בגויים תצפינה;
הסוררים,    אל-ירומו למו סלה.
סו,ח  ברכו עמים אלוהינו;    והשמיעו, קול תהילתו.
סו,ט  השם נפשנו, בחיים;    ולא-נתן למוט רגלנו.
סו,י  כי-בחנתנו אלוהים;    צרפתנו, כצרוף-כסף.
סו,יא  הבאתנו במצודה;    שמת מועקה במותנינו.
סו,יב  הרכבת אנוש, לראשנו:    באנו-באש ובמים; ותוציאנו, לרוויה.
סו,יג  אבוא ביתך בעולות;    אשלם לך נדריי.
סו,יד  אשר-פצו שפתיי;    ודיבר-פי, בצר-לי.
סו,טו  עולות מיחים אעלה-לך,    עם-קטורת אילים;
אעשה בקר עם-עתודים    סלה.
סו,טז  לכו-שמעו ואספרה, כל-יראי אלוהים:    אשר עשה לנפשי.
סו,יז  אליו פי-קראתי;    ורומם, תחת לשוני.
סו,יח  אוון, אם-ראיתי בליבי--    לא ישמע אדוניי.
סו,יט  אכן, שמע אלוהים;    הקשיב, בקול תפילתי.
סו,כ  ברוך אלוהים--    אשר לא-הסיר תפילתי וחסדו, מאיתי.

סז,א  למנצח בנגינות, מזמור שיר.
סז,ב  אלוהים, יחוננו ויברכנו;    יאר פניו איתנו סלה.
סז,ג  לדעת בארץ דרכך;    בכל-גויים, ישועתך.
סז,ד  יודוך עמים אלוהים:    יודוך, עמים כולם.
סז,ה  ישמחו וירננו,    לאומים:
כי-תשפוט עמים מישור;    ולאומים, בארץ תנחם סלה.
סז,ו  יודוך עמים אלוהים:    יודוך, עמים כולם.
סז,ז  ארץ, נתנה יבולה;    יברכנו, אלוהים אלוהינו.
סז,ח  יברכנו אלוהים;    וייראו אותו, כל-אפסי-ארץ.

סח,א  למנצח לדויד, מזמור שיר.
סח,ב  יקום אלוהים, יפוצו אויביו;    וינוסו משנאיו, מפניו.
סח,ג  כהנדוף עשן,    תנדוף:
כהימס דונג, מפני-אש--    יאבדו רשעים, מפני אלוהים.
סח,ד  וצדיקים--ישמחו יעלצו, לפני אלוהים;    וישישו בשמחה.
סח,ה  שירו, לאלוהים--    זמרו שמו:
סולו, לרוכב בערבות--ביה שמו;    ועלזו לפניו.
סח,ו  אבי יתומים, ודיין אלמנות--    אלוהים, במעון קודשו.
סח,ז  אלוהים, מושיב יחידים ביתה--    מוציא אסירים, בכושרות;
אך סוררים,    שכנו צחיחה.
סח,ח  אלוהים--בצאתך, לפני עמך;    בצעדך בישימון סלה.
סח,ט  ארץ רעשה, אף-שמיים נטפו--    מפני אלוהים:
זה סיניי--    מפני אלוהים, אלוהי ישראל.
סח,י  גשם נדבות, תניף אלוהים;    נחלתך ונלאה, אתה כוננתה.
סח,יא  חיתך ישבו-בה;    תכין בטובתך לעני אלוהים.
סח,יב  אדוניי ייתן-אומר;    המבשרות, צבא רב.
סח,יג  מלכי צבאות, יידודון יידודון;    ונוות-בית, תחלק שלל.
סח,יד  אם-תשכבון,    בין שפתיים:
כנפי יונה, נחפה בכסף;    ואברותיה, בירקרק חרוץ.
סח,טו  בפרש שדיי מלכים בה--    תשלג בצלמון.
סח,טז  הר-אלוהים הר-בשן:    הר גבנונים, הר-בשן.
סח,יז  למה, תרצדון--    הרים גבנונים:
ההר--חמד אלוהים לשבתו;    אף-יהוה, ישכון לנצח.
סח,יח  רכב אלוהים, ריבותיים אלפי שנאן;    אדוניי בם, סיניי בקודש.
סח,יט  עלית למרום, שבית שבי--    לקחת מתנות, באדם;
ואף סוררים,    לשכון יה אלוהים.
סח,כ  ברוך אדוניי, יום יום:    יעמוס-לנו--האל ישועתנו סלה.
סח,כא  האל לנו, אל למושעות:    וליהוה אדוניי--למוות, תוצאות.
סח,כב  אך-אלוהים--ימחץ, ראש אויביו:    קודקוד שיער--מתהלך, באשמיו.
סח,כג  אמר אדוניי, מבשן אשיב;    אשיב, ממצולות ים.
סח,כד  למען, תמחץ רגלך--בדם:    לשון כלביך--מאויבים מינהו.
סח,כה  ראו הליכותיך אלוהים;    הליכות אלי מלכי בקודש.
סח,כו  קידמו שרים, אחר נוגנים;    בתוך עלמות, תופפות.
סח,כז  במקהלות, ברכו אלוהים;    אדוניי, ממקור ישראל.
סח,כח  שם בנימין, צעיר רודם--שרי יהודה, רגמתם;    שרי זבולון, שרי נפתלי.
סח,כט  ציווה אלוהיך, עוזך:    עוזה אלוהים--זו, פעלת לנו.
סח,ל  מהיכלך, על-ירושלים--    לך יובילו מלכים שי.
סח,לא  גער חית קנה, עדת אבירים בעגלי עמים--    מתרפס ברצי-כסף;
ביזר עמים,    קרבות יחפצו.
סח,לב  יאתיו חשמנים, מני מצריים;    כוש תריץ ידיו, לאלוהים.
סח,לג  ממלכות הארץ, שירו לאלוהים;    זמרו אדוניי סלה.
סח,לד  לרוכב, בשמי שמי-קדם--    הן ייתן בקולו, קול עוז.
סח,לה  תנו עוז, לאלוהים:    על-ישראל גאוותו; ועוזו, בשחקים.
סח,לו  נורא אלוהים,    ממקדשיך:
אל ישראל--    הוא נותן עוז ותעצומות לעם;
ברוך אלוהים.

סט,א  למנצח על-שושנים לדויד.
סט,ב  הושיעני אלוהים--    כי באו מים עד-נפש.
סט,ג  טבעתי, ביוון מצולה--    ואין מועמד;
באתי במעמקי-מים,    ושיבולת שטפתני.
סט,ד  יגעתי בקוראי, ניחר גרוני:    כלו עיניי--מייחל, לאלוהיי.
סט,ה  רבו, משערות ראשי--    שונאיי חינם:
עצמו מצמיתיי, אויביי שקר--    אשר לא-גזלתי, אז אשיב.
סט,ו  אלוהים--אתה ידעת, לאיוולתי;    ואשמותיי, ממך לא-נכחדו.
סט,ז  אל-יבושו בי, קוויך--    אדוניי יהוה, צבאות:
אל-ייכלמו בי מבקשיך--    אלוהי, ישראל.
סט,ח  כי-עליך, נשאתי חרפה;    כיסתה כלימה פניי.
סט,ט  מוזר, הייתי לאחיי;    ונוכרי, לבני אימי.
סט,י  כי-קנאת ביתך אכלתני;    וחרפות חורפיך, נפלו עליי.
סט,יא  ואבכה בצום נפשי;    ותהי לחרפות לי.
סט,יב  ואתנה לבושי שק;    ואהי להם למשל.
סט,יג  ישיחו בי, יושבי שער;    ונגינות, שותי שיכר.
סט,יד  ואני תפילתי-לך יהוה, עת רצון--    אלוהים ברוב-חסדך;
ענני,    באמת ישעך.
סט,טו  הצילני מטיט, ואל-אטבעה;    אינצלה משונאיי, וממעמקי מים.
סט,טז  אל-תשטפני, שיבולת מים--    ואל-תבלעני מצולה;
ואל-תאטר-עליי באר    פיה.
סט,יז  ענני יהוה, כי-טוב חסדך;    כרוב רחמיך, פנה אליי.
סט,יח  ואל-תסתר פניך, מעבדך:    כי-צר-לי, מהר ענני.
סט,יט  קורבה אל-נפשי גאלה;    למען אויביי פדני.
סט,כ  אתה ידעת--חרפתי ובושתי, וכלימתי;    נגדך, כל-צורריי.
סט,כא  חרפה, שברה ליבי--    ואנושה:
ואקווה לנוד ואין;    ולמנחמים, ולא מצאתי.
סט,כב  וייתנו בברותי ראש;    ולצמאי, ישקוני חומץ.
סט,כג  יהי-שולחנם לפניהם לפח;    ולשלומים למוקש.
סט,כד  תחשכנה עיניהם, מראות;    ומותניהם, תמיד המעד.
סט,כה  שפוך-עליהם זעמך;    וחרון אפך, ישיגם.
סט,כו  תהי-טירתם נשמה;    באוהליהם, אל-יהי יושב.
סט,כז  כי-אתה אשר-הכית רדפו;    ואל-מכאוב חלליך יספרו.
סט,כח  תנה-עוון, על-עוונם;    ואל-יבואו, בצדקתך.
סט,כט  יימחו, מספר חיים;    ועם צדיקים, אל-ייכתבו.
סט,ל  ואני, עני וכואב;    ישועתך אלוהים תשגבני.
סט,לא  אהללה שם-אלוהים בשיר;    ואגדלנו בתודה.
סט,לב  ותיטב ליהוה, משור פר;    מקרין מפריס.
סט,לג  ראו ענווים ישמחו;    דורשי אלוהים, ויחי לבבכם.
סט,לד  כי-שומע אל-אביונים יהוה;    ואת-אסיריו, לא בזה.
סט,לה  יהללוהו, שמיים וארץ;    ימים, וכל-רומש בם.
סט,לו  כי אלוהים, יושיע ציון, ויבנה, ערי יהודה;    וישבו שם, וירשוה.
סט,לז  וזרע עבדיו, ינחלוה;    ואוהבי שמו, ישכנו-בה.

ע,א-ב  למנצח, לדויד להזכיר.   אלוהים להצילני; יהוה, לעזרתי חושה.
ע,ג  יבושו ויחפרו, מבקשי נפשי:    ייסוגו אחור, וייכלמו; חפצי, רעתי.
ע,ד  ישובו, על-עקב בושתם--    האומרים, האח האח.
ע,ה  ישישו וישמחו, בך--    כל-מבקשיך:
ויאמרו תמיד, יגדל אלוהים--    אוהבי, ישועתך.
ע,ו  ואני, עני ואביון--    אלוהים חושה-לי:
עזרי ומפלטי אתה;    יהוה, אל-תאחר.

עא,א  בך-יהוה חסיתי;    אל-אבושה לעולם.
עא,ב  בצדקתך, תצילני ותפלטני;    הטה-אליי אוזנך, והושיעני.
עא,ג  היה לי, לצור מעון לבוא--    תמיד, ציווית להושיעני:
כי-סלעי ומצודתי    אתה.
עא,ד  אלוהיי--פלטני, מיד רשע;    מכף מעוול וחומץ.
עא,ה  כי-אתה תקוותי;    אדוניי יהוה, מבטחי מנעוריי.
עא,ו  עליך, נסמכתי מבטן--ממעי אימי, אתה גוזי;    בך תהילתי תמיד.
עא,ז  כמופת, הייתי לרבים;    ואתה, מחסי-עוז.
עא,ח  יימלא פי, תהילתך;    כל-היום, תפארתך.
עא,ט  אל-תשליכני, לעת זקנה;    ככלות כוחי, אל-תעזבני.
עא,י  כי-אמרו אויביי לי;    ושומרי נפשי, נועצו יחדיו.
עא,יא  לאמור, אלוהים עזבו;    רדפו ותפשוהו, כי-אין מציל.
עא,יב  אלוהים, אל-תרחק ממני;    אלוהיי, לעזרתי חושה.
עא,יג  יבושו יכלו, שוטני נפשי:    יעטו חרפה, וכלימה--מבקשי, רעתי.
עא,יד  ואני, תמיד אייחל;    והוספתי, על-כל-תהילתך.
עא,טו  פי, יספר צדקתך--כל-היום תשועתך:    כי לא ידעתי ספורות.
עא,טז  אבוא--בגבורות, אדוניי יהוה;    אזכיר צדקתך לבדך.
עא,יז  אלוהים, לימדתני מנעוריי;    ועד-הנה, אגיד נפלאותיך.
עא,יח  וגם עד-זקנה, ושיבה--    אלוהים אל-תעזבני:
עד-אגיד זרועך לדור;    לכל-יבוא, גבורתך.
עא,יט  וצדקתך אלוהים,    עד-מרום:
אשר-עשית גדולות;    אלוהים, מי כמוך.
עא,כ  אשר הראיתני, צרות רבות--    ורעות:
תשוב תחייני;    ומתהומות הארץ, תשוב תעלני.
עא,כא  תרב גדולתי;    ותיסוב תנחמני.
עא,כב  גם-אני, אודך בכלי-נבל--    אמיתך אלוהיי:
אזמרה לך בכינור--    קדוש, ישראל.
עא,כג  תרננה שפתיי, כי אזמרה-לך;    ונפשי, אשר פדית.
עא,כד  גם-לשוני--    כל-היום, תהגה צדקתך:
כי-בושו כי-חפרו,    מבקשי רעתי.

עב,א  לשלמה:    אלוהים--משפטיך, למלך תן; וצדקתך לבן-מלך.
עב,ב  ידין עמך בצדק;    וענייך במשפט.
עב,ג  ישאו הרים שלום לעם;    וגבעות, בצדקה.
עב,ד  ישפוט, עניי-עם--יושיע, לבני אביון;    וידכא עושק.
עב,ה  ייראוך עם-שמש;    ולפני ירח, דור דורים.
עב,ו  יירד, כמטר על-גז;    כרביבים, זרזיף ארץ.
עב,ז  יפרח-בימיו צדיק;    ורוב שלום, עד-בלי ירח.
עב,ח  ויירד, מים עד-ים;    ומנהר, עד-אפסי-ארץ.
עב,ט  לפניו, יכרעו ציים;    ואויביו, עפר ילחכו.
עב,י  מלכי תרשיש ואיים,    מנחה ישיבו;
מלכי שבא וסבא,    אשכר יקריבו.
עב,יא  וישתחוו-לו כל-מלכים;    כל-גויים יעבדוהו.
עב,יב  כי-יציל, אביון משווע;    ועני, ואין-עוזר לו.
עב,יג  יחוס, על-דל ואביון;    ונפשות אביונים יושיע.
עב,יד  מתוך ומחמס, יגאל נפשם;    וייקר דמם בעיניו.
עב,טו  ויחי--    וייתן-לו, מזהב שבא:
ויתפלל בעדו תמיד;    כל-היום, יברכנהו.
עב,טז  יהי פיסת-בר, בארץ--    בראש הרים:
ירעש כלבנון פרייו;    ויציצו מעיר, כעשב הארץ.
עב,יז  יהי שמו, לעולם--    לפני-שמש, יינון שמו:
ויתברכו בו;    כל-גויים יאשרוהו.
עב,יח  ברוך, יהוה אלוהים--אלוהי ישראל:    עושה נפלאות לבדו.
עב,יט  וברוך, שם כבודו--    לעולם:
ויימלא כבודו, את-כול הארץ--    אמן ואמן.
עב,כ  כולו תפילות--    דויד, בן-ישי.

עג,א  מזמור, לאסף:
אך טוב, לישראל אלוהים--    לברי לבב.
עג,ב  ואני--כמעט, נטיו רגליי;    כאין, שופכו אשוריי.
עג,ג  כי-קינאתי, בהוללים;    שלום רשעים אראה.
עג,ד  כי אין חרצובות למותם;    ובריא אולם.
עג,ה  בעמל אנוש אינמו;    ועם-אדם, לא ינוגעו.
עג,ו  לכן, ענקתמו גאווה;    יעטוף-שית, חמס למו.
עג,ז  יצא, מחלב עינמו;    עברו, משכייות לבב.
עג,ח  ימיקו, וידברו ברע עושק;    ממרום ידברו.
עג,ט  שתו בשמיים פיהם;    ולשונם, תיהלך בארץ.
עג,י  לכן, ישוב עמו הלום;    ומי מלא, יימצו למו.
עג,יא  ואמרו, איכה ידע-אל;    ויש דעה בעליון.
עג,יב  הנה-אלה רשעים;    ושלווי עולם, השגו-חיל.
עג,יג  אך-ריק, זיכיתי לבבי;    וארחץ בניקיון כפיי.
עג,יד  ואהי נגוע, כל-היום;    ותוכחתי, לבקרים.
עג,טו  אם-אמרתי, אספרה כמו;    הנה דור בניך בגדתי.
עג,טז  ואחשבה, לדעת זאת;    עמל הוא בעיניי.
עג,יז  עד-אבוא, אל-מקדשי-אל;    אבינה, לאחריתם.
עג,יח  אך בחלקות, תשית למו;    הפלתם, למשואות.
עג,יט  איך היו לשמה כרגע;    ספו תמו, מן-בלהות.
עג,כ  כחלום מהקיץ--    אדוניי, בעיר צלמם תבזה.
עג,כא  כי, יתחמץ לבבי;    וכליותיי, אשתונן.
עג,כב  ואני-בער, ולא אדע;    בהמות, הייתי עימך.
עג,כג  ואני תמיד עימך;    אחזת, ביד-ימיני.
עג,כד  בעצתך תנחני;    ואחר, כבוד תיקחני.
עג,כה  מי-לי בשמיים;    ועימך, לא-חפצתי בארץ.
עג,כו  כלה שארי, ולבבי:    צור-לבבי וחלקי--אלוהים לעולם.
עג,כז  כי-הנה רחקיך יאבדו;    הצמת, כל-זונה ממך.
עג,כח  ואני, קרבת אלוהים--    לי-טוב:
שתי, באדוניי יהוה מחסי;    לספר, כל-מלאכותיך.

עד,א  משכיל, לאסף:
למה אלוהים, זנחת לנצח;    יעשן אפך, בצאן מרעיתך.
עד,ב  זכור עדתך, קנית קדם--    גאלת, שבט נחלתך;
הר-ציון,    זה שכנת בו.
עד,ג  הרימה פעמיך, למשואות נצח;    כל-הרע אויב בקודש.
עד,ד  שאגו צורריך, בקרב מועדך;    שמו אותותם אותות.
עד,ה  ייוודע, כמביא למעלה;    בסבוך-עץ, קרדומות.
עד,ו  ועתה, פיתוחיה יחד--    בכשיל וכילפות, יהלומון.
עד,ז  שלחו באש, מקדשך;    לארץ, חיללו משכן-שמך.
עד,ח  אמרו בליבם, נינם יחד;    שרפו כל-מועדי-אל בארץ.
עד,ט  אותותינו, לא ראינו:    אין-עוד נביא; ולא-איתנו, יודע עד-מה.
עד,י  עד-מתיי אלוהים, יחרף צר;    ינאץ אויב שמך לנצח.
עד,יא  למה תשיב ידך, וימינך;    מקרב חיקך כלה.
עד,יב  ואלוהים, מלכי מקדם;    פועל ישועות, בקרב הארץ.
עד,יג  אתה פוררת בעוזך ים;    שיברת ראשי תנינים, על-המים.
עד,יד  אתה ריצצת, ראשי לוויתן;    תיתננו מאכל, לעם לציים.
עד,טו  אתה בקעת, מעיין ונחל;    אתה הובשת, נהרות איתן.
עד,טז  לך יום, אף-לך לילה;    אתה הכינות, מאור ושמש.
עד,יז  אתה הצבת, כל-גבולות ארץ;    קיץ וחורף, אתה יצרתם.
עד,יח  זכור-זאת--אויב, חירף יהוה;    ועם נבל, ניאצו שמך.
עד,יט  אל-תיתן לחית, נפש תורך;    חית ענייך, אל-תשכח לנצח.
עד,כ  הבט לברית:    כי מלאו מחשכי-ארץ, נאות חמס.
עד,כא  אל-ישוב דך נכלם;    עני ואביון, יהללו שמך.
עד,כב  קומה אלוהים, ריבה ריבך;    זכור חרפתך מני-נבל, כל-היום.
עד,כג  אל-תשכח, קול צורריך;    שאון קמיך, עולה תמיד.

