תהילים
א,א אשרי האיש-- אשר לא הלך, בעצת רשעים;
ובדרך חטאים, לא עמד, ובמושב לצים, לא ישב.
א,ב כי אם בתורת יהוה, חפצו; ובתורתו יהגה, יומם ולילה.
א,ג והיה-- כעץ, שתול על-פלגי-מים:
אשר פרייו, ייתן בעיתו--ועלהו לא-ייבול; וכול אשר-יעשה יצליח.
א,ד לא-כן הרשעים: כי אם-כמוץ, אשר-תידפנו רוח.
א,ה על-כן, לא-יקומו רשעים--במשפט; וחטאים, בעדת צדיקים.
א,ו כי-יודע יהוה, דרך צדיקים; ודרך רשעים תאבד.
ב,א למה, רגשו גויים; ולאומים, יהגו-ריק.
ב,ב יתייצבו, מלכי-ארץ-- ורוזנים נוסדו-יחד:
על-יהוה, ועל-משיחו.
ב,ג ננתקה, את-מוסרותימו; ונשליכה ממנו עבותימו.
ב,ד יושב בשמיים ישחק: אדוניי, ילעג-למו.
ב,ה אז ידבר אלימו באפו; ובחרונו יבהלמו.
ב,ו ואני, נסכתי מלכי: על-ציון, הר-קודשי.
ב,ז אספרה, אל-חוק: יהוה, אמר אליי בני אתה--אני, היום ילדתיך.
ב,ח שאל ממני--ואתנה גויים, נחלתך; ואחוזתך, אפסי-ארץ.
ב,ט תרועם, בשבט ברזל: ככלי יוצר תנפצם.
ב,י ועתה, מלכים השכילו; היווסרו, שופטי ארץ.
ב,יא עבדו את-יהוה ביראה; וגילו, ברעדה.
ב,יב נשקו-בר, פן-יאנף ותאבדו דרך-- כי-יבער כמעט אפו:
אשרי, כל-חוסי בו.
ג,א מזמור לדויד: בבורחו, מפני אבשלום בנו.
ג,ב יהוה, מה-רבו צריי; רבים, קמים עליי.
ג,ג רבים, אומרים לנפשי: אין ישועתה לו באלוהים סלה.
ג,ד ואתה יהוה, מגן בעדי; כבודי, ומרים ראשי.
ג,ה קולי, אל-יהוה אקרא; ויענני מהר קודשו סלה.
ג,ו אני שכבתי, ואישנה; הקיצותי--כי יהוה יסמכני.
ג,ז לא-אירא, מרבבות עם-- אשר סביב, שתו עליי.
ג,ח קומה יהוה, הושיעני אלוהיי-- כי-הכית את-כל-אויביי לחי;
שיני רשעים שיברת.
ג,ט ליהוה הישועה; על-עמך ברכתך סלה.
ד,א למנצח בנגינות, מזמור לדויד.
ד,ב בקוראי, ענני אלוהי צדקי--בצר, הרחבת לי; חונני, ושמע תפילתי.
ד,ג בני איש, עד-מה כבודי לכלימה--תאהבון ריק; תבקשו כזב סלה.
ד,ד ודעו--כי-הפלה יהוה, חסיד לו; יהוה ישמע, בקוראי אליו.
ד,ה רגזו, ואל-תחטאו: אמרו בלבבכם, על-משכבכם; ודומו סלה.
ד,ו זבחו זבחי-צדק; ובטחו, אל-יהוה.
ד,ז רבים אומרים, מי-יראנו-טוב: נסה עלינו, אור פניך יהוה.
ד,ח נתת שמחה בליבי; מעת דגנם ותירושם רבו.
ד,ט בשלום יחדיו, אשכבה ואישן: כי-אתה יהוה לבדד; לבטח, תושיבני.
ה,א למנצח אל-הנחילות, מזמור לדויד.
ה,ב אמריי האזינה יהוה; בינה הגיגי.
ה,ג הקשיבה, לקול שוועי--מלכי ואלוהיי: כי-אליך, אתפלל.
ה,ד יהוה--בוקר, תשמע קולי; בוקר אערוך-לך, ואצפה.
ה,ה כי, לא אל חפץ רשע אתה: לא יגורך רע.
ה,ו לא-יתייצבו הוללים, לנגד עיניך; שנאת, כל-פועלי אוון.
ה,ז תאבד, דוברי כזב: איש-דמים ומרמה, יתעב יהוה.
ה,ח ואני--ברוב חסדך, אבוא ביתך; אשתחווה אל-היכל-קודשך, ביראתך.
ה,ט יהוה, נחני בצדקתך--למען שורריי; הישר לפניי דרכך.
ה,י כי אין בפיהו, נכונה--קרבם הוות: קבר-פתוח גרונם; לשונם, יחליקון.
ה,יא האשימם, אלוהים-- ייפלו, ממועצותיהם:
ברוב פשעיהם, הדיחמו-- כי-מרו בך.
ה,יב וישמחו כל-חוסי בך, לעולם ירננו-- ותסך עלימו;
ויעלצו בך, אוהבי שמך.
ה,יג כי-אתה, תברך צדיק: יהוה--כצינה, רצון תעטרנו.
ו,א למנצח בנגינות, על-השמינית; מזמור לדויד.
ו,ב יהוה, אל-באפך תוכיחני; ואל-בחמתך תייסרני.
ו,ג חונני יהוה, כי אומלל-אני: רפאני יהוה--כי נבהלו עצמיי.
ו,ד ונפשי, נבהלה מאוד; ואתה יהוה, עד-מתיי.
ו,ה שובה יהוה, חלצה נפשי; הושיעני, למען חסדך.
ו,ו כי אין במוות זכרך; בשאול, מי יודה-לך.
ו,ז יגעתי, באנחתי--אשחה בכל-לילה, מיטתי; בדמעתי, ערשי אמסה.
ו,ח עששה מכעס עיני; עתקה, בכל-צורריי.
ו,ט סורו ממני, כל-פועלי אוון: כי-שמע יהוה, קול בכיי.
ו,י שמע יהוה, תחינתי; יהוה, תפילתי ייקח.
ו,יא יבושו, וייבהלו מאוד--כל-אויביי; ישובו, יבושו רגע.
ז,א שיגיון, לדויד: אשר-שר ליהוה--על-דברי-כוש, בן-ימיני.
ז,ב יהוה אלוהיי, בך חסיתי; הושיעני מכל-רודפיי, והצילני.
ז,ג פן-יטרוף כאריה נפשי; פורק, ואין מציל.
ז,ד יהוה אלוהיי, אם-עשיתי זאת; אם-יש-עוול בכפיי.
ז,ה אם-גמלתי, שולמי רע; ואחלצה צוררי ריקם.
ז,ו ירדוף אויב נפשי, וישג--וירמוס לארץ חיי; וכבודי, לעפר ישכן סלה.
ז,ז קומה יהוה, באפך--הינשא, בעברות צורריי; ועורה אליי, משפט ציווית.
ז,ח ועדת לאומים, תסובבך; ועליה, למרום שובה.
ז,ט יהוה, ידין עמים: שופטני יהוה; כצדקי וכתומי עליי.
ז,י יגמור נא רע, רשעים-- ותכונן צדיק;
ובוחן ליבות, וכליות-- אלוהים צדיק.
ז,יא מגיני על-אלוהים; מושיע, ישרי-לב.
ז,יב אלוהים, שופט צדיק; ואל, זועם בכל-יום.
ז,יג אם-לא ישוב, חרבו ילטוש; קשתו דרך, ויכוננהא.
ז,יד ולו, הכין כלי מוות; חיציו, לדולקים יפעל.
ז,טו הנה יחבל-אוון; והרה עמל, וילד שקר.
ז,טז בור כרה, ויחפרהו; וייפול, בשחת יפעל.
ז,יז ישוב עמלו בראשו; ועל קודקודו, חמסו יירד.
ז,יח אודה יהוה כצדקו; ואזמרה, שם-יהוה עליון.
ח,א למנצח על-הגיתית, מזמור לדויד.
ח,ב יהוה אדונינו-- מה-אדיר שמך, בכל-הארץ;
אשר תנה הודך, על-השמיים.
ח,ג מפי עוללים, ויונקים-- ייסדת-עוז:
למען צורריך; להשבית אויב, ומתנקם.
ח,ד כי-אראה שמיך, מעשה אצבעותיך--
ירח וכוכבים, אשר כוננת.
ח,ה מה-אנוש כי-תזכרנו; ובן-אדם, כי תפקדנו.
ח,ו ותחסרהו מעט, מאלוהים; וכבוד והדר תעטרהו.
ח,ז תמשילהו, במעשי ידיך; כול, שתה תחת-רגליו.
ח,ח צונה ואלפים כולם; וגם, בהמות שדיי.
ח,ט ציפור שמיים, ודגי הים; עובר, אורחות ימים.
ח,י יהוה אדונינו: מה-אדיר שמך, בכל-הארץ.
ט,א למנצח, על-מות לבן; מזמור לדויד.
ט,ב אודה יהוה, בכל-ליבי; אספרה, כל-נפלאותיך.
ט,ג אשמחה ואעלצה בך; אזמרה שמך עליון.
ט,ד בשוב-אויביי אחור; ייכשלו ויאבדו, מפניך.
ט,ה כי-עשית, משפטי ודיני; ישבת לכיסא, שופט צדק.
ט,ו גערת גויים, איבדת רשע; שמם מחית, לעולם ועד.
ט,ז האויב, תמו חורבות--לנצח; וערים נתשת--אבד זכרם המה.
ט,ח ויהוה, לעולם יישב; כונן למשפט כיסאו.
ט,ט והוא, ישפוט-תבל בצדק; ידין לאומים, במישרים.
ט,י ויהי יהוה משגב לדך; משגב, לעיתות בצרה.
ט,יא ויבטחו בך, יודעי שמך: כי לא-עזבת דורשיך יהוה.
ט,יב זמרו--ליהוה, יושב ציון; הגידו בעמים, עלילותיו.
ט,יג כי-דורש דמים, אותם זכר; לא-שכח, צעקת ענווים.
ט,יד חוננני יהוה--ראה עוניי, משונאיי; מרוממי, משערי מוות.
ט,טו למען אספרה, כל-תהילתך: בשערי בת-ציון--אגילה, בישועתך.
ט,טז טבעו גויים, בשחת עשו; ברשת-זו טמנו, נלכדה רגלם.
ט,יז נודע, יהוה--משפט עשה: בפועל כפיו, נוקש רשע; היגיון סלה.
ט,יח ישובו רשעים לשאולה: כל-גויים, שכחי אלוהים.
ט,יט כי לא לנצח, יישכח אביון; תקוות עניים, תאבד לעד.
ט,כ קומה יהוה, אל-יעוז אנוש; יישפטו גויים, על-פניך.
ט,כא שיתה יהוה, מורה--להם: יידעו גויים--אנוש המה סלה.
י,א למה יהוה, תעמוד ברחוק; תעלים, לעיתות בצרה.
י,ב בגאוות רשע, ידלק עני; ייתפשו, במזימות זו חשבו.
י,ג כי-הילל רשע, על-תאוות נפשו; ובוצע בירך, ניאץ יהוה.
י,ד רשע--כגובה אפו, בל-ידרוש; אין אלוהים, כל-מזימותיו.
י,ה יחילו דרכיו, בכל-עת--מרום משפטיך, מנגדו; כל-צורריו, יפיח בהם.
י,ו אמר בליבו, בל-אמוט; לדור ודור, אשר לא-ברע.
י,ז אלה, פיהו מלא--ומרמות ותוך; תחת לשונו, עמל ואוון.
י,ח יישב, במארב חצרים--במסתרים, יהרוג נקי; עיניו, לחלכה יצפונו.
י,ט יארוב במסתר, כאריה בסוכו-- יארוב, לחטוף עני;
יחטוף עני, במושכו ברשתו.
י,י ידכה ישוח; ונפל בעצומיו, חיל כאים.
י,יא אמר בליבו, שכח אל; הסתיר פניו, בל-ראה לנצח.
י,יב קומה יהוה--אל, נשא ידך; אל-תשכח ענווים.
י,יג על-מה, ניאץ רשע אלוהים; אמר בליבו, לא תדרוש.
י,יד ראית, כי-אתה עמל וכעס תביט-- לתת בידך:
עליך, יעזוב חלכה; יתום, אתה היית עוזר.
י,טו שבור, זרוע רשע; ורע, תדרוש-רשעו בל-תמצא.
י,טז יהוה מלך, עולם ועד; אבדו גויים, מארצו.
י,יז תאוות ענווים שמעת יהוה; תכין ליבם, תקשיב אוזנך.
י,יח לשפוט יתום, ודך: בל-יוסיף עוד--לערוץ אנוש, מן-הארץ.
יא,א למנצח, לדויד:
ביהוה, חסיתי--איך, תאמרו לנפשי; נודי, הרכם ציפור.
יא,ב כי הנה הרשעים, ידרכון קשת, כוננו חיצם על-יתר--
לירות במו-אופל, לישרי-לב.
יא,ג כי השתות, ייהרסון-- צדיק, מה-פעל.
יא,ד יהוה, בהיכל קודשו-- יהוה, בשמיים כיסאו:
עיניו יחזו-- עפעפיו יבחנו, בני אדם.
יא,ה יהוה, צדיק יבחן: ורשע, ואוהב חמס--שנאה נפשו.
יא,ו ימטר על-רשעים, פחים: אש וגופרית, ורוח זלעפות--מנת כוסם.
יא,ז כי-צדיק יהוה, צדקות אהב; ישר, יחזו פנימו.
יב,א למנצח על-השמינית, מזמור לדויד.
יב,ב הושיעה יהוה, כי-גמר חסיד: כי-פסו אמונים, מבני אדם.
יב,ג שוא, ידברו--איש את-ריעהו: שפת חלקות--בלב ולב ידברו.
יב,ד יכרת יהוה, כל-שפתי חלקות-- לשון, מדברת גדולות.
יב,ה אשר אמרו, ללשוננו נגביר--שפתינו איתנו: מי אדון לנו.
יב,ו משוד עניים, מאנקת אביונים:
עתה אקום, יאמר יהוה; אשית בישע, יפיח לו.
יב,ז אמרות יהוה, אמרות טהורות:
כסף צרוף, בעליל לארץ; מזוקק, שבעתיים.
יב,ח אתה-יהוה תשמרם; תיצרנו, מן-הדור זו לעולם.
יב,ט סביב, רשעים יתהלכון; כרום זולות, לבני אדם.
יג,א למנצח, מזמור לדויד.
יג,ב עד-אנה יהוה, תשכחני נצח; עד-אנה, תסתיר את-פניך ממני.
יג,ג עד-אנה אשית עצות, בנפשי-- יגון בלבבי יומם;
עד-אנה, ירום אויבי עליי.
יג,ד הביטה ענני, יהוה אלוהיי; האירה עיניי, פן-אישן המוות.
יג,ה פן-יאמר אויבי יכולתיו; צריי יגילו, כי אמוט.
יג,ו ואני, בחסדך בטחתי-- יגל ליבי, בישועתך:
אשירה ליהוה, כי גמל עליי.
יד,א למנצח, לדויד:
אמר נבל בליבו, אין אלוהים;
השחיתו, התעיבו עלילה-- אין עושה-טוב.
יד,ב יהוה-- משמיים, השקיף על-בני-אדם:
לראות, היש משכיל-- דורש, את-אלוהים.
יד,ג הכול סר, יחדיו נאלחו: אין עושה-טוב--אין, גם-אחד.
יד,ד הלוא ידעו, כל-פועלי-אוון: אוכלי עמי, אכלו לחם; יהוה, לא קראו.
יד,ה שם, פחדו פחד: כי-אלוהים, בדור צדיק.
יד,ו עצת-עני תבישו: כי יהוה מחסהו.
יד,ז מי ייתן מציון, ישועת ישראל:
בשוב יהוה, שבות עמו; יגל יעקוב, ישמח ישראל.
טו,א מזמור, לדויד: יהוה, מי-יגור באוהלך; מי-ישכון, בהר קודשך.
טו,ב הולך תמים, ופועל צדק; ודובר אמת, בלבבו.
טו,ג לא-רגל, על-לשונו--לא-עשה לריעהו רעה; וחרפה, לא-נשא על-קרובו.
טו,ד נבזה, בעיניו נמאס-- ואת-יראי יהוה יכבד;
נשבע להרע, ולא ימיר.
טו,ה כספו, לא-נתן בנשך-- ושוחד על-נקי, לא לקח:
עושה-אלה-- לא יימוט לעולם.
טז,א מכתם לדויד: שומרני אל, כי-חסיתי בך.
טז,ב אמרת ליהוה, אדוניי אתה; טובתי, בל-עליך.
טז,ג לקדושים, אשר-בארץ המה; ואדירי, כל-חפצי-בם.
טז,ד ירבו עצבותם, אחר מהרו:
בל-אסיך נסכיהם מדם; ובל-אשא את-שמותם, על-שפתיי.
טז,ה יהוה, מנת-חלקי וכוסי-- אתה, תומיך גורלי.
טז,ו חבלים נפלו-לי, בנעימים; אף-נחלת, שפרה עליי.
טז,ז אברך--את-יהוה, אשר יעצני; אף-לילות, ייסרוני כליותיי.
טז,ח שיוויתי יהוה לנגדי תמיד: כי מימיני, בל-אמוט.
טז,ט לכן, שמח ליבי--ויגל כבודי; אף-בשרי, ישכון לבטח.
טז,י כי, לא-תעזוב נפשי לשאול; לא-תיתן חסידך, לראות שחת.
טז,יא תודיעני, אורח חיים:
שובע שמחות, את-פניך; נעימות בימינך נצח.
יז,א תפילה, לדויד:
שמעה יהוה, צדק-- הקשיבה רינתי, האזינה תפילתי;
בלא, שפתי מרמה.
יז,ב מלפניך, משפטי ייצא; עיניך, תחזינה מישרים.
יז,ג בחנת ליבי, פקדת לילה-- צרפתני בל-תמצא;
זמותי, בל-יעבור-פי.
יז,ד לפעולות אדם, בדבר שפתיך-- אני שמרתי, אורחות פריץ.
יז,ה תמוך אשוריי, במעגלותיך; בל-נמוטו פעמיי.
יז,ו אני-קראתיך כי-תענני אל; הט-אוזנך לי, שמע אמרתי.
יז,ז הפלה חסדיך, מושיע חוסים-- ממתקוממים, בימינך.
יז,ח שומרני, כאישון בת-עין; בצל כנפיך, תסתירני.
יז,ט מפני רשעים, זו שדוני; אויביי בנפש, יקיפו עליי.
יז,י חלבמו סגרו; פימו, דיברו בגאות.
יז,יא אשורינו, עתה סבבונו; עיניהם ישיתו, לנטות בארץ.
יז,יב דמיונו--כאריה, יכסוף לטרוף; וככפיר, יושב במסתרים.
יז,יג קומה יהוה-- קדמה פניו, הכריעהו;
פלטה נפשי, מרשע חרבך.
יז,יד ממתים ידך יהוה, ממתים מחלד--
חלקם בחיים, וצפונך תמלא בטנם:
ישבעו בנים-- והניחו יתרם, לעולליהם.
יז,טו אני--בצדק, אחזה פניך; אשבעה בהקיץ, תמונתך.
יח,א למנצח, לעבד יהוה--לדויד:
אשר דיבר, ליהוה, את-דברי, השירה הזאת--
ביום הציל-יהוה אותו מכף כל-אויביו, ומיד שאול.
יח,ב ויאמר-- ארחמך יהוה חזקי.
יח,ג יהוה, סלעי ומצודתי-- ומפלטי:
אלי צורי, אחסה-בו; מגיני וקרן-ישעי, משגבי.
יח,ד מהולל, אקרא יהוה; ומן-אויביי, איוושע.
יח,ה אפפוני חבלי-מוות; ונחלי בלייעל יבעתוני.
יח,ו חבלי שאול סבבוני; קידמוני, מוקשי מוות.
יח,ז בצר-לי, אקרא יהוה-- ואל-אלוהיי אשווע:
ישמע מהיכלו קולי; ושוועתי, לפניו תבוא באוזניו.
יח,ח ותגעש ותרעש, הארץ-- ומוסדי הרים ירגזו;
ויתגעשו, כי-חרה לו.
יח,ט עלה עשן, באפו-- ואש-מפיו תאכל;
גחלים, בערו ממנו.
יח,י ויט שמיים, ויירד; וערפל, תחת רגליו.
יח,יא וירכב על-כרוב, ויעוף; ויידא, על-כנפי-רוח.
יח,יב ישת חושך, סתרו-- סביבותיו סוכתו;
חשכת-מים, עבי שחקים.
יח,יג מנוגה, נגדו: עביו עברו--ברד, וגחלי-אש.
יח,יד וירעם בשמיים, יהוה--ועליון, ייתן קולו; ברד, וגחלי-אש.
יח,טו וישלח חיציו, ויפיצם; וברקים רב, ויהומם.
יח,טז וייראו, אפיקי מים, וייגלו, מוסדות תבל:
מגערתך יהוה-- מנשמת, רוח אפך.
יח,יז ישלח ממרום, ייקחני; ימשני, ממים רבים.
יח,יח יצילני, מאויבי עז; ומשונאיי, כי-אמצו ממני.
יח,יט יקדמוני ביום-אידי; ויהי-יהוה למשען לי.
יח,כ ויוציאני למרחב; יחלצני, כי חפץ בי.
יח,כא יגמלני יהוה כצדקי; כבור ידיי, ישיב לי.
יח,כב כי-שמרתי, דרכי יהוה; ולא-רשעתי, מאלוהיי.
יח,כג כי כל-משפטיו לנגדי; וחוקותיו, לא-אסיר מני.
יח,כד ואהי תמים עימו; ואשתמר, מעווני.
יח,כה וישב-יהוה לי כצדקי; כבור ידיי, לנגד עיניו.
יח,כו עם-חסיד תתחסד; עם-גבר תמים, תיתמם.
יח,כז עם-נבר תתברר; ועם-עיקש, תתפתל.
יח,כח כי-אתה, עם-עני תושיע; ועיניים רמות תשפיל.
יח,כט כי-אתה, תאיר נרי; יהוה אלוהיי, יגיה חושכי.
יח,ל כי-בך, ארוץ גדוד; ובאלוהיי, אדלג-שור.
יח,לא האל, תמים דרכו:
אמרת-יהוה צרופה; מגן הוא, לכול החוסים בו.
יח,לב כי מי אלוה, מבלעדי יהוה; ומי צור, זולתי אלוהינו.
יח,לג האל, המאזרני חיל; וייתן תמים דרכי.
יח,לד משווה רגליי, כאיילות; ועל במותיי, יעמידני.
יח,לה מלמד ידיי, למלחמה; וניחתה קשת-נחושה, זרועותיי.
יח,לו ותיתן-לי, מגן ישעך: וימינך תסעדני; וענוותך תרבני.
יח,לז תרחיב צעדי תחתיי; ולא מעדו, קרסוליי.
יח,לח ארדוף אויביי, ואשיגם; ולא-אשוב, עד-כלותם.
יח,לט אמחצם, ולא-יוכלו קום; ייפלו, תחת רגליי.
יח,מ ותאזרני חיל, למלחמה; תכריע קמיי תחתיי.
יח,מא ואויביי, נתת לי עורף; ומשנאיי, אצמיתם.
יח,מב ישוועו ואין-מושיע; על-יהוה, ולא ענם.
יח,מג ואשחקם, כעפר על-פני-רוח; כטיט חוצות אריקם.
יח,מד תפלטני, מריבי-עם: תשימני, לראש גויים; עם לא-ידעתי יעבדוני.
יח,מה לשמע אוזן, יישמעו לי; בני-נכר, יכחשו-לי.
יח,מו בני-נכר ייבולו; ויחרגו, ממסגרותיהם.
יח,מז חי-יהוה, וברוך צורי; וירום, אלוהי ישעי.
יח,מח האל--הנותן נקמות לי; וידבר עמים תחתיי.
יח,מט מפלטי, מאויביי: אף מן-קמיי, תרוממני; מאיש חמס, תצילני.
יח,נ על-כן, אודך בגויים יהוה; ולשמך אזמרה.
יח,נא מגדיל, ישועות מלכו:
ועושה חסד, למשיחו--לדויד ולזרעו; עד-עולם.
יט,א למנצח, מזמור לדויד.
יט,ב השמיים, מספרים כבוד-אל; ומעשה ידיו, מגיד הרקיע.
יט,ג יום ליום, יביע אומר; ולילה ללילה, יחווה-דעת.
יט,ד אין-אומר, ואין דברים: בלי, נשמע קולם.
יט,ה בכל-הארץ, יצא קוום, ובקצה תבל, מיליהם;
לשמש, שם-אוהל בהם.
יט,ו והוא--כחתן, יוצא מחופתו; ישיש כגיבור, לרוץ אורח.
יט,ז מקצה השמיים, מוצאו--ותקופתו על-קצותם; ואין נסתר, מחמתו.
יט,ח תורת יהוה תמימה, משיבת נפש; עדות יהוה נאמנה, מחכימת פתי.
יט,ט פיקודי יהוה ישרים, משמחי-לב; מצות יהוה ברה, מאירת עיניים.
יט,י יראת יהוה, טהורה--עומדת לעד: משפטי-יהוה אמת; צדקו יחדיו.
יט,יא הנחמדים--מזהב, ומפז רב; ומתוקים מדבש, ונופת צופים.
יט,יב גם-עבדך, נזהר בהם; בשומרם, עקב רב.
יט,יג שגיאות מי-יבין; מנסתרות נקני.
יט,יד גם מזדים, חשוך עבדך-- אל-ימשלו-בי אז איתם;
וניקיתי, מפשע רב.
יט,טו יהיו לרצון אמרי-פי, והגיון ליבי לפניך:
יהוה, צורי וגואלי.
כ,א למנצח, מזמור לדויד.
כ,ב יענך יהוה, ביום צרה; ישגבך, שם אלוהי יעקוב.
כ,ג ישלח-עזרך מקודש; ומציון, יסעדך.
כ,ד יזכור כל-מנחותיך; ועולתך ידשנה סלה.
כ,ה ייתן-לך כלבבך; וכל-עצתך ימלא.
כ,ו נרננה, בישועתך-- ובשם-אלוהינו נדגול;
ימלא יהוה, כל-משאלותיך.
כ,ז עתה ידעתי-- כי הושיע יהוה, משיחו:
יענהו, משמי קודשו-- בגבורות, ישע ימינו.
כ,ח אלה ברכב, ואלה בסוסים;
ואנחנו, בשם-יהוה אלוהינו נזכיר.
כ,ט המה, כרעו ונפלו; ואנחנו קמנו, ונתעודד.
כ,י יהוה הושיעה: המלך, יעננו ביום-קוראנו.
כא,א למנצח, מזמור לדויד.
כא,ב יהוה, בעוזך ישמח-מלך; ובישועתך, מה-יגל מאוד.
כא,ג תאוות ליבו, נתת לו; וארשת שפתיו, בל-מנעת סלה.
כא,ד כי-תקדמנו, ברכות טוב; תשית לראשו, עטרת פז.
כא,ה חיים, שאל ממך--נתת לו; אורך ימים, עולם ועד.
כא,ו גדול כבודו, בישועתך; הוד והדר, תשווה עליו.
כא,ז כי-תשיתהו ברכות לעד; תחדהו בשמחה, את-פניך.
כא,ח כי-המלך, בוטח ביהוה; ובחסד עליון, בל-יימוט.
כא,ט תמצא ידך, לכל-אויביך; ימינך, תמצא שונאיך.
כא,י תשיתמו, כתנור אש-- לעת פניך:
יהוה, באפו יבלעם; ותאכלם אש.
כא,יא פריימו, מארץ תאבד; וזרעם, מבני אדם.
כא,יב כי-נטו עליך רעה; חשבו מזימה, בל-יוכלו.
כא,יג כי, תשיתמו שכם; במיתריך, תכונן על-פניהם.
כא,יד רומה יהוה בעוזך; נשירה ונזמרה, גבורתך.
כב,א למנצח, על-איילת השחר; מזמור לדויד.
כב,ב אלי אלי, למה עזבתני; רחוק מישועתי, דברי שאגתי.
כב,ג אלוהיי--אקרא יומם, ולא תענה; ולילה, ולא-דומייה לי.
כב,ד ואתה קדוש-- יושב, תהילות ישראל.
כב,ה בך, בטחו אבותינו; בטחו, ותפלטמו.
כב,ו אליך זעקו ונמלטו; בך בטחו ולא-בושו.
כב,ז ואנוכי תולעת ולא-איש; חרפת אדם, ובזוי עם.
כב,ח כל-רואיי, ילעיגו לי; יפטירו בשפה, יניעו ראש.
כב,ט גול אל-יהוה יפלטהו; יצילהו, כי חפץ בו.
כב,י כי-אתה גוחי מבטן; מבטיחי, על-שדי אימי.
כב,יא עליך, הושלכתי מרחם; מבטן אימי, אלי אתה.
כב,יב אל-תרחק ממני, כי-צרה קרובה: כי-אין עוזר.
כב,יג סבבוני, פרים רבים; אבירי בשן כיתרוני.
כב,יד פצו עליי פיהם; אריה, טורף ושואג.
כב,טו כמים נשפכתי-- והתפרדו, כל-עצמותיי:
היה ליבי, כדונג; נמס, בתוך מעיי.
כב,טז יבש כחרש, כוחי, ולשוני, מודבק מלקוחיי; ולעפר-מוות תשפתני.
כב,יז כי סבבוני, כלבים: עדת מרעים, הקיפוני; כארי, ידיי ורגליי.
כב,יח אספר כל-עצמותיי; המה יביטו, יראו-בי.
כב,יט יחלקו בגדיי להם; ועל-לבושי, יפילו גורל.
כב,כ ואתה יהוה, אל-תרחק; איילותי, לעזרתי חושה.
כב,כא הצילה מחרב נפשי; מיד-כלב, יחידתי.
כב,כב הושיעני, מפי אריה; ומקרני רימים עניתני.
כב,כג אספרה שמך לאחיי; בתוך קהל אהללך.
כב,כד יראי יהוה, הללוהו-- כל-זרע יעקוב כבדוהו;
וגורו ממנו, כל-זרע ישראל.
כב,כה כי לא-בזה ולא שיקץ, ענות עני-- ולא-הסתיר פניו ממנו;
ובשוועו אליו שמע.
כב,כו מאיתך, תהילתי: בקהל רב--נדריי אשלם, נגד יראיו.
כב,כז יאכלו ענווים, וישבעו-- יהללו יהוה, דורשיו;
יחי לבבכם לעד.
