tzvika770

תהילים

א,א  אשרי האיש--    אשר לא הלך, בעצת רשעים;
ובדרך חטאים, לא עמד,    ובמושב לצים, לא ישב.
א,ב  כי אם בתורת יהוה, חפצו;    ובתורתו יהגה, יומם ולילה.
א,ג  והיה--    כעץ, שתול על-פלגי-מים:
אשר פרייו, ייתן בעיתו--ועלהו לא-ייבול;    וכול אשר-יעשה יצליח.
א,ד  לא-כן הרשעים:    כי אם-כמוץ, אשר-תידפנו רוח.
א,ה  על-כן, לא-יקומו רשעים--במשפט;    וחטאים, בעדת צדיקים.
א,ו  כי-יודע יהוה, דרך צדיקים;    ודרך רשעים תאבד.

ב,א  למה, רגשו גויים;    ולאומים, יהגו-ריק.
ב,ב  יתייצבו, מלכי-ארץ--    ורוזנים נוסדו-יחד:
על-יהוה,    ועל-משיחו.
ב,ג  ננתקה, את-מוסרותימו;    ונשליכה ממנו עבותימו.
ב,ד  יושב בשמיים ישחק:    אדוניי, ילעג-למו.
ב,ה  אז ידבר אלימו באפו;    ובחרונו יבהלמו.
ב,ו  ואני, נסכתי מלכי:    על-ציון, הר-קודשי.
ב,ז  אספרה, אל-חוק:    יהוה, אמר אליי בני אתה--אני, היום ילדתיך.
ב,ח  שאל ממני--ואתנה גויים, נחלתך;    ואחוזתך, אפסי-ארץ.
ב,ט  תרועם, בשבט ברזל:    ככלי יוצר תנפצם.
ב,י  ועתה, מלכים השכילו;    היווסרו, שופטי ארץ.
ב,יא  עבדו את-יהוה ביראה;    וגילו, ברעדה.
ב,יב  נשקו-בר, פן-יאנף ותאבדו דרך--    כי-יבער כמעט אפו:
אשרי,    כל-חוסי בו.

ג,א  מזמור לדויד:    בבורחו, מפני אבשלום בנו.
ג,ב  יהוה, מה-רבו צריי;    רבים, קמים עליי.
ג,ג  רבים, אומרים לנפשי:    אין ישועתה לו באלוהים סלה.
ג,ד  ואתה יהוה, מגן בעדי;    כבודי, ומרים ראשי.
ג,ה  קולי, אל-יהוה אקרא;    ויענני מהר קודשו סלה.
ג,ו  אני שכבתי, ואישנה;    הקיצותי--כי יהוה יסמכני.
ג,ז  לא-אירא, מרבבות עם--    אשר סביב, שתו עליי.
ג,ח  קומה יהוה, הושיעני אלוהיי--    כי-הכית את-כל-אויביי לחי;
שיני רשעים    שיברת.
ג,ט  ליהוה הישועה;    על-עמך ברכתך סלה.

ד,א  למנצח בנגינות, מזמור לדויד.
ד,ב  בקוראי, ענני אלוהי צדקי--בצר, הרחבת לי;    חונני, ושמע תפילתי.
ד,ג  בני איש, עד-מה כבודי לכלימה--תאהבון ריק;    תבקשו כזב סלה.
ד,ד  ודעו--כי-הפלה יהוה, חסיד לו;    יהוה ישמע, בקוראי אליו.
ד,ה  רגזו, ואל-תחטאו:    אמרו בלבבכם, על-משכבכם; ודומו סלה.
ד,ו  זבחו זבחי-צדק;    ובטחו, אל-יהוה.
ד,ז  רבים אומרים, מי-יראנו-טוב:    נסה עלינו, אור פניך יהוה.
ד,ח  נתת שמחה בליבי;    מעת דגנם ותירושם רבו.
ד,ט  בשלום יחדיו, אשכבה ואישן:    כי-אתה יהוה לבדד; לבטח, תושיבני.

ה,א  למנצח אל-הנחילות,    מזמור לדויד.
ה,ב  אמריי האזינה יהוה;    בינה הגיגי.
ה,ג  הקשיבה, לקול שוועי--מלכי ואלוהיי:    כי-אליך, אתפלל.
ה,ד  יהוה--בוקר, תשמע קולי;    בוקר אערוך-לך, ואצפה.
ה,ה  כי, לא אל חפץ רשע אתה:    לא יגורך רע.
ה,ו  לא-יתייצבו הוללים, לנגד עיניך;    שנאת, כל-פועלי אוון.
ה,ז  תאבד, דוברי כזב:    איש-דמים ומרמה, יתעב יהוה.
ה,ח  ואני--ברוב חסדך, אבוא ביתך;    אשתחווה אל-היכל-קודשך, ביראתך.
ה,ט  יהוה, נחני בצדקתך--למען שורריי;    הישר לפניי דרכך.
ה,י  כי אין בפיהו, נכונה--קרבם הוות:    קבר-פתוח גרונם; לשונם, יחליקון.
ה,יא  האשימם, אלוהים--    ייפלו, ממועצותיהם:
ברוב פשעיהם, הדיחמו--    כי-מרו בך.
ה,יב  וישמחו כל-חוסי בך, לעולם ירננו--    ותסך עלימו;
ויעלצו בך,    אוהבי שמך.
ה,יג  כי-אתה, תברך צדיק:    יהוה--כצינה, רצון תעטרנו.

ו,א  למנצח בנגינות, על-השמינית;    מזמור לדויד.
ו,ב  יהוה, אל-באפך תוכיחני;    ואל-בחמתך תייסרני.
ו,ג  חונני יהוה, כי אומלל-אני:    רפאני יהוה--כי נבהלו עצמיי.
ו,ד  ונפשי, נבהלה מאוד;    ואתה יהוה, עד-מתיי.
ו,ה  שובה יהוה, חלצה נפשי;    הושיעני, למען חסדך.
ו,ו  כי אין במוות זכרך;    בשאול, מי יודה-לך.
ו,ז  יגעתי, באנחתי--אשחה בכל-לילה, מיטתי;    בדמעתי, ערשי אמסה.
ו,ח  עששה מכעס עיני;    עתקה, בכל-צורריי.
ו,ט  סורו ממני, כל-פועלי אוון:    כי-שמע יהוה, קול בכיי.
ו,י  שמע יהוה, תחינתי;    יהוה, תפילתי ייקח.
ו,יא  יבושו, וייבהלו מאוד--כל-אויביי;    ישובו, יבושו רגע.

ז,א  שיגיון, לדויד:    אשר-שר ליהוה--על-דברי-כוש, בן-ימיני.
ז,ב  יהוה אלוהיי, בך חסיתי;    הושיעני מכל-רודפיי, והצילני.
ז,ג  פן-יטרוף כאריה נפשי;    פורק, ואין מציל.
ז,ד  יהוה אלוהיי, אם-עשיתי זאת;    אם-יש-עוול בכפיי.
ז,ה  אם-גמלתי, שולמי רע;    ואחלצה צוררי ריקם.
ז,ו  ירדוף אויב נפשי, וישג--וירמוס לארץ חיי;    וכבודי, לעפר ישכן סלה.
ז,ז  קומה יהוה, באפך--הינשא, בעברות צורריי;    ועורה אליי, משפט ציווית.
ז,ח  ועדת לאומים, תסובבך;    ועליה, למרום שובה.
ז,ט  יהוה, ידין עמים:    שופטני יהוה; כצדקי וכתומי עליי.
ז,י  יגמור נא רע, רשעים--    ותכונן צדיק;
ובוחן ליבות, וכליות--    אלוהים צדיק.
ז,יא  מגיני על-אלוהים;    מושיע, ישרי-לב.
ז,יב  אלוהים, שופט צדיק;    ואל, זועם בכל-יום.
ז,יג  אם-לא ישוב, חרבו ילטוש;    קשתו דרך, ויכוננהא.
ז,יד  ולו, הכין כלי מוות;    חיציו, לדולקים יפעל.
ז,טו  הנה יחבל-אוון;    והרה עמל, וילד שקר.
ז,טז  בור כרה, ויחפרהו;    וייפול, בשחת יפעל.
ז,יז  ישוב עמלו בראשו;    ועל קודקודו, חמסו יירד.
ז,יח  אודה יהוה כצדקו;    ואזמרה, שם-יהוה עליון.

ח,א  למנצח על-הגיתית,    מזמור לדויד.
ח,ב  יהוה אדונינו--    מה-אדיר שמך, בכל-הארץ;
אשר תנה הודך,    על-השמיים.
ח,ג  מפי עוללים, ויונקים--    ייסדת-עוז:
למען צורריך;    להשבית אויב, ומתנקם.
ח,ד  כי-אראה שמיך,    מעשה אצבעותיך--
ירח וכוכבים,    אשר כוננת.
ח,ה  מה-אנוש כי-תזכרנו;    ובן-אדם, כי תפקדנו.
ח,ו  ותחסרהו מעט, מאלוהים;    וכבוד והדר תעטרהו.
ח,ז  תמשילהו, במעשי ידיך;    כול, שתה תחת-רגליו.
ח,ח  צונה ואלפים כולם;    וגם, בהמות שדיי.
ח,ט  ציפור שמיים, ודגי הים;    עובר, אורחות ימים.
ח,י  יהוה אדונינו:    מה-אדיר שמך, בכל-הארץ.

ט,א  למנצח, על-מות לבן;    מזמור לדויד.
ט,ב  אודה יהוה, בכל-ליבי;    אספרה, כל-נפלאותיך.
ט,ג  אשמחה ואעלצה בך;    אזמרה שמך עליון.
ט,ד  בשוב-אויביי אחור;    ייכשלו ויאבדו, מפניך.
ט,ה  כי-עשית, משפטי ודיני;    ישבת לכיסא, שופט צדק.
ט,ו  גערת גויים, איבדת רשע;    שמם מחית, לעולם ועד.
ט,ז  האויב, תמו חורבות--לנצח;    וערים נתשת--אבד זכרם המה.
ט,ח  ויהוה, לעולם יישב;    כונן למשפט כיסאו.
ט,ט  והוא, ישפוט-תבל בצדק;    ידין לאומים, במישרים.
ט,י  ויהי יהוה משגב לדך;    משגב, לעיתות בצרה.
ט,יא  ויבטחו בך, יודעי שמך:    כי לא-עזבת דורשיך יהוה.
ט,יב  זמרו--ליהוה, יושב ציון;    הגידו בעמים, עלילותיו.
ט,יג  כי-דורש דמים, אותם זכר;    לא-שכח, צעקת ענווים.
ט,יד  חוננני יהוה--ראה עוניי, משונאיי;    מרוממי, משערי מוות.
ט,טו  למען אספרה, כל-תהילתך:    בשערי בת-ציון--אגילה, בישועתך.
ט,טז  טבעו גויים, בשחת עשו;    ברשת-זו טמנו, נלכדה רגלם.
ט,יז  נודע, יהוה--משפט עשה:    בפועל כפיו, נוקש רשע; היגיון סלה.
ט,יח  ישובו רשעים לשאולה:    כל-גויים, שכחי אלוהים.
ט,יט  כי לא לנצח, יישכח אביון;    תקוות עניים, תאבד לעד.
ט,כ  קומה יהוה, אל-יעוז אנוש;    יישפטו גויים, על-פניך.
ט,כא  שיתה יהוה, מורה--להם:    יידעו גויים--אנוש המה סלה.

י,א  למה יהוה, תעמוד ברחוק;    תעלים, לעיתות בצרה.
י,ב  בגאוות רשע, ידלק עני;    ייתפשו, במזימות זו חשבו.
י,ג  כי-הילל רשע, על-תאוות נפשו;    ובוצע בירך, ניאץ יהוה.
י,ד  רשע--כגובה אפו, בל-ידרוש;    אין אלוהים, כל-מזימותיו.
י,ה  יחילו דרכיו, בכל-עת--מרום משפטיך, מנגדו;    כל-צורריו, יפיח בהם.
י,ו  אמר בליבו, בל-אמוט;    לדור ודור, אשר לא-ברע.
י,ז  אלה, פיהו מלא--ומרמות ותוך;    תחת לשונו, עמל ואוון.
י,ח  יישב, במארב חצרים--במסתרים, יהרוג נקי;    עיניו, לחלכה יצפונו.
י,ט  יארוב במסתר, כאריה בסוכו--    יארוב, לחטוף עני;
יחטוף עני,    במושכו ברשתו.
י,י  ידכה ישוח;    ונפל בעצומיו, חיל כאים.
י,יא  אמר בליבו, שכח אל;    הסתיר פניו, בל-ראה לנצח.
י,יב  קומה יהוה--אל, נשא ידך;    אל-תשכח ענווים.
י,יג  על-מה, ניאץ רשע אלוהים;    אמר בליבו, לא תדרוש.
י,יד  ראית, כי-אתה עמל וכעס תביט--    לתת בידך:
עליך, יעזוב חלכה;    יתום, אתה היית עוזר.
י,טו  שבור, זרוע רשע;    ורע, תדרוש-רשעו בל-תמצא.
י,טז  יהוה מלך, עולם ועד;    אבדו גויים, מארצו.
י,יז  תאוות ענווים שמעת יהוה;    תכין ליבם, תקשיב אוזנך.
י,יח  לשפוט יתום, ודך:    בל-יוסיף עוד--לערוץ אנוש, מן-הארץ.

יא,א  למנצח, לדויד:
ביהוה, חסיתי--איך, תאמרו לנפשי;    נודי, הרכם ציפור.
יא,ב  כי הנה הרשעים, ידרכון קשת,    כוננו חיצם על-יתר--
לירות במו-אופל,    לישרי-לב.
יא,ג  כי השתות, ייהרסון--    צדיק, מה-פעל.
יא,ד  יהוה, בהיכל קודשו--    יהוה, בשמיים כיסאו:
עיניו יחזו--    עפעפיו יבחנו, בני אדם.
יא,ה  יהוה, צדיק יבחן:    ורשע, ואוהב חמס--שנאה נפשו.
יא,ו  ימטר על-רשעים, פחים:    אש וגופרית, ורוח זלעפות--מנת כוסם.
יא,ז  כי-צדיק יהוה, צדקות אהב;    ישר, יחזו פנימו.

יב,א  למנצח על-השמינית,    מזמור לדויד.
יב,ב  הושיעה יהוה, כי-גמר חסיד:    כי-פסו אמונים, מבני אדם.
יב,ג  שוא, ידברו--איש את-ריעהו:    שפת חלקות--בלב ולב ידברו.
יב,ד  יכרת יהוה, כל-שפתי חלקות--    לשון, מדברת גדולות.
יב,ה  אשר אמרו, ללשוננו נגביר--שפתינו איתנו:    מי אדון לנו.
יב,ו  משוד עניים,    מאנקת אביונים:
עתה אקום, יאמר יהוה;    אשית בישע, יפיח לו.
יב,ז  אמרות יהוה,    אמרות טהורות:
כסף צרוף, בעליל לארץ;    מזוקק, שבעתיים.
יב,ח  אתה-יהוה תשמרם;    תיצרנו, מן-הדור זו לעולם.
יב,ט  סביב, רשעים יתהלכון;    כרום זולות, לבני אדם.

יג,א  למנצח, מזמור לדויד.
יג,ב  עד-אנה יהוה, תשכחני נצח;    עד-אנה, תסתיר את-פניך ממני.
יג,ג  עד-אנה אשית עצות, בנפשי--    יגון בלבבי יומם;
עד-אנה,    ירום אויבי עליי.
יג,ד  הביטה ענני, יהוה אלוהיי;    האירה עיניי, פן-אישן המוות.
יג,ה  פן-יאמר אויבי יכולתיו;    צריי יגילו, כי אמוט.
יג,ו  ואני, בחסדך בטחתי--    יגל ליבי, בישועתך:
אשירה ליהוה,    כי גמל עליי.

יד,א  למנצח, לדויד:
אמר נבל בליבו,    אין אלוהים;
השחיתו, התעיבו עלילה--    אין עושה-טוב.
יד,ב  יהוה--    משמיים, השקיף על-בני-אדם:
לראות, היש משכיל--    דורש, את-אלוהים.
יד,ג  הכול סר, יחדיו נאלחו:    אין עושה-טוב--אין, גם-אחד.
יד,ד  הלוא ידעו, כל-פועלי-אוון:    אוכלי עמי, אכלו לחם; יהוה, לא קראו.
יד,ה  שם, פחדו פחד:    כי-אלוהים, בדור צדיק.
יד,ו  עצת-עני תבישו:    כי יהוה מחסהו.
יד,ז  מי ייתן מציון,    ישועת ישראל:
בשוב יהוה, שבות עמו;    יגל יעקוב, ישמח ישראל.

טו,א  מזמור, לדויד:    יהוה, מי-יגור באוהלך; מי-ישכון, בהר קודשך.
טו,ב  הולך תמים, ופועל צדק;    ודובר אמת, בלבבו.
טו,ג  לא-רגל, על-לשונו--לא-עשה לריעהו רעה;    וחרפה, לא-נשא על-קרובו.
טו,ד  נבזה, בעיניו נמאס--    ואת-יראי יהוה יכבד;
נשבע להרע,    ולא ימיר.
טו,ה  כספו, לא-נתן בנשך--    ושוחד על-נקי, לא לקח:
עושה-אלה--    לא יימוט לעולם.

טז,א  מכתם לדויד:    שומרני אל, כי-חסיתי בך.
טז,ב  אמרת ליהוה, אדוניי אתה;    טובתי, בל-עליך.
טז,ג  לקדושים, אשר-בארץ המה;    ואדירי, כל-חפצי-בם.
טז,ד  ירבו עצבותם,    אחר מהרו:
בל-אסיך נסכיהם מדם;    ובל-אשא את-שמותם, על-שפתיי.
טז,ה  יהוה, מנת-חלקי וכוסי--    אתה, תומיך גורלי.
טז,ו  חבלים נפלו-לי, בנעימים;    אף-נחלת, שפרה עליי.
טז,ז  אברך--את-יהוה, אשר יעצני;    אף-לילות, ייסרוני כליותיי.
טז,ח  שיוויתי יהוה לנגדי תמיד:    כי מימיני, בל-אמוט.
טז,ט  לכן, שמח ליבי--ויגל כבודי;    אף-בשרי, ישכון לבטח.
טז,י  כי, לא-תעזוב נפשי לשאול;    לא-תיתן חסידך, לראות שחת.
טז,יא  תודיעני,    אורח חיים:
שובע שמחות, את-פניך;    נעימות בימינך נצח.

יז,א  תפילה, לדויד:
שמעה יהוה, צדק--    הקשיבה רינתי, האזינה תפילתי;
בלא,    שפתי מרמה.
יז,ב  מלפניך, משפטי ייצא;    עיניך, תחזינה מישרים.
יז,ג  בחנת ליבי, פקדת לילה--    צרפתני בל-תמצא;
זמותי,    בל-יעבור-פי.
יז,ד  לפעולות אדם, בדבר שפתיך--    אני שמרתי, אורחות פריץ.
יז,ה  תמוך אשוריי, במעגלותיך;    בל-נמוטו פעמיי.
יז,ו  אני-קראתיך כי-תענני אל;    הט-אוזנך לי, שמע אמרתי.
יז,ז  הפלה חסדיך, מושיע חוסים--    ממתקוממים, בימינך.
יז,ח  שומרני, כאישון בת-עין;    בצל כנפיך, תסתירני.
יז,ט  מפני רשעים, זו שדוני;    אויביי בנפש, יקיפו עליי.
יז,י  חלבמו סגרו;    פימו, דיברו בגאות.
יז,יא  אשורינו, עתה סבבונו;    עיניהם ישיתו, לנטות בארץ.
יז,יב  דמיונו--כאריה, יכסוף לטרוף;    וככפיר, יושב במסתרים.
יז,יג  קומה יהוה--    קדמה פניו, הכריעהו;
פלטה נפשי,    מרשע חרבך.
יז,יד  ממתים ידך יהוה,    ממתים מחלד--
חלקם בחיים,    וצפונך תמלא בטנם:
ישבעו בנים--    והניחו יתרם, לעולליהם.
יז,טו  אני--בצדק, אחזה פניך;    אשבעה בהקיץ, תמונתך.

יח,א  למנצח, לעבד יהוה--לדויד:
אשר דיבר, ליהוה,    את-דברי, השירה הזאת--
ביום הציל-יהוה אותו מכף כל-אויביו,    ומיד שאול.
יח,ב  ויאמר--    ארחמך יהוה חזקי.
יח,ג  יהוה, סלעי ומצודתי--    ומפלטי:
אלי צורי, אחסה-בו;    מגיני וקרן-ישעי, משגבי.
יח,ד  מהולל, אקרא יהוה;    ומן-אויביי, איוושע.
יח,ה  אפפוני חבלי-מוות;    ונחלי בלייעל יבעתוני.
יח,ו  חבלי שאול סבבוני;    קידמוני, מוקשי מוות.
יח,ז  בצר-לי, אקרא יהוה--    ואל-אלוהיי אשווע:
ישמע מהיכלו קולי;    ושוועתי, לפניו תבוא באוזניו.
יח,ח  ותגעש ותרעש, הארץ--    ומוסדי הרים ירגזו;
ויתגעשו,    כי-חרה לו.
יח,ט  עלה עשן, באפו--    ואש-מפיו תאכל;
גחלים,    בערו ממנו.
יח,י  ויט שמיים, ויירד;    וערפל, תחת רגליו.
יח,יא  וירכב על-כרוב, ויעוף;    ויידא, על-כנפי-רוח.
יח,יב  ישת חושך, סתרו--    סביבותיו סוכתו;
חשכת-מים,    עבי שחקים.
יח,יג  מנוגה, נגדו:    עביו עברו--ברד, וגחלי-אש.
יח,יד  וירעם בשמיים, יהוה--ועליון, ייתן קולו;    ברד, וגחלי-אש.
יח,טו  וישלח חיציו, ויפיצם;    וברקים רב, ויהומם.
יח,טז  וייראו, אפיקי מים,    וייגלו, מוסדות תבל:
מגערתך יהוה--    מנשמת, רוח אפך.
יח,יז  ישלח ממרום, ייקחני;    ימשני, ממים רבים.
יח,יח  יצילני, מאויבי עז;    ומשונאיי, כי-אמצו ממני.
יח,יט  יקדמוני ביום-אידי;    ויהי-יהוה למשען לי.
יח,כ  ויוציאני למרחב;    יחלצני, כי חפץ בי.
יח,כא  יגמלני יהוה כצדקי;    כבור ידיי, ישיב לי.
יח,כב  כי-שמרתי, דרכי יהוה;    ולא-רשעתי, מאלוהיי.
יח,כג  כי כל-משפטיו לנגדי;    וחוקותיו, לא-אסיר מני.
יח,כד  ואהי תמים עימו;    ואשתמר, מעווני.
יח,כה  וישב-יהוה לי כצדקי;    כבור ידיי, לנגד עיניו.
יח,כו  עם-חסיד תתחסד;    עם-גבר תמים, תיתמם.
יח,כז  עם-נבר תתברר;    ועם-עיקש, תתפתל.
יח,כח  כי-אתה, עם-עני תושיע;    ועיניים רמות תשפיל.
יח,כט  כי-אתה, תאיר נרי;    יהוה אלוהיי, יגיה חושכי.
יח,ל  כי-בך, ארוץ גדוד;    ובאלוהיי, אדלג-שור.
יח,לא  האל,    תמים דרכו:
אמרת-יהוה צרופה;    מגן הוא, לכול החוסים בו.
יח,לב  כי מי אלוה, מבלעדי יהוה;    ומי צור, זולתי אלוהינו.
יח,לג  האל, המאזרני חיל;    וייתן תמים דרכי.
יח,לד  משווה רגליי, כאיילות;    ועל במותיי, יעמידני.
יח,לה  מלמד ידיי, למלחמה;    וניחתה קשת-נחושה, זרועותיי.
יח,לו  ותיתן-לי, מגן ישעך:    וימינך תסעדני; וענוותך תרבני.
יח,לז  תרחיב צעדי תחתיי;    ולא מעדו, קרסוליי.
יח,לח  ארדוף אויביי, ואשיגם;    ולא-אשוב, עד-כלותם.
יח,לט  אמחצם, ולא-יוכלו קום;    ייפלו, תחת רגליי.
יח,מ  ותאזרני חיל, למלחמה;    תכריע קמיי תחתיי.
יח,מא  ואויביי, נתת לי עורף;    ומשנאיי, אצמיתם.
יח,מב  ישוועו ואין-מושיע;    על-יהוה, ולא ענם.
יח,מג  ואשחקם, כעפר על-פני-רוח;    כטיט חוצות אריקם.
יח,מד  תפלטני, מריבי-עם:    תשימני, לראש גויים; עם לא-ידעתי יעבדוני.
יח,מה  לשמע אוזן, יישמעו לי;    בני-נכר, יכחשו-לי.
יח,מו  בני-נכר ייבולו;    ויחרגו, ממסגרותיהם.
יח,מז  חי-יהוה, וברוך צורי;    וירום, אלוהי ישעי.
יח,מח  האל--הנותן נקמות לי;    וידבר עמים תחתיי.
יח,מט  מפלטי, מאויביי:    אף מן-קמיי, תרוממני; מאיש חמס, תצילני.
יח,נ  על-כן, אודך בגויים יהוה;    ולשמך אזמרה.
יח,נא  מגדיל,    ישועות מלכו:
ועושה חסד, למשיחו--לדויד ולזרעו;    עד-עולם.

יט,א  למנצח, מזמור לדויד.
יט,ב  השמיים, מספרים כבוד-אל;    ומעשה ידיו, מגיד הרקיע.
יט,ג  יום ליום, יביע אומר;    ולילה ללילה, יחווה-דעת.
יט,ד  אין-אומר, ואין דברים:    בלי, נשמע קולם.
יט,ה  בכל-הארץ, יצא קוום,    ובקצה תבל, מיליהם;
לשמש,    שם-אוהל בהם.
יט,ו  והוא--כחתן, יוצא מחופתו;    ישיש כגיבור, לרוץ אורח.
יט,ז  מקצה השמיים, מוצאו--ותקופתו על-קצותם;    ואין נסתר, מחמתו.
יט,ח  תורת יהוה תמימה, משיבת נפש;    עדות יהוה נאמנה, מחכימת פתי.
יט,ט  פיקודי יהוה ישרים, משמחי-לב;    מצות יהוה ברה, מאירת עיניים.
יט,י  יראת יהוה, טהורה--עומדת לעד:    משפטי-יהוה אמת; צדקו יחדיו.
יט,יא  הנחמדים--מזהב, ומפז רב;    ומתוקים מדבש, ונופת צופים.
יט,יב  גם-עבדך, נזהר בהם;    בשומרם, עקב רב.
יט,יג  שגיאות מי-יבין;    מנסתרות נקני.
יט,יד  גם מזדים, חשוך עבדך--    אל-ימשלו-בי אז איתם;
וניקיתי,    מפשע רב.
יט,טו  יהיו לרצון אמרי-פי, והגיון ליבי    לפניך:
יהוה,    צורי וגואלי.

כ,א  למנצח, מזמור לדויד.
כ,ב  יענך יהוה, ביום צרה;    ישגבך, שם אלוהי יעקוב.
כ,ג  ישלח-עזרך מקודש;    ומציון, יסעדך.
כ,ד  יזכור כל-מנחותיך;    ועולתך ידשנה סלה.
כ,ה  ייתן-לך כלבבך;    וכל-עצתך ימלא.
כ,ו  נרננה, בישועתך--    ובשם-אלוהינו נדגול;
ימלא יהוה,    כל-משאלותיך.
כ,ז  עתה ידעתי--    כי הושיע יהוה, משיחו:
יענהו, משמי קודשו--    בגבורות, ישע ימינו.
כ,ח  אלה ברכב,    ואלה בסוסים;
ואנחנו,    בשם-יהוה אלוהינו נזכיר.
כ,ט  המה, כרעו ונפלו;    ואנחנו קמנו, ונתעודד.
כ,י  יהוה הושיעה:    המלך, יעננו ביום-קוראנו.