עה,א  למנצח אל-תשחת; מזמור לאסף שיר.
עה,ב  הודינו לך, אלוהים--הודינו, וקרוב שמך;    סיפרו, נפלאותיך.
עה,ג  כי, אקח מועד;    אני, מישרים אשפוט.
עה,ד  נמוגים, ארץ וכל-יושביה;    אנוכי תיכנתי עמודיה סלה.
עה,ה  אמרתי להוללים, אל-תהולו;    ולרשעים, אל-תרימו קרן.
עה,ו  אל-תרימו למרום קרנכם;    תדברו בצוואר עתק.
עה,ז  כי לא ממוצא, וממערב;    ולא, ממדבר הרים.
עה,ח  כי-אלוהים שופט;    זה ישפיל, וזה ירים.
עה,ט  כי כוס ביד-יהוה, ויין חמר מלא מסך--    ויגר מזה:
אך-שמריה, ימצו ישתו;    כול, רשעי-ארץ.
עה,י  ואני, אגיד לעולם;    אזמרה, לאלוהי יעקוב.
עה,יא  וכל-קרני רשעים אגדע;    תרוממנה, קרנות צדיק.

עו,א  למנצח בנגינות; מזמור לאסף שיר.
עו,ב  נודע ביהודה אלוהים;    בישראל, גדול שמו.
עו,ג  ויהי בשלם סוכו;    ומעונתו בציון.
עו,ד  שמה, שיבר רשפי-קשת;    מגן וחרב ומלחמה סלה.
עו,ה  נאור, אתה אדיר--    מהררי-טרף.
עו,ו  אשתוללו, אבירי לב--    נמו שנתם;
ולא-מצאו כל-אנשי-חיל    ידיהם.
עו,ז  מגערתך, אלוהי יעקוב;    נרדם, ורכב וסוס.
עו,ח  אתה, נורא אתה--ומי-יעמוד לפניך;    מאז אפך.
עו,ט  משמיים, השמעת דין;    ארץ יראה ושקטה.
עו,י  בקום-למשפט אלוהים--    להושיע כל-ענווי-ארץ סלה.
עו,יא  כי-חמת אדם תודך;    שארית חמות תחגור.
עו,יב  נדרו ושלמו, ליהוה אלוהיכם:    כל-סביביו--יובילו שי, למורא.
עו,יג  יבצור, רוח נגידים;    נורא, למלכי-ארץ.

עז,א  למנצח על-ידותון; לאסף מזמור.
עז,ב  קולי אל-אלוהים ואצעקה;    קולי אל-אלוהים, והאזין אליי.
עז,ג  ביום צרתי,    אדוניי דרשתי:
ידי, לילה ניגרה--ולא תפוג;    מאנה הינחם נפשי.
עז,ד  אזכרה אלוהים ואהמיה;    אשיחה, ותתעטף רוחי סלה.
עז,ה  אחזת, שמורות עיניי;    נפעמתי, ולא אדבר.
עז,ו  חישבתי ימים מקדם--    שנות, עולמים.
עז,ז  אזכרה נגינתי, בלילה:    עם-לבבי אשיחה; ויחפש רוחי.
עז,ח  הלעולמים, יזנח אדוניי;    ולא-יוסיף לרצות עוד.
עז,ט  האפס לנצח חסדו;    גמר אומר, לדור ודור.
עז,י  השכח חנות אל;    אם-קפץ באף, רחמיו סלה.
עז,יא  ואומר, חלותי היא--    שנות, ימין עליון.
עז,יב  אזכור מעללי-יה:    כי-אזכרה מקדם פלאך.
עז,יג  והגיתי בכל-פועלך;    ובעלילותיך אשיחה.
עז,יד  אלוהים, בקודש דרכך;    מי-אל גדול, כאלוהים.
עז,טו  אתה האל, עושה פלא;    הודעת בעמים עוזך.
עז,טז  גאלת בזרוע עמך;    בני-יעקוב ויוסף סלה.
עז,יז  ראוך מים, אלוהים--ראוך מים יחילו;    אף, ירגזו תהומות.
עז,יח  זורמו מים, עבות--קול, נתנו שחקים;    אף-חצציך, יתהלכו.
עז,יט  קול רעמך, בגלגל--האירו ברקים תבל;    רגזה ותרעש הארץ.
עז,כ  בים דרכך--ושבילך, במים רבים;    ועיקבותיך, לא נודעו.
עז,כא  נחית כצאן עמך--    ביד-משה ואהרון.

עח,א  משכיל, לאסף:
האזינה עמי, תורתי;    הטו אוזנכם, לאמרי-פי.
עח,ב  אפתחה במשל פי;    אביעה חידות, מני-קדם.
עח,ג  אשר שמענו, ונדעם;    ואבותינו, סיפרו-לנו.
עח,ד  לא נכחד, מבניהם--    לדור אחרון, מספרים תהילות יהוה;
ועזוזו ונפלאותיו,    אשר עשה.
עח,ה  ויקם עדות, ביעקוב,    ותורה, שם בישראל:
אשר ציווה, את-אבותינו--    להודיעם, לבניהם.
עח,ו  למען יידעו, דור אחרון--בנים ייוולדו;    יקומו, ויספרו לבניהם.
עח,ז  וישימו באלוהים, כסלם:    ולא ישכחו, מעללי-אל; ומצוותיו ינצורו.
עח,ח  ולא יהיו, כאבותם--    דור, סורר ומורה:
דור, לא-הכין ליבו;    ולא-נאמנה את-אל רוחו.
עח,ט  בני-אפריים, נושקי רומי-קשת;    הפכו, ביום קרב.
עח,י  לא שמרו, ברית אלוהים;    ובתורתו, מיאנו ללכת.
עח,יא  וישכחו עלילותיו;    ונפלאותיו, אשר הראם.
עח,יב  נגד אבותם, עשה פלא;    בארץ מצריים שדה-צוען.
עח,יג  בקע ים, ויעבירם;    ויצב-מים כמו-נד.
עח,יד  וינחם בענן יומם;    וכל-הלילה, באור אש.
עח,טו  יבקע צורים, במדבר;    וישק, כתהומות רבה.
עח,טז  ויוציא נוזלים מסלע;    ויורד כנהרות מים.
עח,יז  ויוסיפו עוד, לחטוא-לו--    למרות עליון, בצייה.
עח,יח  וינסו-אל בלבבם--    לשאול-אוכל לנפשם.
עח,יט  וידברו, באלוהים:    אמרו, היוכל אל--לערוך שולחן, במדבר.
עח,כ  הן הכה-צור, ויזובו מים--    ונחלים ישטופו:
הגם-לחם, יוכל תת;    אם-יכין שאר לעמו.
עח,כא  לכן, שמע יהוה--    ויתעבר:
ואש, נישקה ביעקוב;    וגם-אף, עלה בישראל.
עח,כב  כי לא האמינו, באלוהים;    ולא בטחו, בישועתו.
עח,כג  ויצו שחקים ממעל;    ודלתי שמיים פתח.
עח,כד  וימטר עליהם מן לאכול;    ודגן-שמיים, נתן למו.
עח,כה  לחם אבירים, אכל איש;    צידה שלח להם לשובע.
עח,כו  יסע קדים, בשמיים;    וינהג בעוזו תימן.
עח,כז  וימטר עליהם כעפר שאר;    וכחול ימים, עוף כנף.
עח,כח  ויפל, בקרב מחנהו;    סביב, למשכנותיו.
עח,כט  ויאכלו וישבעו מאוד;    ותאוותם, יביא להם.
עח,ל  לא-זרו מתאוותם;    עוד, אוכלם בפיהם.
עח,לא  ואף אלוהים, עלה בהם,    ויהרוג, במשמניהם;
ובחורי ישראל    הכריע.
עח,לב  בכל-זאת חטאו-עוד;    ולא-האמינו, בנפלאותיו.
עח,לג  ויכל-בהבל ימיהם;    ושנותם, בבהלה.
עח,לד  אם-הרגם ודרשוהו;    ושבו, ושיחרו-אל.
עח,לה  ויזכרו, כי-אלוהים צורם;    ואל עליון, גואלם.
עח,לו  ויפתוהו בפיהם;    ובלשונם, יכזבו-לו.
עח,לז  וליבם, לא-נכון עימו;    ולא נאמנו, בבריתו.
עח,לח  והוא רחום, יכפר עוון--    ולא-ישחית:
והרבה, להשיב אפו;    ולא-יעיר, כל-חמתו.
עח,לט  ויזכור, כי-בשר המה;    רוח הולך, ולא ישוב.
עח,מ  כמה, ימרוהו במדבר;    יעציבוהו, בישימון.
עח,מא  וישובו וינסו אל;    וקדוש ישראל התוו.
עח,מב  לא-זכרו את-ידו;    יום, אשר-פדם מני-צר.
עח,מג  אשר-שם במצריים, אותותיו;    ומופתיו, בשדה-צוען.
עח,מד  ויהפוך לדם, יאוריהם;    ונוזליהם, בל-ישתיון.
עח,מה  ישלח בהם ערוב, ויאכלם;    וצפרדע, ותשחיתם.
עח,מו  וייתן לחסיל יבולם;    ויגיעם, לארבה.
עח,מז  יהרוג בברד גפנם;    ושקמותם, בחנמל.
עח,מח  ויסגר לברד בעירם;    ומקניהם, לרשפים.
עח,מט  ישלח-בם, חרון אפו--עברה וזעם וצרה;    משלחת, מלאכי רעים.
עח,נ  יפלס נתיב, לאפו:    לא-חשך ממוות נפשם; וחיתם, לדבר הסגיר.
עח,נא  ויך כל-בכור במצריים;    ראשית אונים, באוהלי-חם.
עח,נב  ויסע כצאן עמו;    וינהגם כעדר, במדבר.
עח,נג  וינחם לבטח, ולא פחדו;    ואת-אויביהם, כיסה הים.
עח,נד  ויביאם, אל-גבול קודשו;    הר-זה, קנתה ימינו.
עח,נה  ויגרש מפניהם, גויים--    ויפילם, בחבל נחלה;
וישכן באוהליהם,    שבטי ישראל.
עח,נו  וינסו וימרו, את-אלוהים עליון;    ועדותיו, לא שמרו.
עח,נז  וייסוגו ויבגדו, כאבותם;    נהפכו, כקשת רמייה.
עח,נח  ויכעיסוהו בבמותם;    ובפסיליהם, יקניאוהו.
עח,נט  שמע אלוהים, ויתעבר;    וימאס מאוד, בישראל.
עח,ס  וייטוש, משכן שילה;    אוהל, שיכן באדם.
עח,סא  וייתן לשבי עוזו;    ותפארתו ביד-צר.
עח,סב  ויסגר לחרב עמו;    ובנחלתו, התעבר.
עח,סג  בחוריו אכלה-אש;    ובתולותיו, לא הוללו.
עח,סד  כוהניו, בחרב נפלו;    ואלמנותיו, לא תבכינה.
עח,סה  וייקץ כישן אדוניי;    כגיבור, מתרונן מיין.
עח,סו  ויך-צריו אחור;    חרפת עולם, נתן למו.
עח,סז  וימאס, באוהל יוסף;    ובשבט אפריים, לא בחר.
עח,סח  ויבחר, את-שבט יהודה;    את-הר ציון, אשר אהב.
עח,סט  וייבן כמו-רמים, מקדשו;    כארץ, יסדה לעולם.
עח,ע  ויבחר, בדויד עבדו;    וייקחהו, ממכלאות צאן.
עח,עא  מאחר עלות, הביאו:    לרעות, ביעקוב עמו; ובישראל, נחלתו.
עח,עב  וירעם, כתום לבבו;    ובתבונות כפיו ינחם.

עט,א  מזמור, לאסף:
אלוהים, באו גויים בנחלתך--    טימאו, את היכל קודשך;
שמו את-ירושלים    לעיים.
עט,ב  נתנו, את-נבלת עבדיך--    מאכל, לעוף השמיים;
בשר חסידיך,    לחיתו-ארץ.
עט,ג  שפכו דמם, כמים--סביבות ירושלים;    ואין קובר.
עט,ד  היינו חרפה, לשכנינו;    לעג וקלס, לסביבותינו.
עט,ה  עד-מה יהוה, תאנף לנצח;    תבער כמו-אש, קנאתך.
עט,ו  שפוך חמתך--    אל הגויים, אשר לא-ידעוך:
ועל ממלכות--    אשר בשמך, לא קראו.
עט,ז  כי, אכל את-יעקוב;    ואת-נווהו השמו.
עט,ח  אל-תזכור-לנו,    עוונות ראשונים:
מהר, יקדמונו רחמיך--    כי דלונו מאוד.
עט,ט  עוזרנו, אלוהי ישענו--    על-דבר כבוד-שמך;
והצילנו וכפר על-חטאותינו,    למען שמך.
עט,י  למה, יאמרו הגויים--    איה אלוהיהם:
ייוודע בגויים לעינינו;    נקמת, דם-עבדיך השפוך.
עט,יא  תבוא לפניך, אנקת אסיר:    כגודל זרועך--הותר, בני תמותה.
עט,יב  והשב לשכנינו שבעתיים,    אל-חיקם;
חרפתם אשר חירפוך    אדוניי.
עט,יג  ואנחנו עמך, וצאן מרעיתך--    נודה לך, לעולם:
לדור ודור--    נספר, תהילתך.

פ,א  למנצח אל-שושנים;    עדות לאסף מזמור.
פ,ב  רועה ישראל, האזינה--    נוהג כצאן יוסף;
יושב הכרובים    הופיעה.
פ,ג  לפני אפריים, ובנימין ומנשה--    עוררה את-גבורתך;
ולכה לישועתה    לנו.
פ,ד  אלוהים השיבנו;    והאר פניך, וניוושעה.
פ,ה  יהוה אלוהים צבאות--    עד-מתיי עשנת, בתפילת עמך.
פ,ו  האכלתם, לחם דמעה;    ותשקמו, בדמעות שליש.
פ,ז  תשימנו מדון, לשכנינו;    ואויבינו, ילעגו-למו.
פ,ח  אלוהים צבאות השיבנו;    והאר פניך, וניוושעה.
פ,ט  גפן, ממצריים תסיע;    תגרש גויים, ותיטעהא.
פ,י  פינית לפניה;    ותשרש שורשיה, ותמלא-ארץ.
פ,יא  כוסו הרים צילה;    וענפיה, ארזי-אל.
פ,יב  תשלח קציריה עד-ים;    ואל-נהר, יונקותיה.
פ,יג  למה, פרצת גדריה;    וארוה, כל-עוברי דרך.
פ,יד  יכרסמנה חזיר מי^ער;    וזיז שדיי ירענה.
פ,טו  אלוהים צבאות,    שוב-נא:
הבט משמיים וראה;    ופקוד, גפן זאת.
פ,טז  וכנה, אשר-נטעה ימינך;    ועל-בן, אימצת לך.
פ,יז  שרופה באש כסוחה;    מגערת פניך יאבדו.
פ,יח  תהי-ידך, על-איש ימינך;    על-בן-אדם, אימצת לך.
פ,יט  ולא-נסוג ממך;    תחיינו, ובשמך נקרא.
פ,כ  יהוה אלוהים צבאות השיבנו;    האר פניך, וניוושעה.

פא,א  למנצח על-הגיתית לאסף.
פא,ב  הרנינו, לאלוהים עוזנו;    הריעו, לאלוהי יעקוב.
פא,ג  שאו-זמרה, ותנו-תוף;    כינור נעים עם-נבל.
פא,ד  תקעו בחודש שופר;    בכסה, ליום חגנו.
פא,ה  כי חוק לישראל הוא;    משפט, לאלוהי יעקוב.
פא,ו  עדות, ביהוסף שמו--    בצאתו, על-ארץ מצריים;
שפת לא-ידעתי    אשמע.
פא,ז  הסירותי מסבל שכמו;    כפיו, מדוד תעבורנה.
פא,ח  בצרה קראת,    ואחלצך:
אענך, בסתר רעם;    אבחנך על-מי מריבה סלה.
פא,ט  שמע עמי, ואעידה בך;    ישראל, אם-תשמע-לי.
פא,י  לא-יהיה בך, אל זר;    ולא תשתחווה, לאל נכר.
פא,יא  אנוכי, יהוה אלוהיך--    המעלך, מארץ מצריים;
הרחב-פיך,    ואמלאהו.
פא,יב  ולא-שמע עמי לקולי;    וישראל, לא-אבה לי.
פא,יג  ואשלחהו, בשרירות ליבם;    ילכו, במועצותיהם.
פא,יד  לו--עמי, שומע לי;    ישראל, בדרכיי יהלכו.
פא,טו  כמעט, אויביהם אכניע;    ועל צריהם, אשיב ידי.
פא,טז  משנאי יהוה, יכחשו-לו;    ויהי עיתם לעולם.
פא,יז  ויאכילהו, מחלב חיטה;    ומצור, דבש אשביעך.

פב,א  מזמור, לאסף:
אלוהים, ניצב בעדת-אל;    בקרב אלוהים ישפוט.
פב,ב  עד-מתיי תשפטו-עוול;    ופני רשעים, תשאו-סלה.
פב,ג  שפטו-דל ויתום;    עני ורש הצדיקו.
פב,ד  פלטו-דל ואביון;    מיד רשעים הצילו.
פב,ה  לא ידעו, ולא יבינו--    בחשיכה יתהלכו;
יימוטו,    כל-מוסדי ארץ.
פב,ו  אני-אמרתי, אלוהים אתם;    ובני עליון כולכם.
פב,ז  אכן, כאדם תמותון;    וכאחד השרים תיפולו.
פב,ח  קומה אלוהים, שופטה הארץ:    כי-אתה תנחל, בכל-הגויים.