כב,כח יזכרו, וישובו אל-יהוה-- כל-אפסי-ארץ;
וישתחוו לפניך, כל-משפחות גויים.
כב,כט כי ליהוה, המלוכה; ומושל, בגויים.
כב,ל אכלו וישתחוו, כל-דשני-ארץ-- לפניו יכרעו, כל-יורדי עפר;
ונפשו, לא חייה.
כב,לא זרע יעבדנו; יסופר לאדוניי לדור.
כב,לב יבואו, ויגידו צדקתו: לעם נולד, כי עשה.
כג,א מזמור לדויד: יהוה רועי, לא אחסר.
כג,ב בנאות דשא, ירביצני; על-מי מנוחות ינהלני.
כג,ג נפשי ישובב; ינחני במעגלי-צדק, למען שמו.
כג,ד גם כי-אלך בגיא צלמוות, לא-אירא רע-- כי-אתה עימדי;
שבטך ומשענתך, המה ינחמוני.
כג,ה תערוך לפניי, שולחן-- נגד צורריי;
דישנת בשמן ראשי, כוסי רוויה.
כג,ו אך, טוב וחסד ירדפוני-- כל-ימי חיי;
ושבתי בבית-יהוה, לאורך ימים.
כד,א לדויד, מזמור:
ליהוה, הארץ ומלואה; תבל, ויושבי בה.
כד,ב כי-הוא, על-ימים יסדה; ועל-נהרות, יכוננהא.
כד,ג מי-יעלה בהר-יהוה; ומי-יקום, במקום קודשו.
כד,ד נקי כפיים, ובר-לבב:
אשר לא-נשא לשוא נפשי; ולא נשבע למרמה.
כד,ה יישא ברכה, מאת יהוה; וצדקה, מאלוהי ישעו.
כד,ו זה, דור דורשיו; מבקשי פניך יעקוב סלה.
כד,ז שאו שערים, ראשיכם, והינשאו, פתחי עולם;
ויבוא, מלך הכבוד.
כד,ח מי זה, מלך הכבוד:
יהוה, עיזוז וגיבור; יהוה, גיבור מלחמה.
כד,ט שאו שערים, ראשיכם, ושאו, פתחי עולם;
ויבוא, מלך הכבוד.
כד,י מי הוא זה, מלך הכבוד:
יהוה צבאות-- הוא מלך הכבוד סלה.
כה,א לדויד: אליך יהוה, נפשי אשא.
כה,ב אלוהיי--בך בטחתי, אל-אבושה; אל-יעלצו אויביי לי.
כה,ג גם כל-קוויך, לא יבושו; יבושו, הבוגדים ריקם.
כה,ד דרכיך יהוה, הודיעני; אורחותיך למדני.
כה,ה הדריכני באמיתך, ולמדני-- כי-אתה, אלוהי ישעי;
אותך קיוויתי, כל-היום.
כה,ו זכור-רחמיך יהוה, וחסדיך: כי מעולם המה.
כה,ז חטאות נעוריי, ופשעיי-- אל-תזכור:
כחסדך זכור-לי-אתה-- למען טובך יהוה.
כה,ח טוב-וישר יהוה; על-כן יורה חטאים בדרך.
כה,ט ידרך ענווים, במשפט; וילמד ענווים דרכו.
כה,י כל-אורחות יהוה, חסד ואמת-- לנוצרי בריתו, ועדותיו.
כה,יא למען-שמך יהוה; וסלחת לעווני, כי רב-הוא.
כה,יב מי-זה האיש, ירא יהוה-- יורנו, בדרך יבחר.
כה,יג נפשו, בטוב תלין; וזרעו, יירש ארץ.
כה,יד סוד יהוה, ליראיו; ובריתו, להודיעם.
כה,טו עיניי תמיד, אל-יהוה: כי הוא-יוציא מרשת רגליי.
כה,טז פנה-אליי וחונני: כי-יחיד ועני אני.
כה,יז צרות לבבי הרחיבו; ממצוקותיי, הוציאני.
כה,יח ראה עוניי, ועמלי; ושא, לכל-חטאותיי.
כה,יט ראה-אויביי כי-רבו; ושנאת חמס שנאוני.
כה,כ שומרה נפשי, והצילני; אל-אבוש, כי-חסיתי בך.
כה,כא תום-ויושר ייצרוני: כי, קיוויתיך.
כה,כב פדה אלוהים, את-ישראל-- מכול, צרותיו.
כו,א לדויד: שופטני יהוה-- כי-אני, בתומי הלכתי;
וביהוה בטחתי, לא אמעד.
כו,ב בחנני יהוה ונסני; צורפה כליותיי וליבי.
כו,ג כי-חסדך, לנגד עיניי; והתהלכתי, באמיתך.
כו,ד לא-ישבתי, עם-מתי-שוא; ועם נעלמים, לא אבוא.
כו,ה שנאתי, קהל מרעים; ועם-רשעים, לא אשב.
כו,ו ארחץ בניקיון כפיי; ואסובבה את-מזבחך יהוה.
כו,ז לשמיע, בקול תודה; ולספר, כל-נפלאותיך.
כו,ח יהוה--אהבתי, מעון ביתך; ומקום, משכן כבודך.
כו,ט אל-תאסוף עם-חטאים נפשי; ועם-אנשי דמים חיי.
כו,י אשר-בידיהם זימה; וימינם, מלאה שוחד.
כו,יא ואני, בתומי אלך; פדני וחונני.
כו,יב רגלי, עמדה במישור; במקהלים, אברך יהוה.
כז,א לדויד: יהוה, אורי וישעי--ממי אירא;
יהוה מעוז-חיי, ממי אפחד.
כז,ב בקרוב עליי, מרעים-- לאכול את-בשרי:
צריי ואויביי לי; המה כשלו ונפלו.
כז,ג אם-תחנה עליי, מחנה-- לא-יירא ליבי:
אם-תקום עליי, מלחמה-- בזאת, אני בוטח.
כז,ד אחת, שאלתי מאת-יהוה-- אותה אבקש:
שבתי בבית-יהוה, כל-ימי חיי;
לחזות בנועם-יהוה, ולבקר בהיכלו.
כז,ה כי יצפנני, בסוכו-- ביום רעה:
יסתירני, בסתר אוהלו; בצור, ירוממני.
כז,ו ועתה ירום ראשי, על אויביי סביבותיי, ואזבחה באוהלו, זבחי תרועה;
אשירה ואזמרה, ליהוה.
כז,ז שמע-יהוה קולי אקרא; וחונני וענני.
כז,ח לך, אמר ליבי--בקשו פניי; את-פניך יהוה אבקש.
כז,ט אל-תסתר פניך, ממני-- אל תט-באף, עבדך:
עזרתי היית; אל-תיטשני ואל-תעזבני, אלוהי ישעי.
כז,י כי-אבי ואימי עזבוני; ויהוה יאספני.
כז,יא הורני יהוה, דרכך: ונחני, באורח מישור--למען, שורריי.
כז,יב אל-תיתנני, בנפש צריי: כי קמו-בי עדי-שקר, ויפח חמס.
כז,יג לולא--האמנתי, לראות בטוב-יהוה: בארץ חיים.
כז,יד קווה, אל-יהוה: חזק, ויאמץ ליבך; וקווה, אל-יהוה.
כח,א לדויד, אליך יהוה אקרא-- צורי, אל-תחרש ממני:
פן-תחשה ממני; ונמשלתי, עם-יורדי בור.
כח,ב שמע קול תחנוניי, בשוועי אליך;
בנושאי ידיי, אל-דביר קודשך.
כח,ג אל-תמשכני עם-רשעים, ועם-פועלי-אוון:
דוברי שלום, עם-ריעיהם; ורעה, בלבבם.
כח,ד תן-להם כפועלם, וכרוע מעלליהם:
כמעשה ידיהם, תן להם; השב גמולם להם.
כח,ה כי לא יבינו, אל-פעולות יהוה-- ואל-מעשה ידיו;
יהרסם, ולא יבנם.
כח,ו ברוך יהוה: כי-שמע, קול תחנוניי.
כח,ז יהוה, עוזי ומגיני-- בו בטח ליבי, ונעזרתי:
ויעלוז ליבי; ומשירי אהודנו.
כח,ח יהוה עוז-למו; ומעוז ישועות משיחו הוא.
כח,ט הושיעה, את-עמך-- וברך את-נחלתך;
ורעם ונשאם, עד-העולם.
כט,א מזמור, לדויד: הבו ליהוה, בני אלים; הבו ליהוה, כבוד ועוז.
כט,ב הבו ליהוה, כבוד שמו; השתחוו ליהוה, בהדרת-קודש.
כט,ג קול יהוה, על-המים:
אל-הכבוד הרעים; יהוה, על-מים רבים.
כט,ד קול-יהוה בכוח; קול יהוה, בהדר.
כט,ה קול יהוה, שובר ארזים; וישבר יהוה, את-ארזי הלבנון.
כט,ו וירקידם כמו-עגל; לבנון ושריון, כמו בן-ראמים.
כט,ז קול-יהוה חוצב; להבות אש.
כט,ח קול יהוה, יחיל מדבר; יחיל יהוה, מדבר קדש.
כט,ט קול יהוה, יחולל איילות-- ויחשוף יערות:
ובהיכלו-- כולו, אומר כבוד.
כט,י יהוה, למבול ישב; ויישב יהוה, מלך לעולם.
כט,יא יהוה--עוז, לעמו ייתן; יהוה, יברך את-עמו בשלום.
ל,א מזמור: שיר-חנוכת הבית לדויד.
ל,ב ארוממך יהוה, כי דיליתני; ולא-שימחת אויביי לי.
ל,ג יהוה אלוהיי-- שיוועתי אליך, ותרפאני.
ל,ד יהוה--העלית מן-שאול נפשי; חייתני, מיורדי-בור.
ל,ה זמרו ליהוה חסידיו; והודו, לזכר קודשו.
ל,ו כי רגע, באפו-- חיים ברצונו:
בערב, ילין בכי; ולבוקר רינה.
ל,ז ואני, אמרתי בשלווי-- בל-אמוט לעולם.
ל,ח יהוה-- ברצונך, העמדת להררי-עוז:
הסתרת פניך; הייתי נבהל.
ל,ט אליך יהוה אקרא; ואל-אדוניי, אתחנן.
ל,י מה-בצע בדמי, ברדתי אל-שחת:
היודך עפר; היגיד אמיתך.
ל,יא שמע-יהוה וחונני; יהוה, היה-עוזר לי.
ל,יב הפכת מספדי, למחול לי: פיתחת שקי; ותאזרני שמחה.
ל,יג למען, יזמרך כבוד-- ולא יידום:
יהוה אלוהיי, לעולם אודך.
לא,א למנצח, מזמור לדויד.
לא,ב בך-יהוה חסיתי, אל-אבושה לעולם; בצדקתך פלטני.
לא,ג הטה אליי, אוזנך-- מהרה הצילני:
היה לי, לצור-מעוז--לבית מצודות; להושיעני.
לא,ד כי-סלעי ומצודתי אתה; ולמען שמך, תנחני ותנהלני.
לא,ה תוציאני--מרשת זו, טמנו לי: כי-אתה, מעוזי.
לא,ו בידך, אפקיד רוחי: פדית אותי יהוה--אל אמת.
לא,ז שנאתי, השומרים הבלי-שוא; ואני, אל-יהוה בטחתי.
לא,ח אגילה ואשמחה, בחסדך:
אשר ראית, את-עוניי; ידעת, בצרות נפשי.
לא,ט ולא הסגרתני, ביד-אויב; העמדת במרחב רגליי.
לא,י חונני יהוה, כי צר-לי:
עששה בכעס עיני; נפשי ובטני.
לא,יא כי כלו ביגון, חיי-- ושנותיי באנחה:
כשל בעווני כוחי; ועצמיי עששו.
לא,יב מכל-צורריי הייתי חרפה, ולשכניי מאוד-- ופחד למיודעיי:
רואיי בחוץ-- נדדו ממני.
לא,יג נשכחתי, כמת מלב; הייתי, ככלי אובד.
לא,יד כי שמעתי, דיבת רבים-- מגור מסביב:
בהיווסדם יחד עליי; לקחת נפשי זממו.
לא,טו ואני, עליך בטחתי יהוה; אמרתי, אלוהיי אתה.
לא,טז בידך עיתותיי; הצילני מיד-אויביי, ומרודפיי.
לא,יז האירה פניך, על-עבדך; הושיעני בחסדך.
לא,יח יהוה--אל-אבושה, כי קראתיך; יבושו רשעים, יידמו לשאול.
לא,יט תיאלמנה, שפתי-שקר: הדוברות על-צדיק עתק--בגאווה ובוז.
לא,כ מה רב-טובך, אשר-צפנת ליראיך:
פעלת, לחוסים בך; נגד, בני אדם.
לא,כא תסתירם, בסתר פניך-- מרוכסי-איש:
תצפנם בסוכה; מריב לשונות.
לא,כב ברוך יהוה: כי הפליא חסדו לי, בעיר מצור.
לא,כג ואני, אמרתי בחופזי-- נגרזתי, מנגד עיניך:
אכן--שמעת, קול תחנוניי; בשוועי אליך.
לא,כד אהבו את-יהוה, כל-חסידיו:
אמונים, נוצר יהוה; ומשלם על-יתר, עושה גאווה.
לא,כה חזקו, ויאמץ לבבכם-- כל-המייחלים, ליהוה.
לב,א לדויד, משכיל: אשרי נשוי-פשע; כסוי חטאה.
לב,ב אשרי אדם--לא יחשוב יהוה לו עוון; ואין ברוחו רמייה.
לב,ג כי-החרשתי, בלו עצמיי-- בשאגתי, כל-היום.
לב,ד כי, יומם ולילה-- תכבד עליי, ידך:
נהפך לשדי-- בחרבוני קיץ סלה.
לב,ה חטאתי אודיעך, ועווני לא-כיסיתי--
אמרתי, אודה עלי פשעיי ליהוה;
ואתה נשאת עוון חטאתי סלה.
לב,ו על-זאת, יתפלל כל-חסיד אליך-- לעת מצוא:
רק, לשטף מים רבים-- אליו, לא יגיעו.
לב,ז אתה, סתר לי-- מצר תיצרני:
רוני פלט; תסובבני סלה.
לב,ח אשכילך, ואורך--בדרך-זו תלך; איעצה עליך עיני.
לב,ט אל-תהיו, כסוס כפרד-- אין הבין:
במתג-ורסן עדייו לבלום; בל, קרוב אליך.
לב,י רבים מכאובים, לרשע: והבוטח ביהוה--חסד, יסובבנו.
לב,יא שמחו ביהוה וגילו, צדיקים; והרנינו, כל-ישרי-לב.
לג,א רננו צדיקים, ביהוה; לישרים, נאוה תהילה.
לג,ב הודו ליהוה בכינור; בנבל עשור, זמרו-לו.
לג,ג שירו-לו, שיר חדש; היטיבו נגן, בתרועה.
לג,ד כי-ישר דבר-יהוה; וכל-מעשהו, באמונה.
לג,ה אוהב, צדקה ומשפט; חסד יהוה, מלאה הארץ.
לג,ו בדבר יהוה, שמיים נעשו; וברוח פיו, כל-צבאם.
לג,ז כונס כנד, מי הים; נותן באוצרות תהומות.
לג,ח ייראו מיהוה, כל-הארץ; ממנו יגורו, כל-יושבי תבל.
לג,ט כי הוא אמר ויהי; הוא-ציווה, ויעמוד.
לג,י יהוה, הפיר עצת-גויים; הניא, מחשבות עמים.
לג,יא עצת יהוה, לעולם תעמוד; מחשבות ליבו, לדור ודור.
לג,יב אשרי הגוי, אשר-יהוה אלוהיו; העם, בחר לנחלה לו.
לג,יג משמיים, הביט יהוה; ראה, את-כל-בני האדם.
לג,יד ממכון-שבתו השגיח-- אל כל-יושבי הארץ.
לג,טו היוצר יחד ליבם; המבין, אל-כל-מעשיהם.
לג,טז אין-המלך, נושע ברוב-חיל; גיבור, לא-יינצל ברוב-כוח.
לג,יז שקר הסוס, לתשועה; וברוב חילו, לא ימלט.
לג,יח הנה עין יהוה, אל-יראיו; למייחלים לחסדו.
לג,יט להציל ממוות נפשם; ולחייותם, ברעב.
לג,כ נפשנו, חיכתה ליהוה; עזרנו ומגיננו הוא.
לג,כא כי-בו, ישמח ליבנו: כי בשם קודשו בטחנו.
לג,כב יהי-חסדך יהוה עלינו: כאשר, ייחלנו לך.
לד,א לדויד-- בשנותו את-טעמו, לפני אבימלך; ויגרשהו, וילך.
לד,ב אברכה את-יהוה בכל-עת; תמיד, תהילתו בפי.
לד,ג ביהוה, תתהלל נפשי; ישמעו ענווים וישמחו.
לד,ד גדלו ליהוה איתי; ונרוממה שמו יחדיו.
לד,ה דרשתי את-יהוה וענני; ומכל-מגורותיי הצילני.
לד,ו הביטו אליו ונהרו; ופניהם, אל-יחפרו.
לד,ז זה עני קרא, ויהוה שמע; ומכל-צרותיו, הושיעו.
לד,ח חונה מלאך-יהוה סביב ליראיו; ויחלצם.
לד,ט טעמו וראו, כי-טוב יהוה; אשרי הגבר, יחסה-בו.
לד,י יראו את-יהוה קדושיו: כי-אין מחסור, ליראיו.
לד,יא כפירים, רשו ורעבו; ודרשי יהוה, לא-יחסרו כל-טוב.
לד,יב לכו-בנים, שמעו-לי; יראת יהוה, אלמדכם.
לד,יג מי-האיש, החפץ חיים; אוהב ימים, לראות טוב.
לד,יד נצור לשונך מרע; ושפתיך, מדבר מרמה.
לד,טו סור מרע, ועשה-טוב; בקש שלום ורודפהו.
לד,טז עיני יהוה, אל-צדיקים; ואוזניו, אל-שוועתם.
לד,יז פני יהוה, בעושי רע; להכרית מארץ זכרם.
לד,יח צעקו, ויהוה שמע; ומכל-צרותם, הצילם.
לד,יט קרוב יהוה, לנשברי-לב; ואת-דכאי-רוח יושיע.
לד,כ רבות, רעות צדיק; ומכולם, יצילנו יהוה.
לד,כא שומר כל-עצמותיו; אחת מהנה, לא נשברה.
לד,כב תמותת רשע רעה; ושונאי צדיק יאשמו.
לד,כג פודה יהוה, נפש עבדיו; ולא יאשמו, כל-החוסים בו.
לה,א לדויד: ריבה יהוה, את-יריביי; לחם, את-לוחמיי.
לה,ב החזק מגן וצינה; וקומה, בעזרתי.
לה,ג והרק חנית וסגור, לקראת רודפיי; אמור לנפשי, ישועתך אני.
לה,ד יבושו וייכלמו, מבקשי נפשי: ייסוגו אחור ויחפרו--חושבי, רעתי.
לה,ה יהיו, כמוץ לפני-רוח; ומלאך יהוה דוחה.
לה,ו יהי-דרכם, חושך וחלקלקות; ומלאך יהוה, רודפם.
לה,ז כי-חינם טמנו-לי, שחת רשתם; חינם, חפרו לנפשי.
לה,ח תבואהו שואה, לא-יידע:
ורשתו אשר-טמן תלכדו; בשואה, ייפול-בה.
לה,ט ונפשי, תגיל ביהוה; תשיש, בישועתו.
לה,י כל עצמותיי, תאמרנה-- יהוה, מי כמוך:
מציל עני, מחזק ממנו; ועני ואביון, מגוזלו.
לה,יא יקומון, עדי חמס: אשר לא-ידעתי, ישאלוני.
לה,יב ישלמוני רעה, תחת טובה: שכול לנפשי.
לה,יג ואני, בחלותם לבושי שק-- עיניתי בצום נפשי;
ותפילתי, על-חיקי תשוב.
לה,יד כריע-כאח לי, התהלכתי; כאבל-אם, קודר שחותי.
לה,טו ובצלעי, שמחו ונאספו:
נאספו עליי נכים, ולא ידעתי;
קרעו ולא-דמו.
לה,טז בחנפי, לעגי מעוג-- חרוק עליי שינימו.
לה,יז אדוניי, כמה תראה:
השיבה נפשי, משואיהם; מכפירים, יחידתי.
לה,יח אודך, בקהל רב; בעם עצום אהללך.
לה,יט אל-ישמחו-לי אויביי שקר; שונאיי חינם, יקרצו-עין.
לה,כ כי לא שלום, ידברו: ועל רגעי-ארץ--דברי מרמות, יחשובון.
לה,כא וירחיבו עליי, פיהם: אמרו, האח האח; ראתה עיננו.
לה,כב ראית יהוה, אל-תחרש; אדוניי, אל-תרחק ממני.
לה,כג העירה והקיצה, למשפטי; אלוהיי ואדוניי לריבי.
לה,כד שופטני כצדקך, יהוה אלוהיי; ואל-ישמחו-לי.
לה,כה אל-יאמרו בליבם, האח נפשנו; אל-יאמרו, בילענוהו.
לה,כו יבושו ויחפרו, יחדיו-- שמחי רעתי:
ילבשו-בושת וכלימה-- המגדילים עליי.
לה,כז ירונו וישמחו, חפצי צדקי:
ויאמרו תמיד, יגדל יהוה; החפץ, שלום עבדו.
לה,כח ולשוני, תהגה צדקך; כל-היום, תהילתך.
לו,א למנצח לעבד-יהוה לדויד.
לו,ב נאום-פשע לרשע, בקרב ליבי; אין-פחד אלוהים, לנגד עיניו.
לו,ג כי-החליק אליו בעיניו; למצוא עוונו לשנוא.
לו,ד דברי-פיו, אוון ומרמה; חדל להשכיל להיטיב.
לו,ה אוון, יחשוב--על-משכבו: יתייצב, על-דרך לא-טוב; רע, לא ימאס.
לו,ו יהוה, בהשמיים חסדך; אמונתך, עד-שחקים.
לו,ז צדקתך, כהררי-אל--משפטיך, תהום רבה; אדם ובהמה תושיע יהוה.
לו,ח מה-יקר חסדך, אלוהים: ובני אדם--בצל כנפיך, יחסיון.
לו,ט ירוויון, מדשן ביתך; ונחל עדניך תשקם.
לו,י כי-עימך, מקור חיים; באורך, נראה-אור.
לו,יא משוך חסדך, ליודעיך; וצדקתך, לישרי-לב.
לו,יב אל-תבואני, רגל גאווה; ויד-רשעים, אל-תנידני.
לו,יג שם נפלו, פועלי אוון; דוחו, ולא-יכלו קום.
לז,א לדויד: אל-תתחר במרעים; אל-תקנא, בעושי עוולה.
לז,ב כי כחציר, מהרה יימלו; וכירק דשא, ייבולון.
לז,ג בטח ביהוה, ועשה-טוב; שכון-ארץ, ורעה אמונה.
לז,ד והתענג על-יהוה; וייתן-לך, משאלות ליבך.
לז,ה גול על-יהוה דרכך; ובטח עליו, והוא יעשה.
לז,ו והוציא כאור צדקך; ומשפטך, כצוהריים.
לז,ז דום, ליהוה-- והתחולל-לו:
אל-תתחר, במצליח דרכו; באיש, עושה מזימות.
לז,ח הרף מאף, ועזוב חמה; אל-תתחר, אך-להרע.
לז,ט כי-מרעים, ייכרתון; וקווי יהוה, המה יירשו-ארץ.
לז,י ועוד מעט, ואין רשע; והתבוננת על-מקומו ואיננו.
לז,יא וענווים יירשו-ארץ; והתענגו, על-רוב שלום.
לז,יב זומם רשע, לצדיק; וחורק עליו שיניו.
לז,יג אדוניי ישחק-לו: כי-ראה, כי-יבוא יומו.
לז,יד חרב, פתחו רשעים-- ודרכו קשתם:
להפיל, עני ואביון; לטבוח, ישרי-דרך.
לז,טו חרבם, תבוא בליבם; וקשתותם, תישברנה.
לז,טז טוב-מעט, לצדיק-- מהמון, רשעים רבים.
לז,יז כי זרועות רשעים, תישברנה; וסומך צדיקים יהוה.
לז,יח יודע יהוה, ימי תמימים; ונחלתם, לעולם תהיה.
לז,יט לא-יבושו, בעת רעה; ובימי רעבון ישבעו.
לז,כ כי רשעים, יאבדו, ואויבי יהוה, כיקר כרים; כלו בעשן כלו.
לז,כא לווה רשע, ולא ישלם; וצדיק, חונן ונותן.
לז,כב כי מבורכיו, יירשו ארץ; ומקולליו, ייכרתו.
לז,כג מיהוה, מצעדי-גבר כוננו; ודרכו יחפץ.
לז,כד כי-ייפול לא-יוטל: כי-יהוה, סומך ידו.
לז,כה נער, הייתי-- גם-זקנתי:
ולא-ראיתי, צדיק נעזב; וזרעו, מבקש-לחם.
לז,כו כל-היום, חונן ומלווה; וזרעו, לברכה.
לז,כז סור מרע, ועשה-טוב; ושכון לעולם.
לז,כח כי יהוה, אוהב משפט, ולא-יעזוב את-חסידיו, לעולם נשמרו;
וזרע רשעים נכרת.
לז,כט צדיקים יירשו-ארץ; וישכנו לעד עליה.
לז,ל פי-צדיק, יהגה חכמה; ולשונו, תדבר משפט.
לז,לא תורת אלוהיו בליבו; לא תמעד אשוריו.
לז,לב צופה רשע, לצדיק; ומבקש, להמיתו.
לז,לג יהוה, לא-יעזבנו בידו; ולא ירשיענו, בהישפטו.
לז,לד קווה אל-יהוה, ושמור דרכו, וירוממך, לרשת ארץ;
בהיכרת רשעים תראה.
לז,לה ראיתי, רשע עריץ; ומתערה, כאזרח רענן.
לז,לו ויעבור, והנה איננו; ואבקשהו, ולא נמצא.
לז,לז שמור-תם, וראה ישר: כי-אחרית לאיש שלום.
לז,לח ופושעים, נשמדו יחדיו; אחרית רשעים נכרתה.
לז,לט ותשועת צדיקים, מיהוה; מעוזם, בעת צרה.
לז,מ ויעזרם יהוה, ויפלטם: יפלטם מרשעים, ויושיעם--כי-חסו בו.
לח,א מזמור לדויד להזכיר.
לח,ב יהוה--אל-בקצפך תוכיחני; ובחמתך תייסרני.
לח,ג כי-חיציך, ניחתו בי; ותנחת עליי ידך.
לח,ד אין-מתום בבשרי, מפני זעמך; אין-שלום בעצמיי, מפני חטאתי.
לח,ה כי עוונותיי, עברו ראשי; כמשא כבד, יכבדו ממני.
לח,ו הבאישו נמקו, חבורותיי: מפני, איוולתי.
לח,ז נעוויתי שחותי עד-מאוד; כל-היום, קודר הילכתי.
לח,ח כי-כסליי, מלאו נקלה; ואין מתום, בבשרי.
לח,ט נפוגותי ונדכיתי עד-מאוד; שאגתי, מנהמת ליבי.
לח,י אדוניי, נגדך כל-תאוותי; ואנחתי, ממך לא-נסתרה.
לח,יא ליבי סחרחר, עזבני כוחי; ואור-עיניי גם-הם, אין איתי.
לח,יב אוהביי, וריעיי--מנגד נגעי יעמודו; וקרוביי, מרחוק עמדו.
לח,יג וינקשו, מבקשי נפשי, ודורשי רעתי, דיברו הוות; ומרמות, כל-היום יהגו.
לח,יד ואני כחירש, לא אשמע; וכאילם, לא יפתח-פיו.
לח,טו ואהי--כאיש, אשר לא-שומע; ואין בפיו, תוכחות.
לח,טז כי-לך יהוה הוחלתי; אתה תענה, אדוניי אלוהיי.
לח,יז כי-אמרתי, פן-ישמחו-לי; במוט רגלי, עליי הגדילו.
לח,יח כי-אני, לצלע נכון; ומכאובי נגדי תמיד.
לח,יט כי-עווני אגיד; אדאג, מחטאתי.
לח,כ ואויביי, חיים עצמו; ורבו שונאיי שקר.
לח,כא ומשלמי רעה, תחת טובה-- ישטנוני, תחת רודפי-טוב.
לח,כב אל-תעזבני יהוה: אלוהיי, אל-תרחק ממני.
לח,כג חושה לעזרתי: אדוניי, תשועתי.
לט,א למנצח לידותון, מזמור לדויד.
לט,ב אמרתי-- אשמרה דרכיי, מחטוא בלשוני:
אשמרה לפי מחסום-- בעוד רשע לנגדי.
לט,ג נאלמתי דומייה, החשיתי מטוב; וכאבי נעכר.
לט,ד חם-ליבי, בקרבי--בהגיגי תבער-אש; דיברתי, בלשוני.
לט,ה הודיעני יהוה, קיצי--ומידת ימיי מה-היא; אדעה, מה-חדל אני.
לט,ו הנה טפחות, נתת ימיי-- וחלדי כאין נגדך;
אך כל-הבל כל-אדם, ניצב סלה.
לט,ז אך-בצלם, יתהלך-איש-- אך-הבל יהמיון;
יצבור, ולא-יידע מי-אוספם.
לט,ח ועתה מה-קיוויתי אדוניי-- תוחלתי, לך היא.
לט,ט מכל-פשעיי הצילני; חרפת נבל, אל-תשימני.
לט,י נאלמתי, לא אפתח-פי: כי אתה עשית.
לט,יא הסר מעליי נגעך; מתגרת ידך, אני כליתי.
לט,יב בתוכחות על-עוון, ייסרת איש-- ותמס כעש חמודו;
אך הבל כל-אדם סלה.
לט,יג שמעה תפילתי יהוה, ושוועתי האזינה--
אל-דמעתי, אל-תחרש:
כי גר אנוכי עימך; תושב, ככל-אבותיי.
לט,יד השע ממני ואבליגה-- בטרם אלך ואינני.
מ,א למנצח, לדויד מזמור.
מ,ב קווה קיוויתי יהוה; ויט אליי, וישמע שוועתי.
מ,ג ויעלני, מבור שאון-- מטיט היוון:
ויקם על-סלע רגליי; כונן אשוריי.
מ,ד וייתן בפי, שיר חדש-- תהילה לאלוהינו:
יראו רבים וייראו; ויבטחו, ביהוה.
מ,ה אשרי הגבר-- אשר-שם יהוה, מבטחו;
ולא-פנה אל-רהבים, ושטי כזב.