כא,א  למנצח, מזמור לדויד.
כא,ב  יהוה, בעוזך ישמח-מלך;    ובישועתך, מה-יגל מאוד.
כא,ג  תאוות ליבו, נתת לו;    וארשת שפתיו, בל-מנעת סלה.
כא,ד  כי-תקדמנו, ברכות טוב;    תשית לראשו, עטרת פז.
כא,ה  חיים, שאל ממך--נתת לו;    אורך ימים, עולם ועד.
כא,ו  גדול כבודו, בישועתך;    הוד והדר, תשווה עליו.
כא,ז  כי-תשיתהו ברכות לעד;    תחדהו בשמחה, את-פניך.
כא,ח  כי-המלך, בוטח ביהוה;    ובחסד עליון, בל-יימוט.
כא,ט  תמצא ידך, לכל-אויביך;    ימינך, תמצא שונאיך.
כא,י  תשיתמו, כתנור אש--    לעת פניך:
יהוה, באפו יבלעם;    ותאכלם אש.
כא,יא  פריימו, מארץ תאבד;    וזרעם, מבני אדם.
כא,יב  כי-נטו עליך רעה;    חשבו מזימה, בל-יוכלו.
כא,יג  כי, תשיתמו שכם;    במיתריך, תכונן על-פניהם.
כא,יד  רומה יהוה בעוזך;    נשירה ונזמרה, גבורתך.

כב,א  למנצח, על-איילת השחר;    מזמור לדויד.
כב,ב  אלי אלי, למה עזבתני;    רחוק מישועתי, דברי שאגתי.
כב,ג  אלוהיי--אקרא יומם, ולא תענה;    ולילה, ולא-דומייה לי.
כב,ד  ואתה קדוש--    יושב, תהילות ישראל.
כב,ה  בך, בטחו אבותינו;    בטחו, ותפלטמו.
כב,ו  אליך זעקו ונמלטו;    בך בטחו ולא-בושו.
כב,ז  ואנוכי תולעת ולא-איש;    חרפת אדם, ובזוי עם.
כב,ח  כל-רואיי, ילעיגו לי;    יפטירו בשפה, יניעו ראש.
כב,ט  גול אל-יהוה יפלטהו;    יצילהו, כי חפץ בו.
כב,י  כי-אתה גוחי מבטן;    מבטיחי, על-שדי אימי.
כב,יא  עליך, הושלכתי מרחם;    מבטן אימי, אלי אתה.
כב,יב  אל-תרחק ממני, כי-צרה קרובה:    כי-אין עוזר.
כב,יג  סבבוני, פרים רבים;    אבירי בשן כיתרוני.
כב,יד  פצו עליי פיהם;    אריה, טורף ושואג.
כב,טו  כמים נשפכתי--    והתפרדו, כל-עצמותיי:
היה ליבי, כדונג;    נמס, בתוך מעיי.
כב,טז  יבש כחרש, כוחי, ולשוני, מודבק מלקוחיי;    ולעפר-מוות תשפתני.
כב,יז  כי סבבוני, כלבים:    עדת מרעים, הקיפוני; כארי, ידיי ורגליי.
כב,יח  אספר כל-עצמותיי;    המה יביטו, יראו-בי.
כב,יט  יחלקו בגדיי להם;    ועל-לבושי, יפילו גורל.
כב,כ  ואתה יהוה, אל-תרחק;    איילותי, לעזרתי חושה.
כב,כא  הצילה מחרב נפשי;    מיד-כלב, יחידתי.
כב,כב  הושיעני, מפי אריה;    ומקרני רימים עניתני.
כב,כג  אספרה שמך לאחיי;    בתוך קהל אהללך.
כב,כד  יראי יהוה, הללוהו--    כל-זרע יעקוב כבדוהו;
וגורו ממנו,    כל-זרע ישראל.
כב,כה  כי לא-בזה ולא שיקץ, ענות עני--    ולא-הסתיר פניו ממנו;
ובשוועו אליו    שמע.
כב,כו  מאיתך, תהילתי:    בקהל רב--נדריי אשלם, נגד יראיו.
כב,כז  יאכלו ענווים, וישבעו--    יהללו יהוה, דורשיו;
יחי לבבכם    לעד.
כב,כח  יזכרו, וישובו אל-יהוה--    כל-אפסי-ארץ;
וישתחוו לפניך,    כל-משפחות גויים.
כב,כט  כי ליהוה, המלוכה;    ומושל, בגויים.
כב,ל  אכלו וישתחוו, כל-דשני-ארץ--    לפניו יכרעו, כל-יורדי עפר;
ונפשו,    לא חייה.
כב,לא  זרע יעבדנו;    יסופר לאדוניי לדור.
כב,לב  יבואו, ויגידו צדקתו:    לעם נולד, כי עשה.

כג,א  מזמור לדויד:    יהוה רועי, לא אחסר.
כג,ב  בנאות דשא, ירביצני;    על-מי מנוחות ינהלני.
כג,ג  נפשי ישובב;    ינחני במעגלי-צדק, למען שמו.
כג,ד  גם כי-אלך בגיא צלמוות, לא-אירא רע--    כי-אתה עימדי;
שבטך ומשענתך,    המה ינחמוני.
כג,ה  תערוך לפניי, שולחן--    נגד צורריי;
דישנת בשמן ראשי,    כוסי רוויה.
כג,ו  אך, טוב וחסד ירדפוני--    כל-ימי חיי;
ושבתי בבית-יהוה,    לאורך ימים.

כד,א  לדויד, מזמור:
ליהוה, הארץ ומלואה;    תבל, ויושבי בה.
כד,ב  כי-הוא, על-ימים יסדה;    ועל-נהרות, יכוננהא.
כד,ג  מי-יעלה בהר-יהוה;    ומי-יקום, במקום קודשו.
כד,ד  נקי כפיים,    ובר-לבב:
אשר לא-נשא לשוא נפשי;    ולא נשבע למרמה.
כד,ה  יישא ברכה, מאת יהוה;    וצדקה, מאלוהי ישעו.
כד,ו  זה, דור דורשיו;    מבקשי פניך יעקוב סלה.
כד,ז  שאו שערים, ראשיכם,    והינשאו, פתחי עולם;
ויבוא,    מלך הכבוד.
כד,ח  מי זה,    מלך הכבוד:
יהוה, עיזוז וגיבור;    יהוה, גיבור מלחמה.
כד,ט  שאו שערים, ראשיכם,    ושאו, פתחי עולם;
ויבוא,    מלך הכבוד.
כד,י  מי הוא זה,    מלך הכבוד:
יהוה צבאות--    הוא מלך הכבוד סלה.

כה,א  לדויד:    אליך יהוה, נפשי אשא.
כה,ב  אלוהיי--בך בטחתי, אל-אבושה;    אל-יעלצו אויביי לי.
כה,ג  גם כל-קוויך, לא יבושו;    יבושו, הבוגדים ריקם.
כה,ד  דרכיך יהוה, הודיעני;    אורחותיך למדני.
כה,ה  הדריכני באמיתך, ולמדני--    כי-אתה, אלוהי ישעי;
אותך קיוויתי,    כל-היום.
כה,ו  זכור-רחמיך יהוה, וחסדיך:    כי מעולם המה.
כה,ז  חטאות נעוריי, ופשעיי--    אל-תזכור:
כחסדך זכור-לי-אתה--    למען טובך יהוה.
כה,ח  טוב-וישר יהוה;    על-כן יורה חטאים בדרך.
כה,ט  ידרך ענווים, במשפט;    וילמד ענווים דרכו.
כה,י  כל-אורחות יהוה, חסד ואמת--    לנוצרי בריתו, ועדותיו.
כה,יא  למען-שמך יהוה;    וסלחת לעווני, כי רב-הוא.
כה,יב  מי-זה האיש, ירא יהוה--    יורנו, בדרך יבחר.
כה,יג  נפשו, בטוב תלין;    וזרעו, יירש ארץ.
כה,יד  סוד יהוה, ליראיו;    ובריתו, להודיעם.
כה,טו  עיניי תמיד, אל-יהוה:    כי הוא-יוציא מרשת רגליי.
כה,טז  פנה-אליי וחונני:    כי-יחיד ועני אני.
כה,יז  צרות לבבי הרחיבו;    ממצוקותיי, הוציאני.
כה,יח  ראה עוניי, ועמלי;    ושא, לכל-חטאותיי.
כה,יט  ראה-אויביי כי-רבו;    ושנאת חמס שנאוני.
כה,כ  שומרה נפשי, והצילני;    אל-אבוש, כי-חסיתי בך.
כה,כא  תום-ויושר ייצרוני:    כי, קיוויתיך.
כה,כב  פדה אלוהים, את-ישראל--    מכול, צרותיו.

כו,א  לדויד:  שופטני יהוה--    כי-אני, בתומי הלכתי;
וביהוה בטחתי,    לא אמעד.
כו,ב  בחנני יהוה ונסני;    צורפה כליותיי וליבי.
כו,ג  כי-חסדך, לנגד עיניי;    והתהלכתי, באמיתך.
כו,ד  לא-ישבתי, עם-מתי-שוא;    ועם נעלמים, לא אבוא.
כו,ה  שנאתי, קהל מרעים;    ועם-רשעים, לא אשב.
כו,ו  ארחץ בניקיון כפיי;    ואסובבה את-מזבחך יהוה.
כו,ז  לשמיע, בקול תודה;    ולספר, כל-נפלאותיך.
כו,ח  יהוה--אהבתי, מעון ביתך;    ומקום, משכן כבודך.
כו,ט  אל-תאסוף עם-חטאים נפשי;    ועם-אנשי דמים חיי.
כו,י  אשר-בידיהם זימה;    וימינם, מלאה שוחד.
כו,יא  ואני, בתומי אלך;    פדני וחונני.
כו,יב  רגלי, עמדה במישור;    במקהלים, אברך יהוה.

כז,א  לדויד:    יהוה, אורי וישעי--ממי אירא;
יהוה מעוז-חיי,    ממי אפחד.
כז,ב  בקרוב עליי, מרעים--    לאכול את-בשרי:
צריי ואויביי לי;    המה כשלו ונפלו.
כז,ג  אם-תחנה עליי, מחנה--    לא-יירא ליבי:
אם-תקום עליי, מלחמה--    בזאת, אני בוטח.
כז,ד  אחת, שאלתי מאת-יהוה--    אותה אבקש:
שבתי בבית-יהוה,    כל-ימי חיי;
לחזות בנועם-יהוה,    ולבקר בהיכלו.
כז,ה  כי יצפנני, בסוכו--    ביום רעה:
יסתירני, בסתר אוהלו;    בצור, ירוממני.
כז,ו  ועתה ירום ראשי, על אויביי סביבותיי,    ואזבחה באוהלו, זבחי תרועה;
אשירה ואזמרה,    ליהוה.
כז,ז  שמע-יהוה קולי אקרא;    וחונני וענני.
כז,ח  לך, אמר ליבי--בקשו פניי;    את-פניך יהוה אבקש.
כז,ט  אל-תסתר פניך, ממני--    אל תט-באף, עבדך:
עזרתי היית;    אל-תיטשני ואל-תעזבני, אלוהי ישעי.
כז,י  כי-אבי ואימי עזבוני;    ויהוה יאספני.
כז,יא  הורני יהוה, דרכך:    ונחני, באורח מישור--למען, שורריי.
כז,יב  אל-תיתנני, בנפש צריי:    כי קמו-בי עדי-שקר, ויפח חמס.
כז,יג  לולא--האמנתי, לראות בטוב-יהוה:    בארץ חיים.
כז,יד  קווה, אל-יהוה:    חזק, ויאמץ ליבך; וקווה, אל-יהוה.

כח,א  לדויד, אליך יהוה אקרא--    צורי, אל-תחרש ממני:
פן-תחשה ממני;    ונמשלתי, עם-יורדי בור.
כח,ב  שמע קול תחנוניי,    בשוועי אליך;
בנושאי ידיי,    אל-דביר קודשך.
כח,ג  אל-תמשכני עם-רשעים,    ועם-פועלי-אוון:
דוברי שלום, עם-ריעיהם;    ורעה, בלבבם.
כח,ד  תן-להם כפועלם,    וכרוע מעלליהם:
כמעשה ידיהם, תן להם;    השב גמולם להם.
כח,ה  כי לא יבינו, אל-פעולות יהוה--    ואל-מעשה ידיו;
יהרסם,    ולא יבנם.
כח,ו  ברוך יהוה:    כי-שמע, קול תחנוניי.
כח,ז  יהוה, עוזי ומגיני--    בו בטח ליבי, ונעזרתי:
ויעלוז ליבי;    ומשירי אהודנו.
כח,ח  יהוה עוז-למו;    ומעוז ישועות משיחו הוא.
כח,ט  הושיעה, את-עמך--    וברך את-נחלתך;
ורעם ונשאם,    עד-העולם.

כט,א  מזמור, לדויד:    הבו ליהוה, בני אלים; הבו ליהוה, כבוד ועוז.
כט,ב  הבו ליהוה, כבוד שמו;    השתחוו ליהוה, בהדרת-קודש.
כט,ג  קול יהוה,    על-המים:
אל-הכבוד הרעים;    יהוה, על-מים רבים.
כט,ד  קול-יהוה בכוח;    קול יהוה, בהדר.
כט,ה  קול יהוה, שובר ארזים;    וישבר יהוה, את-ארזי הלבנון.
כט,ו  וירקידם כמו-עגל;    לבנון ושריון, כמו בן-ראמים.
כט,ז  קול-יהוה חוצב;    להבות אש.
כט,ח  קול יהוה, יחיל מדבר;    יחיל יהוה, מדבר קדש.
כט,ט  קול יהוה, יחולל איילות--    ויחשוף יערות:
ובהיכלו--    כולו, אומר כבוד.
כט,י  יהוה, למבול ישב;    ויישב יהוה, מלך לעולם.
כט,יא  יהוה--עוז, לעמו ייתן;    יהוה, יברך את-עמו בשלום.

ל,א  מזמור:  שיר-חנוכת הבית לדויד.
ל,ב  ארוממך יהוה, כי דיליתני;    ולא-שימחת אויביי לי.
ל,ג  יהוה אלוהיי--    שיוועתי אליך, ותרפאני.
ל,ד  יהוה--העלית מן-שאול נפשי;    חייתני, מיורדי-בור.
ל,ה  זמרו ליהוה חסידיו;    והודו, לזכר קודשו.
ל,ו  כי רגע, באפו--    חיים ברצונו:
בערב, ילין בכי;    ולבוקר רינה.
ל,ז  ואני, אמרתי בשלווי--    בל-אמוט לעולם.
ל,ח  יהוה--    ברצונך, העמדת להררי-עוז:
הסתרת פניך;    הייתי נבהל.
ל,ט  אליך יהוה אקרא;    ואל-אדוניי, אתחנן.
ל,י  מה-בצע בדמי,    ברדתי אל-שחת:
היודך עפר;    היגיד אמיתך.
ל,יא  שמע-יהוה וחונני;    יהוה, היה-עוזר לי.
ל,יב  הפכת מספדי, למחול לי:    פיתחת שקי; ותאזרני שמחה.
ל,יג  למען, יזמרך כבוד--    ולא יידום:
יהוה אלוהיי,    לעולם אודך.

לא,א  למנצח, מזמור לדויד.
לא,ב  בך-יהוה חסיתי, אל-אבושה לעולם;    בצדקתך פלטני.
לא,ג  הטה אליי, אוזנך--    מהרה הצילני:
היה לי, לצור-מעוז--לבית מצודות;    להושיעני.
לא,ד  כי-סלעי ומצודתי אתה;    ולמען שמך, תנחני ותנהלני.
לא,ה  תוציאני--מרשת זו, טמנו לי:    כי-אתה, מעוזי.
לא,ו  בידך, אפקיד רוחי:    פדית אותי יהוה--אל אמת.
לא,ז  שנאתי, השומרים הבלי-שוא;    ואני, אל-יהוה בטחתי.
לא,ח  אגילה ואשמחה,    בחסדך:
אשר ראית, את-עוניי;    ידעת, בצרות נפשי.
לא,ט  ולא הסגרתני, ביד-אויב;    העמדת במרחב רגליי.
לא,י  חונני יהוה,    כי צר-לי:
עששה בכעס עיני;    נפשי ובטני.
לא,יא  כי כלו ביגון, חיי--    ושנותיי באנחה:
כשל בעווני כוחי;    ועצמיי עששו.
לא,יב  מכל-צורריי הייתי חרפה, ולשכניי מאוד--    ופחד למיודעיי:
רואיי בחוץ--    נדדו ממני.
לא,יג  נשכחתי, כמת מלב;    הייתי, ככלי אובד.
לא,יד  כי שמעתי, דיבת רבים--    מגור מסביב:
בהיווסדם יחד עליי;    לקחת נפשי זממו.
לא,טו  ואני, עליך בטחתי יהוה;    אמרתי, אלוהיי אתה.
לא,טז  בידך עיתותיי;    הצילני מיד-אויביי, ומרודפיי.
לא,יז  האירה פניך, על-עבדך;    הושיעני בחסדך.
לא,יח  יהוה--אל-אבושה, כי קראתיך;    יבושו רשעים, יידמו לשאול.
לא,יט  תיאלמנה, שפתי-שקר:    הדוברות על-צדיק עתק--בגאווה ובוז.
לא,כ  מה רב-טובך,    אשר-צפנת ליראיך:
פעלת, לחוסים בך;    נגד, בני אדם.
לא,כא  תסתירם, בסתר פניך--    מרוכסי-איש:
תצפנם בסוכה;    מריב לשונות.
לא,כב  ברוך יהוה:    כי הפליא חסדו לי, בעיר מצור.
לא,כג  ואני, אמרתי בחופזי--    נגרזתי, מנגד עיניך:
אכן--שמעת, קול תחנוניי;    בשוועי אליך.
לא,כד  אהבו את-יהוה,    כל-חסידיו:
אמונים, נוצר יהוה;    ומשלם על-יתר, עושה גאווה.
לא,כה  חזקו, ויאמץ לבבכם--    כל-המייחלים, ליהוה.

לב,א  לדויד, משכיל:    אשרי נשוי-פשע; כסוי חטאה.
לב,ב  אשרי אדם--לא יחשוב יהוה לו עוון;    ואין ברוחו רמייה.
לב,ג  כי-החרשתי, בלו עצמיי--    בשאגתי, כל-היום.
לב,ד  כי, יומם ולילה--    תכבד עליי, ידך:
נהפך לשדי--    בחרבוני קיץ סלה.
לב,ה  חטאתי אודיעך,    ועווני לא-כיסיתי--
אמרתי,    אודה עלי פשעיי ליהוה;
ואתה נשאת עוון חטאתי    סלה.
לב,ו  על-זאת, יתפלל כל-חסיד אליך--    לעת מצוא:
רק, לשטף מים רבים--    אליו, לא יגיעו.
לב,ז  אתה, סתר לי--    מצר תיצרני:
רוני פלט;    תסובבני סלה.
לב,ח  אשכילך, ואורך--בדרך-זו תלך;    איעצה עליך עיני.
לב,ט  אל-תהיו, כסוס כפרד--    אין הבין:
במתג-ורסן עדייו לבלום;    בל, קרוב אליך.
לב,י  רבים מכאובים, לרשע:    והבוטח ביהוה--חסד, יסובבנו.
לב,יא  שמחו ביהוה וגילו, צדיקים;    והרנינו, כל-ישרי-לב.

לג,א  רננו צדיקים, ביהוה;    לישרים, נאוה תהילה.
לג,ב  הודו ליהוה בכינור;    בנבל עשור, זמרו-לו.
לג,ג  שירו-לו, שיר חדש;    היטיבו נגן, בתרועה.
לג,ד  כי-ישר דבר-יהוה;    וכל-מעשהו, באמונה.
לג,ה  אוהב, צדקה ומשפט;    חסד יהוה, מלאה הארץ.
לג,ו  בדבר יהוה, שמיים נעשו;    וברוח פיו, כל-צבאם.
לג,ז  כונס כנד, מי הים;    נותן באוצרות תהומות.
לג,ח  ייראו מיהוה, כל-הארץ;    ממנו יגורו, כל-יושבי תבל.
לג,ט  כי הוא אמר ויהי;    הוא-ציווה, ויעמוד.
לג,י  יהוה, הפיר עצת-גויים;    הניא, מחשבות עמים.
לג,יא  עצת יהוה, לעולם תעמוד;    מחשבות ליבו, לדור ודור.
לג,יב  אשרי הגוי, אשר-יהוה אלוהיו;    העם, בחר לנחלה לו.
לג,יג  משמיים, הביט יהוה;    ראה, את-כל-בני האדם.
לג,יד  ממכון-שבתו השגיח--    אל כל-יושבי הארץ.
לג,טו  היוצר יחד ליבם;    המבין, אל-כל-מעשיהם.
לג,טז  אין-המלך, נושע ברוב-חיל;    גיבור, לא-יינצל ברוב-כוח.
לג,יז  שקר הסוס, לתשועה;    וברוב חילו, לא ימלט.
לג,יח  הנה עין יהוה, אל-יראיו;    למייחלים לחסדו.
לג,יט  להציל ממוות נפשם;    ולחייותם, ברעב.
לג,כ  נפשנו, חיכתה ליהוה;    עזרנו ומגיננו הוא.
לג,כא  כי-בו, ישמח ליבנו:    כי בשם קודשו בטחנו.
לג,כב  יהי-חסדך יהוה עלינו:    כאשר, ייחלנו לך.

לד,א  לדויד--    בשנותו את-טעמו, לפני אבימלך; ויגרשהו, וילך.
לד,ב  אברכה את-יהוה בכל-עת;    תמיד, תהילתו בפי.
לד,ג  ביהוה, תתהלל נפשי;    ישמעו ענווים וישמחו.
לד,ד  גדלו ליהוה איתי;    ונרוממה שמו יחדיו.
לד,ה  דרשתי את-יהוה וענני;    ומכל-מגורותיי הצילני.
לד,ו  הביטו אליו ונהרו;    ופניהם, אל-יחפרו.
לד,ז  זה עני קרא, ויהוה שמע;    ומכל-צרותיו, הושיעו.
לד,ח  חונה מלאך-יהוה סביב ליראיו;    ויחלצם.
לד,ט  טעמו וראו, כי-טוב יהוה;    אשרי הגבר, יחסה-בו.
לד,י  יראו את-יהוה קדושיו:    כי-אין מחסור, ליראיו.
לד,יא  כפירים, רשו ורעבו;    ודרשי יהוה, לא-יחסרו כל-טוב.
לד,יב  לכו-בנים, שמעו-לי;    יראת יהוה, אלמדכם.
לד,יג  מי-האיש, החפץ חיים;    אוהב ימים, לראות טוב.
לד,יד  נצור לשונך מרע;    ושפתיך, מדבר מרמה.
לד,טו  סור מרע, ועשה-טוב;    בקש שלום ורודפהו.
לד,טז  עיני יהוה, אל-צדיקים;    ואוזניו, אל-שוועתם.
לד,יז  פני יהוה, בעושי רע;    להכרית מארץ זכרם.
לד,יח  צעקו, ויהוה שמע;    ומכל-צרותם, הצילם.
לד,יט  קרוב יהוה, לנשברי-לב;    ואת-דכאי-רוח יושיע.
לד,כ  רבות, רעות צדיק;    ומכולם, יצילנו יהוה.
לד,כא  שומר כל-עצמותיו;    אחת מהנה, לא נשברה.
לד,כב  תמותת רשע רעה;    ושונאי צדיק יאשמו.
לד,כג  פודה יהוה, נפש עבדיו;    ולא יאשמו, כל-החוסים בו.

לה,א  לדויד:  ריבה יהוה, את-יריביי;    לחם, את-לוחמיי.
לה,ב  החזק מגן וצינה;    וקומה, בעזרתי.
לה,ג  והרק חנית וסגור, לקראת רודפיי;    אמור לנפשי, ישועתך אני.
לה,ד  יבושו וייכלמו, מבקשי נפשי:    ייסוגו אחור ויחפרו--חושבי, רעתי.
לה,ה  יהיו, כמוץ לפני-רוח;    ומלאך יהוה דוחה.
לה,ו  יהי-דרכם, חושך וחלקלקות;    ומלאך יהוה, רודפם.
לה,ז  כי-חינם טמנו-לי, שחת רשתם;    חינם, חפרו לנפשי.
לה,ח  תבואהו שואה,    לא-יידע:
ורשתו אשר-טמן תלכדו;    בשואה, ייפול-בה.
לה,ט  ונפשי, תגיל ביהוה;    תשיש, בישועתו.
לה,י  כל עצמותיי, תאמרנה--    יהוה, מי כמוך:
מציל עני, מחזק ממנו;    ועני ואביון, מגוזלו.
לה,יא  יקומון, עדי חמס:    אשר לא-ידעתי, ישאלוני.
לה,יב  ישלמוני רעה, תחת טובה:    שכול לנפשי.
לה,יג  ואני, בחלותם לבושי שק--    עיניתי בצום נפשי;
ותפילתי,    על-חיקי תשוב.
לה,יד  כריע-כאח לי, התהלכתי;    כאבל-אם, קודר שחותי.
לה,טו  ובצלעי,    שמחו ונאספו:
נאספו עליי נכים,    ולא ידעתי;
קרעו    ולא-דמו.
לה,טז  בחנפי, לעגי מעוג--    חרוק עליי שינימו.
לה,יז  אדוניי,    כמה תראה:
השיבה נפשי, משואיהם;    מכפירים, יחידתי.
לה,יח  אודך, בקהל רב;    בעם עצום אהללך.
לה,יט  אל-ישמחו-לי אויביי שקר;    שונאיי חינם, יקרצו-עין.
לה,כ  כי לא שלום, ידברו:    ועל רגעי-ארץ--דברי מרמות, יחשובון.
לה,כא  וירחיבו עליי, פיהם:    אמרו, האח האח; ראתה עיננו.
לה,כב  ראית יהוה, אל-תחרש;    אדוניי, אל-תרחק ממני.
לה,כג  העירה והקיצה, למשפטי;    אלוהיי ואדוניי לריבי.
לה,כד  שופטני כצדקך, יהוה אלוהיי;    ואל-ישמחו-לי.
לה,כה  אל-יאמרו בליבם, האח נפשנו;    אל-יאמרו, בילענוהו.
לה,כו  יבושו ויחפרו, יחדיו--    שמחי רעתי:
ילבשו-בושת וכלימה--    המגדילים עליי.
לה,כז  ירונו וישמחו,    חפצי צדקי:
ויאמרו תמיד, יגדל יהוה;    החפץ, שלום עבדו.
לה,כח  ולשוני, תהגה צדקך;    כל-היום, תהילתך.

לו,א  למנצח לעבד-יהוה לדויד.
לו,ב  נאום-פשע לרשע, בקרב ליבי;    אין-פחד אלוהים, לנגד עיניו.
לו,ג  כי-החליק אליו בעיניו;    למצוא עוונו לשנוא.
לו,ד  דברי-פיו, אוון ומרמה;    חדל להשכיל להיטיב.
לו,ה  אוון, יחשוב--על-משכבו:    יתייצב, על-דרך לא-טוב; רע, לא ימאס.
לו,ו  יהוה, בהשמיים חסדך;    אמונתך, עד-שחקים.
לו,ז  צדקתך, כהררי-אל--משפטיך, תהום רבה;    אדם ובהמה תושיע יהוה.
לו,ח  מה-יקר חסדך, אלוהים:    ובני אדם--בצל כנפיך, יחסיון.
לו,ט  ירוויון, מדשן ביתך;    ונחל עדניך תשקם.
לו,י  כי-עימך, מקור חיים;    באורך, נראה-אור.
לו,יא  משוך חסדך, ליודעיך;    וצדקתך, לישרי-לב.
לו,יב  אל-תבואני, רגל גאווה;    ויד-רשעים, אל-תנידני.
לו,יג  שם נפלו, פועלי אוון;    דוחו, ולא-יכלו קום.