פג,א  שיר מזמור לאסף.
פג,ב  אלוהים אל-דומי-לך;    אל-תחרש ואל-תשקוט אל.
פג,ג  כי-הנה אויביך, יהמיון;    ומשנאיך, נשאו ראש.
פג,ד  על-עמך, יערימו סוד;    ויתייעצו, על-צפוניך.
פג,ה  אמרו--לכו, ונכחידם מגוי;    ולא-ייזכר שם-ישראל עוד.
פג,ו  כי נועצו לב יחדיו;    עליך, ברית יכרותו.
פג,ז  אוהלי אדום, וישמעאלים;    מואב והגרים.
פג,ח  גבל ועמון, ועמלק;    פלשת, עם-יושבי צור.
פג,ט  גם-אשור, נלווה עימם;    היו זרוע לבני-לוט סלה.
פג,י  עשה-להם כמדיין;    כסיסרא כיבין, בנחל קישון.
פג,יא  נשמדו בעין-דור;    היו דומן, לאדמה.
פג,יב  שיתמו נדיבימו, כעורב וכזאב;    וכזבח וכצלמונע, כל-נסיכימו.
פג,יג  אשר אמרו, נירשה לנו--    את, נאות אלוהים.
פג,יד  אלוהיי, שיתמו כגלגל;    כקש, לפני-רוח.
פג,טו  כאש תבער-יער;    וכלהבה, תלהט הרים.
פג,טז  כן, תרדפם בסערך;    ובסופתך תבהלם.
פג,יז  מלא פניהם קלון;    ויבקשו שמך יהוה.
פג,יח  יבושו וייבהלו עדי-עד;    ויחפרו ויאבדו.
פג,יט  ויידעו--    כי-אתה שמך יהוה לבדך:
עליון,    על-כל-הארץ.

פד,א  למנצח על-הגיתית; לבני-קורח מזמור.
פד,ב  מה-ידידות משכנותיך--    יהוה צבאות.
פד,ג  נכספה וגם-כלתה, נפשי--    לחצרות יהוה:
ליבי ובשרי--    ירננו, אל אל-חי.
פד,ד  גם-ציפור מצאה בית, ודרור קן לה--    אשר-שתה אפרוחיה:
את-מזבחותיך, יהוה צבאות--    מלכי, ואלוהיי.
פד,ה  אשרי, יושבי ביתך--    עוד, יהללוך סלה.
פד,ו  אשרי אדם, עוז-לו בך;    מסילות, בלבבם.
פד,ז  עוברי, בעמק הבכא--    מעיין ישיתוהו;
גם-ברכות,    יעטה מורה.
פד,ח  ילכו, מחיל אל-חיל;    ייראה אל-אלוהים בציון.
פד,ט  יהוה אלוהים צבאות,    שמעה תפילתי;
האזינה אלוהי יעקוב    סלה.
פד,י  מגיננו, ראה אלוהים;    והבט, פני משיחך.
פד,יא  כי טוב-יום בחצריך,    מאלף:
בחרתי--הסתופף, בבית אלוהיי;    מדור, באוהלי-רשע.
פד,יב  כי שמש, ומגן--    יהוה אלוהים:
חן וכבוד,    ייתן יהוה;
לא ימנע-טוב,    להולכים בתמים.
פד,יג  יהוה צבאות--    אשרי אדם, בוטח בך.

פה,א  למנצח לבני-קורח מזמור.
פה,ב  רצית יהוה ארצך;    שבת, שבית יעקוב.
פה,ג  נשאת, עוון עמך;    כיסית כל-חטאתם סלה.
פה,ד  אספת כל-עברתך;    השיבות, מחרון אפך.
פה,ה  שובנו, אלוהי ישענו;    והפר כעסך עימנו.
פה,ו  הלעולם תאנף-בנו;    תמשוך אפך, לדור ודור.
פה,ז  הלוא-אתה, תשוב תחיינו;    ועמך, ישמחו-בך.
פה,ח  הראנו יהוה חסדך;    וישעך, תיתן-לנו.
פה,ט  אשמעה--    מה-ידבר, האל יהוה:
כי, ידבר שלום--אל-עמו ואל-חסידיו;    ואל-ישובו לכסלה.
פה,י  אך קרוב ליראיו ישעו;    לשכון כבוד בארצנו.
פה,יא  חסד-ואמת נפגשו;    צדק ושלום נשקו.
פה,יב  אמת, מארץ תצמח;    וצדק, משמיים נשקף.
פה,יג  גם-יהוה, ייתן הטוב;    וארצנו, תיתן יבולה.
פה,יד  צדק, לפניו יהלך;    וישם לדרך פעמיו.

פו,א  תפילה, לדויד:
הטה-יהוה אוזנך ענני--    כי-עני ואביון אני.
פו,ב  שומרה נפשי,    כי-חסיד אני:
הושע עבדך, אתה אלוהיי--    הבוטח אליך.
פו,ג  חונני אדוניי:    כי אליך אקרא, כל-היום.
פו,ד  שמח, נפש עבדך:    כי אליך אדוניי, נפשי אשא.
פו,ה  כי-אתה אדוניי, טוב וסלח;    ורב-חסד, לכל-קוראיך.
פו,ו  האזינה יהוה, תפילתי;    והקשיבה, בקול תחנונותיי.
פו,ז  ביום צרתי, אקראך:    כי תענני.
פו,ח  אין-כמוך באלוהים אדוניי;    ואין כמעשיך.
פו,ט  כל-גויים, אשר עשית--יבואו וישתחוו לפניך אדוניי;    ויכבדו לשמך.
פו,י  כי-גדול אתה, ועושה נפלאות;    אתה אלוהים לבדך.
פו,יא  הורני יהוה, דרכך--    אהלך באמיתך;
יחד לבבי,    ליראה שמך.
פו,יב  אודך, אדוניי אלוהיי--בכל-לבבי;    ואכבדה שמך לעולם.
פו,יג  כי-חסדך, גדול עליי;    והצלת נפשי, משאול תחתייה.
פו,יד  אלוהים, זדים קמו-עליי,    ועדת עריצים, ביקשו נפשי;
ולא שמוך    לנגדם.
פו,טו  ואתה אדוניי, אל-רחום וחנון;    ארך אפיים, ורב-חסד ואמת.
פו,טז  פנה אליי, וחונני:    תנה-עוזך לעבדך; והושיעה, לבן-אמתך.
פו,יז  עשה-עימי אות,    לטובה:
ויראו שונאיי ויבושו--    כי-אתה יהוה, עזרתני וניחמתני.

פז,א  לבני-קורח, מזמור שיר:    יסודתו, בהררי-קודש.
פז,ב  אוהב יהוה, שערי ציון--    מכול, משכנות יעקוב.
פז,ג  נכבדות, מדובר בך--    עיר האלוהים סלה.
פז,ד  אזכיר, רהב ובבל--    ליודעיי:
הנה פלשת וצור עם-כוש;    זה, יולד-שם.
פז,ה  ולציון, ייאמר--    איש ואיש, יולד-בה;
והוא יכוננהא    עליון.
פז,ו  יהוה--יספור, בכתוב עמים:    זה יולד-שם סלה.
פז,ז  ושרים כחוללים--    כל-מעייניי בך.

פח,א  שיר מזמור, לבני-קורח:
למנצח על-מחלת לענות;    משכיל, להימן האזרחי.
פח,ב  יהוה, אלוהי ישועתי--    יום-צעקתי בלילה נגדך.
פח,ג  תבוא לפניך, תפילתי;    הטה אוזנך, לרינתי.
פח,ד  כי-שבעה ברעות נפשי;    וחיי, לשאול הגיעו.
פח,ה  נחשבתי, עם-יורדי בור;    הייתי, כגבר אין-אייל.
פח,ו  במתים,    חופשי:
כמו חללים, שוכבי קבר--    אשר לא זכרתם עוד;
והמה,    מידך נגזרו.
פח,ז  שתני, בבור תחתייות;    במחשכים, במצולות.
פח,ח  עליי, סמכה חמתך;    וכל-משבריך, עינית סלה.
פח,ט  הרחקת מיודעיי, ממני:    שתני תועבות למו; כלוא, ולא אצא.
פח,י  עיני דאבה,    מני-עוני:
קראתיך יהוה בכל-יום;    שיטחתי אליך כפיי.
פח,יא  הלמתים תעשה-פלא:    אם-רפאים, יקומו יודוך סלה.
פח,יב  היסופר בקבר חסדך;    אמונתך, באבדון.
פח,יג  הייוודע בחושך פלאך;    וצדקתך, בארץ נשייה.
פח,יד  ואני, אליך יהוה שיוועתי;    ובבוקר, תפילתי תקדמך.
פח,טו  למה יהוה, תזנח נפשי;    תסתיר פניך ממני.
פח,טז  עני אני וגווע מנוער;    נשאתי אימיך אפונה.
פח,יז  עליי, עברו חרוניך;    ביעותיך, צימתותוני.
פח,יח  סבוני כמים, כל-היום;    הקיפו עליי יחד.
פח,יט  הרחקת ממני, אוהב וריע;    מיודעיי מחשך.

פט,א  משכיל, לאיתן האזרחי.
פט,ב  חסדי יהוה, עולם אשירה;    לדור ודור, אודיע אמונתך בפי.
פט,ג  כי-אמרתי--עולם, חסד ייבנה;    שמיים, תכין אמונתך בהם.
פט,ד  כרתי ברית, לבחירי;    נשבעתי, לדויד עבדי.
פט,ה  עד-עולם, אכין זרעך;    ובניתי לדור-ודור כיסאך סלה.
פט,ו  ויודו שמיים פלאך יהוה;    אף-אמונתך, בקהל קדושים.
פט,ז  כי מי בשחק, יערוך ליהוה;    ידמה ליהוה, בבני אלים.
פט,ח  אל נערץ, בסוד-קדושים רבה;    ונורא, על-כל-סביביו.
פט,ט  יהוה, אלוהי צבאות--מי-כמוך חסין יה;    ואמונתך, סביבותיך.
פט,י  אתה מושל, בגאות הים;    בשוא גליו, אתה תשבחם.
פט,יא  אתה דיכית כחלל רהב;    בזרוע עוזך, פיזרת אויביך.
פט,יב  לך שמיים, אף-לך ארץ;    תבל ומלואה, אתה יסדתם.
פט,יג  צפון וימין, אתה בראתם;    תבור וחרמון, בשמך ירננו.
פט,יד  לך זרוע, עם-גבורה;    תעוז ידך, תרום ימינך.
פט,טו  צדק ומשפט, מכון כיסאך;    חסד ואמת, יקדמו פניך.
פט,טז  אשרי העם, יודעי תרועה;    יהוה, באור-פניך יהלכון.
פט,יז  בשמך, יגילון כל-היום;    ובצדקתך ירומו.
פט,יח  כי-תפארת עוזמו אתה;    וברצונך, תרום קרנינו.
פט,יט  כי ליהוה, מגיננו;    ולקדוש ישראל מלכנו.
פט,כ  אז דיברת בחזון, לחסידיך--    ותאמר, שיוויתי עזר על-גיבור;
הרימותי בחור    מעם.
פט,כא  מצאתי, דויד עבדי;    בשמן קודשי משחתיו.
פט,כב  אשר ידי, תיכון עימו;    אף-זרועי תאמצנו.
פט,כג  לא-ישיא אויב בו;    ובן-עוולה, לא יעננו.
פט,כד  וכתותי מפניו צריו;    ומשנאיו אגוף.
פט,כה  ואמונתי וחסדי עימו;    ובשמי, תרום קרנו.
פט,כו  ושמתי בים ידו;    ובנהרות ימינו.
פט,כז  הוא יקראני, אבי אתה;    אלי, וצור ישועתי.
פט,כח  אף-אני, בכור אתנהו;    עליון, למלכי-ארץ.
פט,כט  לעולם, אשמור-לו חסדי;    ובריתי, נאמנת לו.
פט,ל  ושמתי לעד זרעו;    וכיסאו, כימי שמיים.
פט,לא  אם-יעזבו בניו, תורתי;    ובמשפטיי, לא ילכון.
פט,לב  אם-חוקותיי יחללו;    ומצוותיי, לא ישמורו.
פט,לג  ופקדתי בשבט פשעם;    ובנגעים עוונם.
פט,לד  וחסדי, לא-אפיר מעימו;    ולא-אשקר, באמונתי.
פט,לה  לא-אחלל בריתי;    ומוצא שפתיי, לא אשנה.
פט,לו  אחת, נשבעתי בקודשי:    אם-לדויד אכזב.
פט,לז  זרעו, לעולם יהיה;    וכיסאו כשמש נגדי.
פט,לח  כירח, ייכון עולם;    ועד בשחק, נאמן סלה.
פט,לט  ואתה זנחת, ותמאס;    התעברת, עם-משיחך.
פט,מ  ניארת, ברית עבדך;    חיללת לארץ נזרו.
פט,מא  פרצת כל-גדרותיו;    שמת מבצריו מחיתה.
פט,מב  שסוהו, כל-עוברי דרך;    היה חרפה, לשכניו.
פט,מג  הרימות, ימין צריו;    השמחת, כל-אויביו.
פט,מד  אף-תשיב, צור חרבו;    ולא הקמותו, במלחמה.
פט,מה  השבת מטהרו;    וכיסאו, לארץ מיגרת.
פט,מו  הקצרת, ימי עלומיו;    העטית עליו בושה סלה.
פט,מז  עד-מה יהוה, תיסתר לנצח;    תבער כמו-אש חמתך.
פט,מח  זכור-אני מה-חלד;    על-מה-שוא, בראת כל-בני-אדם.
פט,מט  מי גבר יחיה, ולא יראה-מוות;    ימלט נפשו מיד-שאול סלה.
פט,נ  איה, חסדיך הראשונים אדוניי:    נשבעת לדויד, באמונתך.
פט,נא  זכור אדוניי, חרפת עבדיך;    שאתי בחיקי, כל-רבים עמים.
פט,נב  אשר חירפו אויביך יהוה:    אשר חירפו, עיקבות משיחך.
פט,נג  ברוך יהוה לעולם:    אמן ואמן.

צ,א  תפילה, למשה איש-האלוהים:
אדוניי--מעון אתה, היית לנו;    בדור ודור.
צ,ב  בטרם, הרים יולדו--    ותחולל ארץ ותבל;
ומעולם עד-עולם,    אתה אל.
צ,ג  תשב אנוש, עד-דכא;    ותאמר, שובו בני-אדם.
צ,ד  כי אלף שנים, בעיניך--    כיום אתמול, כי יעבור;
ואשמורה    בלילה.
צ,ה  זרמתם, שינה יהיו;    בבוקר, כחציר יחלוף.
צ,ו  בבוקר, יציץ וחלף;    לערב, ימולל ויבש.
צ,ז  כי-כלינו באפך;    ובחמתך נבהלנו.
צ,ח  שתה עוונותינו לנגדך;    עלומנו, למאור פניך.
צ,ט  כי כל-ימינו, פנו בעברתך;    כילינו שנינו כמו-הגה.
צ,י  ימי-שנותינו בהם שבעים שנה,    ואם בגבורות שמונים שנה--
ורוהבם,    עמל ואוון:
כי-גז חיש,    ונעופה.
צ,יא  מי-יודע, עוז אפך;    וכיראתך, עברתך.
צ,יב  למנות ימינו, כן הודע;    ונביא, לבב חכמה.
צ,יג  שובה יהוה, עד-מתיי;    והינחם, על-עבדיך.
צ,יד  שבענו בבוקר חסדך;    ונרננה ונשמחה, בכל-ימינו.
צ,טו  שמחנו, כימות עיניתנו:    שנות, ראינו רעה.
צ,טז  ייראה אל-עבדיך פועלך;    והדרך, על-בניהם.
צ,יז  ויהי, נועם אדוניי אלוהינו--    עלינו:
ומעשה ידינו, כוננה עלינו;    ומעשה ידינו, כוננהו.

צא,א  יושב, בסתר עליון;    בצל שדיי, יתלונן.
צא,ב  אומר--ליהוה, מחסי ומצודתי;    אלוהיי, אבטח-בו.
צא,ג  כי הוא יצילך, מפח יקוש;    מדבר הוות.
צא,ד  באברתו, יסך לך--ותחת-כנפיו תחסה;    צינה וסוחרה אמיתו.
צא,ה  לא-תירא, מפחד לילה;    מחץ, יעוף יומם.
צא,ו  מדבר, באופל יהלוך;    מקטב, ישוד צוהריים.
צא,ז  ייפול מצידך, אלף--ורבבה מימינך:    אליך, לא ייגש.
צא,ח  רק, בעיניך תביט;    ושילומת רשעים תראה.
צא,ט  כי-אתה יהוה מחסי;    עליון, שמת מעונך.
צא,י  לא-תאונה אליך רעה;    ונגע, לא-יקרב באוהלך.
צא,יא  כי מלאכיו, יצווה-לך;    לשמורך, בכל-דרכיך.
צא,יב  על-כפיים יישאונך:    פן-תיגוף באבן רגלך.
צא,יג  על-שחל ופתן, תדרוך;    תרמוס כפיר ותנין.
צא,יד  כי בי חשק, ואפלטהו;    אשגבהו, כי-ידע שמי.
צא,טו  יקראני, ואענהו--עימו-אנוכי בצרה;    אחלצהו, ואכבדהו.
צא,טז  אורך ימים, אשביעהו;    ואראהו, בישועתי.

צב,א  מזמור שיר, ליום השבת.
צב,ב  טוב, להודות ליהוה;    ולזמר לשמך עליון.
צב,ג  להגיד בבוקר חסדך;    ואמונתך, בלילות.
צב,ד  עלי-עשור, ועלי-נבל;    עלי היגיון בכינור.
צב,ה  כי שימחתני יהוה בפועלך;    במעשי ידיך ארנן.
צב,ו  מה-גדלו מעשיך יהוה;    מאוד, עמקו מחשבותיך.
צב,ז  איש-בער, לא יידע;    וכסיל, לא-יבין את-זאת.
צב,ח  בפרוח רשעים, כמו עשב, ויציצו, כל-פועלי אוון:    להישמדם עדי-עד.
צב,ט  ואתה מרום--    לעולם יהוה.
צב,י  כי הנה אויביך, יהוה--    כי-הנה אויביך יאבדו:
יתפרדו,    כל-פועלי אוון.
צב,יא  ותרם כראם קרני;    בלותי, בשמן רענן.
צב,יב  ותבט עיני,    בשוריי:
בקמים עליי מרעים--    תשמענה אוזניי.
צב,יג  צדיק, כתמר יפרח;    כארז בלבנון ישגה.
צב,יד  שתולים, בבית יהוה;    בחצרות אלוהינו יפריחו.
צב,טו  עוד, ינובון בשיבה;    דשנים ורעננים יהיו.
צב,טז  להגיד, כי-ישר יהוה;    צורי, ולא-עוולתה בו.

צג,א  יהוה מלך,    גאות לבש:
לבש יהוה, עוז התאזר;    אף-תיכון תבל, בל-תימוט.
צג,ב  נכון כיסאך מאז;    מעולם אתה.
צג,ג  נשאו נהרות, יהוה--נשאו נהרות קולם;    ישאו נהרות דוכיים.
צג,ד  מקולות, מים רבים--אדירים משברי-ים;    אדיר במרום יהוה.
צג,ה  עדותיך, נאמנו מאוד--לביתך נאוה-קודש:    יהוה, לאורך ימים.