מ,ו רבות עשית, אתה יהוה אלוהיי--
נפלאותיך ומחשבותיך, אלינו:
אין, ערוך אליך--אגידה ואדברה; עצמו, מספר.
מ,ז זבח ומנחה, לא-חפצת-- אוזניים, כרית לי;
עולה וחטאה, לא שאלת.
מ,ח אז אמרתי, הנה-באתי: במגילת-ספר, כתוב עליי.
מ,ט לעשות-רצונך אלוהיי חפצתי; ותורתך, בתוך מעיי.
מ,י בישרתי צדק, בקהל רב-- הנה שפתיי, לא אכלא:
יהוה, אתה ידעת.
מ,יא צדקתך לא-כיסיתי, בתוך ליבי-- אמונתך ותשועתך אמרתי;
לא-כיחדתי חסדך ואמיתך, לקהל רב.
מ,יב אתה יהוה-- לא-תכלא רחמיך ממני;
חסדך ואמיתך, תמיד ייצרוני.
מ,יג כי אפפו-עליי רעות, עד-אין מספר--
השיגוני עוונותיי, ולא-יכולתי לראות;
עצמו משערות ראשי, וליבי עזבני.
מ,יד רצה יהוה, להצילני; יהוה, לעזרתי חושה.
מ,טו יבושו ויחפרו, יחד-- מבקשי נפשי, לספותה:
ייסוגו אחור, וייכלמו-- חפצי, רעתי.
מ,טז ישומו, על-עקב בושתם-- האומרים לי, האח האח.
מ,יז ישישו וישמחו, בך-- כל-מבקשיך:
יאמרו תמיד, יגדל יהוה-- אוהבי, תשועתך.
מ,יח ואני, עני ואביון-- אדוניי יחשוב-לי:
עזרתי ומפלטי אתה: אלוהיי, אל-תאחר.
מא,א למנצח, מזמור לדויד.
מא,ב אשרי, משכיל אל-דל; ביום רעה, ימלטהו יהוה.
מא,ג יהוה, ישמרהו ויחייהו--ואושר בארץ; ואל-תיתנהו, בנפש אויביו.
מא,ד יהוה--יסעדנו, על-ערש דווי; כל-משכבו, הפכת בחולייו.
מא,ה אני-אמרתי, יהוה חונני; רפאה נפשי, כי-חטאתי לך.
מא,ו אויביי--יאמרו רע לי; מתיי ימות, ואבד שמו.
מא,ז ואם-בא לראות, שוא ידבר--ליבו, יקבוץ-אוון לו; ייצא לחוץ ידבר.
מא,ח יחד--עליי יתלחשו, כל-שונאיי; עליי--יחשבו רעה לי.
מא,ט דבר-בלייעל, יצוק בו; ואשר שכב, לא-יוסיף לקום.
מא,י גם-איש שלומי, אשר-בטחתי בו-- אוכל לחמי;
הגדיל עליי עקב.
מא,יא ואתה יהוה, חונני והקימני; ואשלמה להם.
מא,יב בזאת ידעתי, כי-חפצת בי: כי לא-יריע אויבי עליי.
מא,יג ואני--בתומי, תמכת בי; ותציבני לפניך לעולם.
מא,יד ברוך יהוה, אלוהי ישראל--מהעולם, ועד העולם: אמן ואמן.
מב,א למנצח, משכיל לבני-קורח.
מב,ב כאייל, תערוג על-אפיקי-מים-- כן נפשי תערוג אליך אלוהים.
מב,ג צמאה נפשי, לאלוהים-- לאל חי:
מתיי אבוא; ואיראה, פני אלוהים.
מב,ד הייתה-לי דמעתי לחם, יומם ולילה;
באמור אליי כל-היום, איה אלוהיך.
מב,ה אלה אזכרה, ואשפכה עליי נפשי--
כי אעבור בסך, אדדם עד-בית אלוהים:
בקול-רינה ותודה; המון חוגג.
מב,ו מה-תשתוחחי, נפשי-- ותהמי עליי:
הוחילי לאלוהים, כי-עוד אודנו-- ישועות פניו.
מב,ז אלוהיי-- עליי, נפשי תשתוחח:
על-כן--אזכורך, מארץ ירדן; וחרמונים, מהר מצער.
מב,ח תהום-אל-תהום קורא, לקול צינוריך;
כל-משבריך וגליך, עליי עברו.
מב,ט יומם, יצווה יהוה חסדו, ובלילה, שירו עימי--
תפילה, לאל חיי.
מב,י אומרה, לאל סלעי-- למה שכחתני:
למה-קודר אלך-- בלחץ אויב.
מב,יא ברצח, בעצמותיי-- חירפוני צורריי;
באומרם אליי כל-היום, איה אלוהיך.
מב,יב מה-תשתוחחי, נפשי-- ומה-תהמי עליי:
הוחילי לאלוהים, כי-עוד אודנו-- ישועות פניי, ואלוהיי.
מג,א שופטני אלוהים, וריבה ריבי-- מגוי לא-חסיד;
מאיש מרמה ועוולה תפלטני.
מג,ב כי-אתה, אלוהי מעוזי-- למה זנחתני:
למה-קודר אתהלך, בלחץ אויב.
מג,ג שלח-אורך ואמיתך, המה ינחוני;
יביאוני אל-הר-קודשך, ואל-משכנותיך.
מג,ד ואבואה, אל-מזבח אלוהים-- אל-אל, שמחת גילי:
ואודך בכינור-- אלוהים אלוהיי.
מג,ה מה-תשתוחחי, נפשי-- ומה-תהמי עליי:
הוחילי לאלוהים, כי-עוד אודנו-- ישועות פניי, ואלוהיי.
מד,א למנצח לבני-קורח משכיל.
מד,ב אלוהים, באוזנינו שמענו-- אבותינו סיפרו-לנו:
פועל פעלת בימיהם, בימי קדם.
מד,ג אתה, ידך גויים הורשת-- ותיטעם;
תרע לאומים, ותשלחם.
מד,ד כי לא בחרבם, ירשו ארץ, וזרועם, לא-הושיעה-למו:
כי-ימינך וזרועך, ואור פניך-- כי רציתם.
מד,ה אתה-הוא מלכי אלוהים; צווה, ישועות יעקוב.
מד,ו בך, צרינו ננגח; בשמך, נבוס קמינו.
מד,ז כי לא בקשתי אבטח; וחרבי, לא תושיעני.
מד,ח כי הושעתנו, מצרינו; ומשנאינו הבישות.
מד,ט באלוהים, היללנו כל-היום; ושמך, לעולם נודה סלה.
מד,י אף-זנחת, ותכלימנו; ולא-תצא, בצבאותינו.
מד,יא תשיבנו אחור, מני-צר; ומשנאינו, שסו למו.
מד,יב תיתננו, כצאן מאכל; ובגויים, זיריתנו.
מד,יג תמכור-עמך בלא-הון; ולא-ריבית, במחיריהם.
מד,יד תשימנו חרפה, לשכנינו; לעג וקלס, לסביבותינו.
מד,טו תשימנו משל, בגויים; מנוד-ראש, בלאומים.
מד,טז כל-היום, כלימתי נגדי; ובושת פניי כיסתני.
מד,יז מקול, מחרף ומגדף; מפני אויב, ומתנקם.
מד,יח כל-זאת באתנו, ולא שכחנוך; ולא-שיקרנו, בבריתך.
מד,יט לא-נסוג אחור ליבנו; ותט אשורינו, מני אורחך.
מד,כ כי דיכיתנו, במקום תנים; ותכס עלינו בצלמוות.
מד,כא אם-שכחנו, שם אלוהינו; ונפרוש כפינו, לאל זר.
מד,כב הלוא אלוהים, יחקור-זאת: כי-הוא יודע, תעלומות לב.
מד,כג כי-עליך, הורגנו כל-היום; נחשבנו, כצאן טבחה.
מד,כד עורה, למה תישן אדוניי; הקיצה, אל-תזנח לנצח.
מד,כה למה-פניך תסתיר; תשכח עוניינו ולחצנו.
מד,כו כי שחה לעפר נפשנו; דבקה לארץ בטננו.
מד,כז קומה, עזרתה לנו; ופדנו, למען חסדך.
מה,א למנצח על-שושנים, לבני-קורח; משכיל, שיר ידידות.
מה,ב רחש ליבי, דבר טוב-- אומר אני, מעשיי למלך;
לשוני, עט סופר מהיר.
מה,ג יופיפית, מבני אדם-- הוצק חן, בשפתותיך;
על-כן בירכך אלוהים לעולם.
מה,ד חגור-חרבך על-ירך גיבור-- הודך, והדרך.
מה,ה והדרך, צלח רכב-- על-דבר-אמת, וענווה-צדק;
ותורך נוראות ימינך.
מה,ו חיציך, שנונים: עמים, תחתיך ייפלו; בלב, אויבי המלך.
מה,ז כיסאך אלוהים, עולם ועד; שבט מישור, שבט מלכותך.
מה,ח אהבת צדק, ותשנא-רשע:
על-כן משחך אלוהים אלוהיך, שמן ששון-- מחברך.
מה,ט מור-ואהלות קציעות, כל-בגדותיך; מן-היכלי שן, מני שימחוך.
מה,י בנות מלכים, בייקרותיך; ניצבה שגל לימינך, בכתם אופיר.
מה,יא שמעי-בת וראי, והטי אוזנך; ושכחי עמך, ובית אביך.
מה,יב ויתאו המלך יופייך: כי-הוא אדונייך, והשתחווי-לו.
מה,יג ובת-צור: במנחה, פנייך יחלו--עשירי עם.
מה,יד כל-כבודה בת-מלך פנימה; ממשבצות זהב לבושה.
מה,טו לרקמות, תובל למלך: בתולות אחריה, ריעותיה--מובאות לך.
מה,טז תובלנה, בשמחות וגיל; תבואינה, בהיכל מלך.
מה,יז תחת אבותיך, יהיו בניך; תשיתמו לשרים, בכל-הארץ.
מה,יח אזכירה שמך, בכל-דור ודור; על-כן עמים יהודוך, לעולם ועד.
מו,א למנצח לבני-קורח-- על-עלמות שיר.
מו,ב אלוהים לנו, מחסה ועוז; עזרה בצרות, נמצא מאוד.
מו,ג על-כן לא-נירא, בהמיר ארץ; ובמוט הרים, בלב ימים.
מו,ד יהמו יחמרו מימיו; ירעשו הרים בגאוותו סלה.
מו,ה נהר--פלגיו, ישמחו עיר-אלוהים; קדוש, משכני עליון.
מו,ו אלוהים בקרבה, בל-תימוט; יעזרהא אלוהים, לפנות בוקר.
מו,ז המו גויים, מטו ממלכות; נתן בקולו, תמוג ארץ.
מו,ח יהוה צבאות עימנו; משגב-לנו אלוהי יעקוב סלה.
מו,ט לכו-חזו, מפעלות יהוה-- אשר-שם שמות בארץ.
מו,י משבית מלחמות, עד-קצה הארץ:
קשת ישבר, וקיצץ חנית; עגלות, ישרוף באש.
מו,יא הרפו ודעו, כי-אנוכי אלוהים; ארום בגויים, ארום בארץ.
מו,יב יהוה צבאות עימנו; משגב-לנו אלוהי יעקוב סלה.
מז,א למנצח לבני-קורח מזמור.
מז,ב כל-העמים, תקעו-כף; הריעו לאלוהים, בקול רינה.
מז,ג כי-יהוה עליון נורא; מלך גדול, על-כל-הארץ.
מז,ד ידבר עמים תחתינו; ולאומים, תחת רגלינו.
מז,ה יבחר-לנו את-נחלתנו; את גאון יעקוב אשר-אהב סלה.
מז,ו עלה אלוהים, בתרועה; יהוה, בקול שופר.
מז,ז זמרו אלוהים זמרו; זמרו למלכנו זמרו.
מז,ח כי מלך כל-הארץ אלוהים-- זמרו משכיל.
מז,ט מלך אלוהים, על-גויים; אלוהים, ישב על-כיסא קודשו.
מז,י נדיבי עמים, נאספו-- עם, אלוהי אברהם:
כי לאלוהים, מגיני-ארץ-- מאוד נעלה.
מח,א שיר מזמור, לבני-קורח.
מח,ב גדול יהוה ומהולל מאוד-- בעיר אלוהינו, הר-קודשו.
מח,ג יפה נוף, משוש כל-הארץ:
הר-ציון, ירכתי צפון; קרית, מלך רב.
מח,ד אלוהים בארמנותיה, נודע למשגב.
מח,ה כי-הנה המלכים, נועדו; עברו יחדיו.
מח,ו המה ראו, כן תמהו; נבהלו נחפזו.
מח,ז רעדה, אחוזתם שם; חיל, כיולדה.
מח,ח ברוח קדים-- תשבר, אונייות תרשיש.
מח,ט כאשר שמענו, כן ראינו--
בעיר-יהוה צבאות, בעיר אלוהינו:
אלוהים יכוננהא עד-עולם סלה.
מח,י דימינו אלוהים חסדך-- בקרב, היכלך.
מח,יא כשמך אלוהים-- כן תהילתך, על-קצווי-ארץ;
צדק, מלאה ימינך.
מח,יב ישמח, הר ציון--תגלנה, בנות יהודה: למען, משפטיך.
מח,יג סובו ציון, והקיפוה; ספרו, מגדליה.
מח,יד שיתו ליבכם, לחילה--פסגו ארמנותיה: למען תספרו, לדור אחרון.
מח,טו כי זה, אלוהים אלוהינו--עולם ועד; הוא ינהגנו על-מות.
מט,א למנצח לבני-קורח מזמור.
מט,ב שמעו-זאת, כל-העמים; האזינו, כל-יושבי חלד.
מט,ג גם-בני אדם, גם-בני-איש-- יחד, עשיר ואביון.
מט,ד פי, ידבר חכמות; והגות ליבי תבונות.
מט,ה אטה למשל אוזני; אפתח בכינור, חידתי.
מט,ו למה אירא, בימי רע-- עוון עקביי יסובני.
מט,ז הבוטחים על-חילם; וברוב עושרם יתהללו.
מט,ח אח--לא פדה יפדה איש; לא-ייתן לאלוהים כופרו.
מט,ט וייקר, פדיון נפשם; וחדל לעולם.
מט,י ויחי-עוד לנצח; לא יראה השחת.
מט,יא כי יראה, חכמים ימותו-- יחד כסיל ובער יאבדו;
ועזבו לאחרים חילם.
מט,יב קרבם בתימו, לעולם-- משכנותם, לדור ודור;
קראו בשמותם, עלי אדמות.
מט,יג ואדם ביקר, בל-ילין; נמשל כבהמות נדמו.
מט,יד זה דרכם, כסל למו; ואחריהם, בפיהם ירצו סלה.
מט,טו כצאן, לשאול שתו-- מוות ירעם:
וירדו בם ישרים, לבוקר--וצורם, לבלות שאול; מזבול לו.
מט,טז אך-אלוהים--יפדה נפשי, מיד-שאול: כי ייקחני סלה.
מט,יז אל-תירא, כי-יעשיר איש: כי-ירבה, כבוד ביתו.
מט,יח כי לא במותו, ייקח הכול; לא-יירד אחריו כבודו.
מט,יט כי-נפשו, בחייו יברך; ויודוך, כי-תיטיב לך.
מט,כ תבוא, עד-דור אבותיו; עד-נצח, לא יראו-אור.
מט,כא אדם ביקר, ולא יבין; נמשל כבהמות נדמו.
נ,א מזמור, לאסף:
אל, אלוהים יהוה-- דיבר ויקרא-ארץ;
ממזרח-שמש, עד-מבואו.
נ,ב מציון מכלל-יופי-- אלוהים הופיע.
נ,ג יבוא אלוהינו, ואל-יחרש:
אש-לפניו תאכל; וסביביו, נשערה מאוד.
נ,ד יקרא אל-השמיים מעל; ואל-הארץ, לדין עמו.
נ,ה אספו-לי חסידיי-- כורתי בריתי עלי-זבח.
נ,ו ויגידו שמיים צדקו: כי-אלוהים, שופט הוא סלה.
נ,ז שמעה עמי, ואדברה-- ישראל, ואעידה בך:
אלוהים אלוהיך אנוכי.
נ,ח לא על-זבחיך, אוכיחך; ועולותיך לנגדי תמיד.
נ,ט לא-אקח מביתך פר; ממכלאותיך, עתודים.
נ,י כי-לי כל-חיתו-יער; בהמות, בהררי-אלף.
נ,יא ידעתי, כל-עוף הרים; וזיז שדיי, עימדי.
נ,יב אם-ארעב, לא-אומר לך: כי-לי תבל, ומלואה.
נ,יג האוכל, בשר אבירים; ודם עתודים אשתה.
נ,יד זבח לאלוהים תודה; ושלם לעליון נדריך.
נ,טו וקראני, ביום צרה; אחלצך, ותכבדני.
נ,טז ולרשע, אמר אלוהים, מה-לך, לספר חוקיי; ותישא בריתי עלי-פיך.
נ,יז ואתה, שנאת מוסר; ותשלך דבריי אחריך.
נ,יח אם-ראית גנב, ותירץ עימו; ועם מנאפים חלקך.
נ,יט פיך, שלחת ברעה; ולשונך, תצמיד מרמה.
נ,כ תשב, באחיך תדבר; בבן-אימך, תיתן-דופי.
נ,כא אלה עשית, והחרשתי-- דימית, היות-אהיה כמוך;
אוכיחך ואערכה לעיניך.
נ,כב בינו-נא זאת, שוכחי אלוה: פן-אטרוף, ואין מציל.
נ,כג זובח תודה, יכבדנני: ושם דרך--אראנו, בישע אלוהים.
נא,א למנצח, מזמור לדויד.
נא,ב בבוא-אליו, נתן הנביא-- כאשר-בא, אל-בת-שבע.
נא,ג חונני אלוהים כחסדך; כרוב רחמיך, מחה פשעיי.
נא,ד הרב, כבסני מעווני; ומחטאתי טהרני.
נא,ה כי-פשעיי, אני אדע; וחטאתי נגדי תמיד.
נא,ו לך לבדך, חטאתי, והרע בעיניך, עשיתי:
למען, תצדק בדוברך-- תזכה בשופטך.
נא,ז הן-בעוון חוללתי; ובחטא, יחמתני אימי.
נא,ח הן-אמת, חפצת בטוחות; ובסתום, חכמה תודיעני.
נא,ט תחטאני באיזוב ואטהר; תכבסני, ומשלג אלבין.
נא,י תשמיעני, ששון ושמחה; תגלנה, עצמות דיכית.
נא,יא הסתר פניך, מחטאיי; וכל-עוונותיי מחה.
נא,יב לב טהור, ברא-לי אלוהים; ורוח נכון, חדש בקרבי.
נא,יג אל-תשליכני מלפניך; ורוח קודשך, אל-תיקח ממני.
נא,יד השיבה לי, ששון ישעך; ורוח נדיבה תסמכני.
נא,טו אלמדה פושעים דרכיך; וחטאים, אליך ישובו.
נא,טז הצילני מדמים, אלוהים-- אלוהי תשועתי:
תרנן לשוני, צדקתך.
נא,יז אדוניי, שפתיי תפתח; ופי, יגיד תהילתך.
נא,יח כי, לא-תחפוץ זבח ואתנה; עולה, לא תרצה.
נא,יט זבחי אלוהים, רוח נשברה:
לב-נשבר ונדכה-- אלוהים, לא תבזה.
נא,כ היטיבה ברצונך, את-ציון; תבנה, חומות ירושלים.
נא,כא אז תחפוץ זבחי-צדק, עולה וכליל;
אז יעלו על-מזבחך פרים.
נב,א למנצח, משכיל לדויד.
נב,ב בבוא, דואג האדומי-- ויגד לשאול:
ויאמר לו-- בא דויד, אל-בית אחימלך.
נב,ג מה-תתהלל ברעה, הגיבור; חסד אל, כל-היום.
נב,ד הוות, תחשוב לשונך; כתער מלוטש, עושה רמייה.
נב,ה אהבת רע מטוב; שקר, מדבר צדק סלה.
נב,ו אהבת כל-דברי-בלע; לשון מרמה.
נב,ז גם-אל, ייתוצך לנצח:
יחתך וייסחך מאוהל; ושירשך מארץ חיים סלה.
נב,ח ויראו צדיקים וייראו; ועליו ישחקו.
נב,ט הנה הגבר-- לא ישים אלוהים, מעוזו:
ויבטח, ברוב עושרו; יעוז, בהוותו.
נב,י ואני, כזית רענן-- בבית אלוהים;
בטחתי בחסד-אלוהים, עולם ועד.
נב,יא אודך לעולם, כי עשית; ואקווה שמך כי-טוב, נגד חסידיך.
נג,א למנצח על-מחלת, משכיל לדויד.
נג,ב אמר נבל בליבו, אין אלוהים;
השחיתו, והתעיבו עוול-- אין עושה-טוב.
נג,ג אלוהים-- משמיים, השקיף על-בני-אדם:
לראות, היש משכיל-- דורש, את-אלוהים.
נג,ד כולו סג, יחדיו נאלחו: אין עושה-טוב; אין, גם-אחד.
נג,ה הלוא ידעו, פועלי-אוון: אוכלי עמי, אכלו לחם; אלוהים, לא קראו.
נג,ו שם, פחדו פחד-- לא-היה-פחד:
כי-אלוהים--פיזר, עצמות חונך; הבישות, כי-אלוהים מאסם.
נג,ז מי ייתן מציון, ישועות ישראל:
בשוב אלוהים, שבות עמו; יגל יעקוב, ישמח ישראל.
נד,א למנצח בנגינות, משכיל לדויד.
נד,ב בבוא הזיפים, ויאמרו לשאול: הלוא דויד, מסתתר עימנו.
נד,ג אלוהים, בשמך הושיעני; ובגבורתך תדינני.
נד,ד אלוהים, שמע תפילתי; האזינה, לאמרי-פי.
נד,ה כי זרים, קמו עליי-- ועריצים, ביקשו נפשי;
לא שמו אלוהים לנגדם סלה.
נד,ו הנה אלוהים, עוזר לי; אדוניי, בסומכי נפשי.
נד,ז ישיב הרע, לשורריי; באמיתך, הצמיתם.
נד,ח בנדבה אזבחה-לך; אודה שמך יהוה כי-טוב.
נד,ט כי מכל-צרה, הצילני; ובאויביי, ראתה עיני.
נה,א למנצח בנגינות, משכיל לדויד.
נה,ב האזינה אלוהים, תפילתי; ואל-תתעלם, מתחינתי.
נה,ג הקשיבה לי וענני; אריד בשיחי ואהימה.
נה,ד מקול אויב--מפני, עקת רשע: כי-ימיטו עליי אוון, ובאף ישטמוני.
נה,ה ליבי, יחיל בקרבי; ואימות מוות, נפלו עליי.
נה,ו יראה ורעד, יבוא בי; ותכסני, פלצות.
נה,ז ואומר--מי-ייתן-לי אבר, כיונה: אעופה ואשכונה.
נה,ח הנה, ארחיק נדוד; אלין במדבר סלה.
נה,ט אחישה מפלט לי-- מרוח סועה מסער.
נה,י בלע אדוניי, פלג לשונם: כי-ראיתי חמס וריב בעיר.
נה,יא יומם ולילה--יסובבוה על-חומותיה; ואוון ועמל בקרבה.
נה,יב הוות בקרבה; ולא-ימיש מרחובה, תוך ומרמה.
נה,יג כי לא-אויב יחרפני, ואשא:
לא-משנאי, עליי הגדיל; ואיסתר ממנו.
נה,יד ואתה אנוש כערכי; אלופי, ומיודעי.
נה,טו אשר יחדיו, נמתיק סוד; בבית אלוהים, נהלך ברגש.
נה,טז ישיא מוות, עלימו--יירדו שאול חיים: כי-רעות במגורם בקרבם.
נה,יז אני, אל-אלוהים אקרא; ויהוה, יושיעני.
נה,יח ערב ובוקר וצוהריים, אשיחה ואהמה; וישמע קולי.
נה,יט פדה בשלום נפשי, מקרב-לי: כי-ברבים, היו עימדי.
נה,כ ישמע אל, ויענם-- ויושב קדם, סלה:
אשר אין חליפות למו; ולא יראו אלוהים.
נה,כא שלח ידיו, בשלומיו; חילל בריתו.
נה,כב חלקו, מחמאות פיו-- וקרב-ליבו:
רכו דבריו משמן; והמה פתיחות.
נה,כג השלך על-יהוה, יהבך-- והוא יכלכלך:
לא-ייתן לעולם מוט-- לצדיק.
נה,כד ואתה אלוהים, תורידם לבאר שחת--
אנשי דמים ומרמה, לא-יחצו ימיהם;
ואני, אבטח-בך.
נו,א למנצח, על-יונת אלם רחוקים-- לדויד מכתם:
באחוז אותו פלשתים בגת.
נו,ב חונני אלוהים, כי-שאפני אנוש; כל-היום, לוחם ילחצני.
נו,ג שאפו שורריי, כל-היום: כי-רבים לוחמים לי מרום.
נו,ד יום אירא-- אני, אליך אבטח.
נו,ה באלוהים, אהלל דברו:
באלוהים בטחתי, לא אירא; מה-יעשה בשר לי.
נו,ו כל-היום, דבריי יעצבו; עליי כל-מחשבותם לרע.
נו,ז יגורו, יצפונו--המה, עקביי ישמורו: כאשר, קיוו נפשי.
נו,ח על-אוון פלט-למו; באף, עמים הורד אלוהים.
נו,ט נודי, ספרת-אתה: שימה דמעתי בנאדך; הלוא, בספרתך.
נו,י אז ישובו אויביי אחור, ביום אקרא; זה-ידעתי, כי-אלוהים לי.
נו,יא באלוהים, אהלל דבר; ביהוה, אהלל דבר.
נו,יב באלוהים בטחתי, לא אירא; מה-יעשה אדם לי.
נו,יג עליי אלוהים נדריך; אשלם תודות לך.
נו,יד כי הצלת נפשי, ממוות-- הלוא רגליי, מדחי:
להתהלך, לפני אלוהים-- באור, החיים.
נז,א למנצח אל-תשחת, לדויד מכתם-- בבורחו מפני-שאול, במערה.
נז,ב חונני אלוהים, חונני-- כי בך, חסיה נפשי:
ובצל-כנפיך אחסה-- עד, יעבור הוות.
נז,ג אקרא, לאלוהים עליון; לאל, גומר עליי.
נז,ד ישלח משמיים, ויושיעני-- חירף שואפי סלה;
ישלח אלוהים, חסדו ואמיתו.
נז,ה נפשי, בתוך לבאים-- אשכבה לוהטים:
בני-אדם--שיניהם, חנית וחיצים; ולשונם, חרב חדה.
נז,ו רומה על-השמיים אלוהים; על כל-הארץ כבודך.
נז,ז רשת, הכינו לפעמיי-- כפף נפשי:
כרו לפניי שיחה; נפלו בתוכה סלה.
נז,ח נכון ליבי אלוהים, נכון ליבי; אשירה, ואזמרה.
נז,ט עורה כבודי--עורה, הנבל וכינור; אעירה שחר.
נז,י אודך בעמים אדוניי; אזמרך, בלאומים.
נז,יא כי-גדול עד-שמיים חסדך; ועד-שחקים אמיתך.
נז,יב רומה על-שמיים אלוהים; על כל-הארץ כבודך.
נח,א למנצח אל-תשחת, לדויד מכתם.
נח,ב האומנם--אלם צדק, תדברון; מישרים תשפטו, בני אדם.
נח,ג אף-בלב, עולות תפעלון: בארץ--חמס ידיכם, תפלסון.
נח,ד זורו רשעים מרחם; תעו מבטן, דוברי כזב.
נח,ה חמת-למו, כדמות חמת-נחש; כמו-פתן חירש, יאטם אוזנו.
נח,ו אשר לא-ישמע, לקול מלחשים; חובר חברים מחוכם.
נח,ז אלוהים--הרוס שינימו בפימו; מלתעות כפירים, נתוץ יהוה.
נח,ח יימאסו כמו-מים, יתהלכו-למו;
ידרוך חיציו, כמו יתמוללו.
נח,ט כמו שבלול, תמס יהלוך; נפל אשת, בל-חזו שמש.
נח,י בטרם, יבינו סירותיכם אטד; כמו-חי כמו-חרון, ישערנו.
נח,יא ישמח צדיק, כי-חזה נקם; פעמיו ירחץ, בדם הרשע.
נח,יב ויאמר אדם, אך-פרי לצדיק; אך יש-אלוהים, שופטים בארץ.
נט,א למנצח אל-תשחת, לדויד מכתם: בשלוח שאול;
וישמרו את-הבית, להמיתו.
נט,ב הצילני מאויביי אלוהיי; ממתקוממיי תשגבני.
נט,ג הצילני, מפועלי אוון; ומאנשי דמים, הושיעני.
נט,ד כי הנה ארבו, לנפשי-- יגורו עליי עזים;
לא-פשעי ולא-חטאתי יהוה.
נט,ה בלי-עוון, ירוצון וייכוננו; עורה לקראתי וראה.
נט,ו ואתה יהוה-אלוהים צבאות, אלוהי ישראל-- הקיצה, לפקוד כל-הגויים;
אל-תחון כל-בוגדי אוון סלה.
נט,ז ישובו לערב, יהמו ככלב; ויסובבו עיר.
נט,ח הנה, יביעון בפיהם--חרבות, בשפתותיהם: כי-מי שומע.
נט,ט ואתה יהוה, תשחק-למו; תלעג, לכל-גויים.
נט,י עוזו, אליך אשמורה: כי-אלוהים, משגבי.
נט,יא אלוהי חסדי יקדמני; אלוהים, יראני בשורריי.
נט,יב אל-תהרגם, פן ישכחו עמי--הניעמו בחילך, והורידמו: מגיננו אדוניי.
נט,יג חטאת-פימו, דבר-שפתימו:
ויילכדו בגאונם; ומאלה ומכחש יספרו.
נט,יד כלה בחמה, כלה ואינמו:
ויידעו--כי-אלוהים, מושל ביעקוב; לאפסי הארץ סלה.
נט,טו וישובו לערב, יהמו ככלב; ויסובבו עיר.
נט,טז המה, יניעון לאכול-- אם-לא ישבעו, וילינו.
נט,יז ואני, אשיר עוזך-- וארנן לבוקר, חסדך:
כי-היית משגב לי; ומנוס, ביום צר-לי.
נט,יח עוזי, אליך אזמרה: כי-אלוהים משגבי, אלוהי חסדי.
ס,א למנצח, על-שושן עדות; מכתם לדויד ללמד.