לז,א  לדויד:  אל-תתחר במרעים;    אל-תקנא, בעושי עוולה.
לז,ב  כי כחציר, מהרה יימלו;    וכירק דשא, ייבולון.
לז,ג  בטח ביהוה, ועשה-טוב;    שכון-ארץ, ורעה אמונה.
לז,ד  והתענג על-יהוה;    וייתן-לך, משאלות ליבך.
לז,ה  גול על-יהוה דרכך;    ובטח עליו, והוא יעשה.
לז,ו  והוציא כאור צדקך;    ומשפטך, כצוהריים.
לז,ז  דום, ליהוה--    והתחולל-לו:
אל-תתחר, במצליח דרכו;    באיש, עושה מזימות.
לז,ח  הרף מאף, ועזוב חמה;    אל-תתחר, אך-להרע.
לז,ט  כי-מרעים, ייכרתון;    וקווי יהוה, המה יירשו-ארץ.
לז,י  ועוד מעט, ואין רשע;    והתבוננת על-מקומו ואיננו.
לז,יא  וענווים יירשו-ארץ;    והתענגו, על-רוב שלום.
לז,יב  זומם רשע, לצדיק;    וחורק עליו שיניו.
לז,יג  אדוניי ישחק-לו:    כי-ראה, כי-יבוא יומו.
לז,יד  חרב, פתחו רשעים--    ודרכו קשתם:
להפיל, עני ואביון;    לטבוח, ישרי-דרך.
לז,טו  חרבם, תבוא בליבם;    וקשתותם, תישברנה.
לז,טז  טוב-מעט, לצדיק--    מהמון, רשעים רבים.
לז,יז  כי זרועות רשעים, תישברנה;    וסומך צדיקים יהוה.
לז,יח  יודע יהוה, ימי תמימים;    ונחלתם, לעולם תהיה.
לז,יט  לא-יבושו, בעת רעה;    ובימי רעבון ישבעו.
לז,כ  כי רשעים, יאבדו, ואויבי יהוה, כיקר כרים;    כלו בעשן כלו.
לז,כא  לווה רשע, ולא ישלם;    וצדיק, חונן ונותן.
לז,כב  כי מבורכיו, יירשו ארץ;    ומקולליו, ייכרתו.
לז,כג  מיהוה, מצעדי-גבר כוננו;    ודרכו יחפץ.
לז,כד  כי-ייפול לא-יוטל:    כי-יהוה, סומך ידו.
לז,כה  נער, הייתי--    גם-זקנתי:
ולא-ראיתי, צדיק נעזב;    וזרעו, מבקש-לחם.
לז,כו  כל-היום, חונן ומלווה;    וזרעו, לברכה.
לז,כז  סור מרע, ועשה-טוב;    ושכון לעולם.
לז,כח  כי יהוה, אוהב משפט,    ולא-יעזוב את-חסידיו, לעולם נשמרו;
וזרע רשעים    נכרת.
לז,כט  צדיקים יירשו-ארץ;    וישכנו לעד עליה.
לז,ל  פי-צדיק, יהגה חכמה;    ולשונו, תדבר משפט.
לז,לא  תורת אלוהיו בליבו;    לא תמעד אשוריו.
לז,לב  צופה רשע, לצדיק;    ומבקש, להמיתו.
לז,לג  יהוה, לא-יעזבנו בידו;    ולא ירשיענו, בהישפטו.
לז,לד  קווה אל-יהוה, ושמור דרכו,    וירוממך, לרשת ארץ;
בהיכרת רשעים    תראה.
לז,לה  ראיתי, רשע עריץ;    ומתערה, כאזרח רענן.
לז,לו  ויעבור, והנה איננו;    ואבקשהו, ולא נמצא.
לז,לז  שמור-תם, וראה ישר:    כי-אחרית לאיש שלום.
לז,לח  ופושעים, נשמדו יחדיו;    אחרית רשעים נכרתה.
לז,לט  ותשועת צדיקים, מיהוה;    מעוזם, בעת צרה.
לז,מ  ויעזרם יהוה, ויפלטם:    יפלטם מרשעים, ויושיעם--כי-חסו בו.

לח,א  מזמור לדויד להזכיר.
לח,ב  יהוה--אל-בקצפך תוכיחני;    ובחמתך תייסרני.
לח,ג  כי-חיציך, ניחתו בי;    ותנחת עליי ידך.
לח,ד  אין-מתום בבשרי, מפני זעמך;    אין-שלום בעצמיי, מפני חטאתי.
לח,ה  כי עוונותיי, עברו ראשי;    כמשא כבד, יכבדו ממני.
לח,ו  הבאישו נמקו, חבורותיי:    מפני, איוולתי.
לח,ז  נעוויתי שחותי עד-מאוד;    כל-היום, קודר הילכתי.
לח,ח  כי-כסליי, מלאו נקלה;    ואין מתום, בבשרי.
לח,ט  נפוגותי ונדכיתי עד-מאוד;    שאגתי, מנהמת ליבי.
לח,י  אדוניי, נגדך כל-תאוותי;    ואנחתי, ממך לא-נסתרה.
לח,יא  ליבי סחרחר, עזבני כוחי;    ואור-עיניי גם-הם, אין איתי.
לח,יב  אוהביי, וריעיי--מנגד נגעי יעמודו;    וקרוביי, מרחוק עמדו.
לח,יג  וינקשו, מבקשי נפשי, ודורשי רעתי, דיברו הוות;    ומרמות, כל-היום יהגו.
לח,יד  ואני כחירש, לא אשמע;    וכאילם, לא יפתח-פיו.
לח,טו  ואהי--כאיש, אשר לא-שומע;    ואין בפיו, תוכחות.
לח,טז  כי-לך יהוה הוחלתי;    אתה תענה, אדוניי אלוהיי.
לח,יז  כי-אמרתי, פן-ישמחו-לי;    במוט רגלי, עליי הגדילו.
לח,יח  כי-אני, לצלע נכון;    ומכאובי נגדי תמיד.
לח,יט  כי-עווני אגיד;    אדאג, מחטאתי.
לח,כ  ואויביי, חיים עצמו;    ורבו שונאיי שקר.
לח,כא  ומשלמי רעה, תחת טובה--    ישטנוני, תחת רודפי-טוב.
לח,כב  אל-תעזבני יהוה:    אלוהיי, אל-תרחק ממני.
לח,כג  חושה לעזרתי:    אדוניי, תשועתי.

לט,א  למנצח לידותון,    מזמור לדויד.
לט,ב  אמרתי--    אשמרה דרכיי, מחטוא בלשוני:
אשמרה לפי מחסום--    בעוד רשע לנגדי.
לט,ג  נאלמתי דומייה, החשיתי מטוב;    וכאבי נעכר.
לט,ד  חם-ליבי, בקרבי--בהגיגי תבער-אש;    דיברתי, בלשוני.
לט,ה  הודיעני יהוה, קיצי--ומידת ימיי מה-היא;    אדעה, מה-חדל אני.
לט,ו  הנה טפחות, נתת ימיי--    וחלדי כאין נגדך;
אך כל-הבל כל-אדם,    ניצב סלה.
לט,ז  אך-בצלם, יתהלך-איש--    אך-הבל יהמיון;
יצבור,    ולא-יידע מי-אוספם.
לט,ח  ועתה מה-קיוויתי אדוניי--    תוחלתי, לך היא.
לט,ט  מכל-פשעיי הצילני;    חרפת נבל, אל-תשימני.
לט,י  נאלמתי, לא אפתח-פי:    כי אתה עשית.
לט,יא  הסר מעליי נגעך;    מתגרת ידך, אני כליתי.
לט,יב  בתוכחות על-עוון, ייסרת איש--    ותמס כעש חמודו;
אך הבל כל-אדם    סלה.
לט,יג  שמעה תפילתי יהוה,    ושוועתי האזינה--
אל-דמעתי,    אל-תחרש:
כי גר אנוכי עימך;    תושב, ככל-אבותיי.
לט,יד  השע ממני ואבליגה--    בטרם אלך ואינני.

מ,א  למנצח, לדויד מזמור.
מ,ב  קווה קיוויתי יהוה;    ויט אליי, וישמע שוועתי.
מ,ג  ויעלני, מבור שאון--    מטיט היוון:
ויקם על-סלע רגליי;    כונן אשוריי.
מ,ד  וייתן בפי, שיר חדש--    תהילה לאלוהינו:
יראו רבים וייראו;    ויבטחו, ביהוה.
מ,ה  אשרי הגבר--    אשר-שם יהוה, מבטחו;
ולא-פנה אל-רהבים,    ושטי כזב.
מ,ו  רבות עשית,    אתה יהוה אלוהיי--
נפלאותיך ומחשבותיך,    אלינו:
אין, ערוך אליך--אגידה ואדברה;    עצמו, מספר.
מ,ז  זבח ומנחה, לא-חפצת--    אוזניים, כרית לי;
עולה וחטאה,    לא שאלת.
מ,ח  אז אמרתי, הנה-באתי:    במגילת-ספר, כתוב עליי.
מ,ט  לעשות-רצונך אלוהיי חפצתי;    ותורתך, בתוך מעיי.
מ,י  בישרתי צדק, בקהל רב--    הנה שפתיי, לא אכלא:
יהוה,    אתה ידעת.
מ,יא  צדקתך לא-כיסיתי, בתוך ליבי--    אמונתך ותשועתך אמרתי;
לא-כיחדתי חסדך ואמיתך,    לקהל רב.
מ,יב  אתה יהוה--    לא-תכלא רחמיך ממני;
חסדך ואמיתך,    תמיד ייצרוני.
מ,יג  כי אפפו-עליי רעות,    עד-אין מספר--
השיגוני עוונותיי,    ולא-יכולתי לראות;
עצמו משערות ראשי,    וליבי עזבני.
מ,יד  רצה יהוה, להצילני;    יהוה, לעזרתי חושה.
מ,טו  יבושו ויחפרו, יחד--    מבקשי נפשי, לספותה:
ייסוגו אחור, וייכלמו--    חפצי, רעתי.
מ,טז  ישומו, על-עקב בושתם--    האומרים לי, האח האח.
מ,יז  ישישו וישמחו, בך--    כל-מבקשיך:
יאמרו תמיד, יגדל יהוה--    אוהבי, תשועתך.
מ,יח  ואני, עני ואביון--    אדוניי יחשוב-לי:
עזרתי ומפלטי אתה:    אלוהיי, אל-תאחר.

מא,א  למנצח, מזמור לדויד.
מא,ב  אשרי, משכיל אל-דל;    ביום רעה, ימלטהו יהוה.
מא,ג  יהוה, ישמרהו ויחייהו--ואושר בארץ;    ואל-תיתנהו, בנפש אויביו.
מא,ד  יהוה--יסעדנו, על-ערש דווי;    כל-משכבו, הפכת בחולייו.
מא,ה  אני-אמרתי, יהוה חונני;    רפאה נפשי, כי-חטאתי לך.
מא,ו  אויביי--יאמרו רע לי;    מתיי ימות, ואבד שמו.
מא,ז  ואם-בא לראות, שוא ידבר--ליבו, יקבוץ-אוון לו;    ייצא לחוץ ידבר.
מא,ח  יחד--עליי יתלחשו, כל-שונאיי;    עליי--יחשבו רעה לי.
מא,ט  דבר-בלייעל, יצוק בו;    ואשר שכב, לא-יוסיף לקום.
מא,י  גם-איש שלומי, אשר-בטחתי בו--    אוכל לחמי;
הגדיל עליי    עקב.
מא,יא  ואתה יהוה, חונני והקימני;    ואשלמה להם.
מא,יב  בזאת ידעתי, כי-חפצת בי:    כי לא-יריע אויבי עליי.
מא,יג  ואני--בתומי, תמכת בי;    ותציבני לפניך לעולם.
מא,יד  ברוך יהוה, אלוהי ישראל--מהעולם, ועד העולם:    אמן ואמן.

מב,א  למנצח, משכיל לבני-קורח.
מב,ב  כאייל, תערוג על-אפיקי-מים--    כן נפשי תערוג אליך אלוהים.
מב,ג  צמאה נפשי, לאלוהים--    לאל חי:
מתיי אבוא;    ואיראה, פני אלוהים.
מב,ד  הייתה-לי דמעתי לחם,    יומם ולילה;
באמור אליי כל-היום,    איה אלוהיך.
מב,ה  אלה אזכרה,    ואשפכה עליי נפשי--
כי אעבור בסך,    אדדם עד-בית אלוהים:
בקול-רינה ותודה;    המון חוגג.
מב,ו  מה-תשתוחחי, נפשי--    ותהמי עליי:
הוחילי לאלוהים, כי-עוד אודנו--    ישועות פניו.
מב,ז  אלוהיי--    עליי, נפשי תשתוחח:
על-כן--אזכורך, מארץ ירדן;    וחרמונים, מהר מצער.
מב,ח  תהום-אל-תהום קורא,    לקול צינוריך;
כל-משבריך וגליך,    עליי עברו.
מב,ט  יומם, יצווה יהוה חסדו,    ובלילה, שירו עימי--
תפילה,    לאל חיי.
מב,י  אומרה, לאל סלעי--    למה שכחתני:
למה-קודר אלך--    בלחץ אויב.
מב,יא  ברצח, בעצמותיי--    חירפוני צורריי;
באומרם אליי כל-היום,    איה אלוהיך.
מב,יב  מה-תשתוחחי, נפשי--    ומה-תהמי עליי:
הוחילי לאלוהים, כי-עוד אודנו--    ישועות פניי, ואלוהיי.

מג,א  שופטני אלוהים, וריבה ריבי--    מגוי לא-חסיד;
מאיש מרמה ועוולה    תפלטני.
מג,ב  כי-אתה, אלוהי מעוזי--    למה זנחתני:
למה-קודר אתהלך,    בלחץ אויב.
מג,ג  שלח-אורך ואמיתך,    המה ינחוני;
יביאוני אל-הר-קודשך,    ואל-משכנותיך.
מג,ד  ואבואה, אל-מזבח אלוהים--    אל-אל, שמחת גילי:
ואודך בכינור--    אלוהים אלוהיי.
מג,ה  מה-תשתוחחי, נפשי--    ומה-תהמי עליי:
הוחילי לאלוהים, כי-עוד אודנו--    ישועות פניי, ואלוהיי.

מד,א  למנצח לבני-קורח משכיל.
מד,ב  אלוהים, באוזנינו שמענו--    אבותינו סיפרו-לנו:
פועל פעלת בימיהם,    בימי קדם.
מד,ג  אתה, ידך גויים הורשת--    ותיטעם;
תרע לאומים,    ותשלחם.
מד,ד  כי לא בחרבם, ירשו ארץ,    וזרועם, לא-הושיעה-למו:
כי-ימינך וזרועך, ואור פניך--    כי רציתם.
מד,ה  אתה-הוא מלכי אלוהים;    צווה, ישועות יעקוב.
מד,ו  בך, צרינו ננגח;    בשמך, נבוס קמינו.
מד,ז  כי לא בקשתי אבטח;    וחרבי, לא תושיעני.
מד,ח  כי הושעתנו, מצרינו;    ומשנאינו הבישות.
מד,ט  באלוהים, היללנו כל-היום;    ושמך, לעולם נודה סלה.
מד,י  אף-זנחת, ותכלימנו;    ולא-תצא, בצבאותינו.
מד,יא  תשיבנו אחור, מני-צר;    ומשנאינו, שסו למו.
מד,יב  תיתננו, כצאן מאכל;    ובגויים, זיריתנו.
מד,יג  תמכור-עמך בלא-הון;    ולא-ריבית, במחיריהם.
מד,יד  תשימנו חרפה, לשכנינו;    לעג וקלס, לסביבותינו.
מד,טו  תשימנו משל, בגויים;    מנוד-ראש, בלאומים.
מד,טז  כל-היום, כלימתי נגדי;    ובושת פניי כיסתני.
מד,יז  מקול, מחרף ומגדף;    מפני אויב, ומתנקם.
מד,יח  כל-זאת באתנו, ולא שכחנוך;    ולא-שיקרנו, בבריתך.
מד,יט  לא-נסוג אחור ליבנו;    ותט אשורינו, מני אורחך.
מד,כ  כי דיכיתנו, במקום תנים;    ותכס עלינו בצלמוות.
מד,כא  אם-שכחנו, שם אלוהינו;    ונפרוש כפינו, לאל זר.
מד,כב  הלוא אלוהים, יחקור-זאת:    כי-הוא יודע, תעלומות לב.
מד,כג  כי-עליך, הורגנו כל-היום;    נחשבנו, כצאן טבחה.
מד,כד  עורה, למה תישן אדוניי;    הקיצה, אל-תזנח לנצח.
מד,כה  למה-פניך תסתיר;    תשכח עוניינו ולחצנו.
מד,כו  כי שחה לעפר נפשנו;    דבקה לארץ בטננו.
מד,כז  קומה, עזרתה לנו;    ופדנו, למען חסדך.

מה,א  למנצח על-שושנים, לבני-קורח;    משכיל, שיר ידידות.
מה,ב  רחש ליבי, דבר טוב--    אומר אני, מעשיי למלך;
לשוני,    עט סופר מהיר.
מה,ג  יופיפית, מבני אדם--    הוצק חן, בשפתותיך;
על-כן בירכך אלוהים    לעולם.
מה,ד  חגור-חרבך על-ירך גיבור--    הודך, והדרך.
מה,ה  והדרך, צלח רכב--    על-דבר-אמת, וענווה-צדק;
ותורך נוראות    ימינך.
מה,ו  חיציך, שנונים:    עמים, תחתיך ייפלו; בלב, אויבי המלך.
מה,ז  כיסאך אלוהים, עולם ועד;    שבט מישור, שבט מלכותך.
מה,ח  אהבת צדק,    ותשנא-רשע:
על-כן משחך אלוהים אלוהיך, שמן ששון--    מחברך.
מה,ט  מור-ואהלות קציעות, כל-בגדותיך;    מן-היכלי שן, מני שימחוך.
מה,י  בנות מלכים, בייקרותיך;    ניצבה שגל לימינך, בכתם אופיר.
מה,יא  שמעי-בת וראי, והטי אוזנך;    ושכחי עמך, ובית אביך.
מה,יב  ויתאו המלך יופייך:    כי-הוא אדונייך, והשתחווי-לו.
מה,יג  ובת-צור:    במנחה, פנייך יחלו--עשירי עם.
מה,יד  כל-כבודה בת-מלך פנימה;    ממשבצות זהב לבושה.
מה,טו  לרקמות, תובל למלך:    בתולות אחריה, ריעותיה--מובאות לך.
מה,טז  תובלנה, בשמחות וגיל;    תבואינה, בהיכל מלך.
מה,יז  תחת אבותיך, יהיו בניך;    תשיתמו לשרים, בכל-הארץ.
מה,יח  אזכירה שמך, בכל-דור ודור;    על-כן עמים יהודוך, לעולם ועד.

מו,א  למנצח לבני-קורח--    על-עלמות שיר.
מו,ב  אלוהים לנו, מחסה ועוז;    עזרה בצרות, נמצא מאוד.
מו,ג  על-כן לא-נירא, בהמיר ארץ;    ובמוט הרים, בלב ימים.
מו,ד  יהמו יחמרו מימיו;    ירעשו הרים בגאוותו סלה.
מו,ה  נהר--פלגיו, ישמחו עיר-אלוהים;    קדוש, משכני עליון.
מו,ו  אלוהים בקרבה, בל-תימוט;    יעזרהא אלוהים, לפנות בוקר.
מו,ז  המו גויים, מטו ממלכות;    נתן בקולו, תמוג ארץ.
מו,ח  יהוה צבאות עימנו;    משגב-לנו אלוהי יעקוב סלה.
מו,ט  לכו-חזו, מפעלות יהוה--    אשר-שם שמות בארץ.
מו,י  משבית מלחמות,    עד-קצה הארץ:
קשת ישבר, וקיצץ חנית;    עגלות, ישרוף באש.
מו,יא  הרפו ודעו, כי-אנוכי אלוהים;    ארום בגויים, ארום בארץ.
מו,יב  יהוה צבאות עימנו;    משגב-לנו אלוהי יעקוב סלה.

מז,א  למנצח לבני-קורח מזמור.
מז,ב  כל-העמים, תקעו-כף;    הריעו לאלוהים, בקול רינה.
מז,ג  כי-יהוה עליון נורא;    מלך גדול, על-כל-הארץ.
מז,ד  ידבר עמים תחתינו;    ולאומים, תחת רגלינו.
מז,ה  יבחר-לנו את-נחלתנו;    את גאון יעקוב אשר-אהב סלה.
מז,ו  עלה אלוהים, בתרועה;    יהוה, בקול שופר.
מז,ז  זמרו אלוהים זמרו;    זמרו למלכנו זמרו.
מז,ח  כי מלך כל-הארץ אלוהים--    זמרו משכיל.
מז,ט  מלך אלוהים, על-גויים;    אלוהים, ישב על-כיסא קודשו.
מז,י  נדיבי עמים, נאספו--    עם, אלוהי אברהם:
כי לאלוהים, מגיני-ארץ--    מאוד נעלה.

מח,א  שיר מזמור, לבני-קורח.
מח,ב  גדול יהוה ומהולל מאוד--    בעיר אלוהינו, הר-קודשו.
מח,ג  יפה נוף,    משוש כל-הארץ:
הר-ציון, ירכתי צפון;    קרית, מלך רב.
מח,ד  אלוהים בארמנותיה,    נודע למשגב.
מח,ה  כי-הנה המלכים, נועדו;    עברו יחדיו.
מח,ו  המה ראו, כן תמהו;    נבהלו נחפזו.
מח,ז  רעדה, אחוזתם שם;    חיל, כיולדה.
מח,ח  ברוח קדים--    תשבר, אונייות תרשיש.
מח,ט  כאשר שמענו,    כן ראינו--
בעיר-יהוה צבאות,    בעיר אלוהינו:
אלוהים יכוננהא עד-עולם    סלה.
מח,י  דימינו אלוהים חסדך--    בקרב, היכלך.
מח,יא  כשמך אלוהים--    כן תהילתך, על-קצווי-ארץ;
צדק,    מלאה ימינך.
מח,יב  ישמח, הר ציון--תגלנה, בנות יהודה:    למען, משפטיך.
מח,יג  סובו ציון, והקיפוה;    ספרו, מגדליה.
מח,יד  שיתו ליבכם, לחילה--פסגו ארמנותיה:    למען תספרו, לדור אחרון.
מח,טו  כי זה, אלוהים אלוהינו--עולם ועד;    הוא ינהגנו על-מות.

מט,א  למנצח לבני-קורח מזמור.
מט,ב  שמעו-זאת, כל-העמים;    האזינו, כל-יושבי חלד.
מט,ג  גם-בני אדם, גם-בני-איש--    יחד, עשיר ואביון.
מט,ד  פי, ידבר חכמות;    והגות ליבי תבונות.
מט,ה  אטה למשל אוזני;    אפתח בכינור, חידתי.
מט,ו  למה אירא, בימי רע--    עוון עקביי יסובני.
מט,ז  הבוטחים על-חילם;    וברוב עושרם יתהללו.
מט,ח  אח--לא פדה יפדה איש;    לא-ייתן לאלוהים כופרו.
מט,ט  וייקר, פדיון נפשם;    וחדל לעולם.
מט,י  ויחי-עוד לנצח;    לא יראה השחת.
מט,יא  כי יראה, חכמים ימותו--    יחד כסיל ובער יאבדו;
ועזבו לאחרים    חילם.
מט,יב  קרבם בתימו, לעולם--    משכנותם, לדור ודור;
קראו בשמותם,    עלי אדמות.
מט,יג  ואדם ביקר, בל-ילין;    נמשל כבהמות נדמו.
מט,יד  זה דרכם, כסל למו;    ואחריהם, בפיהם ירצו סלה.
מט,טו  כצאן, לשאול שתו--    מוות ירעם:
וירדו בם ישרים, לבוקר--וצורם, לבלות שאול;    מזבול לו.
מט,טז  אך-אלוהים--יפדה נפשי, מיד-שאול:    כי ייקחני סלה.
מט,יז  אל-תירא, כי-יעשיר איש:    כי-ירבה, כבוד ביתו.
מט,יח  כי לא במותו, ייקח הכול;    לא-יירד אחריו כבודו.
מט,יט  כי-נפשו, בחייו יברך;    ויודוך, כי-תיטיב לך.
מט,כ  תבוא, עד-דור אבותיו;    עד-נצח, לא יראו-אור.
מט,כא  אדם ביקר, ולא יבין;    נמשל כבהמות נדמו.

נ,א  מזמור, לאסף:
אל, אלוהים יהוה--    דיבר ויקרא-ארץ;
ממזרח-שמש,    עד-מבואו.
נ,ב  מציון מכלל-יופי--    אלוהים הופיע.
נ,ג  יבוא אלוהינו,    ואל-יחרש:
אש-לפניו תאכל;    וסביביו, נשערה מאוד.
נ,ד  יקרא אל-השמיים מעל;    ואל-הארץ, לדין עמו.
נ,ה  אספו-לי חסידיי--    כורתי בריתי עלי-זבח.
נ,ו  ויגידו שמיים צדקו:    כי-אלוהים, שופט הוא סלה.
נ,ז  שמעה עמי, ואדברה--    ישראל, ואעידה בך:
אלוהים אלוהיך    אנוכי.
נ,ח  לא על-זבחיך, אוכיחך;    ועולותיך לנגדי תמיד.
נ,ט  לא-אקח מביתך פר;    ממכלאותיך, עתודים.
נ,י  כי-לי כל-חיתו-יער;    בהמות, בהררי-אלף.
נ,יא  ידעתי, כל-עוף הרים;    וזיז שדיי, עימדי.
נ,יב  אם-ארעב, לא-אומר לך:    כי-לי תבל, ומלואה.
נ,יג  האוכל, בשר אבירים;    ודם עתודים אשתה.
נ,יד  זבח לאלוהים תודה;    ושלם לעליון נדריך.
נ,טו  וקראני, ביום צרה;    אחלצך, ותכבדני.
נ,טז  ולרשע, אמר אלוהים, מה-לך, לספר חוקיי;    ותישא בריתי עלי-פיך.
נ,יז  ואתה, שנאת מוסר;    ותשלך דבריי אחריך.
נ,יח  אם-ראית גנב, ותירץ עימו;    ועם מנאפים חלקך.
נ,יט  פיך, שלחת ברעה;    ולשונך, תצמיד מרמה.
נ,כ  תשב, באחיך תדבר;    בבן-אימך, תיתן-דופי.
נ,כא  אלה עשית, והחרשתי--    דימית, היות-אהיה כמוך;
אוכיחך ואערכה    לעיניך.
נ,כב  בינו-נא זאת, שוכחי אלוה:    פן-אטרוף, ואין מציל.
נ,כג  זובח תודה, יכבדנני:    ושם דרך--אראנו, בישע אלוהים.

נא,א  למנצח, מזמור לדויד.
נא,ב  בבוא-אליו, נתן הנביא--    כאשר-בא, אל-בת-שבע.
נא,ג  חונני אלוהים כחסדך;    כרוב רחמיך, מחה פשעיי.
נא,ד  הרב, כבסני מעווני;    ומחטאתי טהרני.
נא,ה  כי-פשעיי, אני אדע;    וחטאתי נגדי תמיד.
נא,ו  לך לבדך, חטאתי,    והרע בעיניך, עשיתי:
למען, תצדק בדוברך--    תזכה בשופטך.
נא,ז  הן-בעוון חוללתי;    ובחטא, יחמתני אימי.
נא,ח  הן-אמת, חפצת בטוחות;    ובסתום, חכמה תודיעני.
נא,ט  תחטאני באיזוב ואטהר;    תכבסני, ומשלג אלבין.
נא,י  תשמיעני, ששון ושמחה;    תגלנה, עצמות דיכית.
נא,יא  הסתר פניך, מחטאיי;    וכל-עוונותיי מחה.
נא,יב  לב טהור, ברא-לי אלוהים;    ורוח נכון, חדש בקרבי.
נא,יג  אל-תשליכני מלפניך;    ורוח קודשך, אל-תיקח ממני.
נא,יד  השיבה לי, ששון ישעך;    ורוח נדיבה תסמכני.
נא,טו  אלמדה פושעים דרכיך;    וחטאים, אליך ישובו.
נא,טז  הצילני מדמים, אלוהים--    אלוהי תשועתי:
תרנן לשוני,    צדקתך.
נא,יז  אדוניי, שפתיי תפתח;    ופי, יגיד תהילתך.
נא,יח  כי, לא-תחפוץ זבח ואתנה;    עולה, לא תרצה.
נא,יט  זבחי אלוהים,    רוח נשברה:
לב-נשבר ונדכה--    אלוהים, לא תבזה.
נא,כ  היטיבה ברצונך, את-ציון;    תבנה, חומות ירושלים.
נא,כא  אז תחפוץ זבחי-צדק,    עולה וכליל;
אז יעלו על-מזבחך    פרים.