צד,א  אל-נקמות יהוה;    אל נקמות הופיע.
צד,ב  הינשא, שופט הארץ;    השב גמול, על-גאים.
צד,ג  עד-מתיי רשעים יהוה:    עד-מתיי, רשעים יעלוזו.
צד,ד  יביעו ידברו עתק;    יתאמרו, כל-פועלי אוון.
צד,ה  עמך יהוה ידכאו;    ונחלתך יענו.
צד,ו  אלמנה וגר יהרוגו;    ויתומים ירצחו.
צד,ז  ויאמרו, לא יראה-יה;    ולא-יבין, אלוהי יעקוב.
צד,ח  בינו, בוערים בעם;    וכסילים, מתיי תשכילו.
צד,ט  הנוטע אוזן, הלוא ישמע;    אם-יוצר עין, הלוא יביט.
צד,י  היוסר גויים, הלוא יוכיח:    המלמד אדם דעת.
צד,יא  יהוה--יודע, מחשבות אדם:    כי-המה הבל.
צד,יב  אשרי, הגבר אשר-תייסרנו יה;    ומתורתך תלמדנו.
צד,יג  להשקיט לו, מימי רע--    עד ייכרה לרשע שחת.
צד,יד  כי, לא-ייטוש יהוה עמו;    ונחלתו, לא יעזוב.
צד,טו  כי-עד-צדק, ישוב משפט;    ואחריו, כל-ישרי-לב.
צד,טז  מי-יקום לי, עם-מרעים;    מי-יתייצב לי, עם-פועלי אוון.
צד,יז  לולי יהוה, עזרתה לי--    כמעט, שכנה דומה נפשי.
צד,יח  אם-אמרתי, מטה רגלי;    חסדך יהוה, יסעדני.
צד,יט  ברוב שרעפיי בקרבי--    תנחומיך, ישעשעו נפשי.
צד,כ  היחוברך, כיסא הוות;    יוצר עמל עלי-חוק.
צד,כא  יגודו, על-נפש צדיק;    ודם נקי ירשיעו.
צד,כב  ויהי יהוה לי למשגב;    ואלוהיי, לצור מחסי.
צד,כג  וישב עליהם, את אונם--    וברעתם יצמיתם;
יצמיתם,    יהוה אלוהינו.

צה,א  לכו, נרננה ליהוה;    נריעה, לצור ישענו.
צה,ב  נקדמה פניו בתודה;    בזמירות, נריע לו.
צה,ג  כי אל גדול יהוה;    ומלך גדול, על-כל-אלוהים.
צה,ד  אשר בידו, מחקרי-ארץ;    ותועפות הרים לו.
צה,ה  אשר-לו הים, והוא עשהו;    ויבשת, ידיו יצרו.
צה,ו  בואו, נשתחווה ונכרעה;    נברכה, לפני-יהוה עושנו.
צה,ז  כי הוא אלוהינו--    ואנחנו עם מרעיתו, וצאן ידו:
היום,    אם-בקולו תשמעו.
צה,ח  אל-תקשו לבבכם, כמריבה;    כיום מסה, במדבר.
צה,ט  אשר ניסוני, אבותיכם:    בחנוני, גם-ראו פועלי.
צה,י  ארבעים שנה, אקוט בדור--    ואומר, עם תועי לבב הם;
והם,    לא-ידעו דרכיי.
צה,יא  אשר-נשבעתי באפי;    אם-יבואון, אל-מנוחתי.

צו,א  שירו ליהוה, שיר חדש;    שירו ליהוה, כל-הארץ.
צו,ב  שירו ליהוה, ברכו שמו;    בשרו מיום-ליום, ישועתו.
צו,ג  ספרו בגויים כבודו;    בכל-העמים, נפלאותיו.
צו,ד  כי גדול יהוה ומהולל מאוד;    נורא הוא, על-כל-אלוהים.
צו,ה  כי, כל-אלוהי העמים אלילים;    ויהוה, שמיים עשה.
צו,ו  הוד-והדר לפניו;    עוז ותפארת, במקדשו.
צו,ז  הבו ליהוה, משפחות עמים;    הבו ליהוה, כבוד ועוז.
צו,ח  הבו ליהוה, כבוד שמו;    שאו-מנחה, ובואו לחצרותיו.
צו,ט  השתחוו ליהוה, בהדרת-קודש;    חילו מפניו, כל-הארץ.
צו,י  אמרו בגויים, יהוה מלך--    אף-תיכון תבל, בל-תימוט;
ידין עמים,    במישרים.
צו,יא  ישמחו השמיים, ותגל הארץ;    ירעם הים, ומלואו.
צו,יב  יעלוז שדיי, וכל-אשר-בו;    אז ירננו, כל-עצי-יער.
צו,יג  לפני יהוה, כי בא--    כי בא, לשפוט הארץ:
ישפוט-תבל בצדק;    ועמים, באמונתו.

צז,א  יהוה מלך, תגל הארץ;    ישמחו, איים רבים.
צז,ב  ענן וערפל סביביו;    צדק ומשפט, מכון כיסאו.
צז,ג  אש, לפניו תלך;    ותלהט סביב צריו.
צז,ד  האירו ברקיו תבל;    ראתה ותחל הארץ.
צז,ה  הרים--כדונג, נמסו מלפני יהוה:    מלפני, אדון כל-הארץ.
צז,ו  הגידו השמיים צדקו;    וראו כל-העמים כבודו.
צז,ז  יבושו, כל-עובדי פסל--    המתהללים באלילים;
השתחוו-לו,    כל-אלוהים.
צז,ח  שמעה ותשמח, ציון,    ותגלנה, בנות יהודה--
למען משפטיך    יהוה.
צז,ט  כי-אתה יהוה,    עליון על-כל-הארץ;
מאוד נעלית,    על-כל-אלוהים.
צז,י  אוהבי יהוה,    שנאו-רע:
שומר, נפשות חסידיו;    מיד רשעים, יצילם.
צז,יא  אור, זרוע לצדיק;    ולישרי-לב שמחה.
צז,יב  שמחו צדיקים, ביהוה;    והודו, לזכר קודשו.

צח,א  מזמור, שירו ליהוה שיר חדש--    כי-נפלאות עשה;
הושיעה-לו ימינו,    וזרוע קודשו.
צח,ב  הודיע יהוה, ישועתו;    לעיני הגויים, גילה צדקתו.
צח,ג  זכר חסדו, ואמונתו--    לבית ישראל:
ראו כל-אפסי-ארץ--    את, ישועת אלוהינו.
צח,ד  הריעו ליהוה, כל-הארץ;    פצחו ורננו וזמרו.
צח,ה  זמרו ליהוה בכינור;    בכינור, וקול זמרה.
צח,ו  בחצוצרות, וקול שופר--    הריעו, לפני המלך יהוה.
צח,ז  ירעם הים, ומלואו;    תבל, ויושבי בה.
צח,ח  נהרות ימחאו-כף;    יחד, הרים ירננו.
צח,ט  לפני יהוה--    כי בא, לשפוט הארץ:
ישפוט-תבל בצדק;    ועמים, במישרים.

צט,א  יהוה מלך, ירגזו עמים;    יושב כרובים, תנוט הארץ.
צט,ב  יהוה, בציון גדול;    ורם הוא, על-כל-העמים.
צט,ג  יודו שמך, גדול ונורא;    קדוש הוא.
צט,ד  ועוז מלך,    משפט אהב:
אתה, כוננת מישרים;    משפט וצדקה, ביעקוב אתה עשית.
צט,ה  רוממו, יהוה אלוהינו, והשתחוו, להדום רגליו:    קדוש הוא.
צט,ו  משה ואהרון, בכוהניו,    ושמואל, בקוראי שמו;
קורים אל-יהוה,    והוא יענם.
צט,ז  בעמוד ענן, ידבר אליהם;    שמרו עדותיו, וחוק נתן-למו.
צט,ח  יהוה אלוהינו,    אתה עניתם:
אל נושא, היית להם;    ונוקם, על-עלילותם.
צט,ט  רוממו, יהוה אלוהינו,    והשתחוו, להר קודשו:
כי-קדוש,    יהוה אלוהינו.

ק,א  מזמור לתודה:    הריעו ליהוה, כל-הארץ.
ק,ב  עבדו את-יהוה בשמחה;    בואו לפניו, ברננה.
ק,ג  דעו--    כי יהוה, הוא אלוהים:
הוא-עשנו, ולו אנחנו--    עמו, וצאן מרעיתו.
ק,ד  בואו שעריו, בתודה--חצרותיו בתהילה;    הודו-לו, ברכו שמו.
ק,ה  כי-טוב יהוה, לעולם חסדו;    ועד-דור ודור, אמונתו.

קא,א  לדויד, מזמור:    חסד-ומשפט אשירה; לך יהוה אזמרה.
קא,ב  אשכילה, בדרך תמים--    מתיי, תבוא אליי;
אתהלך בתום-לבבי,    בקרב ביתי.
קא,ג  לא-אשית, לנגד עיניי--    דבר-בלייעל:
עשה-סטים שנאתי;    לא ידבק בי.
קא,ד  לבב עיקש, יסור ממני;    רע, לא אדע.
קא,ה  מלושני בסתר, ריעהו--    אותו אצמית:
גבה-עיניים, ורחב לבב--    אותו, לא אוכל.
קא,ו  עיניי, בנאמני-ארץ--    לשבת עימדי:
הולך, בדרך תמים--    הוא, ישרתני.
קא,ז  לא-יישב, בקרב ביתי--    עושה רמייה:
דובר שקרים--    לא-ייכון, לנגד עיניי.
קא,ח  לבקרים,    אצמית כל-רשעי-ארץ;
להכרית מעיר-יהוה,    כל-פועלי אוון.

קב,א  תפילה, לעני כי-יעטוף--    ולפני יהוה, ישפוך שיחו.
קב,ב  יהוה, שמעה תפילתי;    ושוועתי, אליך תבוא.
קב,ג  אל-תסתר פניך, ממני--    ביום צר-לי:
הטה-אליי אוזנך;    ביום אקרא, מהר ענני.
קב,ד  כי-כלו בעשן ימיי;    ועצמותיי, כמוקד ניחרו.
קב,ה  הוכה-כעשב וייבש ליבי:    כי-שכחתי, מאכול לחמי.
קב,ו  מקול אנחתי--    דבקה עצמי, לבשרי.
קב,ז  דמיתי, לקאת מדבר;    הייתי, ככוס חורבות.
קב,ח  שקדתי ואהיה--    כציפור, בודד על-גג.
קב,ט  כל-היום, חירפוני אויביי;    מהולליי, בי נשבעו.
קב,י  כי-אפר, כלחם אכלתי;    ושיקוויי, בבכי מסכתי.
קב,יא  מפני-זעמך וקצפך--    כי נשאתני, ותשליכני.
קב,יב  ימיי, כצל נטוי;    ואני, כעשב איבש.
קב,יג  ואתה יהוה, לעולם תשב;    וזכרך, לדור ודור.
קב,יד  אתה תקום, תרחם ציון:    כי-עת לחננה, כי-בא מועד.
קב,טו  כי-רצו עבדיך, את-אבניה;    ואת-עפרה, יחוננו.
קב,טז  וייראו גויים, את-שם יהוה;    וכל-מלכי הארץ, את-כבודך.
קב,יז  כי-בנה יהוה ציון--    נראה, בכבודו.
קב,יח  פנה, אל-תפילת הערער;    ולא-בזה, את-תפילתם.
קב,יט  תיכתב זאת, לדור אחרון;    ועם נברא, יהלל-יה.
קב,כ  כי-השקיף, ממרום קודשו;    יהוה, משמיים אל-ארץ הביט.
קב,כא  לשמוע, אנקת אסיר;    לפתח, בני תמותה.
קב,כב  לספר בציון, שם יהוה;    ותהילתו, בירושלים.
קב,כג  בהיקבץ עמים יחדיו;    וממלכות, לעבוד את-יהוה.
קב,כד  עינה בדרך כוחי;    קיצר ימיי.
קב,כה  אומר--אלי, אל תעלני בחצי ימיי:    בדור דורים שנותיך.
קב,כו  לפנים, הארץ יסדת;    ומעשה ידיך שמיים.
קב,כז  המה, יאבדו--    ואתה תעמוד:
וכולם, כבגד יבלו;    כלבוש תחליפם ויחלופו.
קב,כח  ואתה-הוא;    ושנותיך, לא ייתמו.
קב,כט  בני-עבדיך ישכונו;    וזרעם, לפניך ייכון.

קג,א  לדויד:  ברכי נפשי, את-יהוה;    וכל-קרביי, את-שם קודשו.
קג,ב  ברכי נפשי, את-יהוה;    ואל-תשכחי, כל-גמוליו.
קג,ג  הסולח לכל-עוונכי;    הרופא, לכל-תחלואייכי.
קג,ד  הגואל משחת חייכי;    המעטרכי, חסד ורחמים.
קג,ה  המשביע בטוב עדייך;    תתחדש כנשר נעורייכי.
קג,ו  עושה צדקות יהוה;    ומשפטים, לכל-עשוקים.
קג,ז  יודיע דרכיו למשה;    לבני ישראל, עלילותיו.
קג,ח  רחום וחנון יהוה;    ארך אפיים ורב-חסד.
קג,ט  לא-לנצח יריב;    ולא לעולם ייטור.
קג,י  לא כחטאינו, עשה לנו;    ולא כעוונותינו, גמל עלינו.
קג,יא  כי כגבוה שמיים, על-הארץ--    גבר חסדו, על-יראיו.
קג,יב  כרחוק מזרח, ממערב--    הרחיק ממנו, את-פשעינו.
קג,יג  כרחם אב, על-בנים--    ריחם יהוה, על-יראיו.
קג,יד  כי-הוא, ידע יצרנו;    זכור, כי-עפר אנחנו.
קג,טו  אנוש, כחציר ימיו;    כציץ השדה, כן יציץ.
קג,טז  כי רוח עברה-בו ואיננו;    ולא-יכירנו עוד מקומו.
קג,יז  וחסד יהוה, מעולם ועד-עולם--    על-יראיו;
וצדקתו,    לבני בנים.
קג,יח  לשומרי בריתו;    ולזוכרי פיקודיו, לעשותם.
קג,יט  יהוה--בשמיים, הכין כיסאו;    ומלכותו, בכול משלה.
קג,כ  ברכו יהוה,    מלאכיו:
גיבורי כוח, עושי דברו;    לשמוע, בקול דברו.
קג,כא  ברכו יהוה, כל-צבאיו--    משרתיו, עושי רצונו.
קג,כב  ברכו יהוה, כל-מעשיו--    בכל-מקומות ממשלתו;
ברכי נפשי,    את-יהוה.