ס,ב בהצותו, את ארם נהריים-- ואת-ארם צובה:
וישב יואב, ויך את-אדום בגיא-מלח-- שנים עשר אלף.
ס,ג אלוהים, זנחתנו פרצתנו; אנפת, תשובב לנו.
ס,ד הרעשת ארץ פצמתה; רפה שבריה כי-מטה.
ס,ה הראית עמך קשה; השקיתנו, יין תרעלה.
ס,ו נתת ליראיך נס, להתנוסס-- מפני, קושט סלה.
ס,ז למען, ייחלצון ידידיך; הושיעה ימינך וענני.
ס,ח אלוהים, דיבר בקודשו--אעלוזה: אחלקה שכם; ועמק סוכות אמדד.
ס,ט לי גלעד, ולי מנשה, ואפריים, מעוז ראשי; יהודה, מחוקקי.
ס,י מואב, סיר רחצי--על-אדום, אשליך נעלי; עליי, פלשת התרועעי.
ס,יא מי יובילני, עיר מצור; מי נחני עד-אדום.
ס,יב הלוא-אתה אלוהים זנחתנו; ולא-תצא אלוהים, בצבאותינו.
ס,יג הבה-לנו עזרת מצר; ושוא, תשועת אדם.
ס,יד באלוהים נעשה-חיל; והוא, יבוס צרינו.
סא,א למנצח על-נגינת לדויד.
סא,ב שמעה אלוהים, רינתי; הקשיבה, תפילתי.
סא,ג מקצה הארץ, אליך אקרא-- בעטוף ליבי;
בצור-ירום ממני תנחני.
סא,ד כי-היית מחסה לי; מגדל-עוז, מפני אויב.
סא,ה אגורה באוהלך, עולמים; אחסה בסתר כנפיך סלה.
סא,ו כי-אתה אלוהים, שמעת לנדריי; נתת ירושת, יראי שמך.
סא,ז ימים על-ימי-מלך תוסיף; שנותיו, כמו-דור ודור.
סא,ח יישב עולם, לפני אלוהים; חסד ואמת, מן ינצרוהו.
סא,ט כן אזמרה שמך לעד-- לשלמי נדריי, יום יום.
סב,א למנצח על-ידותון-- מזמור לדויד.
סב,ב אך אל-אלוהים, דומייה נפשי; ממנו, ישועתי.
סב,ג אך-הוא צורי, וישועתי; משגבי, לא-אמוט רבה.
סב,ד עד-אנה, תהותתו על-איש-- תרצחו כולכם:
כקיר נטוי; גדר, הדחויה.
סב,ה אך משאתו, יעצו להדיח-- ירצו כזב:
בפיו יברכו; ובקרבם, יקללו-סלה.
סב,ו אך לאלוהים, דומי נפשי: כי-ממנו, תקוותי.
סב,ז אך-הוא צורי, וישועתי; משגבי, לא אמוט.
סב,ח על-אלוהים, ישעי וכבודי; צור-עוזי מחסי, באלוהים.
סב,ט בטחו בו בכל-עת, עם-- שפכו-לפניו לבבכם;
אלוהים מחסה-לנו סלה.
סב,י אך, הבל בני-אדם-- כזב בני-איש:
במאזניים לעלות; המה, מהבל יחד.
סב,יא אל-תבטחו בעושק, ובגזל אל-תהבלו:
חיל כי-ינוב-- אל-תשיתו לב.
סב,יב אחת, דיבר אלוהים--שתיים-זו שמעתי: כי עוז, לאלוהים.
סב,יג ולך-אדוניי חסד: כי-אתה תשלם לאיש כמעשהו.
סג,א מזמור לדויד; בהיותו, במדבר יהודה.
סג,ב אלוהים, אלי אתה-- אשחרך:
צמאה לך, נפשי-- כמה לך בשרי;
בארץ-צייה ועייף בלי-מים.
סג,ג כן, בקודש חזיתיך-- לראות עוזך, וכבודך.
סג,ד כי-טוב חסדך, מחיים; שפתיי ישבחונך.
סג,ה כן אברכך בחיי; בשמך, אשא כפיי.
סג,ו כמו חלב ודשן, תשבע נפשי; ושפתי רננות, יהלל-פי.
סג,ז אם-זכרתיך על-יצועיי-- באשמורות, אהגה-בך.
סג,ח כי-היית עזרתה לי; ובצל כנפיך ארנן.
סג,ט דבקה נפשי אחריך; בי, תמכה ימינך.
סג,י והמה--לשואה, יבקשו נפשי; יבואו, בתחתייות הארץ.
סג,יא יגירוהו, על-ידי-חרב; מנת שועלים יהיו.
סג,יב והמלך, ישמח באלוהים:
יתהלל, כל-הנשבע בו: כי ייסכר, פי דוברי-שקר.
סד,א למנצח, מזמור לדויד.
סד,ב שמע-אלוהים קולי בשיחי; מפחד אויב, תיצור חיי.
סד,ג תסתירני, מסוד מרעים; מרגשת, פועלי אוון.
סד,ד אשר שננו כחרב לשונם; דרכו חיצם, דבר מר.
סד,ה לירות במסתרים תם; פתאום יורוהו, ולא ייראו.
סד,ו יחזקו-למו, דבר רע-- יספרו, לטמון מוקשים;
אמרו, מי יראה-למו.
סד,ז יחפשו עולות-- תמנו, חפש מחופש;
וקרב איש, ולב עמוק.
סד,ח ויורם, אלוהים: חץ פתאום--היו, מכותם.
סד,ט ויכשילוהו עלימו לשונם; יתנודדו, כל-רואה בם.
סד,י וייראו, כל-אדם: ויגידו, פועל אלוהים; ומעשהו השכילו.
סד,יא ישמח צדיק ביהוה, וחסה בו; ויתהללו, כל-ישרי-לב.
סה,א למנצח מזמור, לדויד שיר.
סה,ב לך דומייה תהילה אלוהים בציון; ולך, ישולם-נדר.
סה,ג שומע תפילה-- עדיך, כל-בשר יבואו.
סה,ד דברי עוונות, גברו מני; פשעינו, אתה תכפרם.
סה,ה אשרי, תבחר ותקרב-- ישכון חצריך:
נשבעה, בטוב ביתך; קדוש, היכלך.
סה,ו נוראות, בצדק תעננו-- אלוהי ישענו;
מבטח כל-קצווי-ארץ, וים רחוקים.
סה,ז מכין הרים בכוחו; נאזר, בגבורה.
סה,ח משביח, שאון ימים--שאון גליהם; והמון לאומים.
סה,ט וייראו, יושבי קצוות--מאותותיך; מוצאי בוקר וערב תרנין.
סה,י פקדת הארץ ותשוקקהא, רבת תעשרנה-- פלג אלוהים, מלא מים;
תכין דגנם, כי-כן תכינהא.
סה,יא תלמיה רווה, נחת גדודיה; ברביבים תמוגגנה, צמחה תברך.
סה,יב עיטרת, שנת טובתך; ומעגליך, ירעפון דשן.
סה,יג ירעפו, נאות מדבר; וגיל, גבעות תחגורנה.
סה,יד לבשו כרים, הצאן-- ועמקים יעטפו-בר;
יתרועעו, אף-ישירו.
סו,א למנצח, שיר מזמור: הריעו לאלוהים, כל-הארץ.
סו,ב זמרו כבוד-שמו; שימו כבוד, תהילתו.
סו,ג אמרו לאלוהים, מה-נורא מעשיך; ברוב עוזך, יכחשו לך אויביך.
סו,ד כל-הארץ, ישתחוו לך--ויזמרו-לך; יזמרו שמך סלה.
סו,ה לכו וראו, מפעלות אלוהים; נורא עלילה, על-בני אדם.
סו,ו הפך ים, ליבשה--בנהר, יעברו ברגל; שם, נשמחה-בו.
סו,ז מושל בגבורתו, עולם-- עיניו, בגויים תצפינה;
הסוררים, אל-ירומו למו סלה.
סו,ח ברכו עמים אלוהינו; והשמיעו, קול תהילתו.
סו,ט השם נפשנו, בחיים; ולא-נתן למוט רגלנו.
סו,י כי-בחנתנו אלוהים; צרפתנו, כצרוף-כסף.
סו,יא הבאתנו במצודה; שמת מועקה במותנינו.
סו,יב הרכבת אנוש, לראשנו: באנו-באש ובמים; ותוציאנו, לרוויה.
סו,יג אבוא ביתך בעולות; אשלם לך נדריי.
סו,יד אשר-פצו שפתיי; ודיבר-פי, בצר-לי.
סו,טו עולות מיחים אעלה-לך, עם-קטורת אילים;
אעשה בקר עם-עתודים סלה.
סו,טז לכו-שמעו ואספרה, כל-יראי אלוהים: אשר עשה לנפשי.
סו,יז אליו פי-קראתי; ורומם, תחת לשוני.
סו,יח אוון, אם-ראיתי בליבי-- לא ישמע אדוניי.
סו,יט אכן, שמע אלוהים; הקשיב, בקול תפילתי.
סו,כ ברוך אלוהים-- אשר לא-הסיר תפילתי וחסדו, מאיתי.
סז,א למנצח בנגינות, מזמור שיר.
סז,ב אלוהים, יחוננו ויברכנו; יאר פניו איתנו סלה.
סז,ג לדעת בארץ דרכך; בכל-גויים, ישועתך.
סז,ד יודוך עמים אלוהים: יודוך, עמים כולם.
סז,ה ישמחו וירננו, לאומים:
כי-תשפוט עמים מישור; ולאומים, בארץ תנחם סלה.
סז,ו יודוך עמים אלוהים: יודוך, עמים כולם.
סז,ז ארץ, נתנה יבולה; יברכנו, אלוהים אלוהינו.
סז,ח יברכנו אלוהים; וייראו אותו, כל-אפסי-ארץ.
סח,א למנצח לדויד, מזמור שיר.
סח,ב יקום אלוהים, יפוצו אויביו; וינוסו משנאיו, מפניו.
סח,ג כהנדוף עשן, תנדוף:
כהימס דונג, מפני-אש-- יאבדו רשעים, מפני אלוהים.
סח,ד וצדיקים--ישמחו יעלצו, לפני אלוהים; וישישו בשמחה.
סח,ה שירו, לאלוהים-- זמרו שמו:
סולו, לרוכב בערבות--ביה שמו; ועלזו לפניו.
סח,ו אבי יתומים, ודיין אלמנות-- אלוהים, במעון קודשו.
סח,ז אלוהים, מושיב יחידים ביתה-- מוציא אסירים, בכושרות;
אך סוררים, שכנו צחיחה.
סח,ח אלוהים--בצאתך, לפני עמך; בצעדך בישימון סלה.
סח,ט ארץ רעשה, אף-שמיים נטפו-- מפני אלוהים:
זה סיניי-- מפני אלוהים, אלוהי ישראל.
סח,י גשם נדבות, תניף אלוהים; נחלתך ונלאה, אתה כוננתה.
סח,יא חיתך ישבו-בה; תכין בטובתך לעני אלוהים.
סח,יב אדוניי ייתן-אומר; המבשרות, צבא רב.
סח,יג מלכי צבאות, יידודון יידודון; ונוות-בית, תחלק שלל.
סח,יד אם-תשכבון, בין שפתיים:
כנפי יונה, נחפה בכסף; ואברותיה, בירקרק חרוץ.
סח,טו בפרש שדיי מלכים בה-- תשלג בצלמון.
סח,טז הר-אלוהים הר-בשן: הר גבנונים, הר-בשן.
סח,יז למה, תרצדון-- הרים גבנונים:
ההר--חמד אלוהים לשבתו; אף-יהוה, ישכון לנצח.
סח,יח רכב אלוהים, ריבותיים אלפי שנאן; אדוניי בם, סיניי בקודש.
סח,יט עלית למרום, שבית שבי-- לקחת מתנות, באדם;
ואף סוררים, לשכון יה אלוהים.
סח,כ ברוך אדוניי, יום יום: יעמוס-לנו--האל ישועתנו סלה.
סח,כא האל לנו, אל למושעות: וליהוה אדוניי--למוות, תוצאות.
סח,כב אך-אלוהים--ימחץ, ראש אויביו: קודקוד שיער--מתהלך, באשמיו.
סח,כג אמר אדוניי, מבשן אשיב; אשיב, ממצולות ים.
סח,כד למען, תמחץ רגלך--בדם: לשון כלביך--מאויבים מינהו.
סח,כה ראו הליכותיך אלוהים; הליכות אלי מלכי בקודש.
סח,כו קידמו שרים, אחר נוגנים; בתוך עלמות, תופפות.
סח,כז במקהלות, ברכו אלוהים; אדוניי, ממקור ישראל.
סח,כח שם בנימין, צעיר רודם--שרי יהודה, רגמתם; שרי זבולון, שרי נפתלי.
סח,כט ציווה אלוהיך, עוזך: עוזה אלוהים--זו, פעלת לנו.
סח,ל מהיכלך, על-ירושלים-- לך יובילו מלכים שי.
סח,לא גער חית קנה, עדת אבירים בעגלי עמים-- מתרפס ברצי-כסף;
ביזר עמים, קרבות יחפצו.
סח,לב יאתיו חשמנים, מני מצריים; כוש תריץ ידיו, לאלוהים.
סח,לג ממלכות הארץ, שירו לאלוהים; זמרו אדוניי סלה.
סח,לד לרוכב, בשמי שמי-קדם-- הן ייתן בקולו, קול עוז.
סח,לה תנו עוז, לאלוהים: על-ישראל גאוותו; ועוזו, בשחקים.
סח,לו נורא אלוהים, ממקדשיך:
אל ישראל-- הוא נותן עוז ותעצומות לעם;
ברוך אלוהים.
סט,א למנצח על-שושנים לדויד.
סט,ב הושיעני אלוהים-- כי באו מים עד-נפש.
סט,ג טבעתי, ביוון מצולה-- ואין מועמד;
באתי במעמקי-מים, ושיבולת שטפתני.
סט,ד יגעתי בקוראי, ניחר גרוני: כלו עיניי--מייחל, לאלוהיי.
סט,ה רבו, משערות ראשי-- שונאיי חינם:
עצמו מצמיתיי, אויביי שקר-- אשר לא-גזלתי, אז אשיב.
סט,ו אלוהים--אתה ידעת, לאיוולתי; ואשמותיי, ממך לא-נכחדו.
סט,ז אל-יבושו בי, קוויך-- אדוניי יהוה, צבאות:
אל-ייכלמו בי מבקשיך-- אלוהי, ישראל.
סט,ח כי-עליך, נשאתי חרפה; כיסתה כלימה פניי.
סט,ט מוזר, הייתי לאחיי; ונוכרי, לבני אימי.
סט,י כי-קנאת ביתך אכלתני; וחרפות חורפיך, נפלו עליי.
סט,יא ואבכה בצום נפשי; ותהי לחרפות לי.
סט,יב ואתנה לבושי שק; ואהי להם למשל.
סט,יג ישיחו בי, יושבי שער; ונגינות, שותי שיכר.
סט,יד ואני תפילתי-לך יהוה, עת רצון-- אלוהים ברוב-חסדך;
ענני, באמת ישעך.
סט,טו הצילני מטיט, ואל-אטבעה; אינצלה משונאיי, וממעמקי מים.
סט,טז אל-תשטפני, שיבולת מים-- ואל-תבלעני מצולה;
ואל-תאטר-עליי באר פיה.
סט,יז ענני יהוה, כי-טוב חסדך; כרוב רחמיך, פנה אליי.
סט,יח ואל-תסתר פניך, מעבדך: כי-צר-לי, מהר ענני.
סט,יט קורבה אל-נפשי גאלה; למען אויביי פדני.
סט,כ אתה ידעת--חרפתי ובושתי, וכלימתי; נגדך, כל-צורריי.
סט,כא חרפה, שברה ליבי-- ואנושה:
ואקווה לנוד ואין; ולמנחמים, ולא מצאתי.
סט,כב וייתנו בברותי ראש; ולצמאי, ישקוני חומץ.
סט,כג יהי-שולחנם לפניהם לפח; ולשלומים למוקש.
סט,כד תחשכנה עיניהם, מראות; ומותניהם, תמיד המעד.
סט,כה שפוך-עליהם זעמך; וחרון אפך, ישיגם.
סט,כו תהי-טירתם נשמה; באוהליהם, אל-יהי יושב.
סט,כז כי-אתה אשר-הכית רדפו; ואל-מכאוב חלליך יספרו.
סט,כח תנה-עוון, על-עוונם; ואל-יבואו, בצדקתך.
סט,כט יימחו, מספר חיים; ועם צדיקים, אל-ייכתבו.
סט,ל ואני, עני וכואב; ישועתך אלוהים תשגבני.
סט,לא אהללה שם-אלוהים בשיר; ואגדלנו בתודה.
סט,לב ותיטב ליהוה, משור פר; מקרין מפריס.
סט,לג ראו ענווים ישמחו; דורשי אלוהים, ויחי לבבכם.
סט,לד כי-שומע אל-אביונים יהוה; ואת-אסיריו, לא בזה.
סט,לה יהללוהו, שמיים וארץ; ימים, וכל-רומש בם.
סט,לו כי אלוהים, יושיע ציון, ויבנה, ערי יהודה; וישבו שם, וירשוה.
סט,לז וזרע עבדיו, ינחלוה; ואוהבי שמו, ישכנו-בה.
ע,א-ב למנצח, לדויד להזכיר. אלוהים להצילני; יהוה, לעזרתי חושה.
ע,ג יבושו ויחפרו, מבקשי נפשי: ייסוגו אחור, וייכלמו; חפצי, רעתי.
ע,ד ישובו, על-עקב בושתם-- האומרים, האח האח.
ע,ה ישישו וישמחו, בך-- כל-מבקשיך:
ויאמרו תמיד, יגדל אלוהים-- אוהבי, ישועתך.
ע,ו ואני, עני ואביון-- אלוהים חושה-לי:
עזרי ומפלטי אתה; יהוה, אל-תאחר.
עא,א בך-יהוה חסיתי; אל-אבושה לעולם.
עא,ב בצדקתך, תצילני ותפלטני; הטה-אליי אוזנך, והושיעני.
עא,ג היה לי, לצור מעון לבוא-- תמיד, ציווית להושיעני:
כי-סלעי ומצודתי אתה.
עא,ד אלוהיי--פלטני, מיד רשע; מכף מעוול וחומץ.
עא,ה כי-אתה תקוותי; אדוניי יהוה, מבטחי מנעוריי.
עא,ו עליך, נסמכתי מבטן--ממעי אימי, אתה גוזי; בך תהילתי תמיד.
עא,ז כמופת, הייתי לרבים; ואתה, מחסי-עוז.
עא,ח יימלא פי, תהילתך; כל-היום, תפארתך.
עא,ט אל-תשליכני, לעת זקנה; ככלות כוחי, אל-תעזבני.
עא,י כי-אמרו אויביי לי; ושומרי נפשי, נועצו יחדיו.
עא,יא לאמור, אלוהים עזבו; רדפו ותפשוהו, כי-אין מציל.
עא,יב אלוהים, אל-תרחק ממני; אלוהיי, לעזרתי חושה.
עא,יג יבושו יכלו, שוטני נפשי: יעטו חרפה, וכלימה--מבקשי, רעתי.
עא,יד ואני, תמיד אייחל; והוספתי, על-כל-תהילתך.
עא,טו פי, יספר צדקתך--כל-היום תשועתך: כי לא ידעתי ספורות.
עא,טז אבוא--בגבורות, אדוניי יהוה; אזכיר צדקתך לבדך.
עא,יז אלוהים, לימדתני מנעוריי; ועד-הנה, אגיד נפלאותיך.
עא,יח וגם עד-זקנה, ושיבה-- אלוהים אל-תעזבני:
עד-אגיד זרועך לדור; לכל-יבוא, גבורתך.
עא,יט וצדקתך אלוהים, עד-מרום:
אשר-עשית גדולות; אלוהים, מי כמוך.
עא,כ אשר הראיתני, צרות רבות-- ורעות:
תשוב תחייני; ומתהומות הארץ, תשוב תעלני.
עא,כא תרב גדולתי; ותיסוב תנחמני.
עא,כב גם-אני, אודך בכלי-נבל-- אמיתך אלוהיי:
אזמרה לך בכינור-- קדוש, ישראל.
עא,כג תרננה שפתיי, כי אזמרה-לך; ונפשי, אשר פדית.
עא,כד גם-לשוני-- כל-היום, תהגה צדקתך:
כי-בושו כי-חפרו, מבקשי רעתי.
עב,א לשלמה: אלוהים--משפטיך, למלך תן; וצדקתך לבן-מלך.
עב,ב ידין עמך בצדק; וענייך במשפט.
עב,ג ישאו הרים שלום לעם; וגבעות, בצדקה.
עב,ד ישפוט, עניי-עם--יושיע, לבני אביון; וידכא עושק.
עב,ה ייראוך עם-שמש; ולפני ירח, דור דורים.
עב,ו יירד, כמטר על-גז; כרביבים, זרזיף ארץ.
עב,ז יפרח-בימיו צדיק; ורוב שלום, עד-בלי ירח.
עב,ח ויירד, מים עד-ים; ומנהר, עד-אפסי-ארץ.
עב,ט לפניו, יכרעו ציים; ואויביו, עפר ילחכו.
עב,י מלכי תרשיש ואיים, מנחה ישיבו;
מלכי שבא וסבא, אשכר יקריבו.
עב,יא וישתחוו-לו כל-מלכים; כל-גויים יעבדוהו.
עב,יב כי-יציל, אביון משווע; ועני, ואין-עוזר לו.
עב,יג יחוס, על-דל ואביון; ונפשות אביונים יושיע.
עב,יד מתוך ומחמס, יגאל נפשם; וייקר דמם בעיניו.
עב,טו ויחי-- וייתן-לו, מזהב שבא:
ויתפלל בעדו תמיד; כל-היום, יברכנהו.
עב,טז יהי פיסת-בר, בארץ-- בראש הרים:
ירעש כלבנון פרייו; ויציצו מעיר, כעשב הארץ.
עב,יז יהי שמו, לעולם-- לפני-שמש, יינון שמו:
ויתברכו בו; כל-גויים יאשרוהו.
עב,יח ברוך, יהוה אלוהים--אלוהי ישראל: עושה נפלאות לבדו.
עב,יט וברוך, שם כבודו-- לעולם:
ויימלא כבודו, את-כול הארץ-- אמן ואמן.
עב,כ כולו תפילות-- דויד, בן-ישי.
עג,א מזמור, לאסף:
אך טוב, לישראל אלוהים-- לברי לבב.
עג,ב ואני--כמעט, נטיו רגליי; כאין, שופכו אשוריי.
עג,ג כי-קינאתי, בהוללים; שלום רשעים אראה.
עג,ד כי אין חרצובות למותם; ובריא אולם.
עג,ה בעמל אנוש אינמו; ועם-אדם, לא ינוגעו.
עג,ו לכן, ענקתמו גאווה; יעטוף-שית, חמס למו.
עג,ז יצא, מחלב עינמו; עברו, משכייות לבב.
עג,ח ימיקו, וידברו ברע עושק; ממרום ידברו.
עג,ט שתו בשמיים פיהם; ולשונם, תיהלך בארץ.
עג,י לכן, ישוב עמו הלום; ומי מלא, יימצו למו.
עג,יא ואמרו, איכה ידע-אל; ויש דעה בעליון.
עג,יב הנה-אלה רשעים; ושלווי עולם, השגו-חיל.
עג,יג אך-ריק, זיכיתי לבבי; וארחץ בניקיון כפיי.
עג,יד ואהי נגוע, כל-היום; ותוכחתי, לבקרים.
עג,טו אם-אמרתי, אספרה כמו; הנה דור בניך בגדתי.
עג,טז ואחשבה, לדעת זאת; עמל הוא בעיניי.
עג,יז עד-אבוא, אל-מקדשי-אל; אבינה, לאחריתם.
עג,יח אך בחלקות, תשית למו; הפלתם, למשואות.
עג,יט איך היו לשמה כרגע; ספו תמו, מן-בלהות.
עג,כ כחלום מהקיץ-- אדוניי, בעיר צלמם תבזה.
עג,כא כי, יתחמץ לבבי; וכליותיי, אשתונן.
עג,כב ואני-בער, ולא אדע; בהמות, הייתי עימך.
עג,כג ואני תמיד עימך; אחזת, ביד-ימיני.
עג,כד בעצתך תנחני; ואחר, כבוד תיקחני.
עג,כה מי-לי בשמיים; ועימך, לא-חפצתי בארץ.
עג,כו כלה שארי, ולבבי: צור-לבבי וחלקי--אלוהים לעולם.
עג,כז כי-הנה רחקיך יאבדו; הצמת, כל-זונה ממך.
עג,כח ואני, קרבת אלוהים-- לי-טוב:
שתי, באדוניי יהוה מחסי; לספר, כל-מלאכותיך.
עד,א משכיל, לאסף:
למה אלוהים, זנחת לנצח; יעשן אפך, בצאן מרעיתך.
עד,ב זכור עדתך, קנית קדם-- גאלת, שבט נחלתך;
הר-ציון, זה שכנת בו.
עד,ג הרימה פעמיך, למשואות נצח; כל-הרע אויב בקודש.
עד,ד שאגו צורריך, בקרב מועדך; שמו אותותם אותות.
עד,ה ייוודע, כמביא למעלה; בסבוך-עץ, קרדומות.
עד,ו ועתה, פיתוחיה יחד-- בכשיל וכילפות, יהלומון.
עד,ז שלחו באש, מקדשך; לארץ, חיללו משכן-שמך.
עד,ח אמרו בליבם, נינם יחד; שרפו כל-מועדי-אל בארץ.
עד,ט אותותינו, לא ראינו: אין-עוד נביא; ולא-איתנו, יודע עד-מה.
עד,י עד-מתיי אלוהים, יחרף צר; ינאץ אויב שמך לנצח.
עד,יא למה תשיב ידך, וימינך; מקרב חיקך כלה.
עד,יב ואלוהים, מלכי מקדם; פועל ישועות, בקרב הארץ.
עד,יג אתה פוררת בעוזך ים; שיברת ראשי תנינים, על-המים.
עד,יד אתה ריצצת, ראשי לוויתן; תיתננו מאכל, לעם לציים.
עד,טו אתה בקעת, מעיין ונחל; אתה הובשת, נהרות איתן.
עד,טז לך יום, אף-לך לילה; אתה הכינות, מאור ושמש.
עד,יז אתה הצבת, כל-גבולות ארץ; קיץ וחורף, אתה יצרתם.
עד,יח זכור-זאת--אויב, חירף יהוה; ועם נבל, ניאצו שמך.
עד,יט אל-תיתן לחית, נפש תורך; חית ענייך, אל-תשכח לנצח.
עד,כ הבט לברית: כי מלאו מחשכי-ארץ, נאות חמס.
עד,כא אל-ישוב דך נכלם; עני ואביון, יהללו שמך.
עד,כב קומה אלוהים, ריבה ריבך; זכור חרפתך מני-נבל, כל-היום.
עד,כג אל-תשכח, קול צורריך; שאון קמיך, עולה תמיד.
עה,א למנצח אל-תשחת; מזמור לאסף שיר.
עה,ב הודינו לך, אלוהים--הודינו, וקרוב שמך; סיפרו, נפלאותיך.
עה,ג כי, אקח מועד; אני, מישרים אשפוט.
עה,ד נמוגים, ארץ וכל-יושביה; אנוכי תיכנתי עמודיה סלה.
עה,ה אמרתי להוללים, אל-תהולו; ולרשעים, אל-תרימו קרן.
עה,ו אל-תרימו למרום קרנכם; תדברו בצוואר עתק.
עה,ז כי לא ממוצא, וממערב; ולא, ממדבר הרים.
עה,ח כי-אלוהים שופט; זה ישפיל, וזה ירים.
עה,ט כי כוס ביד-יהוה, ויין חמר מלא מסך-- ויגר מזה:
אך-שמריה, ימצו ישתו; כול, רשעי-ארץ.
עה,י ואני, אגיד לעולם; אזמרה, לאלוהי יעקוב.
עה,יא וכל-קרני רשעים אגדע; תרוממנה, קרנות צדיק.
עו,א למנצח בנגינות; מזמור לאסף שיר.
עו,ב נודע ביהודה אלוהים; בישראל, גדול שמו.
עו,ג ויהי בשלם סוכו; ומעונתו בציון.
עו,ד שמה, שיבר רשפי-קשת; מגן וחרב ומלחמה סלה.
עו,ה נאור, אתה אדיר-- מהררי-טרף.
עו,ו אשתוללו, אבירי לב-- נמו שנתם;
ולא-מצאו כל-אנשי-חיל ידיהם.
עו,ז מגערתך, אלוהי יעקוב; נרדם, ורכב וסוס.
עו,ח אתה, נורא אתה--ומי-יעמוד לפניך; מאז אפך.
עו,ט משמיים, השמעת דין; ארץ יראה ושקטה.
עו,י בקום-למשפט אלוהים-- להושיע כל-ענווי-ארץ סלה.
עו,יא כי-חמת אדם תודך; שארית חמות תחגור.
עו,יב נדרו ושלמו, ליהוה אלוהיכם: כל-סביביו--יובילו שי, למורא.
עו,יג יבצור, רוח נגידים; נורא, למלכי-ארץ.
עז,א למנצח על-ידותון; לאסף מזמור.
עז,ב קולי אל-אלוהים ואצעקה; קולי אל-אלוהים, והאזין אליי.
עז,ג ביום צרתי, אדוניי דרשתי:
ידי, לילה ניגרה--ולא תפוג; מאנה הינחם נפשי.
עז,ד אזכרה אלוהים ואהמיה; אשיחה, ותתעטף רוחי סלה.
עז,ה אחזת, שמורות עיניי; נפעמתי, ולא אדבר.
עז,ו חישבתי ימים מקדם-- שנות, עולמים.
עז,ז אזכרה נגינתי, בלילה: עם-לבבי אשיחה; ויחפש רוחי.
עז,ח הלעולמים, יזנח אדוניי; ולא-יוסיף לרצות עוד.
עז,ט האפס לנצח חסדו; גמר אומר, לדור ודור.
עז,י השכח חנות אל; אם-קפץ באף, רחמיו סלה.
עז,יא ואומר, חלותי היא-- שנות, ימין עליון.
עז,יב אזכור מעללי-יה: כי-אזכרה מקדם פלאך.
עז,יג והגיתי בכל-פועלך; ובעלילותיך אשיחה.
עז,יד אלוהים, בקודש דרכך; מי-אל גדול, כאלוהים.
עז,טו אתה האל, עושה פלא; הודעת בעמים עוזך.