נב,א  למנצח, משכיל לדויד.
נב,ב  בבוא, דואג האדומי--    ויגד לשאול:
ויאמר לו--    בא דויד, אל-בית אחימלך.
נב,ג  מה-תתהלל ברעה, הגיבור;    חסד אל, כל-היום.
נב,ד  הוות, תחשוב לשונך;    כתער מלוטש, עושה רמייה.
נב,ה  אהבת רע מטוב;    שקר, מדבר צדק סלה.
נב,ו  אהבת כל-דברי-בלע;    לשון מרמה.
נב,ז  גם-אל,    ייתוצך לנצח:
יחתך וייסחך מאוהל;    ושירשך מארץ חיים סלה.
נב,ח  ויראו צדיקים וייראו; ועליו ישחקו.
נב,ט  הנה הגבר--    לא ישים אלוהים, מעוזו:
ויבטח, ברוב עושרו;    יעוז, בהוותו.
נב,י  ואני, כזית רענן--    בבית אלוהים;
בטחתי בחסד-אלוהים,    עולם ועד.
נב,יא  אודך לעולם, כי עשית;    ואקווה שמך כי-טוב, נגד חסידיך.

נג,א  למנצח על-מחלת, משכיל לדויד.
נג,ב  אמר נבל בליבו,    אין אלוהים;
השחיתו, והתעיבו עוול--    אין עושה-טוב.
נג,ג  אלוהים--    משמיים, השקיף על-בני-אדם:
לראות, היש משכיל--    דורש, את-אלוהים.
נג,ד  כולו סג, יחדיו נאלחו:    אין עושה-טוב; אין, גם-אחד.
נג,ה  הלוא ידעו, פועלי-אוון:    אוכלי עמי, אכלו לחם; אלוהים, לא קראו.
נג,ו  שם, פחדו פחד--    לא-היה-פחד:
כי-אלוהים--פיזר, עצמות חונך;    הבישות, כי-אלוהים מאסם.
נג,ז  מי ייתן מציון,    ישועות ישראל:
בשוב אלוהים, שבות עמו;    יגל יעקוב, ישמח ישראל.

נד,א  למנצח בנגינות, משכיל לדויד.
נד,ב  בבוא הזיפים, ויאמרו לשאול:    הלוא דויד, מסתתר עימנו.
נד,ג  אלוהים, בשמך הושיעני;    ובגבורתך תדינני.
נד,ד  אלוהים, שמע תפילתי;    האזינה, לאמרי-פי.
נד,ה  כי זרים, קמו עליי--    ועריצים, ביקשו נפשי;
לא שמו אלוהים לנגדם    סלה.
נד,ו  הנה אלוהים, עוזר לי;    אדוניי, בסומכי נפשי.
נד,ז  ישיב הרע, לשורריי;    באמיתך, הצמיתם.
נד,ח  בנדבה אזבחה-לך;    אודה שמך יהוה כי-טוב.
נד,ט  כי מכל-צרה, הצילני;    ובאויביי, ראתה עיני.

נה,א  למנצח בנגינות, משכיל לדויד.
נה,ב  האזינה אלוהים, תפילתי;    ואל-תתעלם, מתחינתי.
נה,ג  הקשיבה לי וענני;    אריד בשיחי ואהימה.
נה,ד  מקול אויב--מפני, עקת רשע:    כי-ימיטו עליי אוון, ובאף ישטמוני.
נה,ה  ליבי, יחיל בקרבי;    ואימות מוות, נפלו עליי.
נה,ו  יראה ורעד, יבוא בי;    ותכסני, פלצות.
נה,ז  ואומר--מי-ייתן-לי אבר, כיונה:    אעופה ואשכונה.
נה,ח  הנה, ארחיק נדוד;    אלין במדבר סלה.
נה,ט  אחישה מפלט לי--    מרוח סועה מסער.
נה,י  בלע אדוניי, פלג לשונם:    כי-ראיתי חמס וריב בעיר.
נה,יא  יומם ולילה--יסובבוה על-חומותיה;    ואוון ועמל בקרבה.
נה,יב  הוות בקרבה;    ולא-ימיש מרחובה, תוך ומרמה.
נה,יג  כי לא-אויב יחרפני,    ואשא:
לא-משנאי, עליי הגדיל;    ואיסתר ממנו.
נה,יד  ואתה אנוש כערכי;    אלופי, ומיודעי.
נה,טו  אשר יחדיו, נמתיק סוד;    בבית אלוהים, נהלך ברגש.
נה,טז  ישיא מוות, עלימו--יירדו שאול חיים:    כי-רעות במגורם בקרבם.
נה,יז  אני, אל-אלוהים אקרא;    ויהוה, יושיעני.
נה,יח  ערב ובוקר וצוהריים, אשיחה ואהמה;    וישמע קולי.
נה,יט  פדה בשלום נפשי, מקרב-לי:    כי-ברבים, היו עימדי.
נה,כ  ישמע אל, ויענם--    ויושב קדם, סלה:
אשר אין חליפות למו;    ולא יראו אלוהים.
נה,כא  שלח ידיו, בשלומיו;    חילל בריתו.
נה,כב  חלקו, מחמאות פיו--    וקרב-ליבו:
רכו דבריו משמן;    והמה פתיחות.
נה,כג  השלך על-יהוה, יהבך--    והוא יכלכלך:
לא-ייתן לעולם מוט--    לצדיק.
נה,כד  ואתה אלוהים,    תורידם לבאר שחת--
אנשי דמים ומרמה,    לא-יחצו ימיהם;
ואני,    אבטח-בך.

נו,א  למנצח, על-יונת אלם רחוקים--    לדויד מכתם:
באחוז אותו פלשתים    בגת.
נו,ב  חונני אלוהים, כי-שאפני אנוש;    כל-היום, לוחם ילחצני.
נו,ג  שאפו שורריי, כל-היום:    כי-רבים לוחמים לי מרום.
נו,ד  יום אירא--    אני, אליך אבטח.
נו,ה  באלוהים,    אהלל דברו:
באלוהים בטחתי, לא אירא;    מה-יעשה בשר לי.
נו,ו  כל-היום, דבריי יעצבו;    עליי כל-מחשבותם לרע.
נו,ז  יגורו, יצפונו--המה, עקביי ישמורו:    כאשר, קיוו נפשי.
נו,ח  על-אוון פלט-למו;    באף, עמים הורד אלוהים.
נו,ט  נודי, ספרת-אתה:    שימה דמעתי בנאדך; הלוא, בספרתך.
נו,י  אז ישובו אויביי אחור, ביום אקרא;    זה-ידעתי, כי-אלוהים לי.
נו,יא  באלוהים, אהלל דבר;    ביהוה, אהלל דבר.
נו,יב  באלוהים בטחתי, לא אירא;    מה-יעשה אדם לי.
נו,יג  עליי אלוהים נדריך;    אשלם תודות לך.
נו,יד  כי הצלת נפשי, ממוות--    הלוא רגליי, מדחי:
להתהלך, לפני אלוהים--    באור, החיים.

נז,א  למנצח אל-תשחת, לדויד מכתם--    בבורחו מפני-שאול, במערה.
נז,ב  חונני אלוהים, חונני--    כי בך, חסיה נפשי:
ובצל-כנפיך אחסה--    עד, יעבור הוות.
נז,ג  אקרא, לאלוהים עליון;    לאל, גומר עליי.
נז,ד  ישלח משמיים, ויושיעני--    חירף שואפי סלה;
ישלח אלוהים,    חסדו ואמיתו.
נז,ה  נפשי, בתוך לבאים--    אשכבה לוהטים:
בני-אדם--שיניהם, חנית וחיצים;    ולשונם, חרב חדה.
נז,ו  רומה על-השמיים אלוהים;    על כל-הארץ כבודך.
נז,ז  רשת, הכינו לפעמיי--    כפף נפשי:
כרו לפניי שיחה;    נפלו בתוכה סלה.
נז,ח  נכון ליבי אלוהים, נכון ליבי;    אשירה, ואזמרה.
נז,ט  עורה כבודי--עורה, הנבל וכינור;    אעירה שחר.
נז,י  אודך בעמים אדוניי;    אזמרך, בלאומים.
נז,יא  כי-גדול עד-שמיים חסדך;    ועד-שחקים אמיתך.
נז,יב  רומה על-שמיים אלוהים;    על כל-הארץ כבודך.

נח,א  למנצח אל-תשחת, לדויד מכתם.
נח,ב  האומנם--אלם צדק, תדברון;    מישרים תשפטו, בני אדם.
נח,ג  אף-בלב, עולות תפעלון:    בארץ--חמס ידיכם, תפלסון.
נח,ד  זורו רשעים מרחם;    תעו מבטן, דוברי כזב.
נח,ה  חמת-למו, כדמות חמת-נחש;    כמו-פתן חירש, יאטם אוזנו.
נח,ו  אשר לא-ישמע, לקול מלחשים;    חובר חברים מחוכם.
נח,ז  אלוהים--הרוס שינימו בפימו;    מלתעות כפירים, נתוץ יהוה.
נח,ח  יימאסו כמו-מים,    יתהלכו-למו;
ידרוך חיציו,    כמו יתמוללו.
נח,ט  כמו שבלול, תמס יהלוך;    נפל אשת, בל-חזו שמש.
נח,י  בטרם, יבינו סירותיכם אטד;    כמו-חי כמו-חרון, ישערנו.
נח,יא  ישמח צדיק, כי-חזה נקם;    פעמיו ירחץ, בדם הרשע.
נח,יב  ויאמר אדם, אך-פרי לצדיק;    אך יש-אלוהים, שופטים בארץ.

נט,א  למנצח אל-תשחת, לדויד מכתם:    בשלוח שאול;
וישמרו את-הבית,    להמיתו.
נט,ב  הצילני מאויביי אלוהיי;    ממתקוממיי תשגבני.
נט,ג  הצילני, מפועלי אוון;    ומאנשי דמים, הושיעני.
נט,ד  כי הנה ארבו, לנפשי--    יגורו עליי עזים;
לא-פשעי ולא-חטאתי    יהוה.
נט,ה  בלי-עוון, ירוצון וייכוננו;    עורה לקראתי וראה.
נט,ו  ואתה יהוה-אלוהים צבאות, אלוהי ישראל--    הקיצה, לפקוד כל-הגויים;
אל-תחון כל-בוגדי אוון    סלה.
נט,ז  ישובו לערב, יהמו ככלב;    ויסובבו עיר.
נט,ח  הנה, יביעון בפיהם--חרבות, בשפתותיהם:    כי-מי שומע.
נט,ט  ואתה יהוה, תשחק-למו;    תלעג, לכל-גויים.
נט,י  עוזו, אליך אשמורה:    כי-אלוהים, משגבי.
נט,יא  אלוהי חסדי יקדמני;    אלוהים, יראני בשורריי.
נט,יב  אל-תהרגם, פן ישכחו עמי--הניעמו בחילך, והורידמו:    מגיננו אדוניי.
נט,יג  חטאת-פימו,    דבר-שפתימו:
ויילכדו בגאונם;    ומאלה ומכחש יספרו.
נט,יד  כלה בחמה,    כלה ואינמו:
ויידעו--כי-אלוהים, מושל ביעקוב;    לאפסי הארץ סלה.
נט,טו  וישובו לערב, יהמו ככלב;    ויסובבו עיר.
נט,טז  המה, יניעון לאכול--    אם-לא ישבעו, וילינו.
נט,יז  ואני, אשיר עוזך--    וארנן לבוקר, חסדך:
כי-היית משגב לי;    ומנוס, ביום צר-לי.
נט,יח  עוזי, אליך אזמרה:    כי-אלוהים משגבי, אלוהי חסדי.

ס,א  למנצח, על-שושן עדות;    מכתם לדויד ללמד.
ס,ב  בהצותו, את ארם נהריים--    ואת-ארם צובה:
וישב יואב, ויך את-אדום בגיא-מלח--    שנים עשר אלף.
ס,ג  אלוהים, זנחתנו פרצתנו;    אנפת, תשובב לנו.
ס,ד  הרעשת ארץ פצמתה;    רפה שבריה כי-מטה.
ס,ה  הראית עמך קשה;    השקיתנו, יין תרעלה.
ס,ו  נתת ליראיך נס, להתנוסס--    מפני, קושט סלה.
ס,ז  למען, ייחלצון ידידיך;    הושיעה ימינך וענני.
ס,ח  אלוהים, דיבר בקודשו--אעלוזה:    אחלקה שכם; ועמק סוכות אמדד.
ס,ט  לי גלעד, ולי מנשה, ואפריים, מעוז ראשי;    יהודה, מחוקקי.
ס,י  מואב, סיר רחצי--על-אדום, אשליך נעלי;    עליי, פלשת התרועעי.
ס,יא  מי יובילני, עיר מצור;    מי נחני עד-אדום.
ס,יב  הלוא-אתה אלוהים זנחתנו;    ולא-תצא אלוהים, בצבאותינו.
ס,יג  הבה-לנו עזרת מצר;    ושוא, תשועת אדם.
ס,יד  באלוהים נעשה-חיל;    והוא, יבוס צרינו.

סא,א  למנצח על-נגינת לדויד.
סא,ב  שמעה אלוהים, רינתי;    הקשיבה, תפילתי.
סא,ג  מקצה הארץ, אליך אקרא--    בעטוף ליבי;
בצור-ירום ממני    תנחני.
סא,ד  כי-היית מחסה לי;    מגדל-עוז, מפני אויב.
סא,ה  אגורה באוהלך, עולמים;    אחסה בסתר כנפיך סלה.
סא,ו  כי-אתה אלוהים, שמעת לנדריי;    נתת ירושת, יראי שמך.
סא,ז  ימים על-ימי-מלך תוסיף;    שנותיו, כמו-דור ודור.
סא,ח  יישב עולם, לפני אלוהים;    חסד ואמת, מן ינצרוהו.
סא,ט  כן אזמרה שמך לעד--    לשלמי נדריי, יום יום.

סב,א  למנצח על-ידותון--    מזמור לדויד.
סב,ב  אך אל-אלוהים, דומייה נפשי;    ממנו, ישועתי.
סב,ג  אך-הוא צורי, וישועתי;    משגבי, לא-אמוט רבה.
סב,ד  עד-אנה, תהותתו על-איש--    תרצחו כולכם:
כקיר נטוי;    גדר, הדחויה.
סב,ה  אך משאתו, יעצו להדיח--    ירצו כזב:
בפיו יברכו;    ובקרבם, יקללו-סלה.
סב,ו  אך לאלוהים, דומי נפשי:    כי-ממנו, תקוותי.
סב,ז  אך-הוא צורי, וישועתי;    משגבי, לא אמוט.
סב,ח  על-אלוהים, ישעי וכבודי;    צור-עוזי מחסי, באלוהים.
סב,ט  בטחו בו בכל-עת, עם--    שפכו-לפניו לבבכם;
אלוהים מחסה-לנו    סלה.
סב,י  אך, הבל בני-אדם--    כזב בני-איש:
במאזניים לעלות;    המה, מהבל יחד.
סב,יא  אל-תבטחו בעושק,    ובגזל אל-תהבלו:
חיל כי-ינוב--    אל-תשיתו לב.
סב,יב  אחת, דיבר אלוהים--שתיים-זו שמעתי:    כי עוז, לאלוהים.
סב,יג  ולך-אדוניי חסד:    כי-אתה תשלם לאיש כמעשהו.

סג,א  מזמור לדויד;    בהיותו, במדבר יהודה.
סג,ב  אלוהים, אלי אתה--    אשחרך:
צמאה לך, נפשי--    כמה לך בשרי;
בארץ-צייה ועייף    בלי-מים.
סג,ג  כן, בקודש חזיתיך--    לראות עוזך, וכבודך.
סג,ד  כי-טוב חסדך, מחיים;    שפתיי ישבחונך.
סג,ה  כן אברכך בחיי;    בשמך, אשא כפיי.
סג,ו  כמו חלב ודשן, תשבע נפשי;    ושפתי רננות, יהלל-פי.
סג,ז  אם-זכרתיך על-יצועיי--    באשמורות, אהגה-בך.
סג,ח  כי-היית עזרתה לי;    ובצל כנפיך ארנן.
סג,ט  דבקה נפשי אחריך;    בי, תמכה ימינך.
סג,י  והמה--לשואה, יבקשו נפשי;    יבואו, בתחתייות הארץ.
סג,יא  יגירוהו, על-ידי-חרב;    מנת שועלים יהיו.
סג,יב  והמלך,    ישמח באלוהים:
יתהלל, כל-הנשבע בו:    כי ייסכר, פי דוברי-שקר.

סד,א  למנצח, מזמור לדויד.
סד,ב  שמע-אלוהים קולי בשיחי;    מפחד אויב, תיצור חיי.
סד,ג  תסתירני, מסוד מרעים;    מרגשת, פועלי אוון.
סד,ד  אשר שננו כחרב לשונם;    דרכו חיצם, דבר מר.
סד,ה  לירות במסתרים תם;    פתאום יורוהו, ולא ייראו.
סד,ו  יחזקו-למו, דבר רע--    יספרו, לטמון מוקשים;
אמרו,    מי יראה-למו.
סד,ז  יחפשו עולות--    תמנו, חפש מחופש;
וקרב איש,    ולב עמוק.
סד,ח  ויורם, אלוהים:    חץ פתאום--היו, מכותם.
סד,ט  ויכשילוהו עלימו לשונם;    יתנודדו, כל-רואה בם.
סד,י  וייראו, כל-אדם:    ויגידו, פועל אלוהים; ומעשהו השכילו.
סד,יא  ישמח צדיק ביהוה, וחסה בו;    ויתהללו, כל-ישרי-לב.

סה,א  למנצח מזמור, לדויד שיר.
סה,ב  לך דומייה תהילה אלוהים בציון;    ולך, ישולם-נדר.
סה,ג  שומע תפילה--    עדיך, כל-בשר יבואו.
סה,ד  דברי עוונות, גברו מני;    פשעינו, אתה תכפרם.
סה,ה  אשרי, תבחר ותקרב--    ישכון חצריך:
נשבעה, בטוב ביתך;    קדוש, היכלך.
סה,ו  נוראות, בצדק תעננו--    אלוהי ישענו;
מבטח כל-קצווי-ארץ,    וים רחוקים.
סה,ז  מכין הרים בכוחו;    נאזר, בגבורה.
סה,ח  משביח, שאון ימים--שאון גליהם;    והמון לאומים.
סה,ט  וייראו, יושבי קצוות--מאותותיך;    מוצאי בוקר וערב תרנין.
סה,י  פקדת הארץ ותשוקקהא, רבת תעשרנה--    פלג אלוהים, מלא מים;
תכין דגנם,    כי-כן תכינהא.
סה,יא  תלמיה רווה, נחת גדודיה;    ברביבים תמוגגנה, צמחה תברך.
סה,יב  עיטרת, שנת טובתך;    ומעגליך, ירעפון דשן.
סה,יג  ירעפו, נאות מדבר;    וגיל, גבעות תחגורנה.
סה,יד  לבשו כרים, הצאן--    ועמקים יעטפו-בר;
יתרועעו,    אף-ישירו.

סו,א  למנצח, שיר מזמור:    הריעו לאלוהים, כל-הארץ.
סו,ב  זמרו כבוד-שמו;    שימו כבוד, תהילתו.
סו,ג  אמרו לאלוהים, מה-נורא מעשיך;    ברוב עוזך, יכחשו לך אויביך.
סו,ד  כל-הארץ, ישתחוו לך--ויזמרו-לך;    יזמרו שמך סלה.
סו,ה  לכו וראו, מפעלות אלוהים;    נורא עלילה, על-בני אדם.
סו,ו  הפך ים, ליבשה--בנהר, יעברו ברגל;    שם, נשמחה-בו.
סו,ז  מושל בגבורתו, עולם--    עיניו, בגויים תצפינה;
הסוררים,    אל-ירומו למו סלה.
סו,ח  ברכו עמים אלוהינו;    והשמיעו, קול תהילתו.
סו,ט  השם נפשנו, בחיים;    ולא-נתן למוט רגלנו.
סו,י  כי-בחנתנו אלוהים;    צרפתנו, כצרוף-כסף.
סו,יא  הבאתנו במצודה;    שמת מועקה במותנינו.
סו,יב  הרכבת אנוש, לראשנו:    באנו-באש ובמים; ותוציאנו, לרוויה.
סו,יג  אבוא ביתך בעולות;    אשלם לך נדריי.
סו,יד  אשר-פצו שפתיי;    ודיבר-פי, בצר-לי.
סו,טו  עולות מיחים אעלה-לך,    עם-קטורת אילים;
אעשה בקר עם-עתודים    סלה.
סו,טז  לכו-שמעו ואספרה, כל-יראי אלוהים:    אשר עשה לנפשי.
סו,יז  אליו פי-קראתי;    ורומם, תחת לשוני.
סו,יח  אוון, אם-ראיתי בליבי--    לא ישמע אדוניי.
סו,יט  אכן, שמע אלוהים;    הקשיב, בקול תפילתי.
סו,כ  ברוך אלוהים--    אשר לא-הסיר תפילתי וחסדו, מאיתי.

סז,א  למנצח בנגינות, מזמור שיר.
סז,ב  אלוהים, יחוננו ויברכנו;    יאר פניו איתנו סלה.
סז,ג  לדעת בארץ דרכך;    בכל-גויים, ישועתך.
סז,ד  יודוך עמים אלוהים:    יודוך, עמים כולם.
סז,ה  ישמחו וירננו,    לאומים:
כי-תשפוט עמים מישור;    ולאומים, בארץ תנחם סלה.
סז,ו  יודוך עמים אלוהים:    יודוך, עמים כולם.
סז,ז  ארץ, נתנה יבולה;    יברכנו, אלוהים אלוהינו.
סז,ח  יברכנו אלוהים;    וייראו אותו, כל-אפסי-ארץ.

סח,א  למנצח לדויד, מזמור שיר.
סח,ב  יקום אלוהים, יפוצו אויביו;    וינוסו משנאיו, מפניו.
סח,ג  כהנדוף עשן,    תנדוף:
כהימס דונג, מפני-אש--    יאבדו רשעים, מפני אלוהים.
סח,ד  וצדיקים--ישמחו יעלצו, לפני אלוהים;    וישישו בשמחה.
סח,ה  שירו, לאלוהים--    זמרו שמו:
סולו, לרוכב בערבות--ביה שמו;    ועלזו לפניו.
סח,ו  אבי יתומים, ודיין אלמנות--    אלוהים, במעון קודשו.
סח,ז  אלוהים, מושיב יחידים ביתה--    מוציא אסירים, בכושרות;
אך סוררים,    שכנו צחיחה.
סח,ח  אלוהים--בצאתך, לפני עמך;    בצעדך בישימון סלה.
סח,ט  ארץ רעשה, אף-שמיים נטפו--    מפני אלוהים:
זה סיניי--    מפני אלוהים, אלוהי ישראל.
סח,י  גשם נדבות, תניף אלוהים;    נחלתך ונלאה, אתה כוננתה.
סח,יא  חיתך ישבו-בה;    תכין בטובתך לעני אלוהים.
סח,יב  אדוניי ייתן-אומר;    המבשרות, צבא רב.
סח,יג  מלכי צבאות, יידודון יידודון;    ונוות-בית, תחלק שלל.
סח,יד  אם-תשכבון,    בין שפתיים:
כנפי יונה, נחפה בכסף;    ואברותיה, בירקרק חרוץ.
סח,טו  בפרש שדיי מלכים בה--    תשלג בצלמון.
סח,טז  הר-אלוהים הר-בשן:    הר גבנונים, הר-בשן.
סח,יז  למה, תרצדון--    הרים גבנונים:
ההר--חמד אלוהים לשבתו;    אף-יהוה, ישכון לנצח.
סח,יח  רכב אלוהים, ריבותיים אלפי שנאן;    אדוניי בם, סיניי בקודש.
סח,יט  עלית למרום, שבית שבי--    לקחת מתנות, באדם;
ואף סוררים,    לשכון יה אלוהים.
סח,כ  ברוך אדוניי, יום יום:    יעמוס-לנו--האל ישועתנו סלה.
סח,כא  האל לנו, אל למושעות:    וליהוה אדוניי--למוות, תוצאות.
סח,כב  אך-אלוהים--ימחץ, ראש אויביו:    קודקוד שיער--מתהלך, באשמיו.
סח,כג  אמר אדוניי, מבשן אשיב;    אשיב, ממצולות ים.
סח,כד  למען, תמחץ רגלך--בדם:    לשון כלביך--מאויבים מינהו.
סח,כה  ראו הליכותיך אלוהים;    הליכות אלי מלכי בקודש.
סח,כו  קידמו שרים, אחר נוגנים;    בתוך עלמות, תופפות.
סח,כז  במקהלות, ברכו אלוהים;    אדוניי, ממקור ישראל.
סח,כח  שם בנימין, צעיר רודם--שרי יהודה, רגמתם;    שרי זבולון, שרי נפתלי.
סח,כט  ציווה אלוהיך, עוזך:    עוזה אלוהים--זו, פעלת לנו.
סח,ל  מהיכלך, על-ירושלים--    לך יובילו מלכים שי.
סח,לא  גער חית קנה, עדת אבירים בעגלי עמים--    מתרפס ברצי-כסף;
ביזר עמים,    קרבות יחפצו.
סח,לב  יאתיו חשמנים, מני מצריים;    כוש תריץ ידיו, לאלוהים.
סח,לג  ממלכות הארץ, שירו לאלוהים;    זמרו אדוניי סלה.
סח,לד  לרוכב, בשמי שמי-קדם--    הן ייתן בקולו, קול עוז.
סח,לה  תנו עוז, לאלוהים:    על-ישראל גאוותו; ועוזו, בשחקים.
סח,לו  נורא אלוהים,    ממקדשיך:
אל ישראל--    הוא נותן עוז ותעצומות לעם;
ברוך אלוהים.

סט,א  למנצח על-שושנים לדויד.
סט,ב  הושיעני אלוהים--    כי באו מים עד-נפש.
סט,ג  טבעתי, ביוון מצולה--    ואין מועמד;
באתי במעמקי-מים,    ושיבולת שטפתני.
סט,ד  יגעתי בקוראי, ניחר גרוני:    כלו עיניי--מייחל, לאלוהיי.
סט,ה  רבו, משערות ראשי--    שונאיי חינם:
עצמו מצמיתיי, אויביי שקר--    אשר לא-גזלתי, אז אשיב.
סט,ו  אלוהים--אתה ידעת, לאיוולתי;    ואשמותיי, ממך לא-נכחדו.
סט,ז  אל-יבושו בי, קוויך--    אדוניי יהוה, צבאות:
אל-ייכלמו בי מבקשיך--    אלוהי, ישראל.
סט,ח  כי-עליך, נשאתי חרפה;    כיסתה כלימה פניי.
סט,ט  מוזר, הייתי לאחיי;    ונוכרי, לבני אימי.
סט,י  כי-קנאת ביתך אכלתני;    וחרפות חורפיך, נפלו עליי.
סט,יא  ואבכה בצום נפשי;    ותהי לחרפות לי.
סט,יב  ואתנה לבושי שק;    ואהי להם למשל.
סט,יג  ישיחו בי, יושבי שער;    ונגינות, שותי שיכר.
סט,יד  ואני תפילתי-לך יהוה, עת רצון--    אלוהים ברוב-חסדך;
ענני,    באמת ישעך.
סט,טו  הצילני מטיט, ואל-אטבעה;    אינצלה משונאיי, וממעמקי מים.
סט,טז  אל-תשטפני, שיבולת מים--    ואל-תבלעני מצולה;
ואל-תאטר-עליי באר    פיה.
סט,יז  ענני יהוה, כי-טוב חסדך;    כרוב רחמיך, פנה אליי.
סט,יח  ואל-תסתר פניך, מעבדך:    כי-צר-לי, מהר ענני.
סט,יט  קורבה אל-נפשי גאלה;    למען אויביי פדני.
סט,כ  אתה ידעת--חרפתי ובושתי, וכלימתי;    נגדך, כל-צורריי.
סט,כא  חרפה, שברה ליבי--    ואנושה:
ואקווה לנוד ואין;    ולמנחמים, ולא מצאתי.
סט,כב  וייתנו בברותי ראש;    ולצמאי, ישקוני חומץ.
סט,כג  יהי-שולחנם לפניהם לפח;    ולשלומים למוקש.
סט,כד  תחשכנה עיניהם, מראות;    ומותניהם, תמיד המעד.
סט,כה  שפוך-עליהם זעמך;    וחרון אפך, ישיגם.
סט,כו  תהי-טירתם נשמה;    באוהליהם, אל-יהי יושב.
סט,כז  כי-אתה אשר-הכית רדפו;    ואל-מכאוב חלליך יספרו.
סט,כח  תנה-עוון, על-עוונם;    ואל-יבואו, בצדקתך.
סט,כט  יימחו, מספר חיים;    ועם צדיקים, אל-ייכתבו.
סט,ל  ואני, עני וכואב;    ישועתך אלוהים תשגבני.
סט,לא  אהללה שם-אלוהים בשיר;    ואגדלנו בתודה.
סט,לב  ותיטב ליהוה, משור פר;    מקרין מפריס.
סט,לג  ראו ענווים ישמחו;    דורשי אלוהים, ויחי לבבכם.
סט,לד  כי-שומע אל-אביונים יהוה;    ואת-אסיריו, לא בזה.
סט,לה  יהללוהו, שמיים וארץ;    ימים, וכל-רומש בם.
סט,לו  כי אלוהים, יושיע ציון, ויבנה, ערי יהודה;    וישבו שם, וירשוה.
סט,לז  וזרע עבדיו, ינחלוה;    ואוהבי שמו, ישכנו-בה.