קד,א  ברכי נפשי,    את-יהוה:
יהוה אלוהיי, גדלת מאוד;    הוד והדר לבשת.
קד,ב  עוטה-אור, כשלמה;    נוטה שמיים, כיריעה.
קד,ג  המקרה במים,    עלייותיו:
השם-עבים רכובו;    המהלך, על-כנפי-רוח.
קד,ד  עושה מלאכיו רוחות;    משרתיו, אש לוהט.
קד,ה  יסד-ארץ, על-מכוניה;    בל-תימוט, עולם ועד.
קד,ו  תהום, כלבוש כיסיתו;    על-הרים, יעמדו מים.
קד,ז  מן-גערתך ינוסון;    מן-קול רעמך, ייחפזון.
קד,ח  יעלו הרים, יירדו בקעות--    אל-מקום, זה יסדת להם.
קד,ט  גבול-שמת, בל-יעבורון;    בל-ישובון, לכסות הארץ.
קד,י  המשלח מעיינים, בנחלים;    בין הרים, יהלכון.
קד,יא  ישקו, כל-חיתו שדיי;    ישברו פראים צמאם.
קד,יב  עליהם, עוף-השמיים ישכון;    מבין עופיים, ייתנו-קול.
קד,יג  משקה הרים, מעלייותיו;    מפרי מעשיך, תשבע הארץ.
קד,יד  מצמיח חציר, לבהמה,    ועשב, לעבודת האדם;
להוציא לחם,    מן-הארץ.
קד,טו  ויין, ישמח לבב-אנוש--    להצהיל פנים משמן;
ולחם,    לבב-אנוש יסעד.
קד,טז  ישבעו, עצי יהוה--    ארזי לבנון, אשר נטע.
קד,יז  אשר-שם, ציפורים יקננו;    חסידה, ברושים ביתה.
קד,יח  הרים הגבוהים, ליעלים;    סלעים, מחסה לשפנים.
קד,יט  עשה ירח, למועדים;    שמש, ידע מבואו.
קד,כ  תשת-חושך, ויהי לילה--    בו-תרמוש, כל-חיתו-יער.
קד,כא  הכפירים, שואגים לטרף;    ולבקש מאל, אוכלם.
קד,כב  תזרח השמש, ייאספון;    ואל-מעונותם, ירבצון.
קד,כג  ייצא אדם לפועלו;    ולעבודתו עדי-ערב.
קד,כד  מה-רבו מעשיך, יהוה--    כולם, בחכמה עשית;
מלאה הארץ,    קניינך.
קד,כה  זה, הים גדול--    ורחב ידיים:
שם-רמש, ואין מספר;    חיות קטנות, עם-גדולות.
קד,כו  שם, אונייות יהלכון;    לוויתן, זה-יצרת לשחק-בו.
קד,כז  כולם, אליך ישברון--    לתת אוכלם בעיתו.
קד,כח  תיתן להם, ילקוטון;    תפתח ידך, ישבעון טוב.
קד,כט  תסתיר פניך,    ייבהלון:
תוסף רוחם, יגוועון;    ואל-עפרם ישובון.
קד,ל  תשלח רוחך, ייבראון;    ותחדש, פני אדמה.
קד,לא  יהי כבוד יהוה לעולם;    ישמח יהוה במעשיו.
קד,לב  המביט לארץ, ותרעד;    ייגע בהרים ויעשנו.
קד,לג  אשירה ליהוה בחיי;    אזמרה לאלוהיי בעודי.
קד,לד  יערב עליו שיחי;    אנוכי, אשמח ביהוה.
קד,לה  ייתמו חטאים מן-הארץ,    ורשעים עוד אינם--
ברכי נפשי,    את-יהוה;
הללו-יה.
קה,א  הודו ליהוה, קראו בשמו;    הודיעו בעמים, עלילותיו.
קה,ב  שירו-לו, זמרו-לו;    שיחו, בכל-נפלאותיו.
קה,ג  התהללו, בשם קודשו;    ישמח, לב מבקשי יהוה.
קה,ד  דרשו יהוה ועוזו;    בקשו פניו תמיד.
קה,ה  זכרו--נפלאותיו אשר-עשה;    מופתיו, ומשפטי-פיו.
קה,ו  זרע, אברהם עבדו:    בני יעקוב בחיריו.
קה,ז  הוא, יהוה אלוהינו;    בכל-הארץ, משפטיו.
קה,ח  זכר לעולם בריתו;    דבר ציווה, לאלף דור.
קה,ט  אשר כרת, את-אברהם;    ושבועתו לישחק.
קה,י  ויעמידהא ליעקוב לחוק;    לישראל, ברית עולם.
קה,יא  לאמור--לך, אתן את-ארץ-כנען:    חבל, נחלתכם.
קה,יב  בהיותם, מתי מספר;    כמעט, וגרים בה.
קה,יג  ויתהלכו, מגוי אל-גוי;    מממלכה, אל-עם אחר.
קה,יד  לא-הניח אדם לעושקם;    ויוכח עליהם מלכים.
קה,טו  אל-תיגעו במשיחיי;    ולנביאיי, אל-תרעו.
קה,טז  ויקרא רעב, על-הארץ;    כל-מטה-לחם שבר.
קה,יז  שלח לפניהם איש;    לעבד, נמכר יוסף.
קה,יח  עינו בכבל רגלו;    ברזל, באה נפשו.
קה,יט  עד-עת בוא-דברו--    אמרת יהוה צרפתהו.
קה,כ  שלח מלך, ויתירהו;    מושל עמים, ויפתחהו.
קה,כא  שמו אדון לביתו;    ומושל, בכל-קניינו.
קה,כב  לאסור שריו בנפשו;    וזקניו יחכם.
קה,כג  ויבוא ישראל מצריים;    ויעקוב, גר בארץ-חם.
קה,כד  ויפר את-עמו מאוד;    ויעצימהו, מצריו.
קה,כה  הפך ליבם, לשנוא עמו;    להתנכל, בעבדיו.
קה,כו  שלח, משה עבדו;    אהרון, אשר בחר-בו.
קה,כז  שמו-בם, דברי אותותיו;    ומופתים, בארץ חם.
קה,כח  שלח חושך, ויחשיך;    ולא-מרו, את-דברו.
קה,כט  הפך את-מימיהם לדם;    וימת, את-דגתם.
קה,ל  שרץ ארצם צפרדעים;    בחדרי, מלכיהם.
קה,לא  אמר, ויבוא ערוב;    כינים, בכל-גבולם.
קה,לב  נתן גשמיהם ברד;    אש להבות בארצם.
קה,לג  ויך גפנם, ותאנתם;    וישבר, עץ גבולם.
קה,לד  אמר, ויבוא ארבה;    וילק, ואין מספר.
קה,לה  ויאכל כל-עשב בארצם;    ויאכל, פרי אדמתם.
קה,לו  ויך כל-בכור בארצם;    ראשית, לכל-אונם.
קה,לז  ויוציאם, בכסף וזהב;    ואין בשבטיו כושל.
קה,לח  שמח מצריים בצאתם:    כי-נפל פחדם עליהם.
קה,לט  פרש ענן למסך;    ואש, להאיר לילה.
קה,מ  שאל, ויבא שליו;    ולחם שמיים, ישביעם.
קה,מא  פתח צור, ויזובו מים;    הלכו, בצייות נהר.
קה,מב  כי-זכר, את-דבר קודשו;    את-אברהם עבדו.
קה,מג  ויוציא עמו בששון;    ברינה, את-בחיריו.
קה,מד  וייתן להם, ארצות גויים;    ועמל לאומים יירשו.
קה,מה  בעבור, ישמרו חוקיו--    ותורותיו ינצורו;
הללו-יה.
קו,א  הללו-יה:
הודו ליהוה כי-טוב--    כי לעולם חסדו.
קו,ב  מי--ימלל, גבורות יהוה;    ישמיע, כל-תהילתו.
קו,ג  אשרי, שומרי משפט;    עושה צדקה בכל-עת.
קו,ד  זוכרני יהוה, ברצון עמך;    פוקדני, בישועתך.
קו,ה  לראות, בטובת בחיריך--    לשמוח, בשמחת גוייך;
להתהלל,    עם-נחלתך.
קו,ו  חטאנו עם-אבותינו;    העווינו הרשענו.
קו,ז  אבותינו במצריים,    לא-השכילו נפלאותיך--
לא זכרו,    את-רוב חסדיך;
וימרו על-ים    בים-סוף.
קו,ח  ויושיעם, למען שמו--    להודיע, את-גבורתו.
קו,ט  ויגער בים-סוף, ויחרב;    ויוליכם בתהומות, כמדבר.
קו,י  ויושיעם, מיד שונא;    ויגאלם, מיד אויב.
קו,יא  ויכסו-מים צריהם;    אחד מהם, לא נותר.
קו,יב  ויאמינו בדבריו;    ישירו, תהילתו.
קו,יג  מיהרו, שכחו מעשיו;    לא-חיכו, לעצתו.
קו,יד  ויתאוו תאווה, במדבר;    וינסו-אל, בישימון.
קו,טו  וייתן להם, שאלתם;    וישלח רזון בנפשם.
קו,טז  ויקנאו למשה, במחנה;    לאהרון, קדוש יהוה.
קו,יז  תפתח-ארץ, ותבלע דתן;    ותכס, על-עדת אבירם.
קו,יח  ותבער-אש בעדתם;    להבה, תלהט רשעים.
קו,יט  יעשו-עגל בחורב;    וישתחוו, למסכה.
קו,כ  וימירו את-כבודם;    בתבנית שור, אוכל עשב.
קו,כא  שכחו, אל מושיעם--    עושה גדולות במצריים.
קו,כב  נפלאות, בארץ חם;    נוראות, על-ים-סוף.
קו,כג  ויאמר,    להשמידם:
לולי, משה בחירו--    עמד בפרץ לפניו;
להשיב חמתו,    מהשחית.
קו,כד  וימאסו, בארץ חמדה;    לא-האמינו, לדברו.
קו,כה  ויירגנו באוהליהם;    לא שמעו, בקול יהוה.
קו,כו  ויישא ידו להם--    להפיל אותם, במדבר.
קו,כז  ולהפיל זרעם, בגויים;    ולזרותם, בארצות.
קו,כח  וייצמדו, לבעל פעור;    ויאכלו, זבחי מתים.
קו,כט  ויכעיסו, במעלליהם;    ותפרוץ-בם, מגפה.
קו,ל  ויעמוד פינחס, ויפלל;    ותיעצר, המגפה.
קו,לא  ותיחשב לו, לצדקה;    לדור ודור, עד-עולם.
קו,לב  ויקציפו, על-מי מריבה;    ויירע למשה, בעבורם.
קו,לג  כי-המרו את-רוחו;    ויבטא, בשפתיו.
קו,לד  לא-השמידו, את-העמים--    אשר אמר יהוה להם.
קו,לה  ויתערבו בגויים;    וילמדו, מעשיהם.
קו,לו  ויעבדו את-עצביהם;    ויהיו להם למוקש.
קו,לז  ויזבחו את-בניהם, ואת-בנותיהם--    לשדים.
קו,לח  וישפכו דם נקי, דם-בניהם ובנותיהם--    אשר זיבחו, לעצבי כנען;
ותחנף הארץ,    בדמים.
קו,לט  ויטמאו במעשיהם;    ויזנו, במעלליהם.
קו,מ  וייחר-אף יהוה בעמו;    ויתעב, את-נחלתו.
קו,מא  וייתנם ביד-גויים;    וימשלו בהם, שונאיהם.
קו,מב  וילחצום אויביהם;    וייכנעו, תחת ידם.
קו,מג  פעמים רבות,    יצילם:
והמה, ימרו בעצתם;    וימוכו, בעוונם.
קו,מד  וירא, בצר להם--    בשומעו, את-רינתם.
קו,מה  ויזכור להם בריתו;    ויינחם, כרוב חסדיו.
קו,מו  וייתן אותם לרחמים--    לפני, כל-שוביהם.
קו,מז  הושיענו, יהוה אלוהינו,    וקבצנו, מן-הגויים:
להודות, לשם קודשך;    להשתבח, בתהילתך.
קו,מח  ברוך יהוה אלוהי ישראל,    מן-העולם ועד העולם--
ואמר כל-העם    אמן:
הללו-יה.

קז,א  הדו ליהוה כי-טוב:    כי לעולם חסדו.
קז,ב  יאמרו, גאולי יהוה--    אשר גאלם, מיד-צר.
קז,ג  ומארצות, קיבצם:    ממזרח וממערב; מצפון ומים.
קז,ד  תעו במדבר, בישימון דרך;    עיר מושב, לא מצאו.
קז,ה  רעבים גם-צמאים--    נפשם, בהם תתעטף.
קז,ו  ויצעקו אל-יהוה, בצר להם;    ממצוקותיהם, יצילם.
קז,ז  וידריכם, בדרך ישרה--    ללכת, אל-עיר מושב.
קז,ח  יודו ליהוה חסדו;    ונפלאותיו, לבני אדם.
קז,ט  כי-השביע, נפש שוקקה;    ונפש רעבה, מילא-טוב.
קז,י  יושבי, חושך וצלמוות;    אסירי עוני וברזל.
קז,יא  כי-המרו אמרי-אל;    ועצת עליון נאצו.
קז,יב  ויכנע בעמל ליבם;    כשלו, ואין עוזר.
קז,יג  ויזעקו אל-יהוה, בצר להם;    ממצוקותיהם, יושיעם.
קז,יד  יוציאם, מחושך וצלמוות;    ומוסרותיהם ינתק.
קז,טו  יודו ליהוה חסדו;    ונפלאותיו, לבני אדם.
קז,טז  כי-שיבר, דלתות נחושת;    ובריחי ברזל גידע.
קז,יז  אווילים, מדרך פשעם;    ומעוונותיהם, יתענו.
קז,יח  כל-אוכל, תתעב נפשם;    ויגיעו, עד-שערי מוות.
קז,יט  ויזעקו אל-יהוה, בצר להם;    ממצוקותיהם יושיעם.
קז,כ  ישלח דברו, וירפאם;    וימלט, משחיתותם.
קז,כא  יודו ליהוה חסדו;    ונפלאותיו, לבני אדם.
קז,כב  ויזבחו, זבחי תודה;    ויספרו מעשיו ברינה.
קז,כג ]  יורדי הים, באונייות;    עושי מלאכה, במים רבים.
קז,כד ]  המה ראו, מעשי יהוה;    ונפלאותיו, במצולה.
קז,כה ]  ויאמר--ויעמד, רוח סערה;    ותרומם גליו.
קז,כו ]  יעלו שמיים, יירדו תהומות;    נפשם, ברעה תתמוגג.
קז,כז ]  יחוגו וינועו, כשיכור;    וכל-חכמתם, תתבלע.
קז,כח ]  ויצעקו אל-יהוה, בצר להם;    וממצוקותיהם, יוציאם.
קז,כט  יקם סערה, לדממה;    ויחשו, גליהם.
קז,ל  וישמחו כי-ישתוקו;    וינחם, אל-מחוז חפצם.
קז,לא  יודו ליהוה חסדו;    ונפלאותיו, לבני אדם.
קז,לב  וירוממוהו, בקהל-עם;    ובמושב זקנים יהללוהו.
קז,לג  ישם נהרות למדבר;    ומוצאי מים, לצימאון.
קז,לד  ארץ פרי, למלחה;    מרעת, יושבי בה.
קז,לה  ישם מדבר, לאגם-מים;    וארץ צייה, למוצאי מים.
קז,לו  ויושב שם רעבים;    ויכוננו, עיר מושב.
קז,לז  ויזרעו שדות, וייטעו כרמים;    ויעשו, פרי תבואה.
קז,לח  ויברכם וירבו מאוד;    ובהמתם, לא ימעיט.
קז,לט  וימעטו וישוחו--    מעוצר רעה ויגון.
קז,מ  ]  שופך בוז, על-נדיבים;    ויתעם, בתוהו לא-דרך.
קז,מא  וישגב אביון מעוני;    וישם כצאן, משפחות.
קז,מב  יראו ישרים וישמחו;    וכל-עוולה, קפצה פיה.
קז,מג  מי-חכם וישמור-אלה;    ויתבוננו, חסדי יהוה.

קח,א-ב  שיר מזמור לדויד.   נכון ליבי אלוהים; אשירה ואזמרה, אף-כבודי.
קח,ג  עורה, הנבל וכינור;    אעירה שחר.
קח,ד  אודך בעמים יהוה;    ואזמרך, בלאומים.
קח,ה  כי-גדול מעל-שמיים חסדך;    ועד-שחקים אמיתך.
קח,ו  רומה על-שמיים אלוהים;    ועל כל-הארץ כבודך.
קח,ז  למען, ייחלצון ידידיך;    הושיעה ימינך וענני.
קח,ח  אלוהים, דיבר בקודשו--אעלוזה:    אחלקה שכם; ועמק סוכות אמדד.
קח,ט  לי גלעד, לי מנשה, ואפריים, מעוז ראשי;    יהודה, מחוקקי.
קח,י  מואב, סיר רחצי--על-אדום, אשליך נעלי;    עלי-פלשת, אתרועע.
קח,יא  מי יובילני, עיר מבצר;    מי נחני עד-אדום.
קח,יב  הלוא-אלוהים זנחתנו;    ולא-תצא אלוהים, בצבאותינו.
קח,יג  הבה-לנו עזרת מצר;    ושוא, תשועת אדם.
קח,יד  באלוהים נעשה-חיל;    והוא, יבוס צרינו.

קט,א  למנצח, לדויד מזמור:
אלוהי תהילתי,    אל-תחרש.
קט,ב  כי פי רשע, ופי-מרמה--עליי פתחו;    דיברו איתי, לשון שקר.
קט,ג  ודברי שנאה סבבוני;    ויילחמוני חינם.
קט,ד  תחת-אהבתי ישטנוני;    ואני תפילה.
קט,ה  וישימו עליי רעה, תחת טובה;    ושנאה, תחת אהבתי.
קט,ו  הפקד עליו רשע;    ושטן, יעמוד על-ימינו.
קט,ז  בהישפטו, ייצא רשע;    ותפילתו, תהיה לחטאה.
קט,ח  יהיו-ימיו מעטים;    פקודתו, ייקח אחר.
קט,ט  יהיו-בניו יתומים;    ואשתו, אלמנה.
קט,י  ונוע ינועו בניו ושיאלו;    ודרשו, מחורבותיהם.
קט,יא  ינקש נושה, לכל-אשר-לו;    ויבוזו זרים יגיעו.
קט,יב  אל-יהי-לו, מושך חסד;    ואל-יהי חונן, ליתומיו.
קט,יג  יהי-אחריתו להכרית;    בדור אחר, יימח שמם.
קט,יד  ייזכר, עוון אבותיו--אל-יהוה;    וחטאת אימו, אל-תימח.
קט,טו  יהיו נגד-יהוה תמיד;    ויכרת מארץ זכרם.
קט,טז  יען--    אשר לא זכר, עשות חסד:
וירדוף, איש-עני ואביון--ונכאה לבב;    למותת.
קט,יז  ויאהב קללה, ותבואהו;    ולא-חפץ בברכה, ותרחק ממנו.
קט,יח  וילבש קללה, כמדו:    ותבוא כמים בקרבו; וכשמן, בעצמותיו.
קט,יט  תהי-לו, כבגד יעטה;    ולמזח, תמיד יחגרהא.
קט,כ  זאת פעולת שוטניי, מאת יהוה;    והדוברים רע, על-נפשי.
קט,כא  ואתה, יהוה אדוניי--    עשה-איתי, למען שמך;
כי-טוב חסדך,    הצילני.
קט,כב  כי-עני ואביון אנוכי;    וליבי, חלל בקרבי.
קט,כג  כצל-כנטותו נהלכתי;    ננערתי, כארבה.
קט,כד  ברכיי, כשלו מצום;    ובשרי, כחש משמן.
קט,כה  ואני, הייתי חרפה להם;    יראוני, יניעון ראשם.
קט,כו  עוזרני, יהוה אלוהיי;    הושיעני כחסדך.
קט,כז  ויידעו, כי-ידך זאת;    אתה יהוה עשיתה.
קט,כח  יקללו-המה, ואתה תברך:    קמו, ויבושו--ועבדך ישמח.
קט,כט  ילבשו שוטניי כלימה;    ויעטו כמעיל בושתם.
קט,ל  אודה יהוה מאוד בפי;    ובתוך רבים אהללנו.
קט,לא  כי-יעמוד, לימין אביון--    להושיע, משופטי נפשו.

קי,א  לדויד, מזמור:
נאום יהוה, לאדוני--שב לימיני;    עד-אשית אויביך, הדום לרגליך.
קי,ב  מטה-עוזך--ישלח יהוה, מציון;    רדה, בקרב אויביך.
קי,ג  עמך נדבות,    ביום חילך:
בהדרי-קודש, מרחם משחר;    לך, טל ילדותך.
קי,ד  נשבע יהוה, ולא יינחם--    אתה-כוהן לעולם;
על-דברתי,    מלכי-צדק.
קי,ה  אדוניי על-ימינך;    מחץ ביום-אפו מלכים.
קי,ו  ידין בגויים, מלא גווייות;    מחץ ראש, על-ארץ רבה.
קי,ז  מנחל, בדרך ישתה;    על-כן, ירים ראש.

קיא,א  הללו-יה:
אודה יהוה, בכל-לבב;    בסוד ישרים ועדה.
קיא,ב  גדולים, מעשי יהוה;    דרושים, לכל-חפציהם.
קיא,ג  הוד-והדר פועלו;    וצדקתו, עומדת לעד.
קיא,ד  זכר עשה, לנפלאותיו;    חנון ורחום יהוה.
קיא,ה  טרף, נתן ליראיו;    יזכור לעולם בריתו.
קיא,ו  כוח מעשיו, הגיד לעמו--    לתת להם, נחלת גויים.
קיא,ז  מעשי ידיו, אמת ומשפט;    נאמנים, כל-פיקודיו.
קיא,ח  סמוכים לעד לעולם;    עשויים, באמת וישר.
קיא,ט  פדות, שלח לעמו--    ציווה-לעולם בריתו;
קדוש ונורא    שמו.
קיא,י  ראשית חכמה, יראת יהוה--    שכל טוב, לכל-עושיהם;
תהילתו,    עומדת לעד.

קיב,א  הללו-יה:
אשרי-איש, ירא את-יהוה;    במצוותיו, חפץ מאוד.
קיב,ב  גיבור בארץ, יהיה זרעו;    דור ישרים יבורך.
קיב,ג  הון-ועושר בביתו;    וצדקתו, עומדת לעד.
קיב,ד  זרח בחושך אור, לישרים;    חנון ורחום וצדיק.
קיב,ה  טוב-איש, חונן ומלווה;    יכלכל דבריו במשפט.
קיב,ו  כי-לעולם לא-יימוט;    לזכר עולם, יהיה צדיק.
קיב,ז  משמועה רעה, לא יירא;    נכון ליבו, בטוח ביהוה.
קיב,ח  סמוך ליבו, לא יירא;    עד אשר-יראה בצריו.
קיב,ט  פיזר, נתן לאביונים--    צדקתו, עומדת לעד;
קרנו,    תרום בכבוד.
קיב,י  רשע יראה, וכעס--    שיניו יחרוק ונמס;
תאוות רשעים    תאבד.