עז,טז גאלת בזרוע עמך; בני-יעקוב ויוסף סלה.
עז,יז ראוך מים, אלוהים--ראוך מים יחילו; אף, ירגזו תהומות.
עז,יח זורמו מים, עבות--קול, נתנו שחקים; אף-חצציך, יתהלכו.
עז,יט קול רעמך, בגלגל--האירו ברקים תבל; רגזה ותרעש הארץ.
עז,כ בים דרכך--ושבילך, במים רבים; ועיקבותיך, לא נודעו.
עז,כא נחית כצאן עמך-- ביד-משה ואהרון.
עח,א משכיל, לאסף:
האזינה עמי, תורתי; הטו אוזנכם, לאמרי-פי.
עח,ב אפתחה במשל פי; אביעה חידות, מני-קדם.
עח,ג אשר שמענו, ונדעם; ואבותינו, סיפרו-לנו.
עח,ד לא נכחד, מבניהם-- לדור אחרון, מספרים תהילות יהוה;
ועזוזו ונפלאותיו, אשר עשה.
עח,ה ויקם עדות, ביעקוב, ותורה, שם בישראל:
אשר ציווה, את-אבותינו-- להודיעם, לבניהם.
עח,ו למען יידעו, דור אחרון--בנים ייוולדו; יקומו, ויספרו לבניהם.
עח,ז וישימו באלוהים, כסלם: ולא ישכחו, מעללי-אל; ומצוותיו ינצורו.
עח,ח ולא יהיו, כאבותם-- דור, סורר ומורה:
דור, לא-הכין ליבו; ולא-נאמנה את-אל רוחו.
עח,ט בני-אפריים, נושקי רומי-קשת; הפכו, ביום קרב.
עח,י לא שמרו, ברית אלוהים; ובתורתו, מיאנו ללכת.
עח,יא וישכחו עלילותיו; ונפלאותיו, אשר הראם.
עח,יב נגד אבותם, עשה פלא; בארץ מצריים שדה-צוען.
עח,יג בקע ים, ויעבירם; ויצב-מים כמו-נד.
עח,יד וינחם בענן יומם; וכל-הלילה, באור אש.
עח,טו יבקע צורים, במדבר; וישק, כתהומות רבה.
עח,טז ויוציא נוזלים מסלע; ויורד כנהרות מים.
עח,יז ויוסיפו עוד, לחטוא-לו-- למרות עליון, בצייה.
עח,יח וינסו-אל בלבבם-- לשאול-אוכל לנפשם.
עח,יט וידברו, באלוהים: אמרו, היוכל אל--לערוך שולחן, במדבר.
עח,כ הן הכה-צור, ויזובו מים-- ונחלים ישטופו:
הגם-לחם, יוכל תת; אם-יכין שאר לעמו.
עח,כא לכן, שמע יהוה-- ויתעבר:
ואש, נישקה ביעקוב; וגם-אף, עלה בישראל.
עח,כב כי לא האמינו, באלוהים; ולא בטחו, בישועתו.
עח,כג ויצו שחקים ממעל; ודלתי שמיים פתח.
עח,כד וימטר עליהם מן לאכול; ודגן-שמיים, נתן למו.
עח,כה לחם אבירים, אכל איש; צידה שלח להם לשובע.
עח,כו יסע קדים, בשמיים; וינהג בעוזו תימן.
עח,כז וימטר עליהם כעפר שאר; וכחול ימים, עוף כנף.
עח,כח ויפל, בקרב מחנהו; סביב, למשכנותיו.
עח,כט ויאכלו וישבעו מאוד; ותאוותם, יביא להם.
עח,ל לא-זרו מתאוותם; עוד, אוכלם בפיהם.
עח,לא ואף אלוהים, עלה בהם, ויהרוג, במשמניהם;
ובחורי ישראל הכריע.
עח,לב בכל-זאת חטאו-עוד; ולא-האמינו, בנפלאותיו.
עח,לג ויכל-בהבל ימיהם; ושנותם, בבהלה.
עח,לד אם-הרגם ודרשוהו; ושבו, ושיחרו-אל.
עח,לה ויזכרו, כי-אלוהים צורם; ואל עליון, גואלם.
עח,לו ויפתוהו בפיהם; ובלשונם, יכזבו-לו.
עח,לז וליבם, לא-נכון עימו; ולא נאמנו, בבריתו.
עח,לח והוא רחום, יכפר עוון-- ולא-ישחית:
והרבה, להשיב אפו; ולא-יעיר, כל-חמתו.
עח,לט ויזכור, כי-בשר המה; רוח הולך, ולא ישוב.
עח,מ כמה, ימרוהו במדבר; יעציבוהו, בישימון.
עח,מא וישובו וינסו אל; וקדוש ישראל התוו.
עח,מב לא-זכרו את-ידו; יום, אשר-פדם מני-צר.
עח,מג אשר-שם במצריים, אותותיו; ומופתיו, בשדה-צוען.
עח,מד ויהפוך לדם, יאוריהם; ונוזליהם, בל-ישתיון.
עח,מה ישלח בהם ערוב, ויאכלם; וצפרדע, ותשחיתם.
עח,מו וייתן לחסיל יבולם; ויגיעם, לארבה.
עח,מז יהרוג בברד גפנם; ושקמותם, בחנמל.
עח,מח ויסגר לברד בעירם; ומקניהם, לרשפים.
עח,מט ישלח-בם, חרון אפו--עברה וזעם וצרה; משלחת, מלאכי רעים.
עח,נ יפלס נתיב, לאפו: לא-חשך ממוות נפשם; וחיתם, לדבר הסגיר.
עח,נא ויך כל-בכור במצריים; ראשית אונים, באוהלי-חם.
עח,נב ויסע כצאן עמו; וינהגם כעדר, במדבר.
עח,נג וינחם לבטח, ולא פחדו; ואת-אויביהם, כיסה הים.
עח,נד ויביאם, אל-גבול קודשו; הר-זה, קנתה ימינו.
עח,נה ויגרש מפניהם, גויים-- ויפילם, בחבל נחלה;
וישכן באוהליהם, שבטי ישראל.
עח,נו וינסו וימרו, את-אלוהים עליון; ועדותיו, לא שמרו.
עח,נז וייסוגו ויבגדו, כאבותם; נהפכו, כקשת רמייה.
עח,נח ויכעיסוהו בבמותם; ובפסיליהם, יקניאוהו.
עח,נט שמע אלוהים, ויתעבר; וימאס מאוד, בישראל.
עח,ס וייטוש, משכן שילה; אוהל, שיכן באדם.
עח,סא וייתן לשבי עוזו; ותפארתו ביד-צר.
עח,סב ויסגר לחרב עמו; ובנחלתו, התעבר.
עח,סג בחוריו אכלה-אש; ובתולותיו, לא הוללו.
עח,סד כוהניו, בחרב נפלו; ואלמנותיו, לא תבכינה.
עח,סה וייקץ כישן אדוניי; כגיבור, מתרונן מיין.
עח,סו ויך-צריו אחור; חרפת עולם, נתן למו.
עח,סז וימאס, באוהל יוסף; ובשבט אפריים, לא בחר.
עח,סח ויבחר, את-שבט יהודה; את-הר ציון, אשר אהב.
עח,סט וייבן כמו-רמים, מקדשו; כארץ, יסדה לעולם.
עח,ע ויבחר, בדויד עבדו; וייקחהו, ממכלאות צאן.
עח,עא מאחר עלות, הביאו: לרעות, ביעקוב עמו; ובישראל, נחלתו.
עח,עב וירעם, כתום לבבו; ובתבונות כפיו ינחם.
עט,א מזמור, לאסף:
אלוהים, באו גויים בנחלתך-- טימאו, את היכל קודשך;
שמו את-ירושלים לעיים.
עט,ב נתנו, את-נבלת עבדיך-- מאכל, לעוף השמיים;
בשר חסידיך, לחיתו-ארץ.
עט,ג שפכו דמם, כמים--סביבות ירושלים; ואין קובר.
עט,ד היינו חרפה, לשכנינו; לעג וקלס, לסביבותינו.
עט,ה עד-מה יהוה, תאנף לנצח; תבער כמו-אש, קנאתך.
עט,ו שפוך חמתך-- אל הגויים, אשר לא-ידעוך:
ועל ממלכות-- אשר בשמך, לא קראו.
עט,ז כי, אכל את-יעקוב; ואת-נווהו השמו.
עט,ח אל-תזכור-לנו, עוונות ראשונים:
מהר, יקדמונו רחמיך-- כי דלונו מאוד.
עט,ט עוזרנו, אלוהי ישענו-- על-דבר כבוד-שמך;
והצילנו וכפר על-חטאותינו, למען שמך.
עט,י למה, יאמרו הגויים-- איה אלוהיהם:
ייוודע בגויים לעינינו; נקמת, דם-עבדיך השפוך.
עט,יא תבוא לפניך, אנקת אסיר: כגודל זרועך--הותר, בני תמותה.
עט,יב והשב לשכנינו שבעתיים, אל-חיקם;
חרפתם אשר חירפוך אדוניי.
עט,יג ואנחנו עמך, וצאן מרעיתך-- נודה לך, לעולם:
לדור ודור-- נספר, תהילתך.
פ,א למנצח אל-שושנים; עדות לאסף מזמור.
פ,ב רועה ישראל, האזינה-- נוהג כצאן יוסף;
יושב הכרובים הופיעה.
פ,ג לפני אפריים, ובנימין ומנשה-- עוררה את-גבורתך;
ולכה לישועתה לנו.
פ,ד אלוהים השיבנו; והאר פניך, וניוושעה.
פ,ה יהוה אלוהים צבאות-- עד-מתיי עשנת, בתפילת עמך.
פ,ו האכלתם, לחם דמעה; ותשקמו, בדמעות שליש.
פ,ז תשימנו מדון, לשכנינו; ואויבינו, ילעגו-למו.
פ,ח אלוהים צבאות השיבנו; והאר פניך, וניוושעה.
פ,ט גפן, ממצריים תסיע; תגרש גויים, ותיטעהא.
פ,י פינית לפניה; ותשרש שורשיה, ותמלא-ארץ.
פ,יא כוסו הרים צילה; וענפיה, ארזי-אל.
פ,יב תשלח קציריה עד-ים; ואל-נהר, יונקותיה.
פ,יג למה, פרצת גדריה; וארוה, כל-עוברי דרך.
פ,יד יכרסמנה חזיר מיער; וזיז שדיי ירענה.
פ,טו אלוהים צבאות, שוב-נא:
הבט משמיים וראה; ופקוד, גפן זאת.
פ,טז וכנה, אשר-נטעה ימינך; ועל-בן, אימצת לך.
פ,יז שרופה באש כסוחה; מגערת פניך יאבדו.
פ,יח תהי-ידך, על-איש ימינך; על-בן-אדם, אימצת לך.
פ,יט ולא-נסוג ממך; תחיינו, ובשמך נקרא.
פ,כ יהוה אלוהים צבאות השיבנו; האר פניך, וניוושעה.
פא,א למנצח על-הגיתית לאסף.
פא,ב הרנינו, לאלוהים עוזנו; הריעו, לאלוהי יעקוב.
פא,ג שאו-זמרה, ותנו-תוף; כינור נעים עם-נבל.
פא,ד תקעו בחודש שופר; בכסה, ליום חגנו.
פא,ה כי חוק לישראל הוא; משפט, לאלוהי יעקוב.
פא,ו עדות, ביהוסף שמו-- בצאתו, על-ארץ מצריים;
שפת לא-ידעתי אשמע.
פא,ז הסירותי מסבל שכמו; כפיו, מדוד תעבורנה.
פא,ח בצרה קראת, ואחלצך:
אענך, בסתר רעם; אבחנך על-מי מריבה סלה.
פא,ט שמע עמי, ואעידה בך; ישראל, אם-תשמע-לי.
פא,י לא-יהיה בך, אל זר; ולא תשתחווה, לאל נכר.
פא,יא אנוכי, יהוה אלוהיך-- המעלך, מארץ מצריים;
הרחב-פיך, ואמלאהו.
פא,יב ולא-שמע עמי לקולי; וישראל, לא-אבה לי.
פא,יג ואשלחהו, בשרירות ליבם; ילכו, במועצותיהם.
פא,יד לו--עמי, שומע לי; ישראל, בדרכיי יהלכו.
פא,טו כמעט, אויביהם אכניע; ועל צריהם, אשיב ידי.
פא,טז משנאי יהוה, יכחשו-לו; ויהי עיתם לעולם.
פא,יז ויאכילהו, מחלב חיטה; ומצור, דבש אשביעך.
פב,א מזמור, לאסף:
אלוהים, ניצב בעדת-אל; בקרב אלוהים ישפוט.
פב,ב עד-מתיי תשפטו-עוול; ופני רשעים, תשאו-סלה.
פב,ג שפטו-דל ויתום; עני ורש הצדיקו.
פב,ד פלטו-דל ואביון; מיד רשעים הצילו.
פב,ה לא ידעו, ולא יבינו-- בחשיכה יתהלכו;
יימוטו, כל-מוסדי ארץ.
פב,ו אני-אמרתי, אלוהים אתם; ובני עליון כולכם.
פב,ז אכן, כאדם תמותון; וכאחד השרים תיפולו.
פב,ח קומה אלוהים, שופטה הארץ: כי-אתה תנחל, בכל-הגויים.
פג,א שיר מזמור לאסף.
פג,ב אלוהים אל-דומי-לך; אל-תחרש ואל-תשקוט אל.
פג,ג כי-הנה אויביך, יהמיון; ומשנאיך, נשאו ראש.
פג,ד על-עמך, יערימו סוד; ויתייעצו, על-צפוניך.
פג,ה אמרו--לכו, ונכחידם מגוי; ולא-ייזכר שם-ישראל עוד.
פג,ו כי נועצו לב יחדיו; עליך, ברית יכרותו.
פג,ז אוהלי אדום, וישמעאלים; מואב והגרים.
פג,ח גבל ועמון, ועמלק; פלשת, עם-יושבי צור.
פג,ט גם-אשור, נלווה עימם; היו זרוע לבני-לוט סלה.
פג,י עשה-להם כמדיין; כסיסרא כיבין, בנחל קישון.
פג,יא נשמדו בעין-דור; היו דומן, לאדמה.
פג,יב שיתמו נדיבימו, כעורב וכזאב; וכזבח וכצלמונע, כל-נסיכימו.
פג,יג אשר אמרו, נירשה לנו-- את, נאות אלוהים.
פג,יד אלוהיי, שיתמו כגלגל; כקש, לפני-רוח.
פג,טו כאש תבער-יער; וכלהבה, תלהט הרים.
פג,טז כן, תרדפם בסערך; ובסופתך תבהלם.
פג,יז מלא פניהם קלון; ויבקשו שמך יהוה.
פג,יח יבושו וייבהלו עדי-עד; ויחפרו ויאבדו.
פג,יט ויידעו-- כי-אתה שמך יהוה לבדך:
עליון, על-כל-הארץ.
פד,א למנצח על-הגיתית; לבני-קורח מזמור.
פד,ב מה-ידידות משכנותיך-- יהוה צבאות.
פד,ג נכספה וגם-כלתה, נפשי-- לחצרות יהוה:
ליבי ובשרי-- ירננו, אל אל-חי.
פד,ד גם-ציפור מצאה בית, ודרור קן לה-- אשר-שתה אפרוחיה:
את-מזבחותיך, יהוה צבאות-- מלכי, ואלוהיי.
פד,ה אשרי, יושבי ביתך-- עוד, יהללוך סלה.
פד,ו אשרי אדם, עוז-לו בך; מסילות, בלבבם.
פד,ז עוברי, בעמק הבכא-- מעיין ישיתוהו;
גם-ברכות, יעטה מורה.
פד,ח ילכו, מחיל אל-חיל; ייראה אל-אלוהים בציון.
פד,ט יהוה אלוהים צבאות, שמעה תפילתי;
האזינה אלוהי יעקוב סלה.
פד,י מגיננו, ראה אלוהים; והבט, פני משיחך.
פד,יא כי טוב-יום בחצריך, מאלף:
בחרתי--הסתופף, בבית אלוהיי; מדור, באוהלי-רשע.
פד,יב כי שמש, ומגן-- יהוה אלוהים:
חן וכבוד, ייתן יהוה;
לא ימנע-טוב, להולכים בתמים.
פד,יג יהוה צבאות-- אשרי אדם, בוטח בך.
פה,א למנצח לבני-קורח מזמור.
פה,ב רצית יהוה ארצך; שבת, שבית יעקוב.
פה,ג נשאת, עוון עמך; כיסית כל-חטאתם סלה.
פה,ד אספת כל-עברתך; השיבות, מחרון אפך.
פה,ה שובנו, אלוהי ישענו; והפר כעסך עימנו.
פה,ו הלעולם תאנף-בנו; תמשוך אפך, לדור ודור.
פה,ז הלוא-אתה, תשוב תחיינו; ועמך, ישמחו-בך.
פה,ח הראנו יהוה חסדך; וישעך, תיתן-לנו.
פה,ט אשמעה-- מה-ידבר, האל יהוה:
כי, ידבר שלום--אל-עמו ואל-חסידיו; ואל-ישובו לכסלה.
פה,י אך קרוב ליראיו ישעו; לשכון כבוד בארצנו.
פה,יא חסד-ואמת נפגשו; צדק ושלום נשקו.
פה,יב אמת, מארץ תצמח; וצדק, משמיים נשקף.
פה,יג גם-יהוה, ייתן הטוב; וארצנו, תיתן יבולה.
פה,יד צדק, לפניו יהלך; וישם לדרך פעמיו.
פו,א תפילה, לדויד:
הטה-יהוה אוזנך ענני-- כי-עני ואביון אני.
פו,ב שומרה נפשי, כי-חסיד אני:
הושע עבדך, אתה אלוהיי-- הבוטח אליך.
פו,ג חונני אדוניי: כי אליך אקרא, כל-היום.
פו,ד שמח, נפש עבדך: כי אליך אדוניי, נפשי אשא.
פו,ה כי-אתה אדוניי, טוב וסלח; ורב-חסד, לכל-קוראיך.
פו,ו האזינה יהוה, תפילתי; והקשיבה, בקול תחנונותיי.
פו,ז ביום צרתי, אקראך: כי תענני.
פו,ח אין-כמוך באלוהים אדוניי; ואין כמעשיך.
פו,ט כל-גויים, אשר עשית--יבואו וישתחוו לפניך אדוניי; ויכבדו לשמך.
פו,י כי-גדול אתה, ועושה נפלאות; אתה אלוהים לבדך.
פו,יא הורני יהוה, דרכך-- אהלך באמיתך;
יחד לבבי, ליראה שמך.
פו,יב אודך, אדוניי אלוהיי--בכל-לבבי; ואכבדה שמך לעולם.
פו,יג כי-חסדך, גדול עליי; והצלת נפשי, משאול תחתייה.
פו,יד אלוהים, זדים קמו-עליי, ועדת עריצים, ביקשו נפשי;
ולא שמוך לנגדם.
פו,טו ואתה אדוניי, אל-רחום וחנון; ארך אפיים, ורב-חסד ואמת.
פו,טז פנה אליי, וחונני: תנה-עוזך לעבדך; והושיעה, לבן-אמתך.
פו,יז עשה-עימי אות, לטובה:
ויראו שונאיי ויבושו-- כי-אתה יהוה, עזרתני וניחמתני.
פז,א לבני-קורח, מזמור שיר: יסודתו, בהררי-קודש.
פז,ב אוהב יהוה, שערי ציון-- מכול, משכנות יעקוב.
פז,ג נכבדות, מדובר בך-- עיר האלוהים סלה.
פז,ד אזכיר, רהב ובבל-- ליודעיי:
הנה פלשת וצור עם-כוש; זה, יולד-שם.
פז,ה ולציון, ייאמר-- איש ואיש, יולד-בה;
והוא יכוננהא עליון.
פז,ו יהוה--יספור, בכתוב עמים: זה יולד-שם סלה.
פז,ז ושרים כחוללים-- כל-מעייניי בך.
פח,א שיר מזמור, לבני-קורח:
למנצח על-מחלת לענות; משכיל, להימן האזרחי.
פח,ב יהוה, אלוהי ישועתי-- יום-צעקתי בלילה נגדך.
פח,ג תבוא לפניך, תפילתי; הטה אוזנך, לרינתי.
פח,ד כי-שבעה ברעות נפשי; וחיי, לשאול הגיעו.
פח,ה נחשבתי, עם-יורדי בור; הייתי, כגבר אין-אייל.
פח,ו במתים, חופשי:
כמו חללים, שוכבי קבר-- אשר לא זכרתם עוד;
והמה, מידך נגזרו.
פח,ז שתני, בבור תחתייות; במחשכים, במצולות.
פח,ח עליי, סמכה חמתך; וכל-משבריך, עינית סלה.
פח,ט הרחקת מיודעיי, ממני: שתני תועבות למו; כלוא, ולא אצא.
פח,י עיני דאבה, מני-עוני:
קראתיך יהוה בכל-יום; שיטחתי אליך כפיי.
פח,יא הלמתים תעשה-פלא: אם-רפאים, יקומו יודוך סלה.
פח,יב היסופר בקבר חסדך; אמונתך, באבדון.
פח,יג הייוודע בחושך פלאך; וצדקתך, בארץ נשייה.
פח,יד ואני, אליך יהוה שיוועתי; ובבוקר, תפילתי תקדמך.
פח,טו למה יהוה, תזנח נפשי; תסתיר פניך ממני.
פח,טז עני אני וגווע מנוער; נשאתי אימיך אפונה.
פח,יז עליי, עברו חרוניך; ביעותיך, צימתותוני.
פח,יח סבוני כמים, כל-היום; הקיפו עליי יחד.
פח,יט הרחקת ממני, אוהב וריע; מיודעיי מחשך.
פט,א משכיל, לאיתן האזרחי.
פט,ב חסדי יהוה, עולם אשירה; לדור ודור, אודיע אמונתך בפי.
פט,ג כי-אמרתי--עולם, חסד ייבנה; שמיים, תכין אמונתך בהם.
פט,ד כרתי ברית, לבחירי; נשבעתי, לדויד עבדי.
פט,ה עד-עולם, אכין זרעך; ובניתי לדור-ודור כיסאך סלה.
פט,ו ויודו שמיים פלאך יהוה; אף-אמונתך, בקהל קדושים.
פט,ז כי מי בשחק, יערוך ליהוה; ידמה ליהוה, בבני אלים.
פט,ח אל נערץ, בסוד-קדושים רבה; ונורא, על-כל-סביביו.
פט,ט יהוה, אלוהי צבאות--מי-כמוך חסין יה; ואמונתך, סביבותיך.
פט,י אתה מושל, בגאות הים; בשוא גליו, אתה תשבחם.
פט,יא אתה דיכית כחלל רהב; בזרוע עוזך, פיזרת אויביך.
פט,יב לך שמיים, אף-לך ארץ; תבל ומלואה, אתה יסדתם.
פט,יג צפון וימין, אתה בראתם; תבור וחרמון, בשמך ירננו.
פט,יד לך זרוע, עם-גבורה; תעוז ידך, תרום ימינך.
פט,טו צדק ומשפט, מכון כיסאך; חסד ואמת, יקדמו פניך.
פט,טז אשרי העם, יודעי תרועה; יהוה, באור-פניך יהלכון.
פט,יז בשמך, יגילון כל-היום; ובצדקתך ירומו.
פט,יח כי-תפארת עוזמו אתה; וברצונך, תרום קרנינו.
פט,יט כי ליהוה, מגיננו; ולקדוש ישראל מלכנו.
פט,כ אז דיברת בחזון, לחסידיך-- ותאמר, שיוויתי עזר על-גיבור;
הרימותי בחור מעם.
פט,כא מצאתי, דויד עבדי; בשמן קודשי משחתיו.
פט,כב אשר ידי, תיכון עימו; אף-זרועי תאמצנו.
פט,כג לא-ישיא אויב בו; ובן-עוולה, לא יעננו.
פט,כד וכתותי מפניו צריו; ומשנאיו אגוף.
פט,כה ואמונתי וחסדי עימו; ובשמי, תרום קרנו.
פט,כו ושמתי בים ידו; ובנהרות ימינו.
פט,כז הוא יקראני, אבי אתה; אלי, וצור ישועתי.
פט,כח אף-אני, בכור אתנהו; עליון, למלכי-ארץ.
פט,כט לעולם, אשמור-לו חסדי; ובריתי, נאמנת לו.
פט,ל ושמתי לעד זרעו; וכיסאו, כימי שמיים.
פט,לא אם-יעזבו בניו, תורתי; ובמשפטיי, לא ילכון.
פט,לב אם-חוקותיי יחללו; ומצוותיי, לא ישמורו.
פט,לג ופקדתי בשבט פשעם; ובנגעים עוונם.
פט,לד וחסדי, לא-אפיר מעימו; ולא-אשקר, באמונתי.
פט,לה לא-אחלל בריתי; ומוצא שפתיי, לא אשנה.
פט,לו אחת, נשבעתי בקודשי: אם-לדויד אכזב.
פט,לז זרעו, לעולם יהיה; וכיסאו כשמש נגדי.
פט,לח כירח, ייכון עולם; ועד בשחק, נאמן סלה.
פט,לט ואתה זנחת, ותמאס; התעברת, עם-משיחך.
פט,מ ניארת, ברית עבדך; חיללת לארץ נזרו.
פט,מא פרצת כל-גדרותיו; שמת מבצריו מחיתה.
פט,מב שסוהו, כל-עוברי דרך; היה חרפה, לשכניו.
פט,מג הרימות, ימין צריו; השמחת, כל-אויביו.
פט,מד אף-תשיב, צור חרבו; ולא הקמותו, במלחמה.
פט,מה השבת מטהרו; וכיסאו, לארץ מיגרת.
פט,מו הקצרת, ימי עלומיו; העטית עליו בושה סלה.
פט,מז עד-מה יהוה, תיסתר לנצח; תבער כמו-אש חמתך.
פט,מח זכור-אני מה-חלד; על-מה-שוא, בראת כל-בני-אדם.
פט,מט מי גבר יחיה, ולא יראה-מוות; ימלט נפשו מיד-שאול סלה.
פט,נ איה, חסדיך הראשונים אדוניי: נשבעת לדויד, באמונתך.
פט,נא זכור אדוניי, חרפת עבדיך; שאתי בחיקי, כל-רבים עמים.
פט,נב אשר חירפו אויביך יהוה: אשר חירפו, עיקבות משיחך.
פט,נג ברוך יהוה לעולם: אמן ואמן.
צ,א תפילה, למשה איש-האלוהים:
אדוניי--מעון אתה, היית לנו; בדור ודור.
צ,ב בטרם, הרים יולדו-- ותחולל ארץ ותבל;
ומעולם עד-עולם, אתה אל.
צ,ג תשב אנוש, עד-דכא; ותאמר, שובו בני-אדם.
צ,ד כי אלף שנים, בעיניך-- כיום אתמול, כי יעבור;
ואשמורה בלילה.
צ,ה זרמתם, שינה יהיו; בבוקר, כחציר יחלוף.
צ,ו בבוקר, יציץ וחלף; לערב, ימולל ויבש.
צ,ז כי-כלינו באפך; ובחמתך נבהלנו.
צ,ח שתה עוונותינו לנגדך; עלומנו, למאור פניך.
צ,ט כי כל-ימינו, פנו בעברתך; כילינו שנינו כמו-הגה.
צ,י ימי-שנותינו בהם שבעים שנה, ואם בגבורות שמונים שנה--
ורוהבם, עמל ואוון:
כי-גז חיש, ונעופה.
צ,יא מי-יודע, עוז אפך; וכיראתך, עברתך.
צ,יב למנות ימינו, כן הודע; ונביא, לבב חכמה.
צ,יג שובה יהוה, עד-מתיי; והינחם, על-עבדיך.
צ,יד שבענו בבוקר חסדך; ונרננה ונשמחה, בכל-ימינו.
צ,טו שמחנו, כימות עיניתנו: שנות, ראינו רעה.
צ,טז ייראה אל-עבדיך פועלך; והדרך, על-בניהם.
צ,יז ויהי, נועם אדוניי אלוהינו-- עלינו:
ומעשה ידינו, כוננה עלינו; ומעשה ידינו, כוננהו.
צא,א יושב, בסתר עליון; בצל שדיי, יתלונן.
צא,ב אומר--ליהוה, מחסי ומצודתי; אלוהיי, אבטח-בו.
צא,ג כי הוא יצילך, מפח יקוש; מדבר הוות.
צא,ד באברתו, יסך לך--ותחת-כנפיו תחסה; צינה וסוחרה אמיתו.
צא,ה לא-תירא, מפחד לילה; מחץ, יעוף יומם.
צא,ו מדבר, באופל יהלוך; מקטב, ישוד צוהריים.
צא,ז ייפול מצידך, אלף--ורבבה מימינך: אליך, לא ייגש.
צא,ח רק, בעיניך תביט; ושילומת רשעים תראה.
צא,ט כי-אתה יהוה מחסי; עליון, שמת מעונך.
צא,י לא-תאונה אליך רעה; ונגע, לא-יקרב באוהלך.
צא,יא כי מלאכיו, יצווה-לך; לשמורך, בכל-דרכיך.
צא,יב על-כפיים יישאונך: פן-תיגוף באבן רגלך.
צא,יג על-שחל ופתן, תדרוך; תרמוס כפיר ותנין.
צא,יד כי בי חשק, ואפלטהו; אשגבהו, כי-ידע שמי.
צא,טו יקראני, ואענהו--עימו-אנוכי בצרה; אחלצהו, ואכבדהו.
צא,טז אורך ימים, אשביעהו; ואראהו, בישועתי.
צב,א מזמור שיר, ליום השבת.
צב,ב טוב, להודות ליהוה; ולזמר לשמך עליון.
צב,ג להגיד בבוקר חסדך; ואמונתך, בלילות.
צב,ד עלי-עשור, ועלי-נבל; עלי היגיון בכינור.
צב,ה כי שימחתני יהוה בפועלך; במעשי ידיך ארנן.
צב,ו מה-גדלו מעשיך יהוה; מאוד, עמקו מחשבותיך.
צב,ז איש-בער, לא יידע; וכסיל, לא-יבין את-זאת.
צב,ח בפרוח רשעים, כמו עשב, ויציצו, כל-פועלי אוון: להישמדם עדי-עד.
צב,ט ואתה מרום-- לעולם יהוה.
צב,י כי הנה אויביך, יהוה-- כי-הנה אויביך יאבדו:
יתפרדו, כל-פועלי אוון.
צב,יא ותרם כראם קרני; בלותי, בשמן רענן.
צב,יב ותבט עיני, בשוריי:
בקמים עליי מרעים-- תשמענה אוזניי.