ע,א-ב  למנצח, לדויד להזכיר.   אלוהים להצילני; יהוה, לעזרתי חושה.
ע,ג  יבושו ויחפרו, מבקשי נפשי:    ייסוגו אחור, וייכלמו; חפצי, רעתי.
ע,ד  ישובו, על-עקב בושתם--    האומרים, האח האח.
ע,ה  ישישו וישמחו, בך--    כל-מבקשיך:
ויאמרו תמיד, יגדל אלוהים--    אוהבי, ישועתך.
ע,ו  ואני, עני ואביון--    אלוהים חושה-לי:
עזרי ומפלטי אתה;    יהוה, אל-תאחר.

עא,א  בך-יהוה חסיתי;    אל-אבושה לעולם.
עא,ב  בצדקתך, תצילני ותפלטני;    הטה-אליי אוזנך, והושיעני.
עא,ג  היה לי, לצור מעון לבוא--    תמיד, ציווית להושיעני:
כי-סלעי ומצודתי    אתה.
עא,ד  אלוהיי--פלטני, מיד רשע;    מכף מעוול וחומץ.
עא,ה  כי-אתה תקוותי;    אדוניי יהוה, מבטחי מנעוריי.
עא,ו  עליך, נסמכתי מבטן--ממעי אימי, אתה גוזי;    בך תהילתי תמיד.
עא,ז  כמופת, הייתי לרבים;    ואתה, מחסי-עוז.
עא,ח  יימלא פי, תהילתך;    כל-היום, תפארתך.
עא,ט  אל-תשליכני, לעת זקנה;    ככלות כוחי, אל-תעזבני.
עא,י  כי-אמרו אויביי לי;    ושומרי נפשי, נועצו יחדיו.
עא,יא  לאמור, אלוהים עזבו;    רדפו ותפשוהו, כי-אין מציל.
עא,יב  אלוהים, אל-תרחק ממני;    אלוהיי, לעזרתי חושה.
עא,יג  יבושו יכלו, שוטני נפשי:    יעטו חרפה, וכלימה--מבקשי, רעתי.
עא,יד  ואני, תמיד אייחל;    והוספתי, על-כל-תהילתך.
עא,טו  פי, יספר צדקתך--כל-היום תשועתך:    כי לא ידעתי ספורות.
עא,טז  אבוא--בגבורות, אדוניי יהוה;    אזכיר צדקתך לבדך.
עא,יז  אלוהים, לימדתני מנעוריי;    ועד-הנה, אגיד נפלאותיך.
עא,יח  וגם עד-זקנה, ושיבה--    אלוהים אל-תעזבני:
עד-אגיד זרועך לדור;    לכל-יבוא, גבורתך.
עא,יט  וצדקתך אלוהים,    עד-מרום:
אשר-עשית גדולות;    אלוהים, מי כמוך.
עא,כ  אשר הראיתני, צרות רבות--    ורעות:
תשוב תחייני;    ומתהומות הארץ, תשוב תעלני.
עא,כא  תרב גדולתי;    ותיסוב תנחמני.
עא,כב  גם-אני, אודך בכלי-נבל--    אמיתך אלוהיי:
אזמרה לך בכינור--    קדוש, ישראל.
עא,כג  תרננה שפתיי, כי אזמרה-לך;    ונפשי, אשר פדית.
עא,כד  גם-לשוני--    כל-היום, תהגה צדקתך:
כי-בושו כי-חפרו,    מבקשי רעתי.

עב,א  לשלמה:    אלוהים--משפטיך, למלך תן; וצדקתך לבן-מלך.
עב,ב  ידין עמך בצדק;    וענייך במשפט.
עב,ג  ישאו הרים שלום לעם;    וגבעות, בצדקה.
עב,ד  ישפוט, עניי-עם--יושיע, לבני אביון;    וידכא עושק.
עב,ה  ייראוך עם-שמש;    ולפני ירח, דור דורים.
עב,ו  יירד, כמטר על-גז;    כרביבים, זרזיף ארץ.
עב,ז  יפרח-בימיו צדיק;    ורוב שלום, עד-בלי ירח.
עב,ח  ויירד, מים עד-ים;    ומנהר, עד-אפסי-ארץ.
עב,ט  לפניו, יכרעו ציים;    ואויביו, עפר ילחכו.
עב,י  מלכי תרשיש ואיים,    מנחה ישיבו;
מלכי שבא וסבא,    אשכר יקריבו.
עב,יא  וישתחוו-לו כל-מלכים;    כל-גויים יעבדוהו.
עב,יב  כי-יציל, אביון משווע;    ועני, ואין-עוזר לו.
עב,יג  יחוס, על-דל ואביון;    ונפשות אביונים יושיע.
עב,יד  מתוך ומחמס, יגאל נפשם;    וייקר דמם בעיניו.
עב,טו  ויחי--    וייתן-לו, מזהב שבא:
ויתפלל בעדו תמיד;    כל-היום, יברכנהו.
עב,טז  יהי פיסת-בר, בארץ--    בראש הרים:
ירעש כלבנון פרייו;    ויציצו מעיר, כעשב הארץ.
עב,יז  יהי שמו, לעולם--    לפני-שמש, יינון שמו:
ויתברכו בו;    כל-גויים יאשרוהו.
עב,יח  ברוך, יהוה אלוהים--אלוהי ישראל:    עושה נפלאות לבדו.
עב,יט  וברוך, שם כבודו--    לעולם:
ויימלא כבודו, את-כול הארץ--    אמן ואמן.
עב,כ  כולו תפילות--    דויד, בן-ישי.

עג,א  מזמור, לאסף:
אך טוב, לישראל אלוהים--    לברי לבב.
עג,ב  ואני--כמעט, נטיו רגליי;    כאין, שופכו אשוריי.
עג,ג  כי-קינאתי, בהוללים;    שלום רשעים אראה.
עג,ד  כי אין חרצובות למותם;    ובריא אולם.
עג,ה  בעמל אנוש אינמו;    ועם-אדם, לא ינוגעו.
עג,ו  לכן, ענקתמו גאווה;    יעטוף-שית, חמס למו.
עג,ז  יצא, מחלב עינמו;    עברו, משכייות לבב.
עג,ח  ימיקו, וידברו ברע עושק;    ממרום ידברו.
עג,ט  שתו בשמיים פיהם;    ולשונם, תיהלך בארץ.
עג,י  לכן, ישוב עמו הלום;    ומי מלא, יימצו למו.
עג,יא  ואמרו, איכה ידע-אל;    ויש דעה בעליון.
עג,יב  הנה-אלה רשעים;    ושלווי עולם, השגו-חיל.
עג,יג  אך-ריק, זיכיתי לבבי;    וארחץ בניקיון כפיי.
עג,יד  ואהי נגוע, כל-היום;    ותוכחתי, לבקרים.
עג,טו  אם-אמרתי, אספרה כמו;    הנה דור בניך בגדתי.
עג,טז  ואחשבה, לדעת זאת;    עמל הוא בעיניי.
עג,יז  עד-אבוא, אל-מקדשי-אל;    אבינה, לאחריתם.
עג,יח  אך בחלקות, תשית למו;    הפלתם, למשואות.
עג,יט  איך היו לשמה כרגע;    ספו תמו, מן-בלהות.
עג,כ  כחלום מהקיץ--    אדוניי, בעיר צלמם תבזה.
עג,כא  כי, יתחמץ לבבי;    וכליותיי, אשתונן.
עג,כב  ואני-בער, ולא אדע;    בהמות, הייתי עימך.
עג,כג  ואני תמיד עימך;    אחזת, ביד-ימיני.
עג,כד  בעצתך תנחני;    ואחר, כבוד תיקחני.
עג,כה  מי-לי בשמיים;    ועימך, לא-חפצתי בארץ.
עג,כו  כלה שארי, ולבבי:    צור-לבבי וחלקי--אלוהים לעולם.
עג,כז  כי-הנה רחקיך יאבדו;    הצמת, כל-זונה ממך.
עג,כח  ואני, קרבת אלוהים--    לי-טוב:
שתי, באדוניי יהוה מחסי;    לספר, כל-מלאכותיך.

עד,א  משכיל, לאסף:
למה אלוהים, זנחת לנצח;    יעשן אפך, בצאן מרעיתך.
עד,ב  זכור עדתך, קנית קדם--    גאלת, שבט נחלתך;
הר-ציון,    זה שכנת בו.
עד,ג  הרימה פעמיך, למשואות נצח;    כל-הרע אויב בקודש.
עד,ד  שאגו צורריך, בקרב מועדך;    שמו אותותם אותות.
עד,ה  ייוודע, כמביא למעלה;    בסבוך-עץ, קרדומות.
עד,ו  ועתה, פיתוחיה יחד--    בכשיל וכילפות, יהלומון.
עד,ז  שלחו באש, מקדשך;    לארץ, חיללו משכן-שמך.
עד,ח  אמרו בליבם, נינם יחד;    שרפו כל-מועדי-אל בארץ.
עד,ט  אותותינו, לא ראינו:    אין-עוד נביא; ולא-איתנו, יודע עד-מה.
עד,י  עד-מתיי אלוהים, יחרף צר;    ינאץ אויב שמך לנצח.
עד,יא  למה תשיב ידך, וימינך;    מקרב חיקך כלה.
עד,יב  ואלוהים, מלכי מקדם;    פועל ישועות, בקרב הארץ.
עד,יג  אתה פוררת בעוזך ים;    שיברת ראשי תנינים, על-המים.
עד,יד  אתה ריצצת, ראשי לוויתן;    תיתננו מאכל, לעם לציים.
עד,טו  אתה בקעת, מעיין ונחל;    אתה הובשת, נהרות איתן.
עד,טז  לך יום, אף-לך לילה;    אתה הכינות, מאור ושמש.
עד,יז  אתה הצבת, כל-גבולות ארץ;    קיץ וחורף, אתה יצרתם.
עד,יח  זכור-זאת--אויב, חירף יהוה;    ועם נבל, ניאצו שמך.
עד,יט  אל-תיתן לחית, נפש תורך;    חית ענייך, אל-תשכח לנצח.
עד,כ  הבט לברית:    כי מלאו מחשכי-ארץ, נאות חמס.
עד,כא  אל-ישוב דך נכלם;    עני ואביון, יהללו שמך.
עד,כב  קומה אלוהים, ריבה ריבך;    זכור חרפתך מני-נבל, כל-היום.
עד,כג  אל-תשכח, קול צורריך;    שאון קמיך, עולה תמיד.

עה,א  למנצח אל-תשחת; מזמור לאסף שיר.
עה,ב  הודינו לך, אלוהים--הודינו, וקרוב שמך;    סיפרו, נפלאותיך.
עה,ג  כי, אקח מועד;    אני, מישרים אשפוט.
עה,ד  נמוגים, ארץ וכל-יושביה;    אנוכי תיכנתי עמודיה סלה.
עה,ה  אמרתי להוללים, אל-תהולו;    ולרשעים, אל-תרימו קרן.
עה,ו  אל-תרימו למרום קרנכם;    תדברו בצוואר עתק.
עה,ז  כי לא ממוצא, וממערב;    ולא, ממדבר הרים.
עה,ח  כי-אלוהים שופט;    זה ישפיל, וזה ירים.
עה,ט  כי כוס ביד-יהוה, ויין חמר מלא מסך--    ויגר מזה:
אך-שמריה, ימצו ישתו;    כול, רשעי-ארץ.
עה,י  ואני, אגיד לעולם;    אזמרה, לאלוהי יעקוב.
עה,יא  וכל-קרני רשעים אגדע;    תרוממנה, קרנות צדיק.

עו,א  למנצח בנגינות; מזמור לאסף שיר.
עו,ב  נודע ביהודה אלוהים;    בישראל, גדול שמו.
עו,ג  ויהי בשלם סוכו;    ומעונתו בציון.
עו,ד  שמה, שיבר רשפי-קשת;    מגן וחרב ומלחמה סלה.
עו,ה  נאור, אתה אדיר--    מהררי-טרף.
עו,ו  אשתוללו, אבירי לב--    נמו שנתם;
ולא-מצאו כל-אנשי-חיל    ידיהם.
עו,ז  מגערתך, אלוהי יעקוב;    נרדם, ורכב וסוס.
עו,ח  אתה, נורא אתה--ומי-יעמוד לפניך;    מאז אפך.
עו,ט  משמיים, השמעת דין;    ארץ יראה ושקטה.
עו,י  בקום-למשפט אלוהים--    להושיע כל-ענווי-ארץ סלה.
עו,יא  כי-חמת אדם תודך;    שארית חמות תחגור.
עו,יב  נדרו ושלמו, ליהוה אלוהיכם:    כל-סביביו--יובילו שי, למורא.
עו,יג  יבצור, רוח נגידים;    נורא, למלכי-ארץ.

עז,א  למנצח על-ידותון; לאסף מזמור.
עז,ב  קולי אל-אלוהים ואצעקה;    קולי אל-אלוהים, והאזין אליי.
עז,ג  ביום צרתי,    אדוניי דרשתי:
ידי, לילה ניגרה--ולא תפוג;    מאנה הינחם נפשי.
עז,ד  אזכרה אלוהים ואהמיה;    אשיחה, ותתעטף רוחי סלה.
עז,ה  אחזת, שמורות עיניי;    נפעמתי, ולא אדבר.
עז,ו  חישבתי ימים מקדם--    שנות, עולמים.
עז,ז  אזכרה נגינתי, בלילה:    עם-לבבי אשיחה; ויחפש רוחי.
עז,ח  הלעולמים, יזנח אדוניי;    ולא-יוסיף לרצות עוד.
עז,ט  האפס לנצח חסדו;    גמר אומר, לדור ודור.
עז,י  השכח חנות אל;    אם-קפץ באף, רחמיו סלה.
עז,יא  ואומר, חלותי היא--    שנות, ימין עליון.
עז,יב  אזכור מעללי-יה:    כי-אזכרה מקדם פלאך.
עז,יג  והגיתי בכל-פועלך;    ובעלילותיך אשיחה.
עז,יד  אלוהים, בקודש דרכך;    מי-אל גדול, כאלוהים.
עז,טו  אתה האל, עושה פלא;    הודעת בעמים עוזך.
עז,טז  גאלת בזרוע עמך;    בני-יעקוב ויוסף סלה.
עז,יז  ראוך מים, אלוהים--ראוך מים יחילו;    אף, ירגזו תהומות.
עז,יח  זורמו מים, עבות--קול, נתנו שחקים;    אף-חצציך, יתהלכו.
עז,יט  קול רעמך, בגלגל--האירו ברקים תבל;    רגזה ותרעש הארץ.
עז,כ  בים דרכך--ושבילך, במים רבים;    ועיקבותיך, לא נודעו.
עז,כא  נחית כצאן עמך--    ביד-משה ואהרון.

עח,א  משכיל, לאסף:
האזינה עמי, תורתי;    הטו אוזנכם, לאמרי-פי.
עח,ב  אפתחה במשל פי;    אביעה חידות, מני-קדם.
עח,ג  אשר שמענו, ונדעם;    ואבותינו, סיפרו-לנו.
עח,ד  לא נכחד, מבניהם--    לדור אחרון, מספרים תהילות יהוה;
ועזוזו ונפלאותיו,    אשר עשה.
עח,ה  ויקם עדות, ביעקוב,    ותורה, שם בישראל:
אשר ציווה, את-אבותינו--    להודיעם, לבניהם.
עח,ו  למען יידעו, דור אחרון--בנים ייוולדו;    יקומו, ויספרו לבניהם.
עח,ז  וישימו באלוהים, כסלם:    ולא ישכחו, מעללי-אל; ומצוותיו ינצורו.
עח,ח  ולא יהיו, כאבותם--    דור, סורר ומורה:
דור, לא-הכין ליבו;    ולא-נאמנה את-אל רוחו.
עח,ט  בני-אפריים, נושקי רומי-קשת;    הפכו, ביום קרב.
עח,י  לא שמרו, ברית אלוהים;    ובתורתו, מיאנו ללכת.
עח,יא  וישכחו עלילותיו;    ונפלאותיו, אשר הראם.
עח,יב  נגד אבותם, עשה פלא;    בארץ מצריים שדה-צוען.
עח,יג  בקע ים, ויעבירם;    ויצב-מים כמו-נד.
עח,יד  וינחם בענן יומם;    וכל-הלילה, באור אש.
עח,טו  יבקע צורים, במדבר;    וישק, כתהומות רבה.
עח,טז  ויוציא נוזלים מסלע;    ויורד כנהרות מים.
עח,יז  ויוסיפו עוד, לחטוא-לו--    למרות עליון, בצייה.
עח,יח  וינסו-אל בלבבם--    לשאול-אוכל לנפשם.
עח,יט  וידברו, באלוהים:    אמרו, היוכל אל--לערוך שולחן, במדבר.
עח,כ  הן הכה-צור, ויזובו מים--    ונחלים ישטופו:
הגם-לחם, יוכל תת;    אם-יכין שאר לעמו.
עח,כא  לכן, שמע יהוה--    ויתעבר:
ואש, נישקה ביעקוב;    וגם-אף, עלה בישראל.
עח,כב  כי לא האמינו, באלוהים;    ולא בטחו, בישועתו.
עח,כג  ויצו שחקים ממעל;    ודלתי שמיים פתח.
עח,כד  וימטר עליהם מן לאכול;    ודגן-שמיים, נתן למו.
עח,כה  לחם אבירים, אכל איש;    צידה שלח להם לשובע.
עח,כו  יסע קדים, בשמיים;    וינהג בעוזו תימן.
עח,כז  וימטר עליהם כעפר שאר;    וכחול ימים, עוף כנף.
עח,כח  ויפל, בקרב מחנהו;    סביב, למשכנותיו.
עח,כט  ויאכלו וישבעו מאוד;    ותאוותם, יביא להם.
עח,ל  לא-זרו מתאוותם;    עוד, אוכלם בפיהם.
עח,לא  ואף אלוהים, עלה בהם,    ויהרוג, במשמניהם;
ובחורי ישראל    הכריע.
עח,לב  בכל-זאת חטאו-עוד;    ולא-האמינו, בנפלאותיו.
עח,לג  ויכל-בהבל ימיהם;    ושנותם, בבהלה.
עח,לד  אם-הרגם ודרשוהו;    ושבו, ושיחרו-אל.
עח,לה  ויזכרו, כי-אלוהים צורם;    ואל עליון, גואלם.
עח,לו  ויפתוהו בפיהם;    ובלשונם, יכזבו-לו.
עח,לז  וליבם, לא-נכון עימו;    ולא נאמנו, בבריתו.
עח,לח  והוא רחום, יכפר עוון--    ולא-ישחית:
והרבה, להשיב אפו;    ולא-יעיר, כל-חמתו.
עח,לט  ויזכור, כי-בשר המה;    רוח הולך, ולא ישוב.
עח,מ  כמה, ימרוהו במדבר;    יעציבוהו, בישימון.
עח,מא  וישובו וינסו אל;    וקדוש ישראל התוו.
עח,מב  לא-זכרו את-ידו;    יום, אשר-פדם מני-צר.
עח,מג  אשר-שם במצריים, אותותיו;    ומופתיו, בשדה-צוען.
עח,מד  ויהפוך לדם, יאוריהם;    ונוזליהם, בל-ישתיון.
עח,מה  ישלח בהם ערוב, ויאכלם;    וצפרדע, ותשחיתם.
עח,מו  וייתן לחסיל יבולם;    ויגיעם, לארבה.
עח,מז  יהרוג בברד גפנם;    ושקמותם, בחנמל.
עח,מח  ויסגר לברד בעירם;    ומקניהם, לרשפים.
עח,מט  ישלח-בם, חרון אפו--עברה וזעם וצרה;    משלחת, מלאכי רעים.
עח,נ  יפלס נתיב, לאפו:    לא-חשך ממוות נפשם; וחיתם, לדבר הסגיר.
עח,נא  ויך כל-בכור במצריים;    ראשית אונים, באוהלי-חם.
עח,נב  ויסע כצאן עמו;    וינהגם כעדר, במדבר.
עח,נג  וינחם לבטח, ולא פחדו;    ואת-אויביהם, כיסה הים.
עח,נד  ויביאם, אל-גבול קודשו;    הר-זה, קנתה ימינו.
עח,נה  ויגרש מפניהם, גויים--    ויפילם, בחבל נחלה;
וישכן באוהליהם,    שבטי ישראל.
עח,נו  וינסו וימרו, את-אלוהים עליון;    ועדותיו, לא שמרו.
עח,נז  וייסוגו ויבגדו, כאבותם;    נהפכו, כקשת רמייה.
עח,נח  ויכעיסוהו בבמותם;    ובפסיליהם, יקניאוהו.
עח,נט  שמע אלוהים, ויתעבר;    וימאס מאוד, בישראל.
עח,ס  וייטוש, משכן שילה;    אוהל, שיכן באדם.
עח,סא  וייתן לשבי עוזו;    ותפארתו ביד-צר.
עח,סב  ויסגר לחרב עמו;    ובנחלתו, התעבר.
עח,סג  בחוריו אכלה-אש;    ובתולותיו, לא הוללו.
עח,סד  כוהניו, בחרב נפלו;    ואלמנותיו, לא תבכינה.
עח,סה  וייקץ כישן אדוניי;    כגיבור, מתרונן מיין.
עח,סו  ויך-צריו אחור;    חרפת עולם, נתן למו.
עח,סז  וימאס, באוהל יוסף;    ובשבט אפריים, לא בחר.
עח,סח  ויבחר, את-שבט יהודה;    את-הר ציון, אשר אהב.
עח,סט  וייבן כמו-רמים, מקדשו;    כארץ, יסדה לעולם.
עח,ע  ויבחר, בדויד עבדו;    וייקחהו, ממכלאות צאן.
עח,עא  מאחר עלות, הביאו:    לרעות, ביעקוב עמו; ובישראל, נחלתו.
עח,עב  וירעם, כתום לבבו;    ובתבונות כפיו ינחם.

עט,א  מזמור, לאסף:
אלוהים, באו גויים בנחלתך--    טימאו, את היכל קודשך;
שמו את-ירושלים    לעיים.
עט,ב  נתנו, את-נבלת עבדיך--    מאכל, לעוף השמיים;
בשר חסידיך,    לחיתו-ארץ.
עט,ג  שפכו דמם, כמים--סביבות ירושלים;    ואין קובר.
עט,ד  היינו חרפה, לשכנינו;    לעג וקלס, לסביבותינו.
עט,ה  עד-מה יהוה, תאנף לנצח;    תבער כמו-אש, קנאתך.
עט,ו  שפוך חמתך--    אל הגויים, אשר לא-ידעוך:
ועל ממלכות--    אשר בשמך, לא קראו.
עט,ז  כי, אכל את-יעקוב;    ואת-נווהו השמו.
עט,ח  אל-תזכור-לנו,    עוונות ראשונים:
מהר, יקדמונו רחמיך--    כי דלונו מאוד.
עט,ט  עוזרנו, אלוהי ישענו--    על-דבר כבוד-שמך;
והצילנו וכפר על-חטאותינו,    למען שמך.
עט,י  למה, יאמרו הגויים--    איה אלוהיהם:
ייוודע בגויים לעינינו;    נקמת, דם-עבדיך השפוך.
עט,יא  תבוא לפניך, אנקת אסיר:    כגודל זרועך--הותר, בני תמותה.
עט,יב  והשב לשכנינו שבעתיים,    אל-חיקם;
חרפתם אשר חירפוך    אדוניי.
עט,יג  ואנחנו עמך, וצאן מרעיתך--    נודה לך, לעולם:
לדור ודור--    נספר, תהילתך.

פ,א  למנצח אל-שושנים;    עדות לאסף מזמור.
פ,ב  רועה ישראל, האזינה--    נוהג כצאן יוסף;
יושב הכרובים    הופיעה.
פ,ג  לפני אפריים, ובנימין ומנשה--    עוררה את-גבורתך;
ולכה לישועתה    לנו.
פ,ד  אלוהים השיבנו;    והאר פניך, וניוושעה.
פ,ה  יהוה אלוהים צבאות--    עד-מתיי עשנת, בתפילת עמך.
פ,ו  האכלתם, לחם דמעה;    ותשקמו, בדמעות שליש.
פ,ז  תשימנו מדון, לשכנינו;    ואויבינו, ילעגו-למו.
פ,ח  אלוהים צבאות השיבנו;    והאר פניך, וניוושעה.
פ,ט  גפן, ממצריים תסיע;    תגרש גויים, ותיטעהא.
פ,י  פינית לפניה;    ותשרש שורשיה, ותמלא-ארץ.
פ,יא  כוסו הרים צילה;    וענפיה, ארזי-אל.
פ,יב  תשלח קציריה עד-ים;    ואל-נהר, יונקותיה.
פ,יג  למה, פרצת גדריה;    וארוה, כל-עוברי דרך.
פ,יד  יכרסמנה חזיר מיער;    וזיז שדיי ירענה.
פ,טו  אלוהים צבאות,    שוב-נא:
הבט משמיים וראה;    ופקוד, גפן זאת.
פ,טז  וכנה, אשר-נטעה ימינך;    ועל-בן, אימצת לך.
פ,יז  שרופה באש כסוחה;    מגערת פניך יאבדו.
פ,יח  תהי-ידך, על-איש ימינך;    על-בן-אדם, אימצת לך.
פ,יט  ולא-נסוג ממך;    תחיינו, ובשמך נקרא.
פ,כ  יהוה אלוהים צבאות השיבנו;    האר פניך, וניוושעה.

פא,א  למנצח על-הגיתית לאסף.
פא,ב  הרנינו, לאלוהים עוזנו;    הריעו, לאלוהי יעקוב.
פא,ג  שאו-זמרה, ותנו-תוף;    כינור נעים עם-נבל.
פא,ד  תקעו בחודש שופר;    בכסה, ליום חגנו.
פא,ה  כי חוק לישראל הוא;    משפט, לאלוהי יעקוב.
פא,ו  עדות, ביהוסף שמו--    בצאתו, על-ארץ מצריים;
שפת לא-ידעתי    אשמע.
פא,ז  הסירותי מסבל שכמו;    כפיו, מדוד תעבורנה.
פא,ח  בצרה קראת,    ואחלצך:
אענך, בסתר רעם;    אבחנך על-מי מריבה סלה.
פא,ט  שמע עמי, ואעידה בך;    ישראל, אם-תשמע-לי.
פא,י  לא-יהיה בך, אל זר;    ולא תשתחווה, לאל נכר.
פא,יא  אנוכי, יהוה אלוהיך--    המעלך, מארץ מצריים;
הרחב-פיך,    ואמלאהו.
פא,יב  ולא-שמע עמי לקולי;    וישראל, לא-אבה לי.
פא,יג  ואשלחהו, בשרירות ליבם;    ילכו, במועצותיהם.
פא,יד  לו--עמי, שומע לי;    ישראל, בדרכיי יהלכו.
פא,טו  כמעט, אויביהם אכניע;    ועל צריהם, אשיב ידי.
פא,טז  משנאי יהוה, יכחשו-לו;    ויהי עיתם לעולם.
פא,יז  ויאכילהו, מחלב חיטה;    ומצור, דבש אשביעך.

פב,א  מזמור, לאסף:
אלוהים, ניצב בעדת-אל;    בקרב אלוהים ישפוט.
פב,ב  עד-מתיי תשפטו-עוול;    ופני רשעים, תשאו-סלה.
פב,ג  שפטו-דל ויתום;    עני ורש הצדיקו.
פב,ד  פלטו-דל ואביון;    מיד רשעים הצילו.
פב,ה  לא ידעו, ולא יבינו--    בחשיכה יתהלכו;
יימוטו,    כל-מוסדי ארץ.
פב,ו  אני-אמרתי, אלוהים אתם;    ובני עליון כולכם.
פב,ז  אכן, כאדם תמותון;    וכאחד השרים תיפולו.
פב,ח  קומה אלוהים, שופטה הארץ:    כי-אתה תנחל, בכל-הגויים.