קיג,א  הללו-יה:
הללו, עבדי יהוה;    הללו, את-שם יהוה.
קיג,ב  יהי שם יהוה מבורך--    מעתה, ועד-עולם.
קיג,ג  ממזרח-שמש עד-מבואו--    מהולל, שם יהוה.
קיג,ד  רם על-כל-גויים יהוה;    על השמיים כבודו.
קיג,ה  מי, כיהוה אלוהינו--    המגביהי לשבת.
קיג,ו  המשפילי לראות--    בשמיים ובארץ.
קיג,ז  מקימי מעפר דל;    מאשפות, ירים אביון.
קיג,ח  להושיבי עם-נדיבים;    עם, נדיבי עמו.
קיג,ט  מושיבי, עקרת הבית--    אם-הבנים שמחה:
הללו-יה.
קיד,א  בצאת ישראל, ממצריים;    בית יעקוב, מעם לועז.
קיד,ב  הייתה יהודה לקודשו;    ישראל, ממשלותיו.
קיד,ג  הים ראה, וינוס;    הירדן, ייסוב לאחור.
קיד,ד  ההרים, רקדו כאילים;    גבעות, כבני-צאן.
קיד,ה  מה-לך הים, כי תנוס;    הירדן, תיסוב לאחור.
קיד,ו  ההרים, תרקדו כאילים;    גבעות, כבני-צאן.
קיד,ז  מלפני אדון, חולי ארץ;    מלפני, אלוה יעקוב.
קיד,ח  ההופכי הצור אגם-מים;    חלמיש, למעיינו-מים.
קטו,א  לא לנו יהוה, לא-לנו:    כי-לשמך, תן כבוד--על-חסדך, על-אמיתך.
קטו,ב  למה, יאמרו הגויים:    איה-נא, אלוהיהם.
קטו,ג  ואלוהינו בשמיים--    כול אשר-חפץ עשה.
קטו,ד  עצביהם, כסף וזהב;    מעשה, ידי אדם.
קטו,ה  פה-להם, ולא ידברו;    עיניים להם, ולא יראו.
קטו,ו  אוזניים להם, ולא ישמעו;    אף להם, ולא יריחון.
קטו,ז  ידיהם, ולא ימישון--רגליהם, ולא יהלכו;    לא-יהגו, בגרונם.
קטו,ח  כמוהם, יהיו עושיהם--    כול אשר-בוטח בהם.
קטו,ט  ישראל, בטח ביהוה;    עזרם ומגינם הוא.
קטו,י  בית אהרון, בטחו ביהוה;    עזרם ומגינם הוא.
קטו,יא  יראי יהוה, בטחו ביהוה;    עזרם ומגינם הוא.
קטו,יב  יהוה,    זכרנו יברך:
יברך, את-בית ישראל;    יברך, את-בית אהרון.
קטו,יג  יברך, יראי יהוה--    הקטנים, עם-הגדולים.
קטו,יד  יוסף יהוה עליכם;    עליכם, ועל בניכם.
קטו,טו  ברוכים אתם, ליהוה--    עושה, שמיים וארץ.
קטו,טז  השמיים שמיים, ליהוה;    והארץ, נתן לבני-אדם.
קטו,יז  לא המתים, יהללו-יה;    ולא, כל-יורדי דומה.
קטו,יח  ואנחנו, נברך יה--    מעתה ועד-עולם:
הללו-יה.
קטז,א  אהבתי, כי-ישמע יהוה--    את-קולי, תחנוניי.
קטז,ב  כי-הטה אוזנו לי;    ובימיי אקרא.
קטז,ג  אפפוני, חבלי-מוות--ומצרי שאול מצאוני;    צרה ויגון אמצא.
קטז,ד  ובשם-יהוה אקרא:    אנה יהוה, מלטה נפשי.
קטז,ה  חנון יהוה וצדיק;    ואלוהינו מרחם.
קטז,ו  שומר פתיים יהוה;    דלותי, ולי יהושיע.
קטז,ז  שובי נפשי, למנוחייכי:    כי-יהוה, גמל עלייכי.
קטז,ח  כי חילצת נפשי, ממוות:    את-עיני מן-דמעה; את-רגלי מדחי.
קטז,ט  אתהלך, לפני יהוה--    בארצות, החיים.
קטז,י  האמנתי, כי אדבר;    אני, עניתי מאוד.
קטז,יא  אני, אמרתי בחופזי:    כל-האדם כוזב.
קטז,יב  מה-אשיב ליהוה--    כל-תגמולוהי עליי.
קטז,יג  כוס-ישועות אשא;    ובשם יהוה אקרא.
קטז,יד  נדריי, ליהוה אשלם;    נגדה-נא, לכל-עמו.
קטז,טו  יקר, בעיני יהוה--    המוותה, לחסידיו.
קטז,טז  אנה יהוה,    כי-אני עבדך:
אני-עבדך, בן-אמתך;    פיתחת, למוסריי.
קטז,יז  לך-אזבח, זבח תודה;    ובשם יהוה אקרא.
קטז,יח  נדריי, ליהוה אשלם;    נגדה-נא, לכל-עמו.
קטז,יט  בחצרות, בית יהוה--    בתוככי ירושלים:
הללו-יה.
קיז,א  הללו את-יהוה, כל-גויים;    שבחוהו, כל-האומים.
קיז,ב  כי גבר עלינו, חסדו--    ואמת-יהוה לעולם:
הללו-יה.
קיח,א  הודו ליהוה כי-טוב:    כי לעולם חסדו.
קיח,ב  יאמר-נא ישראל:    כי לעולם חסדו.
קיח,ג  יאמרו-נא בית-אהרון:    כי לעולם חסדו.
קיח,ד  יאמרו-נא יראי יהוה:    כי לעולם חסדו.
קיח,ה  מן-המצר, קראתי יה;    ענני במרחב יה.
קיח,ו  יהוה לי, לא אירא;    מה-יעשה לי אדם.
קיח,ז  יהוה לי, בעוזריי;    ואני, אראה בשונאיי.
קיח,ח  טוב, לחסות ביהוה--    מבטוח, באדם.
קיח,ט  טוב, לחסות ביהוה--    מבטוח, בנדיבים.
קיח,י  כל-גויים סבבוני;    בשם יהוה, כי אמילם.
קיח,יא  סבוני גם-סבבוני;    בשם יהוה, כי אמילם.
קיח,יב  סבוני כדבורים--    דועכו, כאש קוצים;
בשם יהוה,    כי אמילם.
קיח,יג  דחה דחיתני לנפול;    ויהוה עזרני.
קיח,יד  עוזי וזמרת יה;    ויהי-לי, לישועה.
קיח,טו  קול, רינה וישועה--באוהלי צדיקים;    ימין יהוה, עושה חיל.
קיח,טז  ימין יהוה, רוממה;    ימין יהוה, עושה חיל.
קיח,יז  לא-אמות כי-אחיה;    ואספר, מעשי יה.
קיח,יח  יסור ייסרני יה;    ולמוות, לא נתנני.
קיח,יט  פתחו-לי שערי-צדק;    אבוא-בם, אודה יה.
קיח,כ  זה-השער ליהוה;    צדיקים, יבואו בו.
קיח,כא  אודך, כי עניתני;    ותהי-לי, לישועה.
קיח,כב  אבן, מאסו הבונים--    הייתה, לראש פינה.
קיח,כג  מאת יהוה, הייתה זאת;    היא נפלאת בעינינו.
קיח,כד  זה-היום, עשה יהוה;    נגילה ונשמחה בו.
קיח,כה  אנא יהוה, הושיעה נא;    אנא יהוה, הצליחה נא.
קיח,כו  ברוך הבא, בשם יהוה;    בירכנוכם, מבית יהוה.
קיח,כז  אל, יהוה--ויאר-לנו:    אסרו-חג בעבותים--עד קרנות, המזבח.
קיח,כח  אלי אתה ואודך;    אלוהיי, ארוממך.
קיח,כט  הודו ליהוה כי-טוב:    כי לעולם חסדו.

קיט,א  אשרי תמימי-דרך--    ההולכים, בתורת יהוה.
קיט,ב  אשרי, נוצרי עדותיו;    בכל-לב ידרשוהו.
קיט,ג  אף, לא-פעלו עוולה;    בדרכיו הלכו.
קיט,ד  אתה, ציווית פיקודיך--    לשמור מאוד.
קיט,ה  אחליי, ייכונו דרכיי--    לשמור חוקיך.
קיט,ו  אז לא-אבוש--    בהביטי, אל-כל-מצוותיך.
קיט,ז  אודך, ביושר לבב--    בלומדי, משפטי צדקך.
קיט,ח  את-חוקיך אשמור;    אל-תעזבני עד-מאוד.

קיט,ט  במה יזכה-נער, את-אורחו--    לשמור, כדברך.
קיט,י  בכל-ליבי דרשתיך;    אל-תשגני, ממצוותיך.
קיט,יא  בליבי, צפנתי אמרתך--    למען, לא אחטא-לך.
קיט,יב  ברוך אתה יהוה--    למדני חוקיך.
קיט,יג  בשפתיי סיפרתי--    כול, משפטי-פיך.
קיט,יד  בדרך עדוותיך ששתי--    כעל כל-הון.
קיט,טו  בפיקודיך אשיחה;    ואביטה, אורחותיך.
קיט,טז  בחוקותיך אשתעשע;    לא אשכח דברך.

קיט,יז  גמול על-עבדך אחיה;    ואשמרה דברך.
קיט,יח  גל-עיניי ואביטה--    נפלאות, מתורתך.
קיט,יט  גר אנוכי בארץ;    אל-תסתר ממני, מצוותיך.
קיט,כ  גרסה נפשי לתאבה--    אל-משפטיך בכל-עת.
קיט,כא  גערת, זדים ארורים--    השוגים, ממצוותיך.
קיט,כב  גל מעליי, חרפה ובוז:    כי עדותיך נצרתי.
קיט,כג  גם ישבו שרים, בי נידברו--    עבדך, ישיח בחוקיך.
קיט,כד  גם-עדותיך, שעשועיי--    אנשי עצתי.

קיט,כה  דבקה לעפר נפשי;    חייני, כדברך.
קיט,כו  דרכיי סיפרתי, ותענני;    למדני חוקיך.
קיט,כז  דרך-פיקודיך הבינני;    ואשיחה, בנפלאותיך.
קיט,כח  דלפה נפשי, מתוגה;    קיימני, כדברך.
קיט,כט  דרך-שקר, הסר ממני;    ותורתך חונני.
קיט,ל  דרך-אמונה בחרתי;    משפטיך שיוויתי.
קיט,לא  דבקתי בעדוותיך;    יהוה, אל-תבישני.
קיט,לב  דרך-מצוותיך ארוץ:    כי תרחיב ליבי.

קיט,לג  הורני יהוה, דרך חוקיך;    ואצרנה עקב.
קיט,לד  הבינני, ואצרה תורתך;    ואשמרנה בכל-לב.
קיט,לה  הדריכני, בנתיב מצוותיך:    כי-בו חפצתי.
קיט,לו  הט-ליבי, אל-עדוותיך;    ואל אל-בצע.
קיט,לז  העבר עיניי, מראות שוא;    בדרכך חייני.
קיט,לח  הקם לעבדך, אמרתך--    אשר, ליראתך.
קיט,לט  העבר חרפתי, אשר יגורתי:    כי משפטיך טובים.
קיט,מ  הנה, תאבתי לפיקודיך;    בצדקתך חייני.

קיט,מא  ויבואוני חסדיך יהוה;    תשועתך, כאמרתך.
קיט,מב  ואענה חורפי דבר:    כי-בטחתי, בדברך.
קיט,מג  ואל-תצל מפי דבר-אמת עד-מאוד:    כי למשפטיך, ייחלתי.
קיט,מד  ואשמרה תורתך תמיד--    לעולם ועד.
קיט,מה  ואתהלכה ברחבה:    כי פיקודיך דרשתי.
קיט,מו  ואדברה בעדותיך, נגד מלכים;    ולא אבוש.
קיט,מז  ואשתעשע במצוותיך,    אשר אהבתי.
קיט,מח  ואשא-כפיי--אל-מצוותיך, אשר אהבתי;    ואשיחה בחוקיך.

קיט,מט  זכור-דבר, לעבדך--    על, אשר ייחלתני.
קיט,נ  זאת נחמתי בעוניי:    כי אמרתך חייתני.
קיט,נא  זדים, הליצוני עד-מאוד;    מתורתך, לא נטיתי.
קיט,נב  זכרתי משפטיך מעולם יהוה;    ואתנחם.
קיט,נג  זלעפה אחזתני, מרשעים--    עוזבי, תורתך.
קיט,נד  זמירות, היו-לי חוקיך--    בבית מגוריי.
קיט,נה  זכרתי בלילה שמך יהוה;    ואשמרה, תורתך.
קיט,נו  זאת הייתה-לי:    כי פיקודיך נצרתי.

קיט,נז  חלקי יהוה אמרתי--    לשמור דבריך.
קיט,נח  חיליתי פניך בכל-לב;    חונני, כאמרתך.
קיט,נט  חישבתי דרכיי;    ואשיבה רגליי, אל-עדותיך.
קיט,ס  חשתי, ולא התמהמהתי--    לשמור, מצוותיך.
קיט,סא  חבלי רשעים עיוודוני;    תורתך, לא שכחתי.
קיט,סב  חצות-לילה--אקום, להודות לך:    על, משפטי צדקך.
קיט,סג  חבר אני, לכל-אשר יראוך;    ולשומרי, פיקודיך.
קיט,סד  חסדך יהוה, מלאה הארץ;    חוקיך למדני.

קיט,סה  טוב, עשית עם-עבדך--    יהוה, כדברך.
קיט,סו  טוב טעם ודעת למדני:    כי במצוותיך האמנתי.
קיט,סז  טרם אענה, אני שוגג;    ועתה, אמרתך שמרתי.
קיט,סח  טוב-אתה ומטיב;    למדני חוקיך.
קיט,סט  טפלו עליי שקר זדים;    אני, בכל-לב אצור פיקודיך.
קיט,ע  טפש כחלב ליבם;    אני, תורתך שיעשעתי.
קיט,עא  טוב-לי כי-עוניתי--    למען, אלמד חוקיך.
קיט,עב  טוב-לי תורת-פיך--    מאלפי, זהב וכסף.

קיט,עג  ידיך עשוני, ויכוננוני;    הבינני, ואלמדה מצוותיך.
קיט,עד  יראיך, יראוני וישמחו:    כי לדברך ייחלתי.
קיט,עה  ידעתי יהוה, כי-צדק משפטיך;    ואמונה, עיניתני.
קיט,עו  יהי-נא חסדך לנחמני--    כאמרתך לעבדך.
קיט,עז  יבואוני רחמיך ואחיה:    כי-תורתך, שעשועיי.
קיט,עח  יבושו זדים, כי-שקר עיוותוני;    אני, אשיח בפיקודיך.
קיט,עט  ישובו לי יראיך;    ויודעי, עדותיך.
קיט,פ  יהי-ליבי תמים בחוקיך--    למען, לא אבוש.

קיט,פא  כלתה לתשועתך נפשי;    לדברך ייחלתי.
קיט,פב  כלו עיניי, לאמרתך--    לאמור, מתיי תנחמני.
קיט,פג  כי-הייתי, כנאד בקיטור--    חוקיך, לא שכחתי.
קיט,פד  כמה ימי-עבדך;    מתיי תעשה ברודפיי משפט.
קיט,פה  כרו-לי זדים שיחות--    אשר, לא כתורתך.
קיט,פו  כל-מצוותיך אמונה;    שקר רדפוני עוזרני.
קיט,פז  כמעט, כילוני בארץ;    ואני, לא-עזבתי פיקודיך.
קיט,פח  כחסדך חייני;    ואשמרה, עדות פיך.

קיט,פט  לעולם יהוה--    דברך, ניצב בשמיים.
קיט,צ  לדור ודור, אמונתך;    כוננת ארץ, ותעמוד.
קיט,צא  למשפטיך, עמדו היום:    כי הכול עבדיך.
קיט,צב  לולי תורתך, שעשועיי--    אז, אבדתי בעוניי.
קיט,צג  לעולם, לא-אשכח פיקודיך:    כי בם, חייתני.
קיט,צד  לך-אני, הושיעני:    כי פיקודיך דרשתי.
קיט,צה  לי קיוו רשעים לאבדני;    עדותיך, אתבונן.
קיט,צו  לכל-תכלה, ראיתי קץ;    רחבה מצוותך מאוד.

קיט,צז  מה-אהבתי תורתך:    כל-היום, היא שיחתי.
קיט,צח  מאויביי, תחכמני מצוותך:    כי לעולם היא-לי.
קיט,צט  מכל-מלמדיי השכלתי:    כי עדוותיך, שיחה לי.
קיט,ק  מזקנים אתבונן:    כי פיקודיך נצרתי.
קיט,קא  מכל-אורח רע, כליתי רגליי--    למען, אשמור דברך.
קיט,קב  ממשפטיך לא-סרתי:    כי-אתה, הוריתני.
קיט,קג  מה-נמלצו לחיכי, אמרתך--    מדבש לפי.
קיט,קד  מפיקודיך אתבונן;    על כן, שנאתי כל-אורח שקר.

קיט,קה  נר-לרגלי דברך;    ואור, לנתיבתי.
קיט,קו  נשבעתי ואקיימה--    לשמור, משפטי צדקך.
קיט,קז  נעניתי עד-מאוד;    יהוה, חייני כדברך.
קיט,קח  נדבות פי, רצה-נא יהוה;    ומשפטיך למדני.
קיט,קט  נפשי בכפי תמיד;    ותורתך, לא שכחתי.
קיט,קי  נתנו רשעים פח לי;    ומפיקודיך, לא תעיתי.
קיט,קיא  נחלתי עדוותיך לעולם:    כי-ששון ליבי המה.
קיט,קיב  נטיתי ליבי, לעשות חוקיך--    לעולם עקב.

קיט,קיג  סעפים שנאתי;    ותורתך אהבתי.
קיט,קיד  סתרי ומגיני אתה;    לדברך ייחלתי.
קיט,קטו  סורו-ממני מרעים;    ואצרה, מצוות אלוהיי.
קיט,קטז  סומכני כאמרתך ואחיה;    ואל-תבישני, משברי.
קיט,קיז  סעדני ואיוושעה;    ואשעה בחוקיך תמיד.
קיט,קיח  סלית, כל-שוגים מחוקיך:    כי-שקר, תרמיתם.
קיט,קיט  סיגים--השבת כל-רשעי-ארץ;    לכן, אהבתי עדותיך.
קיט,קכ  סמר מפחדך בשרי;    וממשפטיך יראתי.

קיט,קכא  עשיתי, משפט וצדק;    בל-תניחני, לעושקיי.
קיט,קכב  ערוב עבדך לטוב;    אל-יעשקוני זדים.
קיט,קכג  עיניי, כלו לישועתך;    ולאמרת צדקך.
קיט,קכד  עשה עם-עבדך כחסדך;    וחוקיך למדני.
קיט,קכה  עבדך-אני הבינני;    ואדעה, עדותיך.
קיט,קכו  עת, לעשות ליהוה--    הפרו, תורתך.
קיט,קכז  על-כן, אהבתי מצוותיך--    מזהב ומפז.
קיט,קכח  על-כן, כל-פיקודי כול יישרתי;    כל-אורח שקר שנאתי.

קיט,קכט  פלאות עדוותיך;    על-כן, נצרתם נפשי.
קיט,קל  פתח דבריך יאיר;    מבין פתיים.
קיט,קלא  פי-פערתי, ואשאפה:    כי למצוותיך יאבתי.
קיט,קלב  פנה-אליי וחונני--    כמשפט, לאוהבי שמך.
קיט,קלג  פעמיי, הכן באמרתך;    ואל-תשלט-בי כל-אוון.
קיט,קלד  פדני, מעושק אדם;    ואשמרה, פיקודיך.
קיט,קלה  פניך, האר בעבדך;    ולמדני, את-חוקיך.
קיט,קלו  פלגי-מים, ירדו עיניי--    על, לא-שמרו תורתך.