צב,יג צדיק, כתמר יפרח; כארז בלבנון ישגה.
צב,יד שתולים, בבית יהוה; בחצרות אלוהינו יפריחו.
צב,טו עוד, ינובון בשיבה; דשנים ורעננים יהיו.
צב,טז להגיד, כי-ישר יהוה; צורי, ולא-עוולתה בו.
צג,א יהוה מלך, גאות לבש:
לבש יהוה, עוז התאזר; אף-תיכון תבל, בל-תימוט.
צג,ב נכון כיסאך מאז; מעולם אתה.
צג,ג נשאו נהרות, יהוה--נשאו נהרות קולם; ישאו נהרות דוכיים.
צג,ד מקולות, מים רבים--אדירים משברי-ים; אדיר במרום יהוה.
צג,ה עדותיך, נאמנו מאוד--לביתך נאוה-קודש: יהוה, לאורך ימים.
צד,א אל-נקמות יהוה; אל נקמות הופיע.
צד,ב הינשא, שופט הארץ; השב גמול, על-גאים.
צד,ג עד-מתיי רשעים יהוה: עד-מתיי, רשעים יעלוזו.
צד,ד יביעו ידברו עתק; יתאמרו, כל-פועלי אוון.
צד,ה עמך יהוה ידכאו; ונחלתך יענו.
צד,ו אלמנה וגר יהרוגו; ויתומים ירצחו.
צד,ז ויאמרו, לא יראה-יה; ולא-יבין, אלוהי יעקוב.
צד,ח בינו, בוערים בעם; וכסילים, מתיי תשכילו.
צד,ט הנוטע אוזן, הלוא ישמע; אם-יוצר עין, הלוא יביט.
צד,י היוסר גויים, הלוא יוכיח: המלמד אדם דעת.
צד,יא יהוה--יודע, מחשבות אדם: כי-המה הבל.
צד,יב אשרי, הגבר אשר-תייסרנו יה; ומתורתך תלמדנו.
צד,יג להשקיט לו, מימי רע-- עד ייכרה לרשע שחת.
צד,יד כי, לא-ייטוש יהוה עמו; ונחלתו, לא יעזוב.
צד,טו כי-עד-צדק, ישוב משפט; ואחריו, כל-ישרי-לב.
צד,טז מי-יקום לי, עם-מרעים; מי-יתייצב לי, עם-פועלי אוון.
צד,יז לולי יהוה, עזרתה לי-- כמעט, שכנה דומה נפשי.
צד,יח אם-אמרתי, מטה רגלי; חסדך יהוה, יסעדני.
צד,יט ברוב שרעפיי בקרבי-- תנחומיך, ישעשעו נפשי.
צד,כ היחוברך, כיסא הוות; יוצר עמל עלי-חוק.
צד,כא יגודו, על-נפש צדיק; ודם נקי ירשיעו.
צד,כב ויהי יהוה לי למשגב; ואלוהיי, לצור מחסי.
צד,כג וישב עליהם, את אונם-- וברעתם יצמיתם;
יצמיתם, יהוה אלוהינו.
צה,א לכו, נרננה ליהוה; נריעה, לצור ישענו.
צה,ב נקדמה פניו בתודה; בזמירות, נריע לו.
צה,ג כי אל גדול יהוה; ומלך גדול, על-כל-אלוהים.
צה,ד אשר בידו, מחקרי-ארץ; ותועפות הרים לו.
צה,ה אשר-לו הים, והוא עשהו; ויבשת, ידיו יצרו.
צה,ו בואו, נשתחווה ונכרעה; נברכה, לפני-יהוה עושנו.
צה,ז כי הוא אלוהינו-- ואנחנו עם מרעיתו, וצאן ידו:
היום, אם-בקולו תשמעו.
צה,ח אל-תקשו לבבכם, כמריבה; כיום מסה, במדבר.
צה,ט אשר ניסוני, אבותיכם: בחנוני, גם-ראו פועלי.
צה,י ארבעים שנה, אקוט בדור-- ואומר, עם תועי לבב הם;
והם, לא-ידעו דרכיי.
צה,יא אשר-נשבעתי באפי; אם-יבואון, אל-מנוחתי.
צו,א שירו ליהוה, שיר חדש; שירו ליהוה, כל-הארץ.
צו,ב שירו ליהוה, ברכו שמו; בשרו מיום-ליום, ישועתו.
צו,ג ספרו בגויים כבודו; בכל-העמים, נפלאותיו.
צו,ד כי גדול יהוה ומהולל מאוד; נורא הוא, על-כל-אלוהים.
צו,ה כי, כל-אלוהי העמים אלילים; ויהוה, שמיים עשה.
צו,ו הוד-והדר לפניו; עוז ותפארת, במקדשו.
צו,ז הבו ליהוה, משפחות עמים; הבו ליהוה, כבוד ועוז.
צו,ח הבו ליהוה, כבוד שמו; שאו-מנחה, ובואו לחצרותיו.
צו,ט השתחוו ליהוה, בהדרת-קודש; חילו מפניו, כל-הארץ.
צו,י אמרו בגויים, יהוה מלך-- אף-תיכון תבל, בל-תימוט;
ידין עמים, במישרים.
צו,יא ישמחו השמיים, ותגל הארץ; ירעם הים, ומלואו.
צו,יב יעלוז שדיי, וכל-אשר-בו; אז ירננו, כל-עצי-יער.
צו,יג לפני יהוה, כי בא-- כי בא, לשפוט הארץ:
ישפוט-תבל בצדק; ועמים, באמונתו.
צז,א יהוה מלך, תגל הארץ; ישמחו, איים רבים.
צז,ב ענן וערפל סביביו; צדק ומשפט, מכון כיסאו.
צז,ג אש, לפניו תלך; ותלהט סביב צריו.
צז,ד האירו ברקיו תבל; ראתה ותחל הארץ.
צז,ה הרים--כדונג, נמסו מלפני יהוה: מלפני, אדון כל-הארץ.
צז,ו הגידו השמיים צדקו; וראו כל-העמים כבודו.
צז,ז יבושו, כל-עובדי פסל-- המתהללים באלילים;
השתחוו-לו, כל-אלוהים.
צז,ח שמעה ותשמח, ציון, ותגלנה, בנות יהודה--
למען משפטיך יהוה.
צז,ט כי-אתה יהוה, עליון על-כל-הארץ;
מאוד נעלית, על-כל-אלוהים.
צז,י אוהבי יהוה, שנאו-רע:
שומר, נפשות חסידיו; מיד רשעים, יצילם.
צז,יא אור, זרוע לצדיק; ולישרי-לב שמחה.
צז,יב שמחו צדיקים, ביהוה; והודו, לזכר קודשו.
צח,א מזמור, שירו ליהוה שיר חדש-- כי-נפלאות עשה;
הושיעה-לו ימינו, וזרוע קודשו.
צח,ב הודיע יהוה, ישועתו; לעיני הגויים, גילה צדקתו.
צח,ג זכר חסדו, ואמונתו-- לבית ישראל:
ראו כל-אפסי-ארץ-- את, ישועת אלוהינו.
צח,ד הריעו ליהוה, כל-הארץ; פצחו ורננו וזמרו.
צח,ה זמרו ליהוה בכינור; בכינור, וקול זמרה.
צח,ו בחצוצרות, וקול שופר-- הריעו, לפני המלך יהוה.
צח,ז ירעם הים, ומלואו; תבל, ויושבי בה.
צח,ח נהרות ימחאו-כף; יחד, הרים ירננו.
צח,ט לפני יהוה-- כי בא, לשפוט הארץ:
ישפוט-תבל בצדק; ועמים, במישרים.
צט,א יהוה מלך, ירגזו עמים; יושב כרובים, תנוט הארץ.
צט,ב יהוה, בציון גדול; ורם הוא, על-כל-העמים.
צט,ג יודו שמך, גדול ונורא; קדוש הוא.
צט,ד ועוז מלך, משפט אהב:
אתה, כוננת מישרים; משפט וצדקה, ביעקוב אתה עשית.
צט,ה רוממו, יהוה אלוהינו, והשתחוו, להדום רגליו: קדוש הוא.
צט,ו משה ואהרון, בכוהניו, ושמואל, בקוראי שמו;
קורים אל-יהוה, והוא יענם.
צט,ז בעמוד ענן, ידבר אליהם; שמרו עדותיו, וחוק נתן-למו.
צט,ח יהוה אלוהינו, אתה עניתם:
אל נושא, היית להם; ונוקם, על-עלילותם.
צט,ט רוממו, יהוה אלוהינו, והשתחוו, להר קודשו:
כי-קדוש, יהוה אלוהינו.
ק,א מזמור לתודה: הריעו ליהוה, כל-הארץ.
ק,ב עבדו את-יהוה בשמחה; בואו לפניו, ברננה.
ק,ג דעו-- כי יהוה, הוא אלוהים:
הוא-עשנו, ולו אנחנו-- עמו, וצאן מרעיתו.
ק,ד בואו שעריו, בתודה--חצרותיו בתהילה; הודו-לו, ברכו שמו.
ק,ה כי-טוב יהוה, לעולם חסדו; ועד-דור ודור, אמונתו.
קא,א לדויד, מזמור: חסד-ומשפט אשירה; לך יהוה אזמרה.
קא,ב אשכילה, בדרך תמים-- מתיי, תבוא אליי;
אתהלך בתום-לבבי, בקרב ביתי.
קא,ג לא-אשית, לנגד עיניי-- דבר-בלייעל:
עשה-סטים שנאתי; לא ידבק בי.
קא,ד לבב עיקש, יסור ממני; רע, לא אדע.
קא,ה מלושני בסתר, ריעהו-- אותו אצמית:
גבה-עיניים, ורחב לבב-- אותו, לא אוכל.
קא,ו עיניי, בנאמני-ארץ-- לשבת עימדי:
הולך, בדרך תמים-- הוא, ישרתני.
קא,ז לא-יישב, בקרב ביתי-- עושה רמייה:
דובר שקרים-- לא-ייכון, לנגד עיניי.
קא,ח לבקרים, אצמית כל-רשעי-ארץ;
להכרית מעיר-יהוה, כל-פועלי אוון.
קב,א תפילה, לעני כי-יעטוף-- ולפני יהוה, ישפוך שיחו.
קב,ב יהוה, שמעה תפילתי; ושוועתי, אליך תבוא.
קב,ג אל-תסתר פניך, ממני-- ביום צר-לי:
הטה-אליי אוזנך; ביום אקרא, מהר ענני.
קב,ד כי-כלו בעשן ימיי; ועצמותיי, כמוקד ניחרו.
קב,ה הוכה-כעשב וייבש ליבי: כי-שכחתי, מאכול לחמי.
קב,ו מקול אנחתי-- דבקה עצמי, לבשרי.
קב,ז דמיתי, לקאת מדבר; הייתי, ככוס חורבות.
קב,ח שקדתי ואהיה-- כציפור, בודד על-גג.
קב,ט כל-היום, חירפוני אויביי; מהולליי, בי נשבעו.
קב,י כי-אפר, כלחם אכלתי; ושיקוויי, בבכי מסכתי.
קב,יא מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני, ותשליכני.
קב,יב ימיי, כצל נטוי; ואני, כעשב איבש.
קב,יג ואתה יהוה, לעולם תשב; וזכרך, לדור ודור.
קב,יד אתה תקום, תרחם ציון: כי-עת לחננה, כי-בא מועד.
קב,טו כי-רצו עבדיך, את-אבניה; ואת-עפרה, יחוננו.
קב,טז וייראו גויים, את-שם יהוה; וכל-מלכי הארץ, את-כבודך.
קב,יז כי-בנה יהוה ציון-- נראה, בכבודו.
קב,יח פנה, אל-תפילת הערער; ולא-בזה, את-תפילתם.
קב,יט תיכתב זאת, לדור אחרון; ועם נברא, יהלל-יה.
קב,כ כי-השקיף, ממרום קודשו; יהוה, משמיים אל-ארץ הביט.
קב,כא לשמוע, אנקת אסיר; לפתח, בני תמותה.
קב,כב לספר בציון, שם יהוה; ותהילתו, בירושלים.
קב,כג בהיקבץ עמים יחדיו; וממלכות, לעבוד את-יהוה.
קב,כד עינה בדרך כוחי; קיצר ימיי.
קב,כה אומר--אלי, אל תעלני בחצי ימיי: בדור דורים שנותיך.
קב,כו לפנים, הארץ יסדת; ומעשה ידיך שמיים.
קב,כז המה, יאבדו-- ואתה תעמוד:
וכולם, כבגד יבלו; כלבוש תחליפם ויחלופו.
קב,כח ואתה-הוא; ושנותיך, לא ייתמו.
קב,כט בני-עבדיך ישכונו; וזרעם, לפניך ייכון.
קג,א לדויד: ברכי נפשי, את-יהוה; וכל-קרביי, את-שם קודשו.
קג,ב ברכי נפשי, את-יהוה; ואל-תשכחי, כל-גמוליו.
קג,ג הסולח לכל-עוונכי; הרופא, לכל-תחלואייכי.
קג,ד הגואל משחת חייכי; המעטרכי, חסד ורחמים.
קג,ה המשביע בטוב עדייך; תתחדש כנשר נעורייכי.
קג,ו עושה צדקות יהוה; ומשפטים, לכל-עשוקים.
קג,ז יודיע דרכיו למשה; לבני ישראל, עלילותיו.
קג,ח רחום וחנון יהוה; ארך אפיים ורב-חסד.
קג,ט לא-לנצח יריב; ולא לעולם ייטור.
קג,י לא כחטאינו, עשה לנו; ולא כעוונותינו, גמל עלינו.
קג,יא כי כגבוה שמיים, על-הארץ-- גבר חסדו, על-יראיו.
קג,יב כרחוק מזרח, ממערב-- הרחיק ממנו, את-פשעינו.
קג,יג כרחם אב, על-בנים-- ריחם יהוה, על-יראיו.
קג,יד כי-הוא, ידע יצרנו; זכור, כי-עפר אנחנו.
קג,טו אנוש, כחציר ימיו; כציץ השדה, כן יציץ.
קג,טז כי רוח עברה-בו ואיננו; ולא-יכירנו עוד מקומו.
קג,יז וחסד יהוה, מעולם ועד-עולם-- על-יראיו;
וצדקתו, לבני בנים.
קג,יח לשומרי בריתו; ולזוכרי פיקודיו, לעשותם.
קג,יט יהוה--בשמיים, הכין כיסאו; ומלכותו, בכול משלה.
קג,כ ברכו יהוה, מלאכיו:
גיבורי כוח, עושי דברו; לשמוע, בקול דברו.
קג,כא ברכו יהוה, כל-צבאיו-- משרתיו, עושי רצונו.
קג,כב ברכו יהוה, כל-מעשיו-- בכל-מקומות ממשלתו;
ברכי נפשי, את-יהוה.
קד,א ברכי נפשי, את-יהוה:
יהוה אלוהיי, גדלת מאוד; הוד והדר לבשת.
קד,ב עוטה-אור, כשלמה; נוטה שמיים, כיריעה.
קד,ג המקרה במים, עלייותיו:
השם-עבים רכובו; המהלך, על-כנפי-רוח.
קד,ד עושה מלאכיו רוחות; משרתיו, אש לוהט.
קד,ה יסד-ארץ, על-מכוניה; בל-תימוט, עולם ועד.
קד,ו תהום, כלבוש כיסיתו; על-הרים, יעמדו מים.
קד,ז מן-גערתך ינוסון; מן-קול רעמך, ייחפזון.
קד,ח יעלו הרים, יירדו בקעות-- אל-מקום, זה יסדת להם.
קד,ט גבול-שמת, בל-יעבורון; בל-ישובון, לכסות הארץ.
קד,י המשלח מעיינים, בנחלים; בין הרים, יהלכון.
קד,יא ישקו, כל-חיתו שדיי; ישברו פראים צמאם.
קד,יב עליהם, עוף-השמיים ישכון; מבין עופיים, ייתנו-קול.
קד,יג משקה הרים, מעלייותיו; מפרי מעשיך, תשבע הארץ.
קד,יד מצמיח חציר, לבהמה, ועשב, לעבודת האדם;
להוציא לחם, מן-הארץ.
קד,טו ויין, ישמח לבב-אנוש-- להצהיל פנים משמן;
ולחם, לבב-אנוש יסעד.
קד,טז ישבעו, עצי יהוה-- ארזי לבנון, אשר נטע.
קד,יז אשר-שם, ציפורים יקננו; חסידה, ברושים ביתה.
קד,יח הרים הגבוהים, ליעלים; סלעים, מחסה לשפנים.
קד,יט עשה ירח, למועדים; שמש, ידע מבואו.
קד,כ תשת-חושך, ויהי לילה-- בו-תרמוש, כל-חיתו-יער.
קד,כא הכפירים, שואגים לטרף; ולבקש מאל, אוכלם.
קד,כב תזרח השמש, ייאספון; ואל-מעונותם, ירבצון.
קד,כג ייצא אדם לפועלו; ולעבודתו עדי-ערב.
קד,כד מה-רבו מעשיך, יהוה-- כולם, בחכמה עשית;
מלאה הארץ, קניינך.
קד,כה זה, הים גדול-- ורחב ידיים:
שם-רמש, ואין מספר; חיות קטנות, עם-גדולות.
קד,כו שם, אונייות יהלכון; לוויתן, זה-יצרת לשחק-בו.
קד,כז כולם, אליך ישברון-- לתת אוכלם בעיתו.
קד,כח תיתן להם, ילקוטון; תפתח ידך, ישבעון טוב.
קד,כט תסתיר פניך, ייבהלון:
תוסף רוחם, יגוועון; ואל-עפרם ישובון.
קד,ל תשלח רוחך, ייבראון; ותחדש, פני אדמה.
קד,לא יהי כבוד יהוה לעולם; ישמח יהוה במעשיו.
קד,לב המביט לארץ, ותרעד; ייגע בהרים ויעשנו.
קד,לג אשירה ליהוה בחיי; אזמרה לאלוהיי בעודי.
קד,לד יערב עליו שיחי; אנוכי, אשמח ביהוה.
קד,לה ייתמו חטאים מן-הארץ, ורשעים עוד אינם--
ברכי נפשי, את-יהוה;
הללו-יה.
קה,א הודו ליהוה, קראו בשמו; הודיעו בעמים, עלילותיו.
קה,ב שירו-לו, זמרו-לו; שיחו, בכל-נפלאותיו.
קה,ג התהללו, בשם קודשו; ישמח, לב מבקשי יהוה.
קה,ד דרשו יהוה ועוזו; בקשו פניו תמיד.
קה,ה זכרו--נפלאותיו אשר-עשה; מופתיו, ומשפטי-פיו.
קה,ו זרע, אברהם עבדו: בני יעקוב בחיריו.
קה,ז הוא, יהוה אלוהינו; בכל-הארץ, משפטיו.
קה,ח זכר לעולם בריתו; דבר ציווה, לאלף דור.
קה,ט אשר כרת, את-אברהם; ושבועתו לישחק.
קה,י ויעמידהא ליעקוב לחוק; לישראל, ברית עולם.
קה,יא לאמור--לך, אתן את-ארץ-כנען: חבל, נחלתכם.
קה,יב בהיותם, מתי מספר; כמעט, וגרים בה.
קה,יג ויתהלכו, מגוי אל-גוי; מממלכה, אל-עם אחר.
קה,יד לא-הניח אדם לעושקם; ויוכח עליהם מלכים.
קה,טו אל-תיגעו במשיחיי; ולנביאיי, אל-תרעו.
קה,טז ויקרא רעב, על-הארץ; כל-מטה-לחם שבר.
קה,יז שלח לפניהם איש; לעבד, נמכר יוסף.
קה,יח עינו בכבל רגלו; ברזל, באה נפשו.
קה,יט עד-עת בוא-דברו-- אמרת יהוה צרפתהו.
קה,כ שלח מלך, ויתירהו; מושל עמים, ויפתחהו.
קה,כא שמו אדון לביתו; ומושל, בכל-קניינו.
קה,כב לאסור שריו בנפשו; וזקניו יחכם.
קה,כג ויבוא ישראל מצריים; ויעקוב, גר בארץ-חם.
קה,כד ויפר את-עמו מאוד; ויעצימהו, מצריו.
קה,כה הפך ליבם, לשנוא עמו; להתנכל, בעבדיו.
קה,כו שלח, משה עבדו; אהרון, אשר בחר-בו.
קה,כז שמו-בם, דברי אותותיו; ומופתים, בארץ חם.
קה,כח שלח חושך, ויחשיך; ולא-מרו, את-דברו.
קה,כט הפך את-מימיהם לדם; וימת, את-דגתם.
קה,ל שרץ ארצם צפרדעים; בחדרי, מלכיהם.
קה,לא אמר, ויבוא ערוב; כינים, בכל-גבולם.
קה,לב נתן גשמיהם ברד; אש להבות בארצם.
קה,לג ויך גפנם, ותאנתם; וישבר, עץ גבולם.
קה,לד אמר, ויבוא ארבה; וילק, ואין מספר.
קה,לה ויאכל כל-עשב בארצם; ויאכל, פרי אדמתם.
קה,לו ויך כל-בכור בארצם; ראשית, לכל-אונם.
קה,לז ויוציאם, בכסף וזהב; ואין בשבטיו כושל.
קה,לח שמח מצריים בצאתם: כי-נפל פחדם עליהם.
קה,לט פרש ענן למסך; ואש, להאיר לילה.
קה,מ שאל, ויבא שליו; ולחם שמיים, ישביעם.
קה,מא פתח צור, ויזובו מים; הלכו, בצייות נהר.
קה,מב כי-זכר, את-דבר קודשו; את-אברהם עבדו.
קה,מג ויוציא עמו בששון; ברינה, את-בחיריו.
קה,מד וייתן להם, ארצות גויים; ועמל לאומים יירשו.
קה,מה בעבור, ישמרו חוקיו-- ותורותיו ינצורו;
הללו-יה.
קו,א הללו-יה:
הודו ליהוה כי-טוב-- כי לעולם חסדו.
קו,ב מי--ימלל, גבורות יהוה; ישמיע, כל-תהילתו.
קו,ג אשרי, שומרי משפט; עושה צדקה בכל-עת.
קו,ד זוכרני יהוה, ברצון עמך; פוקדני, בישועתך.
קו,ה לראות, בטובת בחיריך-- לשמוח, בשמחת גוייך;
להתהלל, עם-נחלתך.
קו,ו חטאנו עם-אבותינו; העווינו הרשענו.
קו,ז אבותינו במצריים, לא-השכילו נפלאותיך--
לא זכרו, את-רוב חסדיך;
וימרו על-ים בים-סוף.
קו,ח ויושיעם, למען שמו-- להודיע, את-גבורתו.
קו,ט ויגער בים-סוף, ויחרב; ויוליכם בתהומות, כמדבר.
קו,י ויושיעם, מיד שונא; ויגאלם, מיד אויב.
קו,יא ויכסו-מים צריהם; אחד מהם, לא נותר.
קו,יב ויאמינו בדבריו; ישירו, תהילתו.
קו,יג מיהרו, שכחו מעשיו; לא-חיכו, לעצתו.
קו,יד ויתאוו תאווה, במדבר; וינסו-אל, בישימון.
קו,טו וייתן להם, שאלתם; וישלח רזון בנפשם.
קו,טז ויקנאו למשה, במחנה; לאהרון, קדוש יהוה.
קו,יז תפתח-ארץ, ותבלע דתן; ותכס, על-עדת אבירם.
קו,יח ותבער-אש בעדתם; להבה, תלהט רשעים.
קו,יט יעשו-עגל בחורב; וישתחוו, למסכה.
קו,כ וימירו את-כבודם; בתבנית שור, אוכל עשב.
קו,כא שכחו, אל מושיעם-- עושה גדולות במצריים.
קו,כב נפלאות, בארץ חם; נוראות, על-ים-סוף.
קו,כג ויאמר, להשמידם:
לולי, משה בחירו-- עמד בפרץ לפניו;
להשיב חמתו, מהשחית.
קו,כד וימאסו, בארץ חמדה; לא-האמינו, לדברו.
קו,כה ויירגנו באוהליהם; לא שמעו, בקול יהוה.
קו,כו ויישא ידו להם-- להפיל אותם, במדבר.
קו,כז ולהפיל זרעם, בגויים; ולזרותם, בארצות.
קו,כח וייצמדו, לבעל פעור; ויאכלו, זבחי מתים.
קו,כט ויכעיסו, במעלליהם; ותפרוץ-בם, מגפה.
קו,ל ויעמוד פינחס, ויפלל; ותיעצר, המגפה.
קו,לא ותיחשב לו, לצדקה; לדור ודור, עד-עולם.
קו,לב ויקציפו, על-מי מריבה; ויירע למשה, בעבורם.
קו,לג כי-המרו את-רוחו; ויבטא, בשפתיו.
קו,לד לא-השמידו, את-העמים-- אשר אמר יהוה להם.
קו,לה ויתערבו בגויים; וילמדו, מעשיהם.
קו,לו ויעבדו את-עצביהם; ויהיו להם למוקש.
קו,לז ויזבחו את-בניהם, ואת-בנותיהם-- לשדים.
קו,לח וישפכו דם נקי, דם-בניהם ובנותיהם-- אשר זיבחו, לעצבי כנען;
ותחנף הארץ, בדמים.
קו,לט ויטמאו במעשיהם; ויזנו, במעלליהם.
קו,מ וייחר-אף יהוה בעמו; ויתעב, את-נחלתו.
קו,מא וייתנם ביד-גויים; וימשלו בהם, שונאיהם.
קו,מב וילחצום אויביהם; וייכנעו, תחת ידם.
קו,מג פעמים רבות, יצילם:
והמה, ימרו בעצתם; וימוכו, בעוונם.
קו,מד וירא, בצר להם-- בשומעו, את-רינתם.
קו,מה ויזכור להם בריתו; ויינחם, כרוב חסדיו.
קו,מו וייתן אותם לרחמים-- לפני, כל-שוביהם.
קו,מז הושיענו, יהוה אלוהינו, וקבצנו, מן-הגויים:
להודות, לשם קודשך; להשתבח, בתהילתך.
קו,מח ברוך יהוה אלוהי ישראל, מן-העולם ועד העולם--
ואמר כל-העם אמן:
הללו-יה.
קז,א הדו ליהוה כי-טוב: כי לעולם חסדו.
קז,ב יאמרו, גאולי יהוה-- אשר גאלם, מיד-צר.
קז,ג ומארצות, קיבצם: ממזרח וממערב; מצפון ומים.
קז,ד תעו במדבר, בישימון דרך; עיר מושב, לא מצאו.
קז,ה רעבים גם-צמאים-- נפשם, בהם תתעטף.
קז,ו ויצעקו אל-יהוה, בצר להם; ממצוקותיהם, יצילם.
קז,ז וידריכם, בדרך ישרה-- ללכת, אל-עיר מושב.
קז,ח יודו ליהוה חסדו; ונפלאותיו, לבני אדם.
קז,ט כי-השביע, נפש שוקקה; ונפש רעבה, מילא-טוב.
קז,י יושבי, חושך וצלמוות; אסירי עוני וברזל.
קז,יא כי-המרו אמרי-אל; ועצת עליון נאצו.
קז,יב ויכנע בעמל ליבם; כשלו, ואין עוזר.
קז,יג ויזעקו אל-יהוה, בצר להם; ממצוקותיהם, יושיעם.
קז,יד יוציאם, מחושך וצלמוות; ומוסרותיהם ינתק.
קז,טו יודו ליהוה חסדו; ונפלאותיו, לבני אדם.
קז,טז כי-שיבר, דלתות נחושת; ובריחי ברזל גידע.
קז,יז אווילים, מדרך פשעם; ומעוונותיהם, יתענו.
קז,יח כל-אוכל, תתעב נפשם; ויגיעו, עד-שערי מוות.
קז,יט ויזעקו אל-יהוה, בצר להם; ממצוקותיהם יושיעם.
קז,כ ישלח דברו, וירפאם; וימלט, משחיתותם.
קז,כא יודו ליהוה חסדו; ונפלאותיו, לבני אדם.
קז,כב ויזבחו, זבחי תודה; ויספרו מעשיו ברינה.
קז,כג ] יורדי הים, באונייות; עושי מלאכה, במים רבים.
קז,כד ] המה ראו, מעשי יהוה; ונפלאותיו, במצולה.
קז,כה ] ויאמר--ויעמד, רוח סערה; ותרומם גליו.
קז,כו ] יעלו שמיים, יירדו תהומות; נפשם, ברעה תתמוגג.
קז,כז ] יחוגו וינועו, כשיכור; וכל-חכמתם, תתבלע.
קז,כח ] ויצעקו אל-יהוה, בצר להם; וממצוקותיהם, יוציאם.
קז,כט יקם סערה, לדממה; ויחשו, גליהם.
קז,ל וישמחו כי-ישתוקו; וינחם, אל-מחוז חפצם.
קז,לא יודו ליהוה חסדו; ונפלאותיו, לבני אדם.
קז,לב וירוממוהו, בקהל-עם; ובמושב זקנים יהללוהו.
קז,לג ישם נהרות למדבר; ומוצאי מים, לצימאון.
קז,לד ארץ פרי, למלחה; מרעת, יושבי בה.
קז,לה ישם מדבר, לאגם-מים; וארץ צייה, למוצאי מים.
קז,לו ויושב שם רעבים; ויכוננו, עיר מושב.
קז,לז ויזרעו שדות, וייטעו כרמים; ויעשו, פרי תבואה.
קז,לח ויברכם וירבו מאוד; ובהמתם, לא ימעיט.
קז,לט וימעטו וישוחו-- מעוצר רעה ויגון.
קז,מ ] שופך בוז, על-נדיבים; ויתעם, בתוהו לא-דרך.
קז,מא וישגב אביון מעוני; וישם כצאן, משפחות.
קז,מב יראו ישרים וישמחו; וכל-עוולה, קפצה פיה.
קז,מג מי-חכם וישמור-אלה; ויתבוננו, חסדי יהוה.
קח,א-ב שיר מזמור לדויד. נכון ליבי אלוהים; אשירה ואזמרה, אף-כבודי.
קח,ג עורה, הנבל וכינור; אעירה שחר.
קח,ד אודך בעמים יהוה; ואזמרך, בלאומים.
קח,ה כי-גדול מעל-שמיים חסדך; ועד-שחקים אמיתך.
קח,ו רומה על-שמיים אלוהים; ועל כל-הארץ כבודך.
קח,ז למען, ייחלצון ידידיך; הושיעה ימינך וענני.
קח,ח אלוהים, דיבר בקודשו--אעלוזה: אחלקה שכם; ועמק סוכות אמדד.
קח,ט לי גלעד, לי מנשה, ואפריים, מעוז ראשי; יהודה, מחוקקי.