פג,א  שיר מזמור לאסף.
פג,ב  אלוהים אל-דומי-לך;    אל-תחרש ואל-תשקוט אל.
פג,ג  כי-הנה אויביך, יהמיון;    ומשנאיך, נשאו ראש.
פג,ד  על-עמך, יערימו סוד;    ויתייעצו, על-צפוניך.
פג,ה  אמרו--לכו, ונכחידם מגוי;    ולא-ייזכר שם-ישראל עוד.
פג,ו  כי נועצו לב יחדיו;    עליך, ברית יכרותו.
פג,ז  אוהלי אדום, וישמעאלים;    מואב והגרים.
פג,ח  גבל ועמון, ועמלק;    פלשת, עם-יושבי צור.
פג,ט  גם-אשור, נלווה עימם;    היו זרוע לבני-לוט סלה.
פג,י  עשה-להם כמדיין;    כסיסרא כיבין, בנחל קישון.
פג,יא  נשמדו בעין-דור;    היו דומן, לאדמה.
פג,יב  שיתמו נדיבימו, כעורב וכזאב;    וכזבח וכצלמונע, כל-נסיכימו.
פג,יג  אשר אמרו, נירשה לנו--    את, נאות אלוהים.
פג,יד  אלוהיי, שיתמו כגלגל;    כקש, לפני-רוח.
פג,טו  כאש תבער-יער;    וכלהבה, תלהט הרים.
פג,טז  כן, תרדפם בסערך;    ובסופתך תבהלם.
פג,יז  מלא פניהם קלון;    ויבקשו שמך יהוה.
פג,יח  יבושו וייבהלו עדי-עד;    ויחפרו ויאבדו.
פג,יט  ויידעו--    כי-אתה שמך יהוה לבדך:
עליון,    על-כל-הארץ.

פד,א  למנצח על-הגיתית; לבני-קורח מזמור.
פד,ב  מה-ידידות משכנותיך--    יהוה צבאות.
פד,ג  נכספה וגם-כלתה, נפשי--    לחצרות יהוה:
ליבי ובשרי--    ירננו, אל אל-חי.
פד,ד  גם-ציפור מצאה בית, ודרור קן לה--    אשר-שתה אפרוחיה:
את-מזבחותיך, יהוה צבאות--    מלכי, ואלוהיי.
פד,ה  אשרי, יושבי ביתך--    עוד, יהללוך סלה.
פד,ו  אשרי אדם, עוז-לו בך;    מסילות, בלבבם.
פד,ז  עוברי, בעמק הבכא--    מעיין ישיתוהו;
גם-ברכות,    יעטה מורה.
פד,ח  ילכו, מחיל אל-חיל;    ייראה אל-אלוהים בציון.
פד,ט  יהוה אלוהים צבאות,    שמעה תפילתי;
האזינה אלוהי יעקוב    סלה.
פד,י  מגיננו, ראה אלוהים;    והבט, פני משיחך.
פד,יא  כי טוב-יום בחצריך,    מאלף:
בחרתי--הסתופף, בבית אלוהיי;    מדור, באוהלי-רשע.
פד,יב  כי שמש, ומגן--    יהוה אלוהים:
חן וכבוד,    ייתן יהוה;
לא ימנע-טוב,    להולכים בתמים.
פד,יג  יהוה צבאות--    אשרי אדם, בוטח בך.

פה,א  למנצח לבני-קורח מזמור.
פה,ב  רצית יהוה ארצך;    שבת, שבית יעקוב.
פה,ג  נשאת, עוון עמך;    כיסית כל-חטאתם סלה.
פה,ד  אספת כל-עברתך;    השיבות, מחרון אפך.
פה,ה  שובנו, אלוהי ישענו;    והפר כעסך עימנו.
פה,ו  הלעולם תאנף-בנו;    תמשוך אפך, לדור ודור.
פה,ז  הלוא-אתה, תשוב תחיינו;    ועמך, ישמחו-בך.
פה,ח  הראנו יהוה חסדך;    וישעך, תיתן-לנו.
פה,ט  אשמעה--    מה-ידבר, האל יהוה:
כי, ידבר שלום--אל-עמו ואל-חסידיו;    ואל-ישובו לכסלה.
פה,י  אך קרוב ליראיו ישעו;    לשכון כבוד בארצנו.
פה,יא  חסד-ואמת נפגשו;    צדק ושלום נשקו.
פה,יב  אמת, מארץ תצמח;    וצדק, משמיים נשקף.
פה,יג  גם-יהוה, ייתן הטוב;    וארצנו, תיתן יבולה.
פה,יד  צדק, לפניו יהלך;    וישם לדרך פעמיו.

פו,א  תפילה, לדויד:
הטה-יהוה אוזנך ענני--    כי-עני ואביון אני.
פו,ב  שומרה נפשי,    כי-חסיד אני:
הושע עבדך, אתה אלוהיי--    הבוטח אליך.
פו,ג  חונני אדוניי:    כי אליך אקרא, כל-היום.
פו,ד  שמח, נפש עבדך:    כי אליך אדוניי, נפשי אשא.
פו,ה  כי-אתה אדוניי, טוב וסלח;    ורב-חסד, לכל-קוראיך.
פו,ו  האזינה יהוה, תפילתי;    והקשיבה, בקול תחנונותיי.
פו,ז  ביום צרתי, אקראך:    כי תענני.
פו,ח  אין-כמוך באלוהים אדוניי;    ואין כמעשיך.
פו,ט  כל-גויים, אשר עשית--יבואו וישתחוו לפניך אדוניי;    ויכבדו לשמך.
פו,י  כי-גדול אתה, ועושה נפלאות;    אתה אלוהים לבדך.
פו,יא  הורני יהוה, דרכך--    אהלך באמיתך;
יחד לבבי,    ליראה שמך.
פו,יב  אודך, אדוניי אלוהיי--בכל-לבבי;    ואכבדה שמך לעולם.
פו,יג  כי-חסדך, גדול עליי;    והצלת נפשי, משאול תחתייה.
פו,יד  אלוהים, זדים קמו-עליי,    ועדת עריצים, ביקשו נפשי;
ולא שמוך    לנגדם.
פו,טו  ואתה אדוניי, אל-רחום וחנון;    ארך אפיים, ורב-חסד ואמת.
פו,טז  פנה אליי, וחונני:    תנה-עוזך לעבדך; והושיעה, לבן-אמתך.
פו,יז  עשה-עימי אות,    לטובה:
ויראו שונאיי ויבושו--    כי-אתה יהוה, עזרתני וניחמתני.

פז,א  לבני-קורח, מזמור שיר:    יסודתו, בהררי-קודש.
פז,ב  אוהב יהוה, שערי ציון--    מכול, משכנות יעקוב.
פז,ג  נכבדות, מדובר בך--    עיר האלוהים סלה.
פז,ד  אזכיר, רהב ובבל--    ליודעיי:
הנה פלשת וצור עם-כוש;    זה, יולד-שם.
פז,ה  ולציון, ייאמר--    איש ואיש, יולד-בה;
והוא יכוננהא    עליון.
פז,ו  יהוה--יספור, בכתוב עמים:    זה יולד-שם סלה.
פז,ז  ושרים כחוללים--    כל-מעייניי בך.

פח,א  שיר מזמור, לבני-קורח:
למנצח על-מחלת לענות;    משכיל, להימן האזרחי.
פח,ב  יהוה, אלוהי ישועתי--    יום-צעקתי בלילה נגדך.
פח,ג  תבוא לפניך, תפילתי;    הטה אוזנך, לרינתי.
פח,ד  כי-שבעה ברעות נפשי;    וחיי, לשאול הגיעו.
פח,ה  נחשבתי, עם-יורדי בור;    הייתי, כגבר אין-אייל.
פח,ו  במתים,    חופשי:
כמו חללים, שוכבי קבר--    אשר לא זכרתם עוד;
והמה,    מידך נגזרו.
פח,ז  שתני, בבור תחתייות;    במחשכים, במצולות.
פח,ח  עליי, סמכה חמתך;    וכל-משבריך, עינית סלה.
פח,ט  הרחקת מיודעיי, ממני:    שתני תועבות למו; כלוא, ולא אצא.
פח,י  עיני דאבה,    מני-עוני:
קראתיך יהוה בכל-יום;    שיטחתי אליך כפיי.
פח,יא  הלמתים תעשה-פלא:    אם-רפאים, יקומו יודוך סלה.
פח,יב  היסופר בקבר חסדך;    אמונתך, באבדון.
פח,יג  הייוודע בחושך פלאך;    וצדקתך, בארץ נשייה.
פח,יד  ואני, אליך יהוה שיוועתי;    ובבוקר, תפילתי תקדמך.
פח,טו  למה יהוה, תזנח נפשי;    תסתיר פניך ממני.
פח,טז  עני אני וגווע מנוער;    נשאתי אימיך אפונה.
פח,יז  עליי, עברו חרוניך;    ביעותיך, צימתותוני.
פח,יח  סבוני כמים, כל-היום;    הקיפו עליי יחד.
פח,יט  הרחקת ממני, אוהב וריע;    מיודעיי מחשך.

פט,א  משכיל, לאיתן האזרחי.
פט,ב  חסדי יהוה, עולם אשירה;    לדור ודור, אודיע אמונתך בפי.
פט,ג  כי-אמרתי--עולם, חסד ייבנה;    שמיים, תכין אמונתך בהם.
פט,ד  כרתי ברית, לבחירי;    נשבעתי, לדויד עבדי.
פט,ה  עד-עולם, אכין זרעך;    ובניתי לדור-ודור כיסאך סלה.
פט,ו  ויודו שמיים פלאך יהוה;    אף-אמונתך, בקהל קדושים.
פט,ז  כי מי בשחק, יערוך ליהוה;    ידמה ליהוה, בבני אלים.
פט,ח  אל נערץ, בסוד-קדושים רבה;    ונורא, על-כל-סביביו.
פט,ט  יהוה, אלוהי צבאות--מי-כמוך חסין יה;    ואמונתך, סביבותיך.
פט,י  אתה מושל, בגאות הים;    בשוא גליו, אתה תשבחם.
פט,יא  אתה דיכית כחלל רהב;    בזרוע עוזך, פיזרת אויביך.
פט,יב  לך שמיים, אף-לך ארץ;    תבל ומלואה, אתה יסדתם.
פט,יג  צפון וימין, אתה בראתם;    תבור וחרמון, בשמך ירננו.
פט,יד  לך זרוע, עם-גבורה;    תעוז ידך, תרום ימינך.
פט,טו  צדק ומשפט, מכון כיסאך;    חסד ואמת, יקדמו פניך.
פט,טז  אשרי העם, יודעי תרועה;    יהוה, באור-פניך יהלכון.
פט,יז  בשמך, יגילון כל-היום;    ובצדקתך ירומו.
פט,יח  כי-תפארת עוזמו אתה;    וברצונך, תרום קרנינו.
פט,יט  כי ליהוה, מגיננו;    ולקדוש ישראל מלכנו.
פט,כ  אז דיברת בחזון, לחסידיך--    ותאמר, שיוויתי עזר על-גיבור;
הרימותי בחור    מעם.
פט,כא  מצאתי, דויד עבדי;    בשמן קודשי משחתיו.
פט,כב  אשר ידי, תיכון עימו;    אף-זרועי תאמצנו.
פט,כג  לא-ישיא אויב בו;    ובן-עוולה, לא יעננו.
פט,כד  וכתותי מפניו צריו;    ומשנאיו אגוף.
פט,כה  ואמונתי וחסדי עימו;    ובשמי, תרום קרנו.
פט,כו  ושמתי בים ידו;    ובנהרות ימינו.
פט,כז  הוא יקראני, אבי אתה;    אלי, וצור ישועתי.
פט,כח  אף-אני, בכור אתנהו;    עליון, למלכי-ארץ.
פט,כט  לעולם, אשמור-לו חסדי;    ובריתי, נאמנת לו.
פט,ל  ושמתי לעד זרעו;    וכיסאו, כימי שמיים.
פט,לא  אם-יעזבו בניו, תורתי;    ובמשפטיי, לא ילכון.
פט,לב  אם-חוקותיי יחללו;    ומצוותיי, לא ישמורו.
פט,לג  ופקדתי בשבט פשעם;    ובנגעים עוונם.
פט,לד  וחסדי, לא-אפיר מעימו;    ולא-אשקר, באמונתי.
פט,לה  לא-אחלל בריתי;    ומוצא שפתיי, לא אשנה.
פט,לו  אחת, נשבעתי בקודשי:    אם-לדויד אכזב.
פט,לז  זרעו, לעולם יהיה;    וכיסאו כשמש נגדי.
פט,לח  כירח, ייכון עולם;    ועד בשחק, נאמן סלה.
פט,לט  ואתה זנחת, ותמאס;    התעברת, עם-משיחך.
פט,מ  ניארת, ברית עבדך;    חיללת לארץ נזרו.
פט,מא  פרצת כל-גדרותיו;    שמת מבצריו מחיתה.
פט,מב  שסוהו, כל-עוברי דרך;    היה חרפה, לשכניו.
פט,מג  הרימות, ימין צריו;    השמחת, כל-אויביו.
פט,מד  אף-תשיב, צור חרבו;    ולא הקמותו, במלחמה.
פט,מה  השבת מטהרו;    וכיסאו, לארץ מיגרת.
פט,מו  הקצרת, ימי עלומיו;    העטית עליו בושה סלה.
פט,מז  עד-מה יהוה, תיסתר לנצח;    תבער כמו-אש חמתך.
פט,מח  זכור-אני מה-חלד;    על-מה-שוא, בראת כל-בני-אדם.
פט,מט  מי גבר יחיה, ולא יראה-מוות;    ימלט נפשו מיד-שאול סלה.
פט,נ  איה, חסדיך הראשונים אדוניי:    נשבעת לדויד, באמונתך.
פט,נא  זכור אדוניי, חרפת עבדיך;    שאתי בחיקי, כל-רבים עמים.
פט,נב  אשר חירפו אויביך יהוה:    אשר חירפו, עיקבות משיחך.
פט,נג  ברוך יהוה לעולם:    אמן ואמן.

צ,א  תפילה, למשה איש-האלוהים:
אדוניי--מעון אתה, היית לנו;    בדור ודור.
צ,ב  בטרם, הרים יולדו--    ותחולל ארץ ותבל;
ומעולם עד-עולם,    אתה אל.
צ,ג  תשב אנוש, עד-דכא;    ותאמר, שובו בני-אדם.
צ,ד  כי אלף שנים, בעיניך--    כיום אתמול, כי יעבור;
ואשמורה    בלילה.
צ,ה  זרמתם, שינה יהיו;    בבוקר, כחציר יחלוף.
צ,ו  בבוקר, יציץ וחלף;    לערב, ימולל ויבש.
צ,ז  כי-כלינו באפך;    ובחמתך נבהלנו.
צ,ח  שתה עוונותינו לנגדך;    עלומנו, למאור פניך.
צ,ט  כי כל-ימינו, פנו בעברתך;    כילינו שנינו כמו-הגה.
צ,י  ימי-שנותינו בהם שבעים שנה,    ואם בגבורות שמונים שנה--
ורוהבם,    עמל ואוון:
כי-גז חיש,    ונעופה.
צ,יא  מי-יודע, עוז אפך;    וכיראתך, עברתך.
צ,יב  למנות ימינו, כן הודע;    ונביא, לבב חכמה.
צ,יג  שובה יהוה, עד-מתיי;    והינחם, על-עבדיך.
צ,יד  שבענו בבוקר חסדך;    ונרננה ונשמחה, בכל-ימינו.
צ,טו  שמחנו, כימות עיניתנו:    שנות, ראינו רעה.
צ,טז  ייראה אל-עבדיך פועלך;    והדרך, על-בניהם.
צ,יז  ויהי, נועם אדוניי אלוהינו--    עלינו:
ומעשה ידינו, כוננה עלינו;    ומעשה ידינו, כוננהו.

צא,א  יושב, בסתר עליון;    בצל שדיי, יתלונן.
צא,ב  אומר--ליהוה, מחסי ומצודתי;    אלוהיי, אבטח-בו.
צא,ג  כי הוא יצילך, מפח יקוש;    מדבר הוות.
צא,ד  באברתו, יסך לך--ותחת-כנפיו תחסה;    צינה וסוחרה אמיתו.
צא,ה  לא-תירא, מפחד לילה;    מחץ, יעוף יומם.
צא,ו  מדבר, באופל יהלוך;    מקטב, ישוד צוהריים.
צא,ז  ייפול מצידך, אלף--ורבבה מימינך:    אליך, לא ייגש.
צא,ח  רק, בעיניך תביט;    ושילומת רשעים תראה.
צא,ט  כי-אתה יהוה מחסי;    עליון, שמת מעונך.
צא,י  לא-תאונה אליך רעה;    ונגע, לא-יקרב באוהלך.
צא,יא  כי מלאכיו, יצווה-לך;    לשמורך, בכל-דרכיך.
צא,יב  על-כפיים יישאונך:    פן-תיגוף באבן רגלך.
צא,יג  על-שחל ופתן, תדרוך;    תרמוס כפיר ותנין.
צא,יד  כי בי חשק, ואפלטהו;    אשגבהו, כי-ידע שמי.
צא,טו  יקראני, ואענהו--עימו-אנוכי בצרה;    אחלצהו, ואכבדהו.
צא,טז  אורך ימים, אשביעהו;    ואראהו, בישועתי.

צב,א  מזמור שיר, ליום השבת.
צב,ב  טוב, להודות ליהוה;    ולזמר לשמך עליון.
צב,ג  להגיד בבוקר חסדך;    ואמונתך, בלילות.
צב,ד  עלי-עשור, ועלי-נבל;    עלי היגיון בכינור.
צב,ה  כי שימחתני יהוה בפועלך;    במעשי ידיך ארנן.
צב,ו  מה-גדלו מעשיך יהוה;    מאוד, עמקו מחשבותיך.
צב,ז  איש-בער, לא יידע;    וכסיל, לא-יבין את-זאת.
צב,ח  בפרוח רשעים, כמו עשב, ויציצו, כל-פועלי אוון:    להישמדם עדי-עד.
צב,ט  ואתה מרום--    לעולם יהוה.
צב,י  כי הנה אויביך, יהוה--    כי-הנה אויביך יאבדו:
יתפרדו,    כל-פועלי אוון.
צב,יא  ותרם כראם קרני;    בלותי, בשמן רענן.
צב,יב  ותבט עיני,    בשוריי:
בקמים עליי מרעים--    תשמענה אוזניי.
צב,יג  צדיק, כתמר יפרח;    כארז בלבנון ישגה.
צב,יד  שתולים, בבית יהוה;    בחצרות אלוהינו יפריחו.
צב,טו  עוד, ינובון בשיבה;    דשנים ורעננים יהיו.
צב,טז  להגיד, כי-ישר יהוה;    צורי, ולא-עוולתה בו.

צג,א  יהוה מלך,    גאות לבש:
לבש יהוה, עוז התאזר;    אף-תיכון תבל, בל-תימוט.
צג,ב  נכון כיסאך מאז;    מעולם אתה.
צג,ג  נשאו נהרות, יהוה--נשאו נהרות קולם;    ישאו נהרות דוכיים.
צג,ד  מקולות, מים רבים--אדירים משברי-ים;    אדיר במרום יהוה.
צג,ה  עדותיך, נאמנו מאוד--לביתך נאוה-קודש:    יהוה, לאורך ימים.

צד,א  אל-נקמות יהוה;    אל נקמות הופיע.
צד,ב  הינשא, שופט הארץ;    השב גמול, על-גאים.
צד,ג  עד-מתיי רשעים יהוה:    עד-מתיי, רשעים יעלוזו.
צד,ד  יביעו ידברו עתק;    יתאמרו, כל-פועלי אוון.
צד,ה  עמך יהוה ידכאו;    ונחלתך יענו.
צד,ו  אלמנה וגר יהרוגו;    ויתומים ירצחו.
צד,ז  ויאמרו, לא יראה-יה;    ולא-יבין, אלוהי יעקוב.
צד,ח  בינו, בוערים בעם;    וכסילים, מתיי תשכילו.
צד,ט  הנוטע אוזן, הלוא ישמע;    אם-יוצר עין, הלוא יביט.
צד,י  היוסר גויים, הלוא יוכיח:    המלמד אדם דעת.
צד,יא  יהוה--יודע, מחשבות אדם:    כי-המה הבל.
צד,יב  אשרי, הגבר אשר-תייסרנו יה;    ומתורתך תלמדנו.
צד,יג  להשקיט לו, מימי רע--    עד ייכרה לרשע שחת.
צד,יד  כי, לא-ייטוש יהוה עמו;    ונחלתו, לא יעזוב.
צד,טו  כי-עד-צדק, ישוב משפט;    ואחריו, כל-ישרי-לב.
צד,טז  מי-יקום לי, עם-מרעים;    מי-יתייצב לי, עם-פועלי אוון.
צד,יז  לולי יהוה, עזרתה לי--    כמעט, שכנה דומה נפשי.
צד,יח  אם-אמרתי, מטה רגלי;    חסדך יהוה, יסעדני.
צד,יט  ברוב שרעפיי בקרבי--    תנחומיך, ישעשעו נפשי.
צד,כ  היחוברך, כיסא הוות;    יוצר עמל עלי-חוק.
צד,כא  יגודו, על-נפש צדיק;    ודם נקי ירשיעו.
צד,כב  ויהי יהוה לי למשגב;    ואלוהיי, לצור מחסי.
צד,כג  וישב עליהם, את אונם--    וברעתם יצמיתם;
יצמיתם,    יהוה אלוהינו.

צה,א  לכו, נרננה ליהוה;    נריעה, לצור ישענו.
צה,ב  נקדמה פניו בתודה;    בזמירות, נריע לו.
צה,ג  כי אל גדול יהוה;    ומלך גדול, על-כל-אלוהים.
צה,ד  אשר בידו, מחקרי-ארץ;    ותועפות הרים לו.
צה,ה  אשר-לו הים, והוא עשהו;    ויבשת, ידיו יצרו.
צה,ו  בואו, נשתחווה ונכרעה;    נברכה, לפני-יהוה עושנו.
צה,ז  כי הוא אלוהינו--    ואנחנו עם מרעיתו, וצאן ידו:
היום,    אם-בקולו תשמעו.
צה,ח  אל-תקשו לבבכם, כמריבה;    כיום מסה, במדבר.
צה,ט  אשר ניסוני, אבותיכם:    בחנוני, גם-ראו פועלי.
צה,י  ארבעים שנה, אקוט בדור--    ואומר, עם תועי לבב הם;
והם,    לא-ידעו דרכיי.
צה,יא  אשר-נשבעתי באפי;    אם-יבואון, אל-מנוחתי.

צו,א  שירו ליהוה, שיר חדש;    שירו ליהוה, כל-הארץ.
צו,ב  שירו ליהוה, ברכו שמו;    בשרו מיום-ליום, ישועתו.
צו,ג  ספרו בגויים כבודו;    בכל-העמים, נפלאותיו.
צו,ד  כי גדול יהוה ומהולל מאוד;    נורא הוא, על-כל-אלוהים.
צו,ה  כי, כל-אלוהי העמים אלילים;    ויהוה, שמיים עשה.
צו,ו  הוד-והדר לפניו;    עוז ותפארת, במקדשו.
צו,ז  הבו ליהוה, משפחות עמים;    הבו ליהוה, כבוד ועוז.
צו,ח  הבו ליהוה, כבוד שמו;    שאו-מנחה, ובואו לחצרותיו.
צו,ט  השתחוו ליהוה, בהדרת-קודש;    חילו מפניו, כל-הארץ.
צו,י  אמרו בגויים, יהוה מלך--    אף-תיכון תבל, בל-תימוט;
ידין עמים,    במישרים.
צו,יא  ישמחו השמיים, ותגל הארץ;    ירעם הים, ומלואו.
צו,יב  יעלוז שדיי, וכל-אשר-בו;    אז ירננו, כל-עצי-יער.
צו,יג  לפני יהוה, כי בא--    כי בא, לשפוט הארץ:
ישפוט-תבל בצדק;    ועמים, באמונתו.

צז,א  יהוה מלך, תגל הארץ;    ישמחו, איים רבים.
צז,ב  ענן וערפל סביביו;    צדק ומשפט, מכון כיסאו.
צז,ג  אש, לפניו תלך;    ותלהט סביב צריו.
צז,ד  האירו ברקיו תבל;    ראתה ותחל הארץ.
צז,ה  הרים--כדונג, נמסו מלפני יהוה:    מלפני, אדון כל-הארץ.
צז,ו  הגידו השמיים צדקו;    וראו כל-העמים כבודו.
צז,ז  יבושו, כל-עובדי פסל--    המתהללים באלילים;
השתחוו-לו,    כל-אלוהים.
צז,ח  שמעה ותשמח, ציון,    ותגלנה, בנות יהודה--
למען משפטיך    יהוה.
צז,ט  כי-אתה יהוה,    עליון על-כל-הארץ;
מאוד נעלית,    על-כל-אלוהים.
צז,י  אוהבי יהוה,    שנאו-רע:
שומר, נפשות חסידיו;    מיד רשעים, יצילם.
צז,יא  אור, זרוע לצדיק;    ולישרי-לב שמחה.
צז,יב  שמחו צדיקים, ביהוה;    והודו, לזכר קודשו.

צח,א  מזמור, שירו ליהוה שיר חדש--    כי-נפלאות עשה;
הושיעה-לו ימינו,    וזרוע קודשו.
צח,ב  הודיע יהוה, ישועתו;    לעיני הגויים, גילה צדקתו.
צח,ג  זכר חסדו, ואמונתו--    לבית ישראל:
ראו כל-אפסי-ארץ--    את, ישועת אלוהינו.
צח,ד  הריעו ליהוה, כל-הארץ;    פצחו ורננו וזמרו.
צח,ה  זמרו ליהוה בכינור;    בכינור, וקול זמרה.
צח,ו  בחצוצרות, וקול שופר--    הריעו, לפני המלך יהוה.
צח,ז  ירעם הים, ומלואו;    תבל, ויושבי בה.
צח,ח  נהרות ימחאו-כף;    יחד, הרים ירננו.
צח,ט  לפני יהוה--    כי בא, לשפוט הארץ:
ישפוט-תבל בצדק;    ועמים, במישרים.

צט,א  יהוה מלך, ירגזו עמים;    יושב כרובים, תנוט הארץ.
צט,ב  יהוה, בציון גדול;    ורם הוא, על-כל-העמים.
צט,ג  יודו שמך, גדול ונורא;    קדוש הוא.
צט,ד  ועוז מלך,    משפט אהב:
אתה, כוננת מישרים;    משפט וצדקה, ביעקוב אתה עשית.
צט,ה  רוממו, יהוה אלוהינו, והשתחוו, להדום רגליו:    קדוש הוא.
צט,ו  משה ואהרון, בכוהניו,    ושמואל, בקוראי שמו;
קורים אל-יהוה,    והוא יענם.
צט,ז  בעמוד ענן, ידבר אליהם;    שמרו עדותיו, וחוק נתן-למו.
צט,ח  יהוה אלוהינו,    אתה עניתם:
אל נושא, היית להם;    ונוקם, על-עלילותם.
צט,ט  רוממו, יהוה אלוהינו,    והשתחוו, להר קודשו:
כי-קדוש,    יהוה אלוהינו.

ק,א  מזמור לתודה:    הריעו ליהוה, כל-הארץ.
ק,ב  עבדו את-יהוה בשמחה;    בואו לפניו, ברננה.
ק,ג  דעו--    כי יהוה, הוא אלוהים:
הוא-עשנו, ולו אנחנו--    עמו, וצאן מרעיתו.
ק,ד  בואו שעריו, בתודה--חצרותיו בתהילה;    הודו-לו, ברכו שמו.
ק,ה  כי-טוב יהוה, לעולם חסדו;    ועד-דור ודור, אמונתו.