קיט,קלז  צדיק אתה יהוה;    וישר, משפטיך.
קיט,קלח  ציווית, צדק עדותיך;    ואמונה מאוד.
קיט,קלט  צימתתני קנאתי:    כי-שכחו דבריך צריי.
קיט,קמ  צרופה אמרתך מאוד;    ועבדך אהבה.
קיט,קמא  צעיר אנוכי ונבזה;    פיקודיך, לא שכחתי.
קיט,קמב  צדקתך צדק לעולם;    ותורתך אמת.
קיט,קמג  צר-ומצוק מצאוני;    מצוותיך, שעשועיי.
קיט,קמד  צדק עדוותיך לעולם;    הבינני ואחיה.

קיט,קמה  קראתי בכל-לב, ענני יהוה;    חוקיך אצורה.
קיט,קמו  קראתיך הושיעני;    ואשמרה, עדותיך.
קיט,קמז  קידמתי בנשף, ואשוועה;    לדברך ייחלתי.
קיט,קמח  קידמו עיניי, אשמורות--    לשיח, באמרתך.
קיט,קמט  קולי, שמעה כחסדך;    יהוה, כמשפטיך חייני.
קיט,קנ  קרבו, רודפי זימה;    מתורתך רחקו.
קיט,קנא  קרוב אתה יהוה;    וכל-מצוותיך אמת.
קיט,קנב  קדם ידעתי, מועדותיך:    כי לעולם יסדתם.

קיט,קנג  ראה-עוניי וחלצני:    כי-תורתך, לא שכחתי.
קיט,קנד  ריבה ריבי, וגאלני;    לאמרתך חייני.
קיט,קנה  רחוק מרשעים ישועה:    כי חוקיך, לא דרשו.
קיט,קנו  רחמיך רבים יהוה;    כמשפטיך חייני.
קיט,קנז  רבים, רודפיי וצריי;    מעדוותיך, לא נטיתי.
קיט,קנח  ראיתי בוגדים, ואתקוטטה--    אשר אמרתך, לא שמרו.
קיט,קנט  ראה, כי-פיקודיך אהבתי;    יהוה, כחסדך חייני.
קיט,קס  ראש-דברך אמת;    ולעולם, כל-משפט צדקך.

קיט,קסא  שרים, רדפוני חינם;    ומדברך, פחד ליבי.
קיט,קסב  שש אנוכי, על-אמרתך--    כמוצא, שלל רב.
קיט,קסג  שקר שנאתי, ואתעבה;    תורתך אהבתי.
קיט,קסד  שבע ביום, היללתיך--    על, משפטי צדקך.
קיט,קסה  שלום רב, לאוהבי תורתך;    ואין-למו מכשול.
קיט,קסו  שיברתי לישועתך יהוה;    ומצוותיך עשיתי.
קיט,קסז  שמרה נפשי, עדותיך;    ואוהבם מאוד.
קיט,קסח  שמרתי פיקודיך, ועדותיך:    כי כל-דרכיי נגדך.

קיט,קסט  תקרב רינתי לפניך יהוה;    כדברך הבינני.
קיט,קע  תבוא תחינתי לפניך;    כאמרתך, הצילני.
קיט,קעא  תבענה שפתיי תהילה:    כי תלמדני חוקיך.
קיט,קעב  תען לשוני, אמרתך:    כי כל-מצוותיך צדק.
קיט,קעג  תהי-ידך לעוזרני:    כי פיקודיך בחרתי.
קיט,קעד  תאבתי לישועתך יהוה;    ותורתך, שעשועיי.
קיט,קעה  תחי-נפשי, ותהללך;    ומשפטיך יעזרוני.
קיט,קעו  תעיתי--    כשה אובד, בקש עבדך:
כי מצוותיך,    לא שכחתי.

קכ,א  שיר, המעלות:
אל-יהוה, בצרתה לי--    קראתי, ויענני.
קכ,ב  יהוה--הצילה נפשי, משפת-שקר:    מלשון רמייה.
קכ,ג  מה-ייתן לך, ומה-יוסיף לך--    לשון רמייה.
קכ,ד  חיצי גיבור שנונים;    עם, גחלי רתמים.
קכ,ה  אויה-לי, כי-גרתי משך;    שכנתי, עם-אוהלי קדר.
קכ,ו  רבת, שכנה-לה נפשי--    עם, שונא שלום.
קכ,ז  אני-שלום, וכי אדבר;    המה, למלחמה.

קכא,א  שיר, למעלות:
אשא עיניי, אל-ההרים--    מאיין, יבוא עזרי.
קכא,ב  עזרי, מעם יהוה--    עושה, שמיים וארץ.
קכא,ג  אל-ייתן למוט רגלך;    אל-ינום, שומרך.
קכא,ד  הנה לא-ינום, ולא יישן--    שומר, ישראל.
קכא,ה  יהוה שומרך;    יהוה צילך, על-יד ימינך.
קכא,ו  יומם, השמש לא-יכך;    וירח בלילה.
קכא,ז  יהוה, ישמורך מכל-רע:    ישמור, את-נפשך.
קכא,ח  יהוה, ישמור-צאתך ובואך--    מעתה, ועד-עולם.

קכב,א  שיר המעלות, לדויד:
שמחתי, באומרים לי--    בית יהוה נלך.
קכב,ב  עומדות, היו רגלינו--    בשערייך, ירושלים.
קכב,ג  ירושלים הבנויה--    כעיר, שחוברה-לה יחדיו.
קכב,ד  ששם עלו שבטים, שבטי-יה--עדות לישראל:    להודות, לשם יהוה.
קכב,ה  כי שמה, ישבו כיסאות למשפט:    כיסאות, לבית דויד.
קכב,ו  שאלו, שלום ירושלים;    ישליו, אוהבייך.
קכב,ז  יהי-שלום בחילך;    שלווה, בארמנותייך.
קכב,ח  למען, אחיי וריעיי--    אדברה-נא שלום בך.
קכב,ט  למען, בית-יהוה אלוהינו--    אבקשה טוב לך.

קכג,א  שיר, המעלות:
אליך, נשאתי את-עיניי--    היושבי, בשמיים.
קכג,ב  הנה כעיני עבדים,    אל-יד אדוניהם--
כעיני שפחה,    אל-יד גברתה:
כן עינינו, אל-יהוה אלוהינו--    עד, שיחוננו.
קכג,ג  חוננו יהוה חוננו:    כי-רב, שבענו בוז.
קכג,ד  רבת,    שבעה-לה נפשנו:
הלעג השאננים;    הבוז, לגאי יונים.

קכד,א  שיר המעלות, לדויד:
לולי יהוה, שהיה לנו--    יאמר-נא, ישראל.
קכד,ב  לולי יהוה, שהיה לנו--    בקום עלינו אדם.
קכד,ג  אזי, חיים בלעונו--    בחרות אפם בנו.
קכד,ד  אזי, המים שטפונו--    נחלה, עבר על-נפשנו.
קכד,ה  אזי, עבר על-נפשנו--    המים, הזידונים.
קכד,ו  ברוך יהוה--    שלא נתננו טרף, לשיניהם.
קכד,ז  נפשנו--    כציפור נמלטה, מפח יוקשים:
הפח נשבר,    ואנחנו נמלטנו.
קכד,ח  עזרנו, בשם יהוה--    עושה, שמיים וארץ.

קכה,א  שיר, המעלות:
הבוטחים ביהוה--    כהר-ציון לא-יימוט, לעולם יישב.
קכה,ב  ירושלים--    הרים, סביב לה:
ויהוה, סביב לעמו--    מעתה, ועד-עולם.
קכה,ג  כי לא ינוח, שבט הרשע--    על, גורל הצדיקים:
למען, לא-ישלחו הצדיקים בעוולתה    ידיהם.
קכה,ד  היטיבה יהוה, לטובים;    ולישרים, בליבותם.
קכה,ה  והמטים עקלקלותם--    יוליכם יהוה, את-פועלי האוון:
שלום,    על-ישראל.

קכו,א  שיר, המעלות:
בשוב יהוה, את-שיבת ציון--    היינו, כחולמים.
קכו,ב  אז יימלא שחוק, פינו--    ולשוננו רינה:
אז, יאמרו בגויים--    הגדיל יהוה, לעשות עם-אלה.
קכו,ג  הגדיל יהוה, לעשות עימנו--    היינו שמחים.
קכו,ד  שובה יהוה, את-שביתנו--    כאפיקים בנגב.
קכו,ה  הזורעים בדמעה--    ברינה יקצורו.
קכו,ו  הלוך ילך, ובכה--    נושא משך-הזרע:
בוא-יבוא ברינה--    נושא, אלומותיו.

קכז,א  שיר המעלות, לשלמה:
אם-יהוה, לא-יבנה בית--    שוא עמלו בוניו בו;
אם-יהוה לא-ישמור-עיר,    שוא שקד שומר.
קכז,ב  שוא לכם משכימי קום,    מאחרי-שבת--
אוכלי,    לחם העצבים;
כן ייתן לידידו    שינה.
קכז,ג  הנה נחלת יהוה בנים:    שכר, פרי הבטן.
קכז,ד  כחיצים ביד-גיבור--    כן, בני הנעורים.
קכז,ה  אשרי הגבר--    אשר מילא את-אשפתו, מהם:
לא-יבושו--    כי-ידברו את-אויבים בשער.

קכח,א  שיר, המעלות:
אשרי, כל-ירא יהוה--    ההולך, בדרכיו.
קכח,ב  יגיע כפיך, כי תאכל;    אשריך, וטוב לך.
קכח,ג  אשתך, כגפן פורייה--    בירכתי ביתך:
בניך, כשתילי זיתים--    סביב, לשולחנך.
קכח,ד  הנה כי-כן, יבורך גבר--    ירא יהוה.
קכח,ה  יברכך יהוה, מציון:    וראה, בטוב ירושלים--כול, ימי חייך.
קכח,ו  וראה-בנים לבניך:    שלום, על-ישראל.

קכט,א  שיר, המעלות:
רבת, צררוני מנעוריי--    יאמר-נא, ישראל.
קכט,ב  רבת, צררוני מנעוריי;    גם, לא-יכלו לי.
קכט,ג  על-גבי, חרשו חורשים;    האריכו, למעניתם.
קכט,ד  יהוה צדיק;    קיצץ, עבות רשעים.
קכט,ה  יבושו, וייסוגו אחור--    כול, שונאי ציון.
קכט,ו  יהיו, כחציר גגות--    שקדמת שלף יבש.
קכט,ז  שלא מילא כפו קוצר;    וחצנו מעמר.
קכט,ח  ולא אמרו, העוברים--    ברכת-יהוה אליכם;
בירכנו אתכם,    בשם יהוה.

קל,א  שיר המעלות:
ממעמקים קראתיך    יהוה.
קל,ב  אדוניי,    שמעה בקולי:
תהיינה אוזניך, קשובות--    לקול, תחנוניי.
קל,ג  אם-עוונות תשמור-יה--    אדוניי, מי יעמוד.
קל,ד  כי-עימך הסליחה--    למען, תיוורא.
קל,ה  קיוויתי יהוה, קיוותה נפשי;    ולדברו הוחלתי.
קל,ו  נפשי לאדוניי--    משומרים לבוקר, שומרים לבוקר.
קל,ז  יחל ישראל, אל-יהוה:    כי-עם-יהוה החסד; והרבה עימו פדות.
קל,ח  והוא, יפדה את-ישראל--    מכול, עוונותיו.

קלא,א  שיר המעלות, לדויד:
יהוה, לא-גבה ליבי--    ולא-רמו עיניי;
ולא-הילכתי,    בגדולות ובנפלאות ממני.
קלא,ב  אם-לא שיוויתי, ודוממתי--    נפשי:
כגמול, עלי אימו;    כגמול עליי נפשי.
קלא,ג  יחל ישראל, אל-יהוה--    מעתה, ועד-עולם.

קלב,א  שיר, המעלות:
זכור-יהוה לדויד--    את, כל-עונותו.
קלב,ב  אשר נשבע, ליהוה;    נדר, לאביר יעקוב.
קלב,ג  אם-אבוא, באוהל ביתי;    אם-אעלה, על-ערש יצועיי.
קלב,ד  אם אתן שנת לעיניי;    לעפעפיי תנומה.
קלב,ה  עד-אמצא מקום, ליהוה;    משכנות, לאביר יעקוב.
קלב,ו  הנה-שמענוה באפרתה;    מצאנוה, בשדי-יער.
קלב,ז  נבואה למשכנותיו;    נשתחווה, להדום רגליו.
קלב,ח  קומה יהוה, למנוחתך:    אתה, וארון עוזך.
קלב,ט  כוהניך ילבשו-צדק;    וחסידיך ירננו.
קלב,י  בעבור, דויד עבדך--    אל-תשב, פני משיחך.
קלב,יא  נשבע-יהוה, לדויד אמת--    לא-ישוב ממנה:
מפרי בטנך--    אשית, לכיסא-לך.
קלב,יב  אם-ישמרו בניך, בריתי--    ועדותי זו, אלמדם:
גם-בניהם עדי-עד--    יישבו, לכיסא-לך.
קלב,יג  כי-בחר יהוה בציון;    איווה, למושב לו.
קלב,יד  זאת-מנוחתי עדי-עד:    פה-אשב, כי איוויתיה.
קלב,טו  צידה, ברך אברך;    אביוניה, אשביע לחם.
קלב,טז  וכוהניה, אלביש ישע;    וחסידיה, רנן ירננו.
קלב,יז  שם אצמיח קרן לדויד;    ערכתי נר, למשיחי.
קלב,יח  אויביו, אלביש בושת;    ועליו, יציץ נזרו.

קלג,א  שיר המעלות, לדויד:
הנה מה-טוב, ומה-נעים--    שבת אחים גם-יחד.
קלג,ב  כשמן הטוב,    על-הראש--
יורד,    על-הזקן זקן-אהרון:
שיורד,    על-פי מידותיו.
קלג,ג  כטל-חרמון--    שיורד, על-הררי ציון:
כי שם ציווה יהוה,    את-הברכה--
חיים,    עד-העולם.

קלד,א  שיר, המעלות:
הנה ברכו את-יהוה,    כל-עבדי יהוה--
העומדים בבית-יהוה,    בלילות.
קלד,ב  שאו-ידיכם קודש;    וברכו, את-יהוה.
קלד,ג  יברכך יהוה, מציון:    עושה, שמיים וארץ.

קלה,א  הללו-יה:
הללו, את-שם יהוה;    הללו, עבדי יהוה.
קלה,ב  שעומדים, בבית יהוה--    בחצרות, בית אלוהינו.
קלה,ג  הללו-יה, כי-טוב יהוה;    זמרו לשמו, כי נעים.
קלה,ד  כי-יעקוב, בחר לו יה;    ישראל, לסגולתו.
קלה,ה  כי אני ידעתי, כי-גדול יהוה;    ואדונינו, מכל-אלוהים.
קלה,ו  כול אשר-חפץ יהוה,    עשה:
בשמיים ובארץ--    בימים, וכל-תהומות.
קלה,ז  מעלה נשיאים,    מקצה הארץ:
ברקים למטר עשה;    מוצא-רוח, מאוצרותיו.
קלה,ח  שהכה, בכורי מצריים--    מאדם, עד-בהמה.
קלה,ט  שלח, אותות ומופתים--בתוככי מצריים:    בפרעה, ובכל-עבדיו.
קלה,י  שהכה, גויים רבים;    והרג, מלכים עצומים.
קלה,יא  לסיחון, מלך האמורי, ולעוג, מלך הבשן;    ולכול, ממלכות כנען.
קלה,יב  ונתן ארצם נחלה--    נחלה, לישראל עמו.
קלה,יג  יהוה, שמך לעולם;    יהוה, זכרך לדור-ודור.
קלה,יד  כי-ידין יהוה עמו;    ועל-עבדיו, יתנחם.
קלה,טו  עצבי הגויים, כסף וזהב;    מעשה, ידי אדם.
קלה,טז  פה-להם, ולא ידברו;    עיניים להם, ולא יראו.
קלה,יז  אוזניים להם, ולא יאזינו;    אף, אין-יש-רוח בפיהם.
קלה,יח  כמוהם, יהיו עושיהם--    כול אשר-בוטח בהם.
קלה,יט  בית ישראל, ברכו את-יהוה;    בית אהרון, ברכו את-יהוה.
קלה,כ  בית הלוי, ברכו את-יהוה;    יראי יהוה, ברכו את-יהוה.
קלה,כא  ברוך יהוה, מציון--    שוכן ירושלים:
הללו-יה.

קלו,א  הודו ליהוה כי-טוב:    כי לעולם חסדו.
קלו,ב  הודו, לאלוהי האלוהים:    כי לעולם חסדו.
קלו,ג  הודו, לאדוני האדונים:    כי לעולם חסדו.
קלו,ד  לעושה נפלאות גדולות לבדו:    כי לעולם חסדו.
קלו,ה  לעושה השמיים, בתבונה:    כי לעולם חסדו.
קלו,ו  לרוקע הארץ, על-המים:    כי לעולם חסדו.
קלו,ז  לעושה, אורים גדולים:    כי לעולם חסדו.
קלו,ח  את-השמש, לממשלת ביום:    כי לעולם חסדו.
קלו,ט  את-הירח וכוכבים, לממשלות בלילה:    כי לעולם חסדו.
קלו,י  למכה מצריים, בבכוריהם:    כי לעולם חסדו.
קלו,יא  ויוצא ישראל, מתוכם:    כי לעולם חסדו.
קלו,יב  ביד חזקה, ובזרוע נטויה:    כי לעולם חסדו.
קלו,יג  לגוזר ים-סוף, לגזרים:    כי לעולם חסדו.
קלו,יד  והעביר ישראל בתוכו:    כי לעולם חסדו.
קלו,טו  וניער פרעה וחילו בים-סוף:    כי לעולם חסדו.
קלו,טז  למוליך עמו, במדבר:    כי לעולם חסדו.
קלו,יז  למכה, מלכים גדולים:    כי לעולם חסדו.
קלו,יח  ויהרוג, מלכים אדירים:    כי לעולם חסדו.
קלו,יט  לסיחון, מלך האמורי:    כי לעולם חסדו.
קלו,כ  ולעוג, מלך הבשן:    כי לעולם חסדו.
קלו,כא  ונתן ארצם לנחלה:    כי לעולם חסדו.
קלו,כב  נחלה, לישראל עבדו:    כי לעולם חסדו.
קלו,כג  שבשפלנו, זכר לנו:    כי לעולם חסדו.
קלו,כד  ויפרקנו מצרינו:    כי לעולם חסדו.
קלו,כה  נותן לחם, לכל-בשר:    כי לעולם חסדו.
קלו,כו  הודו, לאל השמיים:    כי לעולם חסדו.