קח,י מואב, סיר רחצי--על-אדום, אשליך נעלי; עלי-פלשת, אתרועע.
קח,יא מי יובילני, עיר מבצר; מי נחני עד-אדום.
קח,יב הלוא-אלוהים זנחתנו; ולא-תצא אלוהים, בצבאותינו.
קח,יג הבה-לנו עזרת מצר; ושוא, תשועת אדם.
קח,יד באלוהים נעשה-חיל; והוא, יבוס צרינו.
קט,א למנצח, לדויד מזמור:
אלוהי תהילתי, אל-תחרש.
קט,ב כי פי רשע, ופי-מרמה--עליי פתחו; דיברו איתי, לשון שקר.
קט,ג ודברי שנאה סבבוני; ויילחמוני חינם.
קט,ד תחת-אהבתי ישטנוני; ואני תפילה.
קט,ה וישימו עליי רעה, תחת טובה; ושנאה, תחת אהבתי.
קט,ו הפקד עליו רשע; ושטן, יעמוד על-ימינו.
קט,ז בהישפטו, ייצא רשע; ותפילתו, תהיה לחטאה.
קט,ח יהיו-ימיו מעטים; פקודתו, ייקח אחר.
קט,ט יהיו-בניו יתומים; ואשתו, אלמנה.
קט,י ונוע ינועו בניו ושיאלו; ודרשו, מחורבותיהם.
קט,יא ינקש נושה, לכל-אשר-לו; ויבוזו זרים יגיעו.
קט,יב אל-יהי-לו, מושך חסד; ואל-יהי חונן, ליתומיו.
קט,יג יהי-אחריתו להכרית; בדור אחר, יימח שמם.
קט,יד ייזכר, עוון אבותיו--אל-יהוה; וחטאת אימו, אל-תימח.
קט,טו יהיו נגד-יהוה תמיד; ויכרת מארץ זכרם.
קט,טז יען-- אשר לא זכר, עשות חסד:
וירדוף, איש-עני ואביון--ונכאה לבב; למותת.
קט,יז ויאהב קללה, ותבואהו; ולא-חפץ בברכה, ותרחק ממנו.
קט,יח וילבש קללה, כמדו: ותבוא כמים בקרבו; וכשמן, בעצמותיו.
קט,יט תהי-לו, כבגד יעטה; ולמזח, תמיד יחגרהא.
קט,כ זאת פעולת שוטניי, מאת יהוה; והדוברים רע, על-נפשי.
קט,כא ואתה, יהוה אדוניי-- עשה-איתי, למען שמך;
כי-טוב חסדך, הצילני.
קט,כב כי-עני ואביון אנוכי; וליבי, חלל בקרבי.
קט,כג כצל-כנטותו נהלכתי; ננערתי, כארבה.
קט,כד ברכיי, כשלו מצום; ובשרי, כחש משמן.
קט,כה ואני, הייתי חרפה להם; יראוני, יניעון ראשם.
קט,כו עוזרני, יהוה אלוהיי; הושיעני כחסדך.
קט,כז ויידעו, כי-ידך זאת; אתה יהוה עשיתה.
קט,כח יקללו-המה, ואתה תברך: קמו, ויבושו--ועבדך ישמח.
קט,כט ילבשו שוטניי כלימה; ויעטו כמעיל בושתם.
קט,ל אודה יהוה מאוד בפי; ובתוך רבים אהללנו.
קט,לא כי-יעמוד, לימין אביון-- להושיע, משופטי נפשו.
קי,א לדויד, מזמור:
נאום יהוה, לאדוני--שב לימיני; עד-אשית אויביך, הדום לרגליך.
קי,ב מטה-עוזך--ישלח יהוה, מציון; רדה, בקרב אויביך.
קי,ג עמך נדבות, ביום חילך:
בהדרי-קודש, מרחם משחר; לך, טל ילדותך.
קי,ד נשבע יהוה, ולא יינחם-- אתה-כוהן לעולם;
על-דברתי, מלכי-צדק.
קי,ה אדוניי על-ימינך; מחץ ביום-אפו מלכים.
קי,ו ידין בגויים, מלא גווייות; מחץ ראש, על-ארץ רבה.
קי,ז מנחל, בדרך ישתה; על-כן, ירים ראש.
קיא,א הללו-יה:
אודה יהוה, בכל-לבב; בסוד ישרים ועדה.
קיא,ב גדולים, מעשי יהוה; דרושים, לכל-חפציהם.
קיא,ג הוד-והדר פועלו; וצדקתו, עומדת לעד.
קיא,ד זכר עשה, לנפלאותיו; חנון ורחום יהוה.
קיא,ה טרף, נתן ליראיו; יזכור לעולם בריתו.
קיא,ו כוח מעשיו, הגיד לעמו-- לתת להם, נחלת גויים.
קיא,ז מעשי ידיו, אמת ומשפט; נאמנים, כל-פיקודיו.
קיא,ח סמוכים לעד לעולם; עשויים, באמת וישר.
קיא,ט פדות, שלח לעמו-- ציווה-לעולם בריתו;
קדוש ונורא שמו.
קיא,י ראשית חכמה, יראת יהוה-- שכל טוב, לכל-עושיהם;
תהילתו, עומדת לעד.
קיב,א הללו-יה:
אשרי-איש, ירא את-יהוה; במצוותיו, חפץ מאוד.
קיב,ב גיבור בארץ, יהיה זרעו; דור ישרים יבורך.
קיב,ג הון-ועושר בביתו; וצדקתו, עומדת לעד.
קיב,ד זרח בחושך אור, לישרים; חנון ורחום וצדיק.
קיב,ה טוב-איש, חונן ומלווה; יכלכל דבריו במשפט.
קיב,ו כי-לעולם לא-יימוט; לזכר עולם, יהיה צדיק.
קיב,ז משמועה רעה, לא יירא; נכון ליבו, בטוח ביהוה.
קיב,ח סמוך ליבו, לא יירא; עד אשר-יראה בצריו.
קיב,ט פיזר, נתן לאביונים-- צדקתו, עומדת לעד;
קרנו, תרום בכבוד.
קיב,י רשע יראה, וכעס-- שיניו יחרוק ונמס;
תאוות רשעים תאבד.
קיג,א הללו-יה:
הללו, עבדי יהוה; הללו, את-שם יהוה.
קיג,ב יהי שם יהוה מבורך-- מעתה, ועד-עולם.
קיג,ג ממזרח-שמש עד-מבואו-- מהולל, שם יהוה.
קיג,ד רם על-כל-גויים יהוה; על השמיים כבודו.
קיג,ה מי, כיהוה אלוהינו-- המגביהי לשבת.
קיג,ו המשפילי לראות-- בשמיים ובארץ.
קיג,ז מקימי מעפר דל; מאשפות, ירים אביון.
קיג,ח להושיבי עם-נדיבים; עם, נדיבי עמו.
קיג,ט מושיבי, עקרת הבית-- אם-הבנים שמחה:
הללו-יה.
קיד,א בצאת ישראל, ממצריים; בית יעקוב, מעם לועז.
קיד,ב הייתה יהודה לקודשו; ישראל, ממשלותיו.
קיד,ג הים ראה, וינוס; הירדן, ייסוב לאחור.
קיד,ד ההרים, רקדו כאילים; גבעות, כבני-צאן.
קיד,ה מה-לך הים, כי תנוס; הירדן, תיסוב לאחור.
קיד,ו ההרים, תרקדו כאילים; גבעות, כבני-צאן.
קיד,ז מלפני אדון, חולי ארץ; מלפני, אלוה יעקוב.
קיד,ח ההופכי הצור אגם-מים; חלמיש, למעיינו-מים.
קטו,א לא לנו יהוה, לא-לנו: כי-לשמך, תן כבוד--על-חסדך, על-אמיתך.
קטו,ב למה, יאמרו הגויים: איה-נא, אלוהיהם.
קטו,ג ואלוהינו בשמיים-- כול אשר-חפץ עשה.
קטו,ד עצביהם, כסף וזהב; מעשה, ידי אדם.
קטו,ה פה-להם, ולא ידברו; עיניים להם, ולא יראו.
קטו,ו אוזניים להם, ולא ישמעו; אף להם, ולא יריחון.
קטו,ז ידיהם, ולא ימישון--רגליהם, ולא יהלכו; לא-יהגו, בגרונם.
קטו,ח כמוהם, יהיו עושיהם-- כול אשר-בוטח בהם.
קטו,ט ישראל, בטח ביהוה; עזרם ומגינם הוא.
קטו,י בית אהרון, בטחו ביהוה; עזרם ומגינם הוא.
קטו,יא יראי יהוה, בטחו ביהוה; עזרם ומגינם הוא.
קטו,יב יהוה, זכרנו יברך:
יברך, את-בית ישראל; יברך, את-בית אהרון.
קטו,יג יברך, יראי יהוה-- הקטנים, עם-הגדולים.
קטו,יד יוסף יהוה עליכם; עליכם, ועל בניכם.
קטו,טו ברוכים אתם, ליהוה-- עושה, שמיים וארץ.
קטו,טז השמיים שמיים, ליהוה; והארץ, נתן לבני-אדם.
קטו,יז לא המתים, יהללו-יה; ולא, כל-יורדי דומה.
קטו,יח ואנחנו, נברך יה-- מעתה ועד-עולם:
הללו-יה.
קטז,א אהבתי, כי-ישמע יהוה-- את-קולי, תחנוניי.
קטז,ב כי-הטה אוזנו לי; ובימיי אקרא.
קטז,ג אפפוני, חבלי-מוות--ומצרי שאול מצאוני; צרה ויגון אמצא.
קטז,ד ובשם-יהוה אקרא: אנה יהוה, מלטה נפשי.
קטז,ה חנון יהוה וצדיק; ואלוהינו מרחם.
קטז,ו שומר פתיים יהוה; דלותי, ולי יהושיע.
קטז,ז שובי נפשי, למנוחייכי: כי-יהוה, גמל עלייכי.
קטז,ח כי חילצת נפשי, ממוות: את-עיני מן-דמעה; את-רגלי מדחי.
קטז,ט אתהלך, לפני יהוה-- בארצות, החיים.
קטז,י האמנתי, כי אדבר; אני, עניתי מאוד.
קטז,יא אני, אמרתי בחופזי: כל-האדם כוזב.
קטז,יב מה-אשיב ליהוה-- כל-תגמולוהי עליי.
קטז,יג כוס-ישועות אשא; ובשם יהוה אקרא.
קטז,יד נדריי, ליהוה אשלם; נגדה-נא, לכל-עמו.
קטז,טו יקר, בעיני יהוה-- המוותה, לחסידיו.
קטז,טז אנה יהוה, כי-אני עבדך:
אני-עבדך, בן-אמתך; פיתחת, למוסריי.
קטז,יז לך-אזבח, זבח תודה; ובשם יהוה אקרא.
קטז,יח נדריי, ליהוה אשלם; נגדה-נא, לכל-עמו.
קטז,יט בחצרות, בית יהוה-- בתוככי ירושלים:
הללו-יה.
קיז,א הללו את-יהוה, כל-גויים; שבחוהו, כל-האומים.
קיז,ב כי גבר עלינו, חסדו-- ואמת-יהוה לעולם:
הללו-יה.
קיח,א הודו ליהוה כי-טוב: כי לעולם חסדו.
קיח,ב יאמר-נא ישראל: כי לעולם חסדו.
קיח,ג יאמרו-נא בית-אהרון: כי לעולם חסדו.
קיח,ד יאמרו-נא יראי יהוה: כי לעולם חסדו.
קיח,ה מן-המצר, קראתי יה; ענני במרחב יה.
קיח,ו יהוה לי, לא אירא; מה-יעשה לי אדם.
קיח,ז יהוה לי, בעוזריי; ואני, אראה בשונאיי.
קיח,ח טוב, לחסות ביהוה-- מבטוח, באדם.
קיח,ט טוב, לחסות ביהוה-- מבטוח, בנדיבים.
קיח,י כל-גויים סבבוני; בשם יהוה, כי אמילם.
קיח,יא סבוני גם-סבבוני; בשם יהוה, כי אמילם.
קיח,יב סבוני כדבורים-- דועכו, כאש קוצים;
בשם יהוה, כי אמילם.
קיח,יג דחה דחיתני לנפול; ויהוה עזרני.
קיח,יד עוזי וזמרת יה; ויהי-לי, לישועה.
קיח,טו קול, רינה וישועה--באוהלי צדיקים; ימין יהוה, עושה חיל.
קיח,טז ימין יהוה, רוממה; ימין יהוה, עושה חיל.
קיח,יז לא-אמות כי-אחיה; ואספר, מעשי יה.
קיח,יח יסור ייסרני יה; ולמוות, לא נתנני.
קיח,יט פתחו-לי שערי-צדק; אבוא-בם, אודה יה.
קיח,כ זה-השער ליהוה; צדיקים, יבואו בו.
קיח,כא אודך, כי עניתני; ותהי-לי, לישועה.
קיח,כב אבן, מאסו הבונים-- הייתה, לראש פינה.
קיח,כג מאת יהוה, הייתה זאת; היא נפלאת בעינינו.
קיח,כד זה-היום, עשה יהוה; נגילה ונשמחה בו.
קיח,כה אנא יהוה, הושיעה נא; אנא יהוה, הצליחה נא.
קיח,כו ברוך הבא, בשם יהוה; בירכנוכם, מבית יהוה.
קיח,כז אל, יהוה--ויאר-לנו: אסרו-חג בעבותים--עד קרנות, המזבח.
קיח,כח אלי אתה ואודך; אלוהיי, ארוממך.
קיח,כט הודו ליהוה כי-טוב: כי לעולם חסדו.
קיט,א אשרי תמימי-דרך-- ההולכים, בתורת יהוה.
קיט,ב אשרי, נוצרי עדותיו; בכל-לב ידרשוהו.
קיט,ג אף, לא-פעלו עוולה; בדרכיו הלכו.
קיט,ד אתה, ציווית פיקודיך-- לשמור מאוד.
קיט,ה אחליי, ייכונו דרכיי-- לשמור חוקיך.
קיט,ו אז לא-אבוש-- בהביטי, אל-כל-מצוותיך.
קיט,ז אודך, ביושר לבב-- בלומדי, משפטי צדקך.
קיט,ח את-חוקיך אשמור; אל-תעזבני עד-מאוד.
קיט,ט במה יזכה-נער, את-אורחו-- לשמור, כדברך.
קיט,י בכל-ליבי דרשתיך; אל-תשגני, ממצוותיך.
קיט,יא בליבי, צפנתי אמרתך-- למען, לא אחטא-לך.
קיט,יב ברוך אתה יהוה-- למדני חוקיך.
קיט,יג בשפתיי סיפרתי-- כול, משפטי-פיך.
קיט,יד בדרך עדוותיך ששתי-- כעל כל-הון.
קיט,טו בפיקודיך אשיחה; ואביטה, אורחותיך.
קיט,טז בחוקותיך אשתעשע; לא אשכח דברך.
קיט,יז גמול על-עבדך אחיה; ואשמרה דברך.
קיט,יח גל-עיניי ואביטה-- נפלאות, מתורתך.
קיט,יט גר אנוכי בארץ; אל-תסתר ממני, מצוותיך.
קיט,כ גרסה נפשי לתאבה-- אל-משפטיך בכל-עת.
קיט,כא גערת, זדים ארורים-- השוגים, ממצוותיך.
קיט,כב גל מעליי, חרפה ובוז: כי עדותיך נצרתי.
קיט,כג גם ישבו שרים, בי נידברו-- עבדך, ישיח בחוקיך.
קיט,כד גם-עדותיך, שעשועיי-- אנשי עצתי.
קיט,כה דבקה לעפר נפשי; חייני, כדברך.
קיט,כו דרכיי סיפרתי, ותענני; למדני חוקיך.
קיט,כז דרך-פיקודיך הבינני; ואשיחה, בנפלאותיך.
קיט,כח דלפה נפשי, מתוגה; קיימני, כדברך.
קיט,כט דרך-שקר, הסר ממני; ותורתך חונני.
קיט,ל דרך-אמונה בחרתי; משפטיך שיוויתי.
קיט,לא דבקתי בעדוותיך; יהוה, אל-תבישני.
קיט,לב דרך-מצוותיך ארוץ: כי תרחיב ליבי.
קיט,לג הורני יהוה, דרך חוקיך; ואצרנה עקב.
קיט,לד הבינני, ואצרה תורתך; ואשמרנה בכל-לב.
קיט,לה הדריכני, בנתיב מצוותיך: כי-בו חפצתי.
קיט,לו הט-ליבי, אל-עדוותיך; ואל אל-בצע.
קיט,לז העבר עיניי, מראות שוא; בדרכך חייני.
קיט,לח הקם לעבדך, אמרתך-- אשר, ליראתך.
קיט,לט העבר חרפתי, אשר יגורתי: כי משפטיך טובים.
קיט,מ הנה, תאבתי לפיקודיך; בצדקתך חייני.
קיט,מא ויבואוני חסדיך יהוה; תשועתך, כאמרתך.
קיט,מב ואענה חורפי דבר: כי-בטחתי, בדברך.
קיט,מג ואל-תצל מפי דבר-אמת עד-מאוד: כי למשפטיך, ייחלתי.
קיט,מד ואשמרה תורתך תמיד-- לעולם ועד.
קיט,מה ואתהלכה ברחבה: כי פיקודיך דרשתי.
קיט,מו ואדברה בעדותיך, נגד מלכים; ולא אבוש.
קיט,מז ואשתעשע במצוותיך, אשר אהבתי.
קיט,מח ואשא-כפיי--אל-מצוותיך, אשר אהבתי; ואשיחה בחוקיך.
קיט,מט זכור-דבר, לעבדך-- על, אשר ייחלתני.
קיט,נ זאת נחמתי בעוניי: כי אמרתך חייתני.
קיט,נא זדים, הליצוני עד-מאוד; מתורתך, לא נטיתי.
קיט,נב זכרתי משפטיך מעולם יהוה; ואתנחם.
קיט,נג זלעפה אחזתני, מרשעים-- עוזבי, תורתך.
קיט,נד זמירות, היו-לי חוקיך-- בבית מגוריי.
קיט,נה זכרתי בלילה שמך יהוה; ואשמרה, תורתך.
קיט,נו זאת הייתה-לי: כי פיקודיך נצרתי.
קיט,נז חלקי יהוה אמרתי-- לשמור דבריך.
קיט,נח חיליתי פניך בכל-לב; חונני, כאמרתך.
קיט,נט חישבתי דרכיי; ואשיבה רגליי, אל-עדותיך.
קיט,ס חשתי, ולא התמהמהתי-- לשמור, מצוותיך.
קיט,סא חבלי רשעים עיוודוני; תורתך, לא שכחתי.
קיט,סב חצות-לילה--אקום, להודות לך: על, משפטי צדקך.
קיט,סג חבר אני, לכל-אשר יראוך; ולשומרי, פיקודיך.
קיט,סד חסדך יהוה, מלאה הארץ; חוקיך למדני.
קיט,סה טוב, עשית עם-עבדך-- יהוה, כדברך.
קיט,סו טוב טעם ודעת למדני: כי במצוותיך האמנתי.
קיט,סז טרם אענה, אני שוגג; ועתה, אמרתך שמרתי.
קיט,סח טוב-אתה ומטיב; למדני חוקיך.
קיט,סט טפלו עליי שקר זדים; אני, בכל-לב אצור פיקודיך.
קיט,ע טפש כחלב ליבם; אני, תורתך שיעשעתי.
קיט,עא טוב-לי כי-עוניתי-- למען, אלמד חוקיך.
קיט,עב טוב-לי תורת-פיך-- מאלפי, זהב וכסף.
קיט,עג ידיך עשוני, ויכוננוני; הבינני, ואלמדה מצוותיך.
קיט,עד יראיך, יראוני וישמחו: כי לדברך ייחלתי.
קיט,עה ידעתי יהוה, כי-צדק משפטיך; ואמונה, עיניתני.
קיט,עו יהי-נא חסדך לנחמני-- כאמרתך לעבדך.
קיט,עז יבואוני רחמיך ואחיה: כי-תורתך, שעשועיי.
קיט,עח יבושו זדים, כי-שקר עיוותוני; אני, אשיח בפיקודיך.
קיט,עט ישובו לי יראיך; ויודעי, עדותיך.
קיט,פ יהי-ליבי תמים בחוקיך-- למען, לא אבוש.
קיט,פא כלתה לתשועתך נפשי; לדברך ייחלתי.
קיט,פב כלו עיניי, לאמרתך-- לאמור, מתיי תנחמני.
קיט,פג כי-הייתי, כנאד בקיטור-- חוקיך, לא שכחתי.
קיט,פד כמה ימי-עבדך; מתיי תעשה ברודפיי משפט.
קיט,פה כרו-לי זדים שיחות-- אשר, לא כתורתך.
קיט,פו כל-מצוותיך אמונה; שקר רדפוני עוזרני.
קיט,פז כמעט, כילוני בארץ; ואני, לא-עזבתי פיקודיך.
קיט,פח כחסדך חייני; ואשמרה, עדות פיך.
קיט,פט לעולם יהוה-- דברך, ניצב בשמיים.
קיט,צ לדור ודור, אמונתך; כוננת ארץ, ותעמוד.
קיט,צא למשפטיך, עמדו היום: כי הכול עבדיך.
קיט,צב לולי תורתך, שעשועיי-- אז, אבדתי בעוניי.
קיט,צג לעולם, לא-אשכח פיקודיך: כי בם, חייתני.
קיט,צד לך-אני, הושיעני: כי פיקודיך דרשתי.
קיט,צה לי קיוו רשעים לאבדני; עדותיך, אתבונן.
קיט,צו לכל-תכלה, ראיתי קץ; רחבה מצוותך מאוד.
קיט,צז מה-אהבתי תורתך: כל-היום, היא שיחתי.
קיט,צח מאויביי, תחכמני מצוותך: כי לעולם היא-לי.
קיט,צט מכל-מלמדיי השכלתי: כי עדוותיך, שיחה לי.
קיט,ק מזקנים אתבונן: כי פיקודיך נצרתי.
קיט,קא מכל-אורח רע, כליתי רגליי-- למען, אשמור דברך.
קיט,קב ממשפטיך לא-סרתי: כי-אתה, הוריתני.
קיט,קג מה-נמלצו לחיכי, אמרתך-- מדבש לפי.
קיט,קד מפיקודיך אתבונן; על כן, שנאתי כל-אורח שקר.
קיט,קה נר-לרגלי דברך; ואור, לנתיבתי.
קיט,קו נשבעתי ואקיימה-- לשמור, משפטי צדקך.
קיט,קז נעניתי עד-מאוד; יהוה, חייני כדברך.
קיט,קח נדבות פי, רצה-נא יהוה; ומשפטיך למדני.
קיט,קט נפשי בכפי תמיד; ותורתך, לא שכחתי.
קיט,קי נתנו רשעים פח לי; ומפיקודיך, לא תעיתי.
קיט,קיא נחלתי עדוותיך לעולם: כי-ששון ליבי המה.
קיט,קיב נטיתי ליבי, לעשות חוקיך-- לעולם עקב.
קיט,קיג סעפים שנאתי; ותורתך אהבתי.
קיט,קיד סתרי ומגיני אתה; לדברך ייחלתי.
קיט,קטו סורו-ממני מרעים; ואצרה, מצוות אלוהיי.
קיט,קטז סומכני כאמרתך ואחיה; ואל-תבישני, משברי.
קיט,קיז סעדני ואיוושעה; ואשעה בחוקיך תמיד.
קיט,קיח סלית, כל-שוגים מחוקיך: כי-שקר, תרמיתם.
קיט,קיט סיגים--השבת כל-רשעי-ארץ; לכן, אהבתי עדותיך.
קיט,קכ סמר מפחדך בשרי; וממשפטיך יראתי.
קיט,קכא עשיתי, משפט וצדק; בל-תניחני, לעושקיי.
קיט,קכב ערוב עבדך לטוב; אל-יעשקוני זדים.
קיט,קכג עיניי, כלו לישועתך; ולאמרת צדקך.
קיט,קכד עשה עם-עבדך כחסדך; וחוקיך למדני.
קיט,קכה עבדך-אני הבינני; ואדעה, עדותיך.
קיט,קכו עת, לעשות ליהוה-- הפרו, תורתך.
קיט,קכז על-כן, אהבתי מצוותיך-- מזהב ומפז.
קיט,קכח על-כן, כל-פיקודי כול יישרתי; כל-אורח שקר שנאתי.
קיט,קכט פלאות עדוותיך; על-כן, נצרתם נפשי.
קיט,קל פתח דבריך יאיר; מבין פתיים.
קיט,קלא פי-פערתי, ואשאפה: כי למצוותיך יאבתי.
קיט,קלב פנה-אליי וחונני-- כמשפט, לאוהבי שמך.
קיט,קלג פעמיי, הכן באמרתך; ואל-תשלט-בי כל-אוון.
קיט,קלד פדני, מעושק אדם; ואשמרה, פיקודיך.
קיט,קלה פניך, האר בעבדך; ולמדני, את-חוקיך.
קיט,קלו פלגי-מים, ירדו עיניי-- על, לא-שמרו תורתך.
קיט,קלז צדיק אתה יהוה; וישר, משפטיך.
קיט,קלח ציווית, צדק עדותיך; ואמונה מאוד.
קיט,קלט צימתתני קנאתי: כי-שכחו דבריך צריי.
קיט,קמ צרופה אמרתך מאוד; ועבדך אהבה.
קיט,קמא צעיר אנוכי ונבזה; פיקודיך, לא שכחתי.
קיט,קמב צדקתך צדק לעולם; ותורתך אמת.
קיט,קמג צר-ומצוק מצאוני; מצוותיך, שעשועיי.
קיט,קמד צדק עדוותיך לעולם; הבינני ואחיה.
קיט,קמה קראתי בכל-לב, ענני יהוה; חוקיך אצורה.
קיט,קמו קראתיך הושיעני; ואשמרה, עדותיך.
קיט,קמז קידמתי בנשף, ואשוועה; לדברך ייחלתי.
קיט,קמח קידמו עיניי, אשמורות-- לשיח, באמרתך.
קיט,קמט קולי, שמעה כחסדך; יהוה, כמשפטיך חייני.
קיט,קנ קרבו, רודפי זימה; מתורתך רחקו.
קיט,קנא קרוב אתה יהוה; וכל-מצוותיך אמת.
קיט,קנב קדם ידעתי, מועדותיך: כי לעולם יסדתם.
קיט,קנג ראה-עוניי וחלצני: כי-תורתך, לא שכחתי.
קיט,קנד ריבה ריבי, וגאלני; לאמרתך חייני.
קיט,קנה רחוק מרשעים ישועה: כי חוקיך, לא דרשו.
קיט,קנו רחמיך רבים יהוה; כמשפטיך חייני.
קיט,קנז רבים, רודפיי וצריי; מעדוותיך, לא נטיתי.
קיט,קנח ראיתי בוגדים, ואתקוטטה-- אשר אמרתך, לא שמרו.
קיט,קנט ראה, כי-פיקודיך אהבתי; יהוה, כחסדך חייני.
קיט,קס ראש-דברך אמת; ולעולם, כל-משפט צדקך.
קיט,קסא שרים, רדפוני חינם; ומדברך, פחד ליבי.
קיט,קסב שש אנוכי, על-אמרתך-- כמוצא, שלל רב.
קיט,קסג שקר שנאתי, ואתעבה; תורתך אהבתי.
קיט,קסד שבע ביום, היללתיך-- על, משפטי צדקך.
קיט,קסה שלום רב, לאוהבי תורתך; ואין-למו מכשול.
קיט,קסו שיברתי לישועתך יהוה; ומצוותיך עשיתי.
קיט,קסז שמרה נפשי, עדותיך; ואוהבם מאוד.
קיט,קסח שמרתי פיקודיך, ועדותיך: כי כל-דרכיי נגדך.
קיט,קסט תקרב רינתי לפניך יהוה; כדברך הבינני.
קיט,קע תבוא תחינתי לפניך; כאמרתך, הצילני.
קיט,קעא תבענה שפתיי תהילה: כי תלמדני חוקיך.
קיט,קעב תען לשוני, אמרתך: כי כל-מצוותיך צדק.
קיט,קעג תהי-ידך לעוזרני: כי פיקודיך בחרתי.
קיט,קעד תאבתי לישועתך יהוה; ותורתך, שעשועיי.
קיט,קעה תחי-נפשי, ותהללך; ומשפטיך יעזרוני.
קיט,קעו תעיתי-- כשה אובד, בקש עבדך:
כי מצוותיך, לא שכחתי.
קכ,א שיר, המעלות:
אל-יהוה, בצרתה לי-- קראתי, ויענני.
קכ,ב יהוה--הצילה נפשי, משפת-שקר: מלשון רמייה.
קכ,ג מה-ייתן לך, ומה-יוסיף לך-- לשון רמייה.
קכ,ד חיצי גיבור שנונים; עם, גחלי רתמים.
קכ,ה אויה-לי, כי-גרתי משך; שכנתי, עם-אוהלי קדר.
קכ,ו רבת, שכנה-לה נפשי-- עם, שונא שלום.
קכ,ז אני-שלום, וכי אדבר; המה, למלחמה.
קכא,א שיר, למעלות:
אשא עיניי, אל-ההרים-- מאיין, יבוא עזרי.
קכא,ב עזרי, מעם יהוה-- עושה, שמיים וארץ.
קכא,ג אל-ייתן למוט רגלך; אל-ינום, שומרך.
קכא,ד הנה לא-ינום, ולא יישן-- שומר, ישראל.
קכא,ה יהוה שומרך; יהוה צילך, על-יד ימינך.
קכא,ו יומם, השמש לא-יכך; וירח בלילה.
קכא,ז יהוה, ישמורך מכל-רע: ישמור, את-נפשך.
קכא,ח יהוה, ישמור-צאתך ובואך-- מעתה, ועד-עולם.
קכב,א שיר המעלות, לדויד:
שמחתי, באומרים לי-- בית יהוה נלך.
קכב,ב עומדות, היו רגלינו-- בשערייך, ירושלים.
קכב,ג ירושלים הבנויה-- כעיר, שחוברה-לה יחדיו.
קכב,ד ששם עלו שבטים, שבטי-יה--עדות לישראל: להודות, לשם יהוה.
קכב,ה כי שמה, ישבו כיסאות למשפט: כיסאות, לבית דויד.
קכב,ו שאלו, שלום ירושלים; ישליו, אוהבייך.
קכב,ז יהי-שלום בחילך; שלווה, בארמנותייך.
קכב,ח למען, אחיי וריעיי-- אדברה-נא שלום בך.
קכב,ט למען, בית-יהוה אלוהינו-- אבקשה טוב לך.