קא,א  לדויד, מזמור:    חסד-ומשפט אשירה; לך יהוה אזמרה.
קא,ב  אשכילה, בדרך תמים--    מתיי, תבוא אליי;
אתהלך בתום-לבבי,    בקרב ביתי.
קא,ג  לא-אשית, לנגד עיניי--    דבר-בלייעל:
עשה-סטים שנאתי;    לא ידבק בי.
קא,ד  לבב עיקש, יסור ממני;    רע, לא אדע.
קא,ה  מלושני בסתר, ריעהו--    אותו אצמית:
גבה-עיניים, ורחב לבב--    אותו, לא אוכל.
קא,ו  עיניי, בנאמני-ארץ--    לשבת עימדי:
הולך, בדרך תמים--    הוא, ישרתני.
קא,ז  לא-יישב, בקרב ביתי--    עושה רמייה:
דובר שקרים--    לא-ייכון, לנגד עיניי.
קא,ח  לבקרים,    אצמית כל-רשעי-ארץ;
להכרית מעיר-יהוה,    כל-פועלי אוון.

קב,א  תפילה, לעני כי-יעטוף--    ולפני יהוה, ישפוך שיחו.
קב,ב  יהוה, שמעה תפילתי;    ושוועתי, אליך תבוא.
קב,ג  אל-תסתר פניך, ממני--    ביום צר-לי:
הטה-אליי אוזנך;    ביום אקרא, מהר ענני.
קב,ד  כי-כלו בעשן ימיי;    ועצמותיי, כמוקד ניחרו.
קב,ה  הוכה-כעשב וייבש ליבי:    כי-שכחתי, מאכול לחמי.
קב,ו  מקול אנחתי--    דבקה עצמי, לבשרי.
קב,ז  דמיתי, לקאת מדבר;    הייתי, ככוס חורבות.
קב,ח  שקדתי ואהיה--    כציפור, בודד על-גג.
קב,ט  כל-היום, חירפוני אויביי;    מהולליי, בי נשבעו.
קב,י  כי-אפר, כלחם אכלתי;    ושיקוויי, בבכי מסכתי.
קב,יא  מפני-זעמך וקצפך--    כי נשאתני, ותשליכני.
קב,יב  ימיי, כצל נטוי;    ואני, כעשב איבש.
קב,יג  ואתה יהוה, לעולם תשב;    וזכרך, לדור ודור.
קב,יד  אתה תקום, תרחם ציון:    כי-עת לחננה, כי-בא מועד.
קב,טו  כי-רצו עבדיך, את-אבניה;    ואת-עפרה, יחוננו.
קב,טז  וייראו גויים, את-שם יהוה;    וכל-מלכי הארץ, את-כבודך.
קב,יז  כי-בנה יהוה ציון--    נראה, בכבודו.
קב,יח  פנה, אל-תפילת הערער;    ולא-בזה, את-תפילתם.
קב,יט  תיכתב זאת, לדור אחרון;    ועם נברא, יהלל-יה.
קב,כ  כי-השקיף, ממרום קודשו;    יהוה, משמיים אל-ארץ הביט.
קב,כא  לשמוע, אנקת אסיר;    לפתח, בני תמותה.
קב,כב  לספר בציון, שם יהוה;    ותהילתו, בירושלים.
קב,כג  בהיקבץ עמים יחדיו;    וממלכות, לעבוד את-יהוה.
קב,כד  עינה בדרך כוחי;    קיצר ימיי.
קב,כה  אומר--אלי, אל תעלני בחצי ימיי:    בדור דורים שנותיך.
קב,כו  לפנים, הארץ יסדת;    ומעשה ידיך שמיים.
קב,כז  המה, יאבדו--    ואתה תעמוד:
וכולם, כבגד יבלו;    כלבוש תחליפם ויחלופו.
קב,כח  ואתה-הוא;    ושנותיך, לא ייתמו.
קב,כט  בני-עבדיך ישכונו;    וזרעם, לפניך ייכון.

קג,א  לדויד:  ברכי נפשי, את-יהוה;    וכל-קרביי, את-שם קודשו.
קג,ב  ברכי נפשי, את-יהוה;    ואל-תשכחי, כל-גמוליו.
קג,ג  הסולח לכל-עוונכי;    הרופא, לכל-תחלואייכי.
קג,ד  הגואל משחת חייכי;    המעטרכי, חסד ורחמים.
קג,ה  המשביע בטוב עדייך;    תתחדש כנשר נעורייכי.
קג,ו  עושה צדקות יהוה;    ומשפטים, לכל-עשוקים.
קג,ז  יודיע דרכיו למשה;    לבני ישראל, עלילותיו.
קג,ח  רחום וחנון יהוה;    ארך אפיים ורב-חסד.
קג,ט  לא-לנצח יריב;    ולא לעולם ייטור.
קג,י  לא כחטאינו, עשה לנו;    ולא כעוונותינו, גמל עלינו.
קג,יא  כי כגבוה שמיים, על-הארץ--    גבר חסדו, על-יראיו.
קג,יב  כרחוק מזרח, ממערב--    הרחיק ממנו, את-פשעינו.
קג,יג  כרחם אב, על-בנים--    ריחם יהוה, על-יראיו.
קג,יד  כי-הוא, ידע יצרנו;    זכור, כי-עפר אנחנו.
קג,טו  אנוש, כחציר ימיו;    כציץ השדה, כן יציץ.
קג,טז  כי רוח עברה-בו ואיננו;    ולא-יכירנו עוד מקומו.
קג,יז  וחסד יהוה, מעולם ועד-עולם--    על-יראיו;
וצדקתו,    לבני בנים.
קג,יח  לשומרי בריתו;    ולזוכרי פיקודיו, לעשותם.
קג,יט  יהוה--בשמיים, הכין כיסאו;    ומלכותו, בכול משלה.
קג,כ  ברכו יהוה,    מלאכיו:
גיבורי כוח, עושי דברו;    לשמוע, בקול דברו.
קג,כא  ברכו יהוה, כל-צבאיו--    משרתיו, עושי רצונו.
קג,כב  ברכו יהוה, כל-מעשיו--    בכל-מקומות ממשלתו;
ברכי נפשי,    את-יהוה.

קד,א  ברכי נפשי,    את-יהוה:
יהוה אלוהיי, גדלת מאוד;    הוד והדר לבשת.
קד,ב  עוטה-אור, כשלמה;    נוטה שמיים, כיריעה.
קד,ג  המקרה במים,    עלייותיו:
השם-עבים רכובו;    המהלך, על-כנפי-רוח.
קד,ד  עושה מלאכיו רוחות;    משרתיו, אש לוהט.
קד,ה  יסד-ארץ, על-מכוניה;    בל-תימוט, עולם ועד.
קד,ו  תהום, כלבוש כיסיתו;    על-הרים, יעמדו מים.
קד,ז  מן-גערתך ינוסון;    מן-קול רעמך, ייחפזון.
קד,ח  יעלו הרים, יירדו בקעות--    אל-מקום, זה יסדת להם.
קד,ט  גבול-שמת, בל-יעבורון;    בל-ישובון, לכסות הארץ.
קד,י  המשלח מעיינים, בנחלים;    בין הרים, יהלכון.
קד,יא  ישקו, כל-חיתו שדיי;    ישברו פראים צמאם.
קד,יב  עליהם, עוף-השמיים ישכון;    מבין עופיים, ייתנו-קול.
קד,יג  משקה הרים, מעלייותיו;    מפרי מעשיך, תשבע הארץ.
קד,יד  מצמיח חציר, לבהמה,    ועשב, לעבודת האדם;
להוציא לחם,    מן-הארץ.
קד,טו  ויין, ישמח לבב-אנוש--    להצהיל פנים משמן;
ולחם,    לבב-אנוש יסעד.
קד,טז  ישבעו, עצי יהוה--    ארזי לבנון, אשר נטע.
קד,יז  אשר-שם, ציפורים יקננו;    חסידה, ברושים ביתה.
קד,יח  הרים הגבוהים, ליעלים;    סלעים, מחסה לשפנים.
קד,יט  עשה ירח, למועדים;    שמש, ידע מבואו.
קד,כ  תשת-חושך, ויהי לילה--    בו-תרמוש, כל-חיתו-יער.
קד,כא  הכפירים, שואגים לטרף;    ולבקש מאל, אוכלם.
קד,כב  תזרח השמש, ייאספון;    ואל-מעונותם, ירבצון.
קד,כג  ייצא אדם לפועלו;    ולעבודתו עדי-ערב.
קד,כד  מה-רבו מעשיך, יהוה--    כולם, בחכמה עשית;
מלאה הארץ,    קניינך.
קד,כה  זה, הים גדול--    ורחב ידיים:
שם-רמש, ואין מספר;    חיות קטנות, עם-גדולות.
קד,כו  שם, אונייות יהלכון;    לוויתן, זה-יצרת לשחק-בו.
קד,כז  כולם, אליך ישברון--    לתת אוכלם בעיתו.
קד,כח  תיתן להם, ילקוטון;    תפתח ידך, ישבעון טוב.
קד,כט  תסתיר פניך,    ייבהלון:
תוסף רוחם, יגוועון;    ואל-עפרם ישובון.
קד,ל  תשלח רוחך, ייבראון;    ותחדש, פני אדמה.
קד,לא  יהי כבוד יהוה לעולם;    ישמח יהוה במעשיו.
קד,לב  המביט לארץ, ותרעד;    ייגע בהרים ויעשנו.
קד,לג  אשירה ליהוה בחיי;    אזמרה לאלוהיי בעודי.
קד,לד  יערב עליו שיחי;    אנוכי, אשמח ביהוה.
קד,לה  ייתמו חטאים מן-הארץ,    ורשעים עוד אינם--
ברכי נפשי,    את-יהוה;
הללו-יה.
קה,א  הודו ליהוה, קראו בשמו;    הודיעו בעמים, עלילותיו.
קה,ב  שירו-לו, זמרו-לו;    שיחו, בכל-נפלאותיו.
קה,ג  התהללו, בשם קודשו;    ישמח, לב מבקשי יהוה.
קה,ד  דרשו יהוה ועוזו;    בקשו פניו תמיד.
קה,ה  זכרו--נפלאותיו אשר-עשה;    מופתיו, ומשפטי-פיו.
קה,ו  זרע, אברהם עבדו:    בני יעקוב בחיריו.
קה,ז  הוא, יהוה אלוהינו;    בכל-הארץ, משפטיו.
קה,ח  זכר לעולם בריתו;    דבר ציווה, לאלף דור.
קה,ט  אשר כרת, את-אברהם;    ושבועתו לישחק.
קה,י  ויעמידהא ליעקוב לחוק;    לישראל, ברית עולם.
קה,יא  לאמור--לך, אתן את-ארץ-כנען:    חבל, נחלתכם.
קה,יב  בהיותם, מתי מספר;    כמעט, וגרים בה.
קה,יג  ויתהלכו, מגוי אל-גוי;    מממלכה, אל-עם אחר.
קה,יד  לא-הניח אדם לעושקם;    ויוכח עליהם מלכים.
קה,טו  אל-תיגעו במשיחיי;    ולנביאיי, אל-תרעו.
קה,טז  ויקרא רעב, על-הארץ;    כל-מטה-לחם שבר.
קה,יז  שלח לפניהם איש;    לעבד, נמכר יוסף.
קה,יח  עינו בכבל רגלו;    ברזל, באה נפשו.
קה,יט  עד-עת בוא-דברו--    אמרת יהוה צרפתהו.
קה,כ  שלח מלך, ויתירהו;    מושל עמים, ויפתחהו.
קה,כא  שמו אדון לביתו;    ומושל, בכל-קניינו.
קה,כב  לאסור שריו בנפשו;    וזקניו יחכם.
קה,כג  ויבוא ישראל מצריים;    ויעקוב, גר בארץ-חם.
קה,כד  ויפר את-עמו מאוד;    ויעצימהו, מצריו.
קה,כה  הפך ליבם, לשנוא עמו;    להתנכל, בעבדיו.
קה,כו  שלח, משה עבדו;    אהרון, אשר בחר-בו.
קה,כז  שמו-בם, דברי אותותיו;    ומופתים, בארץ חם.
קה,כח  שלח חושך, ויחשיך;    ולא-מרו, את-דברו.
קה,כט  הפך את-מימיהם לדם;    וימת, את-דגתם.
קה,ל  שרץ ארצם צפרדעים;    בחדרי, מלכיהם.
קה,לא  אמר, ויבוא ערוב;    כינים, בכל-גבולם.
קה,לב  נתן גשמיהם ברד;    אש להבות בארצם.
קה,לג  ויך גפנם, ותאנתם;    וישבר, עץ גבולם.
קה,לד  אמר, ויבוא ארבה;    וילק, ואין מספר.
קה,לה  ויאכל כל-עשב בארצם;    ויאכל, פרי אדמתם.
קה,לו  ויך כל-בכור בארצם;    ראשית, לכל-אונם.
קה,לז  ויוציאם, בכסף וזהב;    ואין בשבטיו כושל.
קה,לח  שמח מצריים בצאתם:    כי-נפל פחדם עליהם.
קה,לט  פרש ענן למסך;    ואש, להאיר לילה.
קה,מ  שאל, ויבא שליו;    ולחם שמיים, ישביעם.
קה,מא  פתח צור, ויזובו מים;    הלכו, בצייות נהר.
קה,מב  כי-זכר, את-דבר קודשו;    את-אברהם עבדו.
קה,מג  ויוציא עמו בששון;    ברינה, את-בחיריו.
קה,מד  וייתן להם, ארצות גויים;    ועמל לאומים יירשו.
קה,מה  בעבור, ישמרו חוקיו--    ותורותיו ינצורו;
הללו-יה.
קו,א  הללו-יה:
הודו ליהוה כי-טוב--    כי לעולם חסדו.
קו,ב  מי--ימלל, גבורות יהוה;    ישמיע, כל-תהילתו.
קו,ג  אשרי, שומרי משפט;    עושה צדקה בכל-עת.
קו,ד  זוכרני יהוה, ברצון עמך;    פוקדני, בישועתך.
קו,ה  לראות, בטובת בחיריך--    לשמוח, בשמחת גוייך;
להתהלל,    עם-נחלתך.
קו,ו  חטאנו עם-אבותינו;    העווינו הרשענו.
קו,ז  אבותינו במצריים,    לא-השכילו נפלאותיך--
לא זכרו,    את-רוב חסדיך;
וימרו על-ים    בים-סוף.
קו,ח  ויושיעם, למען שמו--    להודיע, את-גבורתו.
קו,ט  ויגער בים-סוף, ויחרב;    ויוליכם בתהומות, כמדבר.
קו,י  ויושיעם, מיד שונא;    ויגאלם, מיד אויב.
קו,יא  ויכסו-מים צריהם;    אחד מהם, לא נותר.
קו,יב  ויאמינו בדבריו;    ישירו, תהילתו.
קו,יג  מיהרו, שכחו מעשיו;    לא-חיכו, לעצתו.
קו,יד  ויתאוו תאווה, במדבר;    וינסו-אל, בישימון.
קו,טו  וייתן להם, שאלתם;    וישלח רזון בנפשם.
קו,טז  ויקנאו למשה, במחנה;    לאהרון, קדוש יהוה.
קו,יז  תפתח-ארץ, ותבלע דתן;    ותכס, על-עדת אבירם.
קו,יח  ותבער-אש בעדתם;    להבה, תלהט רשעים.
קו,יט  יעשו-עגל בחורב;    וישתחוו, למסכה.
קו,כ  וימירו את-כבודם;    בתבנית שור, אוכל עשב.
קו,כא  שכחו, אל מושיעם--    עושה גדולות במצריים.
קו,כב  נפלאות, בארץ חם;    נוראות, על-ים-סוף.
קו,כג  ויאמר,    להשמידם:
לולי, משה בחירו--    עמד בפרץ לפניו;
להשיב חמתו,    מהשחית.
קו,כד  וימאסו, בארץ חמדה;    לא-האמינו, לדברו.
קו,כה  ויירגנו באוהליהם;    לא שמעו, בקול יהוה.
קו,כו  ויישא ידו להם--    להפיל אותם, במדבר.
קו,כז  ולהפיל זרעם, בגויים;    ולזרותם, בארצות.
קו,כח  וייצמדו, לבעל פעור;    ויאכלו, זבחי מתים.
קו,כט  ויכעיסו, במעלליהם;    ותפרוץ-בם, מגפה.
קו,ל  ויעמוד פינחס, ויפלל;    ותיעצר, המגפה.
קו,לא  ותיחשב לו, לצדקה;    לדור ודור, עד-עולם.
קו,לב  ויקציפו, על-מי מריבה;    ויירע למשה, בעבורם.
קו,לג  כי-המרו את-רוחו;    ויבטא, בשפתיו.
קו,לד  לא-השמידו, את-העמים--    אשר אמר יהוה להם.
קו,לה  ויתערבו בגויים;    וילמדו, מעשיהם.
קו,לו  ויעבדו את-עצביהם;    ויהיו להם למוקש.
קו,לז  ויזבחו את-בניהם, ואת-בנותיהם--    לשדים.
קו,לח  וישפכו דם נקי, דם-בניהם ובנותיהם--    אשר זיבחו, לעצבי כנען;
ותחנף הארץ,    בדמים.
קו,לט  ויטמאו במעשיהם;    ויזנו, במעלליהם.
קו,מ  וייחר-אף יהוה בעמו;    ויתעב, את-נחלתו.
קו,מא  וייתנם ביד-גויים;    וימשלו בהם, שונאיהם.
קו,מב  וילחצום אויביהם;    וייכנעו, תחת ידם.
קו,מג  פעמים רבות,    יצילם:
והמה, ימרו בעצתם;    וימוכו, בעוונם.
קו,מד  וירא, בצר להם--    בשומעו, את-רינתם.
קו,מה  ויזכור להם בריתו;    ויינחם, כרוב חסדיו.
קו,מו  וייתן אותם לרחמים--    לפני, כל-שוביהם.
קו,מז  הושיענו, יהוה אלוהינו,    וקבצנו, מן-הגויים:
להודות, לשם קודשך;    להשתבח, בתהילתך.
קו,מח  ברוך יהוה אלוהי ישראל,    מן-העולם ועד העולם--
ואמר כל-העם    אמן:
הללו-יה.

קז,א  הדו ליהוה כי-טוב:    כי לעולם חסדו.
קז,ב  יאמרו, גאולי יהוה--    אשר גאלם, מיד-צר.
קז,ג  ומארצות, קיבצם:    ממזרח וממערב; מצפון ומים.
קז,ד  תעו במדבר, בישימון דרך;    עיר מושב, לא מצאו.
קז,ה  רעבים גם-צמאים--    נפשם, בהם תתעטף.
קז,ו  ויצעקו אל-יהוה, בצר להם;    ממצוקותיהם, יצילם.
קז,ז  וידריכם, בדרך ישרה--    ללכת, אל-עיר מושב.
קז,ח  יודו ליהוה חסדו;    ונפלאותיו, לבני אדם.
קז,ט  כי-השביע, נפש שוקקה;    ונפש רעבה, מילא-טוב.
קז,י  יושבי, חושך וצלמוות;    אסירי עוני וברזל.
קז,יא  כי-המרו אמרי-אל;    ועצת עליון נאצו.
קז,יב  ויכנע בעמל ליבם;    כשלו, ואין עוזר.
קז,יג  ויזעקו אל-יהוה, בצר להם;    ממצוקותיהם, יושיעם.
קז,יד  יוציאם, מחושך וצלמוות;    ומוסרותיהם ינתק.
קז,טו  יודו ליהוה חסדו;    ונפלאותיו, לבני אדם.
קז,טז  כי-שיבר, דלתות נחושת;    ובריחי ברזל גידע.
קז,יז  אווילים, מדרך פשעם;    ומעוונותיהם, יתענו.
קז,יח  כל-אוכל, תתעב נפשם;    ויגיעו, עד-שערי מוות.
קז,יט  ויזעקו אל-יהוה, בצר להם;    ממצוקותיהם יושיעם.
קז,כ  ישלח דברו, וירפאם;    וימלט, משחיתותם.
קז,כא  יודו ליהוה חסדו;    ונפלאותיו, לבני אדם.
קז,כב  ויזבחו, זבחי תודה;    ויספרו מעשיו ברינה.
קז,כג ]  יורדי הים, באונייות;    עושי מלאכה, במים רבים.
קז,כד ]  המה ראו, מעשי יהוה;    ונפלאותיו, במצולה.
קז,כה ]  ויאמר--ויעמד, רוח סערה;    ותרומם גליו.
קז,כו ]  יעלו שמיים, יירדו תהומות;    נפשם, ברעה תתמוגג.
קז,כז ]  יחוגו וינועו, כשיכור;    וכל-חכמתם, תתבלע.
קז,כח ]  ויצעקו אל-יהוה, בצר להם;    וממצוקותיהם, יוציאם.
קז,כט  יקם סערה, לדממה;    ויחשו, גליהם.
קז,ל  וישמחו כי-ישתוקו;    וינחם, אל-מחוז חפצם.
קז,לא  יודו ליהוה חסדו;    ונפלאותיו, לבני אדם.
קז,לב  וירוממוהו, בקהל-עם;    ובמושב זקנים יהללוהו.
קז,לג  ישם נהרות למדבר;    ומוצאי מים, לצימאון.
קז,לד  ארץ פרי, למלחה;    מרעת, יושבי בה.
קז,לה  ישם מדבר, לאגם-מים;    וארץ צייה, למוצאי מים.
קז,לו  ויושב שם רעבים;    ויכוננו, עיר מושב.
קז,לז  ויזרעו שדות, וייטעו כרמים;    ויעשו, פרי תבואה.
קז,לח  ויברכם וירבו מאוד;    ובהמתם, לא ימעיט.
קז,לט  וימעטו וישוחו--    מעוצר רעה ויגון.
קז,מ  ]  שופך בוז, על-נדיבים;    ויתעם, בתוהו לא-דרך.
קז,מא  וישגב אביון מעוני;    וישם כצאן, משפחות.
קז,מב  יראו ישרים וישמחו;    וכל-עוולה, קפצה פיה.
קז,מג  מי-חכם וישמור-אלה;    ויתבוננו, חסדי יהוה.

קח,א-ב  שיר מזמור לדויד.   נכון ליבי אלוהים; אשירה ואזמרה, אף-כבודי.
קח,ג  עורה, הנבל וכינור;    אעירה שחר.
קח,ד  אודך בעמים יהוה;    ואזמרך, בלאומים.
קח,ה  כי-גדול מעל-שמיים חסדך;    ועד-שחקים אמיתך.
קח,ו  רומה על-שמיים אלוהים;    ועל כל-הארץ כבודך.
קח,ז  למען, ייחלצון ידידיך;    הושיעה ימינך וענני.
קח,ח  אלוהים, דיבר בקודשו--אעלוזה:    אחלקה שכם; ועמק סוכות אמדד.
קח,ט  לי גלעד, לי מנשה, ואפריים, מעוז ראשי;    יהודה, מחוקקי.
קח,י  מואב, סיר רחצי--על-אדום, אשליך נעלי;    עלי-פלשת, אתרועע.
קח,יא  מי יובילני, עיר מבצר;    מי נחני עד-אדום.
קח,יב  הלוא-אלוהים זנחתנו;    ולא-תצא אלוהים, בצבאותינו.
קח,יג  הבה-לנו עזרת מצר;    ושוא, תשועת אדם.
קח,יד  באלוהים נעשה-חיל;    והוא, יבוס צרינו.

קט,א  למנצח, לדויד מזמור:
אלוהי תהילתי,    אל-תחרש.
קט,ב  כי פי רשע, ופי-מרמה--עליי פתחו;    דיברו איתי, לשון שקר.
קט,ג  ודברי שנאה סבבוני;    ויילחמוני חינם.
קט,ד  תחת-אהבתי ישטנוני;    ואני תפילה.
קט,ה  וישימו עליי רעה, תחת טובה;    ושנאה, תחת אהבתי.
קט,ו  הפקד עליו רשע;    ושטן, יעמוד על-ימינו.
קט,ז  בהישפטו, ייצא רשע;    ותפילתו, תהיה לחטאה.
קט,ח  יהיו-ימיו מעטים;    פקודתו, ייקח אחר.
קט,ט  יהיו-בניו יתומים;    ואשתו, אלמנה.
קט,י  ונוע ינועו בניו ושיאלו;    ודרשו, מחורבותיהם.
קט,יא  ינקש נושה, לכל-אשר-לו;    ויבוזו זרים יגיעו.
קט,יב  אל-יהי-לו, מושך חסד;    ואל-יהי חונן, ליתומיו.
קט,יג  יהי-אחריתו להכרית;    בדור אחר, יימח שמם.
קט,יד  ייזכר, עוון אבותיו--אל-יהוה;    וחטאת אימו, אל-תימח.
קט,טו  יהיו נגד-יהוה תמיד;    ויכרת מארץ זכרם.
קט,טז  יען--    אשר לא זכר, עשות חסד:
וירדוף, איש-עני ואביון--ונכאה לבב;    למותת.
קט,יז  ויאהב קללה, ותבואהו;    ולא-חפץ בברכה, ותרחק ממנו.
קט,יח  וילבש קללה, כמדו:    ותבוא כמים בקרבו; וכשמן, בעצמותיו.
קט,יט  תהי-לו, כבגד יעטה;    ולמזח, תמיד יחגרהא.
קט,כ  זאת פעולת שוטניי, מאת יהוה;    והדוברים רע, על-נפשי.
קט,כא  ואתה, יהוה אדוניי--    עשה-איתי, למען שמך;
כי-טוב חסדך,    הצילני.
קט,כב  כי-עני ואביון אנוכי;    וליבי, חלל בקרבי.
קט,כג  כצל-כנטותו נהלכתי;    ננערתי, כארבה.
קט,כד  ברכיי, כשלו מצום;    ובשרי, כחש משמן.
קט,כה  ואני, הייתי חרפה להם;    יראוני, יניעון ראשם.
קט,כו  עוזרני, יהוה אלוהיי;    הושיעני כחסדך.
קט,כז  ויידעו, כי-ידך זאת;    אתה יהוה עשיתה.
קט,כח  יקללו-המה, ואתה תברך:    קמו, ויבושו--ועבדך ישמח.
קט,כט  ילבשו שוטניי כלימה;    ויעטו כמעיל בושתם.
קט,ל  אודה יהוה מאוד בפי;    ובתוך רבים אהללנו.
קט,לא  כי-יעמוד, לימין אביון--    להושיע, משופטי נפשו.

קי,א  לדויד, מזמור:
נאום יהוה, לאדוני--שב לימיני;    עד-אשית אויביך, הדום לרגליך.
קי,ב  מטה-עוזך--ישלח יהוה, מציון;    רדה, בקרב אויביך.
קי,ג  עמך נדבות,    ביום חילך:
בהדרי-קודש, מרחם משחר;    לך, טל ילדותך.
קי,ד  נשבע יהוה, ולא יינחם--    אתה-כוהן לעולם;
על-דברתי,    מלכי-צדק.
קי,ה  אדוניי על-ימינך;    מחץ ביום-אפו מלכים.
קי,ו  ידין בגויים, מלא גווייות;    מחץ ראש, על-ארץ רבה.
קי,ז  מנחל, בדרך ישתה;    על-כן, ירים ראש.

קיא,א  הללו-יה:
אודה יהוה, בכל-לבב;    בסוד ישרים ועדה.
קיא,ב  גדולים, מעשי יהוה;    דרושים, לכל-חפציהם.
קיא,ג  הוד-והדר פועלו;    וצדקתו, עומדת לעד.
קיא,ד  זכר עשה, לנפלאותיו;    חנון ורחום יהוה.
קיא,ה  טרף, נתן ליראיו;    יזכור לעולם בריתו.
קיא,ו  כוח מעשיו, הגיד לעמו--    לתת להם, נחלת גויים.
קיא,ז  מעשי ידיו, אמת ומשפט;    נאמנים, כל-פיקודיו.
קיא,ח  סמוכים לעד לעולם;    עשויים, באמת וישר.
קיא,ט  פדות, שלח לעמו--    ציווה-לעולם בריתו;
קדוש ונורא    שמו.
קיא,י  ראשית חכמה, יראת יהוה--    שכל טוב, לכל-עושיהם;
תהילתו,    עומדת לעד.

קיב,א  הללו-יה:
אשרי-איש, ירא את-יהוה;    במצוותיו, חפץ מאוד.
קיב,ב  גיבור בארץ, יהיה זרעו;    דור ישרים יבורך.
קיב,ג  הון-ועושר בביתו;    וצדקתו, עומדת לעד.
קיב,ד  זרח בחושך אור, לישרים;    חנון ורחום וצדיק.
קיב,ה  טוב-איש, חונן ומלווה;    יכלכל דבריו במשפט.
קיב,ו  כי-לעולם לא-יימוט;    לזכר עולם, יהיה צדיק.
קיב,ז  משמועה רעה, לא יירא;    נכון ליבו, בטוח ביהוה.
קיב,ח  סמוך ליבו, לא יירא;    עד אשר-יראה בצריו.
קיב,ט  פיזר, נתן לאביונים--    צדקתו, עומדת לעד;
קרנו,    תרום בכבוד.
קיב,י  רשע יראה, וכעס--    שיניו יחרוק ונמס;
תאוות רשעים    תאבד.