קלז,א  על נהרות, בבל--שם ישבנו, גם-בכינו:    בזוכרנו, את-ציון.
קלז,ב  על-ערבים בתוכה--    תלינו, כינורותינו.
קלז,ג  כי שם שאלונו שובינו, דברי-שיר--    ותוללינו שמחה:
שירו לנו,    משיר ציון.
קלז,ד  איך--נשיר את-שיר-יהוה:    על, אדמת נכר.
קלז,ה  אם-אשכחך ירושלים--    תשכח ימיני.
קלז,ו  תדבק-לשוני, לחיכי--    אם-לא אזכרכי:
אם-לא אעלה, את-ירושלים--    על, ראש שמחתי.
קלז,ז  זכור יהוה, לבני אדום--    את, יום ירושלים:
האומרים, ערו ערו--    עד, היסוד בה.
קלז,ח  בת-בבל,    השדודה:
אשרי שישלם-לך--    את-גמולך, שגמלת לנו.
קלז,ט  אשרי, שיאחז וניפץ את-עוללייך--    אל-הסלע.

קלח,א  לדויד:  אודך בכל-ליבי;    נגד אלוהים אזמרך.
קלח,ב  אשתחווה אל-היכל קודשך,    ואודה את-שמך--
על-חסדך    ועל-אמיתך:
כי-הגדלת על-כל-שמך,    אמרתך.
קלח,ג  ביום קראתי, ותענני;    תרהיבני בנפשי עוז.
קלח,ד  יודוך יהוה, כל-מלכי-ארץ:    כי שמעו, אמרי-פיך.
קלח,ה  וישירו, בדרכי יהוה:    כי-גדול, כבוד יהוה.
קלח,ו  כי-רם יהוה, ושפל יראה;    וגבוה, ממרחק יידע.
קלח,ז  אם-אלך, בקרב צרה--    תחייני:
על אף אויביי, תשלח ידך;    ותושיעני ימינך.
קלח,ח  יהוה, יגמור בעדי:    יהוה, חסדך לעולם; מעשי ידיך אל-תרף.

קלט,א  למנצח, לדויד מזמור:
יהוה חקרתני,    ותדע.
קלט,ב  אתה ידעת, שבתי וקומי;    בנת לריעי, מרחוק.
קלט,ג  אורחי ורבעי זירית;    וכל-דרכיי הסכנת.
קלט,ד  כי אין מילה, בלשוני;    הן יהוה, ידעת כולה.
קלט,ה  אחור וקדם צרתני;    ותשת עליי כפך.
קלט,ו  פליאה דעת ממני;    נשגבה, לא-אוכל לה.
קלט,ז  אנה, אלך מרוחך;    ואנה, מפניך אברח.
קלט,ח  אם אסק שמיים, שם אתה;    ואציעה שאול הנך.
קלט,ט  אשא כנפי-שחר;    אשכנה, באחרית ים.
קלט,י  גם-שם, ידך תנחני;    ותאחזני ימינך.
קלט,יא  ואומר, אך-חושך ישופני;    ולילה, אור בעדני.
קלט,יב  גם-חושך,    לא-יחשיך ממך:
ולילה, כיום יאיר--    כחשיכה, כאורה.
קלט,יג  כי-אתה, קנית כליותיי;    תסוכני, בבטן אימי.
קלט,יד  אודך--    על כי נוראות, נפליתי:
נפלאים מעשיך;    ונפשי, יודעת מאוד.
קלט,טו  לא-נכחד עוצמי,    ממך:
אשר-עושיתי בסתר;    רוקמתי, בתחתייות ארץ.
קלט,טז  גולמי, ראו עיניך,    ועל-ספרך, כולם ייכתבו:
ימים יוצרו;    ולו אחד בהם.
קלט,יז  ולי--מה-יקרו ריעיך אל;    מה עצמו, ראשיהם.
קלט,יח  אספרם, מחול ירבון;    הקיצותי, ועודי עימך.
קלט,יט  אם-תקטול אלוה רשע;    ואנשי דמים, סורו מני.
קלט,כ  אשר יאמרוך, למזימה;    נשוא לשוא עריך.
קלט,כא  הלוא-משנאיך יהוה אשנא;    ובתקוממיך, אתקוטט.
קלט,כב  תכלית שנאה שנאתים;    לאויבים, היו לי.
קלט,כג  חוקרני אל, ודע לבבי;    בחנני, ודע שרעפיי.
קלט,כד  וראה, אם-דרך-עוצב בי;    ונחני, בדרך עולם.

קמ,א  למנצח, מזמור לדויד.
קמ,ב  חלצני יהוה, מאדם רע;    מאיש חמסים תנצרני.
קמ,ג  אשר חשבו רעות בלב;    כל-יום, יגורו מלחמות.
קמ,ד  שננו לשונם, כמו-נחש:    חמת עכשוב--תחת שפתימו סלה.
קמ,ה  שומרני יהוה, מידי רשע--    מאיש חמסים תנצרני:
אשר חשבו,    לדחות פעמיי.
קמ,ו  טמנו גאים, פח לי--    וחבלים, פרשו רשת ליד-מעגל;
מוקשים שתו-לי    סלה.
קמ,ז  אמרתי ליהוה, אלי אתה;    האזינה יהוה, קול תחנוניי.
קמ,ח  יהוה אדוניי, עוז ישועתי;    סכות לראשי, ביום נשק.
קמ,ט  אל-תיתן יהוה, מאוויי רשע;    זממו אל-תפק, ירומו סלה.
קמ,י  ראש מסיביי--    עמל שפתימו יכסימו.
קמ,יא  יימוטו עליהם, גחלים:    באש יפילם; במהמורות, בל-יקומו.
קמ,יב  איש לשון, בל-ייכון בארץ:    איש-חמס רע--יצודנו, למדחפות.
קמ,יג  ידעתי--כי-יעשה יהוה, דין עני:    משפט, אביונים.
קמ,יד  אך צדיקים, יודו לשמך;    יישבו ישרים, את-פניך.

קמא,א  מזמור, לדויד:
יהוה קראתיך, חושה לי;    האזינה קולי, בקוראי-לך.
קמא,ב  תיכון תפילתי קטורת לפניך;    משאת כפיי, מנחת-ערב.
קמא,ג  שיתה יהוה, שומרה לפי;    ניצרה, על-דל שפתיי.
קמא,ד  אל-תט-ליבי    לדבר רע,
להתעולל עלילות    ברשע--
את-אישים    פועלי-אוון;
ובל-אלחם,    במנעמיהם.
קמא,ה  יהלמני צדיק חסד,    ויוכיחני--
שמן ראש,    אל-יניא ראשי:
כי-עוד ותפילתי,    ברעותיהם.
קמא,ו  נשמטו בידי-סלע, שופטיהם;    ושמעו אמריי, כי נעמו.
קמא,ז  כמו פולח ובוקע בארץ--    נפזרו עצמינו, לפי שאול.
קמא,ח  כי אליך, יהוה אדוניי עיניי;    בך חסיתי, אל-תער נפשי.
קמא,ט  שומרני--מידי פח, יקשו לי;    ומוקשות, פועלי אוון.
קמא,י  ייפלו במכמוריו רשעים;    יחד אנוכי, עד-אעבור.

קמב,א  משכיל לדויד;
בהיותו במערה    תפילה.
קמב,ב  קולי, אל-יהוה אזעק;    קולי, אל-יהוה אתחנן.
קמב,ג  אשפוך לפניו שיחי;    צרתי, לפניו אגיד.
קמב,ד  בהתעטף עליי, רוחי--    ואתה, ידעת נתיבתי:
באורח-זו אהלך--    טמנו פח לי.
קמב,ה  הבט ימין, וראה--    ואין-לי מכיר:
אבד מנוס ממני;    אין דורש לנפשי.
קמב,ו  זעקתי אליך,    יהוה:
אמרתי, אתה מחסי;    חלקי, בארץ החיים.
קמב,ז  הקשיבה, אל-רינתי--    כי-דלותי-מאוד:
הצילני מרודפיי--    כי אמצו ממני.
קמב,ח  הוציאה ממסגר, נפשי--    להודות את-שמך:
בי, יכתירו צדיקים--    כי תגמול עליי.

קמג,א  מזמור, לדויד:
יהוה, שמע תפילתי--    האזינה אל-תחנוניי;
באמונתך ענני,    בצדקתך.
קמג,ב  ואל-תבוא במשפט,    את-עבדך:
כי לא-יצדק לפניך    כל-חי.
קמג,ג  כי רדף אויב, נפשי--    דיכא לארץ, חיתי;
הושיבני במחשכים,    כמתי עולם.
קמג,ד  ותתעטף עליי רוחי;    בתוכי, ישתומם ליבי.
קמג,ה  זכרתי ימים, מקדם--    הגיתי בכל-פועלך;
במעשה ידיך    אשוחח.
קמג,ו  פירשתי ידיי אליך;    נפשי, כארץ-עייפה לך סלה.
קמג,ז  מהר ענני, יהוה--    כלתה רוחי:
אל-תסתר פניך ממני;    ונמשלתי, עם-יורדי בור.
קמג,ח  השמיעני בבוקר, חסדך--    כי-בך בטחתי:
הודיעני, דרך-זו אלך--    כי-אליך, נשאתי נפשי.
קמג,ט  הצילני מאויביי יהוה--    אליך כיסיתי.
קמג,י  למדני, לעשות רצונך--    כי-אתה אלוהיי:
רוחך טובה;    תנחני, בארץ מישור.
קמג,יא  למען-שמך יהוה תחייני;    בצדקתך, תוציא מצרה נפשי.
קמג,יב  ובחסדך, תצמית אויביי:    והאבדת, כל-צוררי נפשי--כי, אני עבדך.

קמד,א  לדויד:  ברוך יהוה, צורי--    המלמד ידיי לקרב;
אצבעותיי,    למלחמה.
קמד,ב  חסדי ומצודתי,    משגבי ומפלטי-לי:
מגיני, ובו חסיתי;    הרודד עמי תחתיי.
קמד,ג  יהוה--מה-אדם, ותדעהו:    בן-אנוש, ותחשבהו.
קמד,ד  אדם, להבל דמה;    ימיו, כצל עובר.
קמד,ה  יהוה, הט-שמיך ותרד;    גע בהרים ויעשנו.
קמד,ו  ברוק ברק, ותפיצם;    שלח חיציך, ותהומם.
קמד,ז  שלח ידיך, ממרום:    פצני והצילני, ממים רבים; מיד, בני נכר.
קמד,ח  אשר פיהם, דיבר-שוא;    וימינם, ימין שקר.
קמד,ט  אלוהים--שיר חדש, אשירה לך;    בנבל עשור, אזמרה-לך.
קמד,י  הנותן תשועה, למלכים:    הפוצה, את-דויד עבדו--מחרב רעה.
קמד,יא  פצני והצילני,    מיד בני-נכר:
אשר פיהם, דיבר-שוא;    וימינם, ימין שקר.
קמד,יב  אשר בנינו, כנטיעים--    מגודלים בנעוריהם:
בנותינו כזווייות--    מחוטבות, תבנית היכל.
קמד,יג  מזווינו מלאים--    מפיקים מזן, אל-זן:
צאננו מאליפות, מרובבות--    בחוצותינו.
קמד,יד  אלופינו, מסובלים:    אין-פרץ, ואין יוצאת; ואין צווחה, ברחובותינו.
קמד,טו  אשרי העם, שככה לו:    אשרי העם, שיהוה אלוהיו.

קמה,א  תהילה, לדויד:
ארוממך אלוהיי המלך;    ואברכה שמך, לעולם ועד.
קמה,ב  בכל-יום אברכך;    ואהללה שמך, לעולם ועד.
קמה,ג  גדול יהוה ומהולל מאוד;    ולגדולתו, אין חקר.
קמה,ד  דור לדור, ישבח מעשיך;    וגבורותיך יגידו.
קמה,ה  הדר, כבוד הודך--    ודברי נפלאותיך אשיחה.
קמה,ו  ועזוז נוראותיך יאמרו;    וגדולתך אספרנה.
קמה,ז  זכר רב-טובך יביעו;    וצדקתך ירננו.
קמה,ח  חנון ורחום יהוה;    ארך אפיים, וגדול-חסד.
קמה,ט  טוב-יהוה לכול;    ורחמיו, על-כל-מעשיו.
קמה,י  יודוך יהוה, כל-מעשיך;    וחסידיך, יברכוך.
קמה,יא  כבוד מלכותך יאמרו;    וגבורתך ידברו.
קמה,יב  להודיע, לבני האדם--גבורותיו;    וכבוד, הדר מלכותו.
קמה,יג  מלכותך, מלכות כל-עולמים;    וממשלתך, בכל-דור ודור.
קמה,יד  סומך יהוה, לכל-הנופלים;    וזוקף, לכל-הכפופים.
קמה,טו  עיני-כול, אליך ישברו;    ואתה נותן-להם את-אוכלם בעיתו.
קמה,טז  פותח את-ידך;    ומשביע לכל-חי רצון.
קמה,יז  צדיק יהוה, בכל-דרכיו;    וחסיד, בכל-מעשיו.
קמה,יח  קרוב יהוה, לכל-קוראיו--    לכול אשר יקראוהו באמת.
קמה,יט  רצון-יראיו יעשה;    ואת-שוועתם ישמע, ויושיעם.
קמה,כ  שומר יהוה, את-כל-אוהביו;    ואת כל-הרשעים ישמיד.
קמה,כא  תהילת יהוה, ידבר-פי:    ויברך כל-בשר, שם קודשו--לעולם ועד.

קמו,א  הללו-יה:
הללי נפשי,    את-יהוה.
קמו,ב  אהללה יהוה בחיי;    אזמרה לאלוהיי בעודי.
קמו,ג  אל-תבטחו בנדיבים--    בבן-אדם, שאין לו תשועה.
קמו,ד  תצא רוחו, ישוב לאדמתו;    ביום ההוא, אבדו עשתונותיו.
קמו,ה  אשרי--שאל יעקוב בעזרו:    שברו, על-יהוה אלוהיו.
קמו,ו  עושה, שמיים וארץ--    את-הים ואת-כל-אשר-בם;
השומר אמת    לעולם.
קמו,ז  עושה משפט, לעשוקים--נותן לחם, לרעבים;    יהוה, מתיר אסורים.
קמו,ח  יהוה, פוקח עיוורים--יהוה, זוקף כפופים;    יהוה, אוהב צדיקים.
קמו,ט  יהוה, שומר את-גרים--יתום ואלמנה יעודד;    ודרך רשעים יעוות.
קמו,י  ימלוך יהוה, לעולם--    אלוהייך ציון, לדור ודור:
הללו-יה.
קמז,א  הללו-יה:
כי-טוב, זמרה אלוהינו--    כי-נעים, נאוה תהילה.
קמז,ב  בונה ירושלים יהוה;    נדחי ישראל יכנס.
קמז,ג  הרופא, לשבורי לב;    ומחבש, לעצבותם.
קמז,ד  מונה מספר, לכוכבים;    לכולם, שמות יקרא.
קמז,ה  גדול אדונינו ורב-כוח;    לתבונתו, אין מספר.
קמז,ו  מעודד ענווים יהוה;    משפיל רשעים עדי-ארץ.
קמז,ז  ענו ליהוה בתודה;    זמרו לאלוהינו בכינור.
קמז,ח  המכסה שמיים, בעבים--    המכין לארץ מטר;
המצמיח הרים    חציר.
קמז,ט  נותן לבהמה לחמה;    לבני עורב, אשר יקראו.
קמז,י  לא בגבורת הסוס יחפץ;    לא-בשוקי האיש ירצה.
קמז,יא  רוצה יהוה, את-יראיו--    את-המייחלים לחסדו.
קמז,יב  שבחי ירושלים, את-יהוה;    הללי אלוהייך ציון.
קמז,יג  כי-חיזק, בריחי שערייך;    בירך בנייך בקרבך.
קמז,יד  השם-גבולך שלום;    חלב חיטים, ישביעך.
קמז,טו  השולח אמרתו ארץ;    עד-מהרה, ירוץ דברו.
קמז,טז  הנותן שלג כצמר;    כפור, כאפר יפזר.
קמז,יז  משליך קרחו כפיתים;    לפני קרתו, מי יעמוד.
קמז,יח  ישלח דברו וימסם;    ישב רוחו, ייזלו-מים.
קמז,יט  מגיד דבריו ליעקוב;    חוקיו ומשפטיו, לישראל.
קמז,כ  לא עשה כן, לכל-גוי--    ומשפטים בל-ידעום:
הללו-יה.
קמח,א  הללו-יה:
הללו את-יהוה, מן-השמיים;    הללוהו, במרומים.
קמח,ב  הללוהו כל-מלאכיו;    הללוהו, כל-צבאיו.
קמח,ג  הללוהו, שמש וירח;    הללוהו, כל-כוכבי אור.
קמח,ד  הללוהו, שמי השמיים;    והמים, אשר מעל השמיים.
קמח,ה  יהללו, את-שם יהוה:    כי הוא ציווה ונבראו.
קמח,ו  ויעמידם לעד לעולם;    חוק-נתן, ולא יעבור.
קמח,ז  הללו את-יהוה, מן-הארץ--    תנינים, וכל-תהומות.
קמח,ח  אש וברד, שלג וקיטור;    רוח סערה, עושה דברו.
קמח,ט  ההרים וכל-גבעות;    עץ פרי, וכל-ארזים.
קמח,י  החיה וכל-בהמה;    רמש, וציפור כנף.
קמח,יא  מלכי-ארץ, וכל-לאומים;    שרים, וכל-שופטי ארץ.
קמח,יב  בחורים וגם-בתולות;    זקנים, עם-נערים.
קמח,יג  יהללו, את-שם יהוה--    כי-נשגב שמו לבדו:
הודו,    על-ארץ ושמיים.
קמח,יד  וירם קרן לעמו,    תהילה לכל-חסידיו--
לבני ישראל,    עם קרובו:
הללו-יה.
קמט,א  הללו-יה:
שירו ליהוה, שיר חדש;    תהילתו, בקהל חסידים.
קמט,ב  ישמח ישראל בעושיו;    בני-ציון, יגילו במלכם.
קמט,ג  יהללו שמו במחול;    בתוף וכינור, יזמרו-לו.
קמט,ד  כי-רוצה יהוה בעמו;    יפאר ענווים, בישועה.
קמט,ה  יעלזו חסידים בכבוד;    ירננו, על-משכבותם.
קמט,ו  רוממות אל, בגרונם;    וחרב פיפייות בידם.
קמט,ז  לעשות נקמה, בגויים;    תוכחות, בלאומים.
קמט,ח  לאסור מלכיהם בזיקים;    ונכבדיהם, בכבלי ברזל.
קמט,ט  לעשות בהם, משפט כתוב--    הדר הוא, לכל-חסידיו:
הללו-יה.
קנ,א  הללו-יה:
הללו-אל בקודשו;    הללוהו, ברקיע עוזו.
קנ,ב  הללוהו בגבורותיו;    הללוהו, כרוב גודלו.
קנ,ג  הללוהו, בתקע שופר;    הללוהו, בנבל וכינור.
קנ,ד  הללוהו, בתוף ומחול;    הללוהו, במינים ועוגב.
קנ,ה  הללוהו בצלצלי-שמע;    הללוהו, בצלצלי תרועה.
קנ,ו  כול הנשמה, תהלל יה:            הללו-יה.