קכג,א שיר, המעלות:
אליך, נשאתי את-עיניי-- היושבי, בשמיים.
קכג,ב הנה כעיני עבדים, אל-יד אדוניהם--
כעיני שפחה, אל-יד גברתה:
כן עינינו, אל-יהוה אלוהינו-- עד, שיחוננו.
קכג,ג חוננו יהוה חוננו: כי-רב, שבענו בוז.
קכג,ד רבת, שבעה-לה נפשנו:
הלעג השאננים; הבוז, לגאי יונים.
קכד,א שיר המעלות, לדויד:
לולי יהוה, שהיה לנו-- יאמר-נא, ישראל.
קכד,ב לולי יהוה, שהיה לנו-- בקום עלינו אדם.
קכד,ג אזי, חיים בלעונו-- בחרות אפם בנו.
קכד,ד אזי, המים שטפונו-- נחלה, עבר על-נפשנו.
קכד,ה אזי, עבר על-נפשנו-- המים, הזידונים.
קכד,ו ברוך יהוה-- שלא נתננו טרף, לשיניהם.
קכד,ז נפשנו-- כציפור נמלטה, מפח יוקשים:
הפח נשבר, ואנחנו נמלטנו.
קכד,ח עזרנו, בשם יהוה-- עושה, שמיים וארץ.
קכה,א שיר, המעלות:
הבוטחים ביהוה-- כהר-ציון לא-יימוט, לעולם יישב.
קכה,ב ירושלים-- הרים, סביב לה:
ויהוה, סביב לעמו-- מעתה, ועד-עולם.
קכה,ג כי לא ינוח, שבט הרשע-- על, גורל הצדיקים:
למען, לא-ישלחו הצדיקים בעוולתה ידיהם.
קכה,ד היטיבה יהוה, לטובים; ולישרים, בליבותם.
קכה,ה והמטים עקלקלותם-- יוליכם יהוה, את-פועלי האוון:
שלום, על-ישראל.
קכו,א שיר, המעלות:
בשוב יהוה, את-שיבת ציון-- היינו, כחולמים.
קכו,ב אז יימלא שחוק, פינו-- ולשוננו רינה:
אז, יאמרו בגויים-- הגדיל יהוה, לעשות עם-אלה.
קכו,ג הגדיל יהוה, לעשות עימנו-- היינו שמחים.
קכו,ד שובה יהוה, את-שביתנו-- כאפיקים בנגב.
קכו,ה הזורעים בדמעה-- ברינה יקצורו.
קכו,ו הלוך ילך, ובכה-- נושא משך-הזרע:
בוא-יבוא ברינה-- נושא, אלומותיו.
קכז,א שיר המעלות, לשלמה:
אם-יהוה, לא-יבנה בית-- שוא עמלו בוניו בו;
אם-יהוה לא-ישמור-עיר, שוא שקד שומר.
קכז,ב שוא לכם משכימי קום, מאחרי-שבת--
אוכלי, לחם העצבים;
כן ייתן לידידו שינה.
קכז,ג הנה נחלת יהוה בנים: שכר, פרי הבטן.
קכז,ד כחיצים ביד-גיבור-- כן, בני הנעורים.
קכז,ה אשרי הגבר-- אשר מילא את-אשפתו, מהם:
לא-יבושו-- כי-ידברו את-אויבים בשער.
קכח,א שיר, המעלות:
אשרי, כל-ירא יהוה-- ההולך, בדרכיו.
קכח,ב יגיע כפיך, כי תאכל; אשריך, וטוב לך.
קכח,ג אשתך, כגפן פורייה-- בירכתי ביתך:
בניך, כשתילי זיתים-- סביב, לשולחנך.
קכח,ד הנה כי-כן, יבורך גבר-- ירא יהוה.
קכח,ה יברכך יהוה, מציון: וראה, בטוב ירושלים--כול, ימי חייך.
קכח,ו וראה-בנים לבניך: שלום, על-ישראל.
קכט,א שיר, המעלות:
רבת, צררוני מנעוריי-- יאמר-נא, ישראל.
קכט,ב רבת, צררוני מנעוריי; גם, לא-יכלו לי.
קכט,ג על-גבי, חרשו חורשים; האריכו, למעניתם.
קכט,ד יהוה צדיק; קיצץ, עבות רשעים.
קכט,ה יבושו, וייסוגו אחור-- כול, שונאי ציון.
קכט,ו יהיו, כחציר גגות-- שקדמת שלף יבש.
קכט,ז שלא מילא כפו קוצר; וחצנו מעמר.
קכט,ח ולא אמרו, העוברים-- ברכת-יהוה אליכם;
בירכנו אתכם, בשם יהוה.
קל,א שיר המעלות:
ממעמקים קראתיך יהוה.
קל,ב אדוניי, שמעה בקולי:
תהיינה אוזניך, קשובות-- לקול, תחנוניי.
קל,ג אם-עוונות תשמור-יה-- אדוניי, מי יעמוד.
קל,ד כי-עימך הסליחה-- למען, תיוורא.
קל,ה קיוויתי יהוה, קיוותה נפשי; ולדברו הוחלתי.
קל,ו נפשי לאדוניי-- משומרים לבוקר, שומרים לבוקר.
קל,ז יחל ישראל, אל-יהוה: כי-עם-יהוה החסד; והרבה עימו פדות.
קל,ח והוא, יפדה את-ישראל-- מכול, עוונותיו.
קלא,א שיר המעלות, לדויד:
יהוה, לא-גבה ליבי-- ולא-רמו עיניי;
ולא-הילכתי, בגדולות ובנפלאות ממני.
קלא,ב אם-לא שיוויתי, ודוממתי-- נפשי:
כגמול, עלי אימו; כגמול עליי נפשי.
קלא,ג יחל ישראל, אל-יהוה-- מעתה, ועד-עולם.
קלב,א שיר, המעלות:
זכור-יהוה לדויד-- את, כל-עונותו.
קלב,ב אשר נשבע, ליהוה; נדר, לאביר יעקוב.
קלב,ג אם-אבוא, באוהל ביתי; אם-אעלה, על-ערש יצועיי.
קלב,ד אם אתן שנת לעיניי; לעפעפיי תנומה.
קלב,ה עד-אמצא מקום, ליהוה; משכנות, לאביר יעקוב.
קלב,ו הנה-שמענוה באפרתה; מצאנוה, בשדי-יער.
קלב,ז נבואה למשכנותיו; נשתחווה, להדום רגליו.
קלב,ח קומה יהוה, למנוחתך: אתה, וארון עוזך.
קלב,ט כוהניך ילבשו-צדק; וחסידיך ירננו.
קלב,י בעבור, דויד עבדך-- אל-תשב, פני משיחך.
קלב,יא נשבע-יהוה, לדויד אמת-- לא-ישוב ממנה:
מפרי בטנך-- אשית, לכיסא-לך.
קלב,יב אם-ישמרו בניך, בריתי-- ועדותי זו, אלמדם:
גם-בניהם עדי-עד-- יישבו, לכיסא-לך.
קלב,יג כי-בחר יהוה בציון; איווה, למושב לו.
קלב,יד זאת-מנוחתי עדי-עד: פה-אשב, כי איוויתיה.
קלב,טו צידה, ברך אברך; אביוניה, אשביע לחם.
קלב,טז וכוהניה, אלביש ישע; וחסידיה, רנן ירננו.
קלב,יז שם אצמיח קרן לדויד; ערכתי נר, למשיחי.
קלב,יח אויביו, אלביש בושת; ועליו, יציץ נזרו.
קלג,א שיר המעלות, לדויד:
הנה מה-טוב, ומה-נעים-- שבת אחים גם-יחד.
קלג,ב כשמן הטוב, על-הראש--
יורד, על-הזקן זקן-אהרון:
שיורד, על-פי מידותיו.
קלג,ג כטל-חרמון-- שיורד, על-הררי ציון:
כי שם ציווה יהוה, את-הברכה--
חיים, עד-העולם.
קלד,א שיר, המעלות:
הנה ברכו את-יהוה, כל-עבדי יהוה--
העומדים בבית-יהוה, בלילות.
קלד,ב שאו-ידיכם קודש; וברכו, את-יהוה.
קלד,ג יברכך יהוה, מציון: עושה, שמיים וארץ.
קלה,א הללו-יה:
הללו, את-שם יהוה; הללו, עבדי יהוה.
קלה,ב שעומדים, בבית יהוה-- בחצרות, בית אלוהינו.
קלה,ג הללו-יה, כי-טוב יהוה; זמרו לשמו, כי נעים.
קלה,ד כי-יעקוב, בחר לו יה; ישראל, לסגולתו.
קלה,ה כי אני ידעתי, כי-גדול יהוה; ואדונינו, מכל-אלוהים.
קלה,ו כול אשר-חפץ יהוה, עשה:
בשמיים ובארץ-- בימים, וכל-תהומות.
קלה,ז מעלה נשיאים, מקצה הארץ:
ברקים למטר עשה; מוצא-רוח, מאוצרותיו.
קלה,ח שהכה, בכורי מצריים-- מאדם, עד-בהמה.
קלה,ט שלח, אותות ומופתים--בתוככי מצריים: בפרעה, ובכל-עבדיו.
קלה,י שהכה, גויים רבים; והרג, מלכים עצומים.
קלה,יא לסיחון, מלך האמורי, ולעוג, מלך הבשן; ולכול, ממלכות כנען.
קלה,יב ונתן ארצם נחלה-- נחלה, לישראל עמו.
קלה,יג יהוה, שמך לעולם; יהוה, זכרך לדור-ודור.
קלה,יד כי-ידין יהוה עמו; ועל-עבדיו, יתנחם.
קלה,טו עצבי הגויים, כסף וזהב; מעשה, ידי אדם.
קלה,טז פה-להם, ולא ידברו; עיניים להם, ולא יראו.
קלה,יז אוזניים להם, ולא יאזינו; אף, אין-יש-רוח בפיהם.
קלה,יח כמוהם, יהיו עושיהם-- כול אשר-בוטח בהם.
קלה,יט בית ישראל, ברכו את-יהוה; בית אהרון, ברכו את-יהוה.
קלה,כ בית הלוי, ברכו את-יהוה; יראי יהוה, ברכו את-יהוה.
קלה,כא ברוך יהוה, מציון-- שוכן ירושלים:
הללו-יה.
קלו,א הודו ליהוה כי-טוב: כי לעולם חסדו.
קלו,ב הודו, לאלוהי האלוהים: כי לעולם חסדו.
קלו,ג הודו, לאדוני האדונים: כי לעולם חסדו.
קלו,ד לעושה נפלאות גדולות לבדו: כי לעולם חסדו.
קלו,ה לעושה השמיים, בתבונה: כי לעולם חסדו.
קלו,ו לרוקע הארץ, על-המים: כי לעולם חסדו.
קלו,ז לעושה, אורים גדולים: כי לעולם חסדו.
קלו,ח את-השמש, לממשלת ביום: כי לעולם חסדו.
קלו,ט את-הירח וכוכבים, לממשלות בלילה: כי לעולם חסדו.
קלו,י למכה מצריים, בבכוריהם: כי לעולם חסדו.
קלו,יא ויוצא ישראל, מתוכם: כי לעולם חסדו.
קלו,יב ביד חזקה, ובזרוע נטויה: כי לעולם חסדו.
קלו,יג לגוזר ים-סוף, לגזרים: כי לעולם חסדו.
קלו,יד והעביר ישראל בתוכו: כי לעולם חסדו.
קלו,טו וניער פרעה וחילו בים-סוף: כי לעולם חסדו.
קלו,טז למוליך עמו, במדבר: כי לעולם חסדו.
קלו,יז למכה, מלכים גדולים: כי לעולם חסדו.
קלו,יח ויהרוג, מלכים אדירים: כי לעולם חסדו.
קלו,יט לסיחון, מלך האמורי: כי לעולם חסדו.
קלו,כ ולעוג, מלך הבשן: כי לעולם חסדו.
קלו,כא ונתן ארצם לנחלה: כי לעולם חסדו.
קלו,כב נחלה, לישראל עבדו: כי לעולם חסדו.
קלו,כג שבשפלנו, זכר לנו: כי לעולם חסדו.
קלו,כד ויפרקנו מצרינו: כי לעולם חסדו.
קלו,כה נותן לחם, לכל-בשר: כי לעולם חסדו.
קלו,כו הודו, לאל השמיים: כי לעולם חסדו.
קלז,א על נהרות, בבל--שם ישבנו, גם-בכינו: בזוכרנו, את-ציון.
קלז,ב על-ערבים בתוכה-- תלינו, כינורותינו.
קלז,ג כי שם שאלונו שובינו, דברי-שיר-- ותוללינו שמחה:
שירו לנו, משיר ציון.
קלז,ד איך--נשיר את-שיר-יהוה: על, אדמת נכר.
קלז,ה אם-אשכחך ירושלים-- תשכח ימיני.
קלז,ו תדבק-לשוני, לחיכי-- אם-לא אזכרכי:
אם-לא אעלה, את-ירושלים-- על, ראש שמחתי.
קלז,ז זכור יהוה, לבני אדום-- את, יום ירושלים:
האומרים, ערו ערו-- עד, היסוד בה.
קלז,ח בת-בבל, השדודה:
אשרי שישלם-לך-- את-גמולך, שגמלת לנו.
קלז,ט אשרי, שיאחז וניפץ את-עוללייך-- אל-הסלע.
קלח,א לדויד: אודך בכל-ליבי; נגד אלוהים אזמרך.
קלח,ב אשתחווה אל-היכל קודשך, ואודה את-שמך--
על-חסדך ועל-אמיתך:
כי-הגדלת על-כל-שמך, אמרתך.
קלח,ג ביום קראתי, ותענני; תרהיבני בנפשי עוז.
קלח,ד יודוך יהוה, כל-מלכי-ארץ: כי שמעו, אמרי-פיך.
קלח,ה וישירו, בדרכי יהוה: כי-גדול, כבוד יהוה.
קלח,ו כי-רם יהוה, ושפל יראה; וגבוה, ממרחק יידע.
קלח,ז אם-אלך, בקרב צרה-- תחייני:
על אף אויביי, תשלח ידך; ותושיעני ימינך.
קלח,ח יהוה, יגמור בעדי: יהוה, חסדך לעולם; מעשי ידיך אל-תרף.
קלט,א למנצח, לדויד מזמור:
יהוה חקרתני, ותדע.
קלט,ב אתה ידעת, שבתי וקומי; בנת לריעי, מרחוק.
קלט,ג אורחי ורבעי זירית; וכל-דרכיי הסכנת.
קלט,ד כי אין מילה, בלשוני; הן יהוה, ידעת כולה.
קלט,ה אחור וקדם צרתני; ותשת עליי כפך.
קלט,ו פליאה דעת ממני; נשגבה, לא-אוכל לה.
קלט,ז אנה, אלך מרוחך; ואנה, מפניך אברח.
קלט,ח אם אסק שמיים, שם אתה; ואציעה שאול הנך.
קלט,ט אשא כנפי-שחר; אשכנה, באחרית ים.
קלט,י גם-שם, ידך תנחני; ותאחזני ימינך.
קלט,יא ואומר, אך-חושך ישופני; ולילה, אור בעדני.
קלט,יב גם-חושך, לא-יחשיך ממך:
ולילה, כיום יאיר-- כחשיכה, כאורה.
קלט,יג כי-אתה, קנית כליותיי; תסוכני, בבטן אימי.
קלט,יד אודך-- על כי נוראות, נפליתי:
נפלאים מעשיך; ונפשי, יודעת מאוד.
קלט,טו לא-נכחד עוצמי, ממך:
אשר-עושיתי בסתר; רוקמתי, בתחתייות ארץ.
קלט,טז גולמי, ראו עיניך, ועל-ספרך, כולם ייכתבו:
ימים יוצרו; ולו אחד בהם.
קלט,יז ולי--מה-יקרו ריעיך אל; מה עצמו, ראשיהם.
קלט,יח אספרם, מחול ירבון; הקיצותי, ועודי עימך.
קלט,יט אם-תקטול אלוה רשע; ואנשי דמים, סורו מני.
קלט,כ אשר יאמרוך, למזימה; נשוא לשוא עריך.
קלט,כא הלוא-משנאיך יהוה אשנא; ובתקוממיך, אתקוטט.
קלט,כב תכלית שנאה שנאתים; לאויבים, היו לי.
קלט,כג חוקרני אל, ודע לבבי; בחנני, ודע שרעפיי.
קלט,כד וראה, אם-דרך-עוצב בי; ונחני, בדרך עולם.
קמ,א למנצח, מזמור לדויד.
קמ,ב חלצני יהוה, מאדם רע; מאיש חמסים תנצרני.
קמ,ג אשר חשבו רעות בלב; כל-יום, יגורו מלחמות.
קמ,ד שננו לשונם, כמו-נחש: חמת עכשוב--תחת שפתימו סלה.
קמ,ה שומרני יהוה, מידי רשע-- מאיש חמסים תנצרני:
אשר חשבו, לדחות פעמיי.
קמ,ו טמנו גאים, פח לי-- וחבלים, פרשו רשת ליד-מעגל;
מוקשים שתו-לי סלה.
קמ,ז אמרתי ליהוה, אלי אתה; האזינה יהוה, קול תחנוניי.
קמ,ח יהוה אדוניי, עוז ישועתי; סכות לראשי, ביום נשק.
קמ,ט אל-תיתן יהוה, מאוויי רשע; זממו אל-תפק, ירומו סלה.
קמ,י ראש מסיביי-- עמל שפתימו יכסימו.
קמ,יא יימוטו עליהם, גחלים: באש יפילם; במהמורות, בל-יקומו.
קמ,יב איש לשון, בל-ייכון בארץ: איש-חמס רע--יצודנו, למדחפות.
קמ,יג ידעתי--כי-יעשה יהוה, דין עני: משפט, אביונים.
קמ,יד אך צדיקים, יודו לשמך; יישבו ישרים, את-פניך.
קמא,א מזמור, לדויד:
יהוה קראתיך, חושה לי; האזינה קולי, בקוראי-לך.
קמא,ב תיכון תפילתי קטורת לפניך; משאת כפיי, מנחת-ערב.
קמא,ג שיתה יהוה, שומרה לפי; ניצרה, על-דל שפתיי.
קמא,ד אל-תט-ליבי לדבר רע,
להתעולל עלילות ברשע--
את-אישים פועלי-אוון;
ובל-אלחם, במנעמיהם.
קמא,ה יהלמני צדיק חסד, ויוכיחני--
שמן ראש, אל-יניא ראשי:
כי-עוד ותפילתי, ברעותיהם.
קמא,ו נשמטו בידי-סלע, שופטיהם; ושמעו אמריי, כי נעמו.
קמא,ז כמו פולח ובוקע בארץ-- נפזרו עצמינו, לפי שאול.
קמא,ח כי אליך, יהוה אדוניי עיניי; בך חסיתי, אל-תער נפשי.
קמא,ט שומרני--מידי פח, יקשו לי; ומוקשות, פועלי אוון.
קמא,י ייפלו במכמוריו רשעים; יחד אנוכי, עד-אעבור.
קמב,א משכיל לדויד;
בהיותו במערה תפילה.
קמב,ב קולי, אל-יהוה אזעק; קולי, אל-יהוה אתחנן.
קמב,ג אשפוך לפניו שיחי; צרתי, לפניו אגיד.
קמב,ד בהתעטף עליי, רוחי-- ואתה, ידעת נתיבתי:
באורח-זו אהלך-- טמנו פח לי.
קמב,ה הבט ימין, וראה-- ואין-לי מכיר:
אבד מנוס ממני; אין דורש לנפשי.
קמב,ו זעקתי אליך, יהוה:
אמרתי, אתה מחסי; חלקי, בארץ החיים.
קמב,ז הקשיבה, אל-רינתי-- כי-דלותי-מאוד:
הצילני מרודפיי-- כי אמצו ממני.
קמב,ח הוציאה ממסגר, נפשי-- להודות את-שמך:
בי, יכתירו צדיקים-- כי תגמול עליי.
קמג,א מזמור, לדויד:
יהוה, שמע תפילתי-- האזינה אל-תחנוניי;
באמונתך ענני, בצדקתך.
קמג,ב ואל-תבוא במשפט, את-עבדך:
כי לא-יצדק לפניך כל-חי.
קמג,ג כי רדף אויב, נפשי-- דיכא לארץ, חיתי;
הושיבני במחשכים, כמתי עולם.
קמג,ד ותתעטף עליי רוחי; בתוכי, ישתומם ליבי.
קמג,ה זכרתי ימים, מקדם-- הגיתי בכל-פועלך;
במעשה ידיך אשוחח.
קמג,ו פירשתי ידיי אליך; נפשי, כארץ-עייפה לך סלה.
קמג,ז מהר ענני, יהוה-- כלתה רוחי:
אל-תסתר פניך ממני; ונמשלתי, עם-יורדי בור.
קמג,ח השמיעני בבוקר, חסדך-- כי-בך בטחתי:
הודיעני, דרך-זו אלך-- כי-אליך, נשאתי נפשי.
קמג,ט הצילני מאויביי יהוה-- אליך כיסיתי.
קמג,י למדני, לעשות רצונך-- כי-אתה אלוהיי:
רוחך טובה; תנחני, בארץ מישור.
קמג,יא למען-שמך יהוה תחייני; בצדקתך, תוציא מצרה נפשי.
קמג,יב ובחסדך, תצמית אויביי: והאבדת, כל-צוררי נפשי--כי, אני עבדך.
קמד,א לדויד: ברוך יהוה, צורי-- המלמד ידיי לקרב;
אצבעותיי, למלחמה.
קמד,ב חסדי ומצודתי, משגבי ומפלטי-לי:
מגיני, ובו חסיתי; הרודד עמי תחתיי.
קמד,ג יהוה--מה-אדם, ותדעהו: בן-אנוש, ותחשבהו.
קמד,ד אדם, להבל דמה; ימיו, כצל עובר.
קמד,ה יהוה, הט-שמיך ותרד; גע בהרים ויעשנו.
קמד,ו ברוק ברק, ותפיצם; שלח חיציך, ותהומם.
קמד,ז שלח ידיך, ממרום: פצני והצילני, ממים רבים; מיד, בני נכר.
קמד,ח אשר פיהם, דיבר-שוא; וימינם, ימין שקר.
קמד,ט אלוהים--שיר חדש, אשירה לך; בנבל עשור, אזמרה-לך.
קמד,י הנותן תשועה, למלכים: הפוצה, את-דויד עבדו--מחרב רעה.
קמד,יא פצני והצילני, מיד בני-נכר:
אשר פיהם, דיבר-שוא; וימינם, ימין שקר.
קמד,יב אשר בנינו, כנטיעים-- מגודלים בנעוריהם:
בנותינו כזווייות-- מחוטבות, תבנית היכל.
קמד,יג מזווינו מלאים-- מפיקים מזן, אל-זן:
צאננו מאליפות, מרובבות-- בחוצותינו.
קמד,יד אלופינו, מסובלים: אין-פרץ, ואין יוצאת; ואין צווחה, ברחובותינו.
קמד,טו אשרי העם, שככה לו: אשרי העם, שיהוה אלוהיו.
קמה,א תהילה, לדויד:
ארוממך אלוהיי המלך; ואברכה שמך, לעולם ועד.
קמה,ב בכל-יום אברכך; ואהללה שמך, לעולם ועד.
קמה,ג גדול יהוה ומהולל מאוד; ולגדולתו, אין חקר.
קמה,ד דור לדור, ישבח מעשיך; וגבורותיך יגידו.
קמה,ה הדר, כבוד הודך-- ודברי נפלאותיך אשיחה.
קמה,ו ועזוז נוראותיך יאמרו; וגדולתך אספרנה.
קמה,ז זכר רב-טובך יביעו; וצדקתך ירננו.
קמה,ח חנון ורחום יהוה; ארך אפיים, וגדול-חסד.
קמה,ט טוב-יהוה לכול; ורחמיו, על-כל-מעשיו.
קמה,י יודוך יהוה, כל-מעשיך; וחסידיך, יברכוך.
קמה,יא כבוד מלכותך יאמרו; וגבורתך ידברו.
קמה,יב להודיע, לבני האדם--גבורותיו; וכבוד, הדר מלכותו.
קמה,יג מלכותך, מלכות כל-עולמים; וממשלתך, בכל-דור ודור.
קמה,יד סומך יהוה, לכל-הנופלים; וזוקף, לכל-הכפופים.
קמה,טו עיני-כול, אליך ישברו; ואתה נותן-להם את-אוכלם בעיתו.
קמה,טז פותח את-ידך; ומשביע לכל-חי רצון.
קמה,יז צדיק יהוה, בכל-דרכיו; וחסיד, בכל-מעשיו.
קמה,יח קרוב יהוה, לכל-קוראיו-- לכול אשר יקראוהו באמת.
קמה,יט רצון-יראיו יעשה; ואת-שוועתם ישמע, ויושיעם.
קמה,כ שומר יהוה, את-כל-אוהביו; ואת כל-הרשעים ישמיד.
קמה,כא תהילת יהוה, ידבר-פי: ויברך כל-בשר, שם קודשו--לעולם ועד.
קמו,א הללו-יה:
הללי נפשי, את-יהוה.
קמו,ב אהללה יהוה בחיי; אזמרה לאלוהיי בעודי.
קמו,ג אל-תבטחו בנדיבים-- בבן-אדם, שאין לו תשועה.
קמו,ד תצא רוחו, ישוב לאדמתו; ביום ההוא, אבדו עשתונותיו.
קמו,ה אשרי--שאל יעקוב בעזרו: שברו, על-יהוה אלוהיו.
קמו,ו עושה, שמיים וארץ-- את-הים ואת-כל-אשר-בם;
השומר אמת לעולם.
קמו,ז עושה משפט, לעשוקים--נותן לחם, לרעבים; יהוה, מתיר אסורים.
קמו,ח יהוה, פוקח עיוורים--יהוה, זוקף כפופים; יהוה, אוהב צדיקים.
קמו,ט יהוה, שומר את-גרים--יתום ואלמנה יעודד; ודרך רשעים יעוות.
קמו,י ימלוך יהוה, לעולם-- אלוהייך ציון, לדור ודור:
הללו-יה.
קמז,א הללו-יה:
כי-טוב, זמרה אלוהינו-- כי-נעים, נאוה תהילה.
קמז,ב בונה ירושלים יהוה; נדחי ישראל יכנס.
קמז,ג הרופא, לשבורי לב; ומחבש, לעצבותם.
קמז,ד מונה מספר, לכוכבים; לכולם, שמות יקרא.
קמז,ה גדול אדונינו ורב-כוח; לתבונתו, אין מספר.
קמז,ו מעודד ענווים יהוה; משפיל רשעים עדי-ארץ.
קמז,ז ענו ליהוה בתודה; זמרו לאלוהינו בכינור.
קמז,ח המכסה שמיים, בעבים-- המכין לארץ מטר;
המצמיח הרים חציר.
קמז,ט נותן לבהמה לחמה; לבני עורב, אשר יקראו.
קמז,י לא בגבורת הסוס יחפץ; לא-בשוקי האיש ירצה.
קמז,יא רוצה יהוה, את-יראיו-- את-המייחלים לחסדו.
קמז,יב שבחי ירושלים, את-יהוה; הללי אלוהייך ציון.
קמז,יג כי-חיזק, בריחי שערייך; בירך בנייך בקרבך.
קמז,יד השם-גבולך שלום; חלב חיטים, ישביעך.
קמז,טו השולח אמרתו ארץ; עד-מהרה, ירוץ דברו.
קמז,טז הנותן שלג כצמר; כפור, כאפר יפזר.
קמז,יז משליך קרחו כפיתים; לפני קרתו, מי יעמוד.
קמז,יח ישלח דברו וימסם; ישב רוחו, ייזלו-מים.
קמז,יט מגיד דבריו ליעקוב; חוקיו ומשפטיו, לישראל.
קמז,כ לא עשה כן, לכל-גוי-- ומשפטים בל-ידעום:
הללו-יה.
קמח,א הללו-יה:
הללו את-יהוה, מן-השמיים; הללוהו, במרומים.
קמח,ב הללוהו כל-מלאכיו; הללוהו, כל-צבאיו.
קמח,ג הללוהו, שמש וירח; הללוהו, כל-כוכבי אור.
קמח,ד הללוהו, שמי השמיים; והמים, אשר מעל השמיים.
קמח,ה יהללו, את-שם יהוה: כי הוא ציווה ונבראו.
קמח,ו ויעמידם לעד לעולם; חוק-נתן, ולא יעבור.
קמח,ז הללו את-יהוה, מן-הארץ-- תנינים, וכל-תהומות.
קמח,ח אש וברד, שלג וקיטור; רוח סערה, עושה דברו.
קמח,ט ההרים וכל-גבעות; עץ פרי, וכל-ארזים.
קמח,י החיה וכל-בהמה; רמש, וציפור כנף.
קמח,יא מלכי-ארץ, וכל-לאומים; שרים, וכל-שופטי ארץ.
קמח,יב בחורים וגם-בתולות; זקנים, עם-נערים.
קמח,יג יהללו, את-שם יהוה-- כי-נשגב שמו לבדו:
הודו, על-ארץ ושמיים.
קמח,יד וירם קרן לעמו, תהילה לכל-חסידיו--
לבני ישראל, עם קרובו:
הללו-יה.
קמט,א הללו-יה:
שירו ליהוה, שיר חדש; תהילתו, בקהל חסידים.
קמט,ב ישמח ישראל בעושיו; בני-ציון, יגילו במלכם.
קמט,ג יהללו שמו במחול; בתוף וכינור, יזמרו-לו.
קמט,ד כי-רוצה יהוה בעמו; יפאר ענווים, בישועה.
קמט,ה יעלזו חסידים בכבוד; ירננו, על-משכבותם.
קמט,ו רוממות אל, בגרונם; וחרב פיפייות בידם.
קמט,ז לעשות נקמה, בגויים; תוכחות, בלאומים.
קמט,ח לאסור מלכיהם בזיקים; ונכבדיהם, בכבלי ברזל.
קמט,ט לעשות בהם, משפט כתוב-- הדר הוא, לכל-חסידיו:
הללו-יה.
קנ,א הללו-יה:
הללו-אל בקודשו; הללוהו, ברקיע עוזו.
קנ,ב הללוהו בגבורותיו; הללוהו, כרוב גודלו.
קנ,ג הללוהו, בתקע שופר; הללוהו, בנבל וכינור.
קנ,ד הללוהו, בתוף ומחול; הללוהו, במינים ועוגב.
קנ,ה הללוהו בצלצלי-שמע; הללוהו, בצלצלי תרועה.
קנ,ו כול הנשמה, תהלל יה: הללו-יה.