קיג,א  הללו-יה:
הללו, עבדי יהוה;    הללו, את-שם יהוה.
קיג,ב  יהי שם יהוה מבורך--    מעתה, ועד-עולם.
קיג,ג  ממזרח-שמש עד-מבואו--    מהולל, שם יהוה.
קיג,ד  רם על-כל-גויים יהוה;    על השמיים כבודו.
קיג,ה  מי, כיהוה אלוהינו--    המגביהי לשבת.
קיג,ו  המשפילי לראות--    בשמיים ובארץ.
קיג,ז  מקימי מעפר דל;    מאשפות, ירים אביון.
קיג,ח  להושיבי עם-נדיבים;    עם, נדיבי עמו.
קיג,ט  מושיבי, עקרת הבית--    אם-הבנים שמחה:
הללו-יה.
קיד,א  בצאת ישראל, ממצריים;    בית יעקוב, מעם לועז.
קיד,ב  הייתה יהודה לקודשו;    ישראל, ממשלותיו.
קיד,ג  הים ראה, וינוס;    הירדן, ייסוב לאחור.
קיד,ד  ההרים, רקדו כאילים;    גבעות, כבני-צאן.
קיד,ה  מה-לך הים, כי תנוס;    הירדן, תיסוב לאחור.
קיד,ו  ההרים, תרקדו כאילים;    גבעות, כבני-צאן.
קיד,ז  מלפני אדון, חולי ארץ;    מלפני, אלוה יעקוב.
קיד,ח  ההופכי הצור אגם-מים;    חלמיש, למעיינו-מים.
קטו,א  לא לנו יהוה, לא-לנו:    כי-לשמך, תן כבוד--על-חסדך, על-אמיתך.
קטו,ב  למה, יאמרו הגויים:    איה-נא, אלוהיהם.
קטו,ג  ואלוהינו בשמיים--    כול אשר-חפץ עשה.
קטו,ד  עצביהם, כסף וזהב;    מעשה, ידי אדם.
קטו,ה  פה-להם, ולא ידברו;    עיניים להם, ולא יראו.
קטו,ו  אוזניים להם, ולא ישמעו;    אף להם, ולא יריחון.
קטו,ז  ידיהם, ולא ימישון--רגליהם, ולא יהלכו;    לא-יהגו, בגרונם.
קטו,ח  כמוהם, יהיו עושיהם--    כול אשר-בוטח בהם.
קטו,ט  ישראל, בטח ביהוה;    עזרם ומגינם הוא.
קטו,י  בית אהרון, בטחו ביהוה;    עזרם ומגינם הוא.
קטו,יא  יראי יהוה, בטחו ביהוה;    עזרם ומגינם הוא.
קטו,יב  יהוה,    זכרנו יברך:
יברך, את-בית ישראל;    יברך, את-בית אהרון.
קטו,יג  יברך, יראי יהוה--    הקטנים, עם-הגדולים.
קטו,יד  יוסף יהוה עליכם;    עליכם, ועל בניכם.
קטו,טו  ברוכים אתם, ליהוה--    עושה, שמיים וארץ.
קטו,טז  השמיים שמיים, ליהוה;    והארץ, נתן לבני-אדם.
קטו,יז  לא המתים, יהללו-יה;    ולא, כל-יורדי דומה.
קטו,יח  ואנחנו, נברך יה--    מעתה ועד-עולם:
הללו-יה.
קטז,א  אהבתי, כי-ישמע יהוה--    את-קולי, תחנוניי.
קטז,ב  כי-הטה אוזנו לי;    ובימיי אקרא.
קטז,ג  אפפוני, חבלי-מוות--ומצרי שאול מצאוני;    צרה ויגון אמצא.
קטז,ד  ובשם-יהוה אקרא:    אנה יהוה, מלטה נפשי.
קטז,ה  חנון יהוה וצדיק;    ואלוהינו מרחם.
קטז,ו  שומר פתיים יהוה;    דלותי, ולי יהושיע.
קטז,ז  שובי נפשי, למנוחייכי:    כי-יהוה, גמל עלייכי.
קטז,ח  כי חילצת נפשי, ממוות:    את-עיני מן-דמעה; את-רגלי מדחי.
קטז,ט  אתהלך, לפני יהוה--    בארצות, החיים.
קטז,י  האמנתי, כי אדבר;    אני, עניתי מאוד.
קטז,יא  אני, אמרתי בחופזי:    כל-האדם כוזב.
קטז,יב  מה-אשיב ליהוה--    כל-תגמולוהי עליי.
קטז,יג  כוס-ישועות אשא;    ובשם יהוה אקרא.
קטז,יד  נדריי, ליהוה אשלם;    נגדה-נא, לכל-עמו.
קטז,טו  יקר, בעיני יהוה--    המוותה, לחסידיו.
קטז,טז  אנה יהוה,    כי-אני עבדך:
אני-עבדך, בן-אמתך;    פיתחת, למוסריי.
קטז,יז  לך-אזבח, זבח תודה;    ובשם יהוה אקרא.
קטז,יח  נדריי, ליהוה אשלם;    נגדה-נא, לכל-עמו.
קטז,יט  בחצרות, בית יהוה--    בתוככי ירושלים:
הללו-יה.
קיז,א  הללו את-יהוה, כל-גויים;    שבחוהו, כל-האומים.
קיז,ב  כי גבר עלינו, חסדו--    ואמת-יהוה לעולם:
הללו-יה.
קיח,א  הודו ליהוה כי-טוב:    כי לעולם חסדו.
קיח,ב  יאמר-נא ישראל:    כי לעולם חסדו.
קיח,ג  יאמרו-נא בית-אהרון:    כי לעולם חסדו.
קיח,ד  יאמרו-נא יראי יהוה:    כי לעולם חסדו.
קיח,ה  מן-המצר, קראתי יה;    ענני במרחב יה.
קיח,ו  יהוה לי, לא אירא;    מה-יעשה לי אדם.
קיח,ז  יהוה לי, בעוזריי;    ואני, אראה בשונאיי.
קיח,ח  טוב, לחסות ביהוה--    מבטוח, באדם.
קיח,ט  טוב, לחסות ביהוה--    מבטוח, בנדיבים.
קיח,י  כל-גויים סבבוני;    בשם יהוה, כי אמילם.
קיח,יא  סבוני גם-סבבוני;    בשם יהוה, כי אמילם.
קיח,יב  סבוני כדבורים--    דועכו, כאש קוצים;
בשם יהוה,    כי אמילם.
קיח,יג  דחה דחיתני לנפול;    ויהוה עזרני.
קיח,יד  עוזי וזמרת יה;    ויהי-לי, לישועה.
קיח,טו  קול, רינה וישועה--באוהלי צדיקים;    ימין יהוה, עושה חיל.
קיח,טז  ימין יהוה, רוממה;    ימין יהוה, עושה חיל.
קיח,יז  לא-אמות כי-אחיה;    ואספר, מעשי יה.
קיח,יח  יסור ייסרני יה;    ולמוות, לא נתנני.
קיח,יט  פתחו-לי שערי-צדק;    אבוא-בם, אודה יה.
קיח,כ  זה-השער ליהוה;    צדיקים, יבואו בו.
קיח,כא  אודך, כי עניתני;    ותהי-לי, לישועה.
קיח,כב  אבן, מאסו הבונים--    הייתה, לראש פינה.
קיח,כג  מאת יהוה, הייתה זאת;    היא נפלאת בעינינו.
קיח,כד  זה-היום, עשה יהוה;    נגילה ונשמחה בו.
קיח,כה  אנא יהוה, הושיעה נא;    אנא יהוה, הצליחה נא.
קיח,כו  ברוך הבא, בשם יהוה;    בירכנוכם, מבית יהוה.
קיח,כז  אל, יהוה--ויאר-לנו:    אסרו-חג בעבותים--עד קרנות, המזבח.
קיח,כח  אלי אתה ואודך;    אלוהיי, ארוממך.
קיח,כט  הודו ליהוה כי-טוב:    כי לעולם חסדו.

קיט,א  אשרי תמימי-דרך--    ההולכים, בתורת יהוה.
קיט,ב  אשרי, נוצרי עדותיו;    בכל-לב ידרשוהו.
קיט,ג  אף, לא-פעלו עוולה;    בדרכיו הלכו.
קיט,ד  אתה, ציווית פיקודיך--    לשמור מאוד.
קיט,ה  אחליי, ייכונו דרכיי--    לשמור חוקיך.
קיט,ו  אז לא-אבוש--    בהביטי, אל-כל-מצוותיך.
קיט,ז  אודך, ביושר לבב--    בלומדי, משפטי צדקך.
קיט,ח  את-חוקיך אשמור;    אל-תעזבני עד-מאוד.

קיט,ט  במה יזכה-נער, את-אורחו--    לשמור, כדברך.
קיט,י  בכל-ליבי דרשתיך;    אל-תשגני, ממצוותיך.
קיט,יא  בליבי, צפנתי אמרתך--    למען, לא אחטא-לך.
קיט,יב  ברוך אתה יהוה--    למדני חוקיך.
קיט,יג  בשפתיי סיפרתי--    כול, משפטי-פיך.
קיט,יד  בדרך עדוותיך ששתי--    כעל כל-הון.
קיט,טו  בפיקודיך אשיחה;    ואביטה, אורחותיך.
קיט,טז  בחוקותיך אשתעשע;    לא אשכח דברך.

קיט,יז  גמול על-עבדך אחיה;    ואשמרה דברך.
קיט,יח  גל-עיניי ואביטה--    נפלאות, מתורתך.
קיט,יט  גר אנוכי בארץ;    אל-תסתר ממני, מצוותיך.
קיט,כ  גרסה נפשי לתאבה--    אל-משפטיך בכל-עת.
קיט,כא  גערת, זדים ארורים--    השוגים, ממצוותיך.
קיט,כב  גל מעליי, חרפה ובוז:    כי עדותיך נצרתי.
קיט,כג  גם ישבו שרים, בי נידברו--    עבדך, ישיח בחוקיך.
קיט,כד  גם-עדותיך, שעשועיי--    אנשי עצתי.

קיט,כה  דבקה לעפר נפשי;    חייני, כדברך.
קיט,כו  דרכיי סיפרתי, ותענני;    למדני חוקיך.
קיט,כז  דרך-פיקודיך הבינני;    ואשיחה, בנפלאותיך.
קיט,כח  דלפה נפשי, מתוגה;    קיימני, כדברך.
קיט,כט  דרך-שקר, הסר ממני;    ותורתך חונני.
קיט,ל  דרך-אמונה בחרתי;    משפטיך שיוויתי.
קיט,לא  דבקתי בעדוותיך;    יהוה, אל-תבישני.
קיט,לב  דרך-מצוותיך ארוץ:    כי תרחיב ליבי.

קיט,לג  הורני יהוה, דרך חוקיך;    ואצרנה עקב.
קיט,לד  הבינני, ואצרה תורתך;    ואשמרנה בכל-לב.
קיט,לה  הדריכני, בנתיב מצוותיך:    כי-בו חפצתי.
קיט,לו  הט-ליבי, אל-עדוותיך;    ואל אל-בצע.
קיט,לז  העבר עיניי, מראות שוא;    בדרכך חייני.
קיט,לח  הקם לעבדך, אמרתך--    אשר, ליראתך.
קיט,לט  העבר חרפתי, אשר יגורתי:    כי משפטיך טובים.
קיט,מ  הנה, תאבתי לפיקודיך;    בצדקתך חייני.

קיט,מא  ויבואוני חסדיך יהוה;    תשועתך, כאמרתך.
קיט,מב  ואענה חורפי דבר:    כי-בטחתי, בדברך.
קיט,מג  ואל-תצל מפי דבר-אמת עד-מאוד:    כי למשפטיך, ייחלתי.
קיט,מד  ואשמרה תורתך תמיד--    לעולם ועד.
קיט,מה  ואתהלכה ברחבה:    כי פיקודיך דרשתי.
קיט,מו  ואדברה בעדותיך, נגד מלכים;    ולא אבוש.
קיט,מז  ואשתעשע במצוותיך,    אשר אהבתי.
קיט,מח  ואשא-כפיי--אל-מצוותיך, אשר אהבתי;    ואשיחה בחוקיך.

קיט,מט  זכור-דבר, לעבדך--    על, אשר ייחלתני.
קיט,נ  זאת נחמתי בעוניי:    כי אמרתך חייתני.
קיט,נא  זדים, הליצוני עד-מאוד;    מתורתך, לא נטיתי.
קיט,נב  זכרתי משפטיך מעולם יהוה;    ואתנחם.
קיט,נג  זלעפה אחזתני, מרשעים--    עוזבי, תורתך.
קיט,נד  זמירות, היו-לי חוקיך--    בבית מגוריי.
קיט,נה  זכרתי בלילה שמך יהוה;    ואשמרה, תורתך.
קיט,נו  זאת הייתה-לי:    כי פיקודיך נצרתי.

קיט,נז  חלקי יהוה אמרתי--    לשמור דבריך.
קיט,נח  חיליתי פניך בכל-לב;    חונני, כאמרתך.
קיט,נט  חישבתי דרכיי;    ואשיבה רגליי, אל-עדותיך.
קיט,ס  חשתי, ולא התמהמהתי--    לשמור, מצוותיך.
קיט,סא  חבלי רשעים עיוודוני;    תורתך, לא שכחתי.
קיט,סב  חצות-לילה--אקום, להודות לך:    על, משפטי צדקך.
קיט,סג  חבר אני, לכל-אשר יראוך;    ולשומרי, פיקודיך.
קיט,סד  חסדך יהוה, מלאה הארץ;    חוקיך למדני.

קיט,סה  טוב, עשית עם-עבדך--    יהוה, כדברך.
קיט,סו  טוב טעם ודעת למדני:    כי במצוותיך האמנתי.
קיט,סז  טרם אענה, אני שוגג;    ועתה, אמרתך שמרתי.
קיט,סח  טוב-אתה ומטיב;    למדני חוקיך.
קיט,סט  טפלו עליי שקר זדים;    אני, בכל-לב אצור פיקודיך.
קיט,ע  טפש כחלב ליבם;    אני, תורתך שיעשעתי.
קיט,עא  טוב-לי כי-עוניתי--    למען, אלמד חוקיך.
קיט,עב  טוב-לי תורת-פיך--    מאלפי, זהב וכסף.

קיט,עג  ידיך עשוני, ויכוננוני;    הבינני, ואלמדה מצוותיך.
קיט,עד  יראיך, יראוני וישמחו:    כי לדברך ייחלתי.
קיט,עה  ידעתי יהוה, כי-צדק משפטיך;    ואמונה, עיניתני.
קיט,עו  יהי-נא חסדך לנחמני--    כאמרתך לעבדך.
קיט,עז  יבואוני רחמיך ואחיה:    כי-תורתך, שעשועיי.
קיט,עח  יבושו זדים, כי-שקר עיוותוני;    אני, אשיח בפיקודיך.
קיט,עט  ישובו לי יראיך;    ויודעי, עדותיך.
קיט,פ  יהי-ליבי תמים בחוקיך--    למען, לא אבוש.

קיט,פא  כלתה לתשועתך נפשי;    לדברך ייחלתי.
קיט,פב  כלו עיניי, לאמרתך--    לאמור, מתיי תנחמני.
קיט,פג  כי-הייתי, כנאד בקיטור--    חוקיך, לא שכחתי.
קיט,פד  כמה ימי-עבדך;    מתיי תעשה ברודפיי משפט.
קיט,פה  כרו-לי זדים שיחות--    אשר, לא כתורתך.
קיט,פו  כל-מצוותיך אמונה;    שקר רדפוני עוזרני.
קיט,פז  כמעט, כילוני בארץ;    ואני, לא-עזבתי פיקודיך.
קיט,פח  כחסדך חייני;    ואשמרה, עדות פיך.

קיט,פט  לעולם יהוה--    דברך, ניצב בשמיים.
קיט,צ  לדור ודור, אמונתך;    כוננת ארץ, ותעמוד.
קיט,צא  למשפטיך, עמדו היום:    כי הכול עבדיך.
קיט,צב  לולי תורתך, שעשועיי--    אז, אבדתי בעוניי.
קיט,צג  לעולם, לא-אשכח פיקודיך:    כי בם, חייתני.
קיט,צד  לך-אני, הושיעני:    כי פיקודיך דרשתי.
קיט,צה  לי קיוו רשעים לאבדני;    עדותיך, אתבונן.
קיט,צו  לכל-תכלה, ראיתי קץ;    רחבה מצוותך מאוד.

קיט,צז  מה-אהבתי תורתך:    כל-היום, היא שיחתי.
קיט,צח  מאויביי, תחכמני מצוותך:    כי לעולם היא-לי.
קיט,צט  מכל-מלמדיי השכלתי:    כי עדוותיך, שיחה לי.
קיט,ק  מזקנים אתבונן:    כי פיקודיך נצרתי.
קיט,קא  מכל-אורח רע, כליתי רגליי--    למען, אשמור דברך.
קיט,קב  ממשפטיך לא-סרתי:    כי-אתה, הוריתני.
קיט,קג  מה-נמלצו לחיכי, אמרתך--    מדבש לפי.
קיט,קד  מפיקודיך אתבונן;    על כן, שנאתי כל-אורח שקר.

קיט,קה  נר-לרגלי דברך;    ואור, לנתיבתי.
קיט,קו  נשבעתי ואקיימה--    לשמור, משפטי צדקך.
קיט,קז  נעניתי עד-מאוד;    יהוה, חייני כדברך.
קיט,קח  נדבות פי, רצה-נא יהוה;    ומשפטיך למדני.
קיט,קט  נפשי בכפי תמיד;    ותורתך, לא שכחתי.
קיט,קי  נתנו רשעים פח לי;    ומפיקודיך, לא תעיתי.
קיט,קיא  נחלתי עדוותיך לעולם:    כי-ששון ליבי המה.
קיט,קיב  נטיתי ליבי, לעשות חוקיך--    לעולם עקב.

קיט,קיג  סעפים שנאתי;    ותורתך אהבתי.
קיט,קיד  סתרי ומגיני אתה;    לדברך ייחלתי.
קיט,קטו  סורו-ממני מרעים;    ואצרה, מצוות אלוהיי.
קיט,קטז  סומכני כאמרתך ואחיה;    ואל-תבישני, משברי.
קיט,קיז  סעדני ואיוושעה;    ואשעה בחוקיך תמיד.
קיט,קיח  סלית, כל-שוגים מחוקיך:    כי-שקר, תרמיתם.
קיט,קיט  סיגים--השבת כל-רשעי-ארץ;    לכן, אהבתי עדותיך.
קיט,קכ  סמר מפחדך בשרי;    וממשפטיך יראתי.

קיט,קכא  עשיתי, משפט וצדק;    בל-תניחני, לעושקיי.
קיט,קכב  ערוב עבדך לטוב;    אל-יעשקוני זדים.
קיט,קכג  עיניי, כלו לישועתך;    ולאמרת צדקך.
קיט,קכד  עשה עם-עבדך כחסדך;    וחוקיך למדני.
קיט,קכה  עבדך-אני הבינני;    ואדעה, עדותיך.
קיט,קכו  עת, לעשות ליהוה--    הפרו, תורתך.
קיט,קכז  על-כן, אהבתי מצוותיך--    מזהב ומפז.
קיט,קכח  על-כן, כל-פיקודי כול יישרתי;    כל-אורח שקר שנאתי.

קיט,קכט  פלאות עדוותיך;    על-כן, נצרתם נפשי.
קיט,קל  פתח דבריך יאיר;    מבין פתיים.
קיט,קלא  פי-פערתי, ואשאפה:    כי למצוותיך יאבתי.
קיט,קלב  פנה-אליי וחונני--    כמשפט, לאוהבי שמך.
קיט,קלג  פעמיי, הכן באמרתך;    ואל-תשלט-בי כל-אוון.
קיט,קלד  פדני, מעושק אדם;    ואשמרה, פיקודיך.
קיט,קלה  פניך, האר בעבדך;    ולמדני, את-חוקיך.
קיט,קלו  פלגי-מים, ירדו עיניי--    על, לא-שמרו תורתך.

קיט,קלז  צדיק אתה יהוה;    וישר, משפטיך.
קיט,קלח  ציווית, צדק עדותיך;    ואמונה מאוד.
קיט,קלט  צימתתני קנאתי:    כי-שכחו דבריך צריי.
קיט,קמ  צרופה אמרתך מאוד;    ועבדך אהבה.
קיט,קמא  צעיר אנוכי ונבזה;    פיקודיך, לא שכחתי.
קיט,קמב  צדקתך צדק לעולם;    ותורתך אמת.
קיט,קמג  צר-ומצוק מצאוני;    מצוותיך, שעשועיי.
קיט,קמד  צדק עדוותיך לעולם;    הבינני ואחיה.

קיט,קמה  קראתי בכל-לב, ענני יהוה;    חוקיך אצורה.
קיט,קמו  קראתיך הושיעני;    ואשמרה, עדותיך.
קיט,קמז  קידמתי בנשף, ואשוועה;    לדברך ייחלתי.
קיט,קמח  קידמו עיניי, אשמורות--    לשיח, באמרתך.
קיט,קמט  קולי, שמעה כחסדך;    יהוה, כמשפטיך חייני.
קיט,קנ  קרבו, רודפי זימה;    מתורתך רחקו.
קיט,קנא  קרוב אתה יהוה;    וכל-מצוותיך אמת.
קיט,קנב  קדם ידעתי, מועדותיך:    כי לעולם יסדתם.

קיט,קנג  ראה-עוניי וחלצני:    כי-תורתך, לא שכחתי.
קיט,קנד  ריבה ריבי, וגאלני;    לאמרתך חייני.
קיט,קנה  רחוק מרשעים ישועה:    כי חוקיך, לא דרשו.
קיט,קנו  רחמיך רבים יהוה;    כמשפטיך חייני.
קיט,קנז  רבים, רודפיי וצריי;    מעדוותיך, לא נטיתי.
קיט,קנח  ראיתי בוגדים, ואתקוטטה--    אשר אמרתך, לא שמרו.
קיט,קנט  ראה, כי-פיקודיך אהבתי;    יהוה, כחסדך חייני.
קיט,קס  ראש-דברך אמת;    ולעולם, כל-משפט צדקך.

קיט,קסא  שרים, רדפוני חינם;    ומדברך, פחד ליבי.
קיט,קסב  שש אנוכי, על-אמרתך--    כמוצא, שלל רב.
קיט,קסג  שקר שנאתי, ואתעבה;    תורתך אהבתי.
קיט,קסד  שבע ביום, היללתיך--    על, משפטי צדקך.
קיט,קסה  שלום רב, לאוהבי תורתך;    ואין-למו מכשול.
קיט,קסו  שיברתי לישועתך יהוה;    ומצוותיך עשיתי.
קיט,קסז  שמרה נפשי, עדותיך;    ואוהבם מאוד.
קיט,קסח  שמרתי פיקודיך, ועדותיך:    כי כל-דרכיי נגדך.

קיט,קסט  תקרב רינתי לפניך יהוה;    כדברך הבינני.
קיט,קע  תבוא תחינתי לפניך;    כאמרתך, הצילני.
קיט,קעא  תבענה שפתיי תהילה:    כי תלמדני חוקיך.
קיט,קעב  תען לשוני, אמרתך:    כי כל-מצוותיך צדק.
קיט,קעג  תהי-ידך לעוזרני:    כי פיקודיך בחרתי.
קיט,קעד  תאבתי לישועתך יהוה;    ותורתך, שעשועיי.
קיט,קעה  תחי-נפשי, ותהללך;    ומשפטיך יעזרוני.
קיט,קעו  תעיתי--    כשה אובד, בקש עבדך:
כי מצוותיך,    לא שכחתי.

קכ,א  שיר, המעלות:
אל-יהוה, בצרתה לי--    קראתי, ויענני.
קכ,ב  יהוה--הצילה נפשי, משפת-שקר:    מלשון רמייה.
קכ,ג  מה-ייתן לך, ומה-יוסיף לך--    לשון רמייה.
קכ,ד  חיצי גיבור שנונים;    עם, גחלי רתמים.
קכ,ה  אויה-לי, כי-גרתי משך;    שכנתי, עם-אוהלי קדר.
קכ,ו  רבת, שכנה-לה נפשי--    עם, שונא שלום.
קכ,ז  אני-שלום, וכי אדבר;    המה, למלחמה.

קכא,א  שיר, למעלות:
אשא עיניי, אל-ההרים--    מאיין, יבוא עזרי.
קכא,ב  עזרי, מעם יהוה--    עושה, שמיים וארץ.
קכא,ג  אל-ייתן למוט רגלך;    אל-ינום, שומרך.
קכא,ד  הנה לא-ינום, ולא יישן--    שומר, ישראל.
קכא,ה  יהוה שומרך;    יהוה צילך, על-יד ימינך.
קכא,ו  יומם, השמש לא-יכך;    וירח בלילה.
קכא,ז  יהוה, ישמורך מכל-רע:    ישמור, את-נפשך.
קכא,ח  יהוה, ישמור-צאתך ובואך--    מעתה, ועד-עולם.

קכב,א  שיר המעלות, לדויד:
שמחתי, באומרים לי--    בית יהוה נלך.
קכב,ב  עומדות, היו רגלינו--    בשערייך, ירושלים.
קכב,ג  ירושלים הבנויה--    כעיר, שחוברה-לה יחדיו.
קכב,ד  ששם עלו שבטים, שבטי-יה--עדות לישראל:    להודות, לשם יהוה.
קכב,ה  כי שמה, ישבו כיסאות למשפט:    כיסאות, לבית דויד.
קכב,ו  שאלו, שלום ירושלים;    ישליו, אוהבייך.
קכב,ז  יהי-שלום בחילך;    שלווה, בארמנותייך.
קכב,ח  למען, אחיי וריעיי--    אדברה-נא שלום בך.
קכב,ט  למען, בית-יהוה אלוהינו--    אבקשה טוב לך.

קכג,א  שיר, המעלות:
אליך, נשאתי את-עיניי--    היושבי, בשמיים.
קכג,ב  הנה כעיני עבדים,    אל-יד אדוניהם--
כעיני שפחה,    אל-יד גברתה:
כן עינינו, אל-יהוה אלוהינו--    עד, שיחוננו.
קכג,ג  חוננו יהוה חוננו:    כי-רב, שבענו בוז.
קכג,ד  רבת,    שבעה-לה נפשנו:
הלעג השאננים;    הבוז, לגאי יונים.

קכד,א  שיר המעלות, לדויד:
לולי יהוה, שהיה לנו--    יאמר-נא, ישראל.
קכד,ב  לולי יהוה, שהיה לנו--    בקום עלינו אדם.
קכד,ג  אזי, חיים בלעונו--    בחרות אפם בנו.
קכד,ד  אזי, המים שטפונו--    נחלה, עבר על-נפשנו.
קכד,ה  אזי, עבר על-נפשנו--    המים, הזידונים.
קכד,ו  ברוך יהוה--    שלא נתננו טרף, לשיניהם.
קכד,ז  נפשנו--    כציפור נמלטה, מפח יוקשים:
הפח נשבר,    ואנחנו נמלטנו.
קכד,ח  עזרנו, בשם יהוה--    עושה, שמיים וארץ.

קכה,א  שיר, המעלות:
הבוטחים ביהוה--    כהר-ציון לא-יימוט, לעולם יישב.
קכה,ב  ירושלים--    הרים, סביב לה:
ויהוה, סביב לעמו--    מעתה, ועד-עולם.
קכה,ג  כי לא ינוח, שבט הרשע--    על, גורל הצדיקים:
למען, לא-ישלחו הצדיקים בעוולתה    ידיהם.
קכה,ד  היטיבה יהוה, לטובים;    ולישרים, בליבותם.
קכה,ה  והמטים עקלקלותם--    יוליכם יהוה, את-פועלי האוון:
שלום,    על-ישראל.

קכו,א  שיר, המעלות:
בשוב יהוה, את-שיבת ציון--    היינו, כחולמים.
קכו,ב  אז יימלא שחוק, פינו--    ולשוננו רינה:
אז, יאמרו בגויים--    הגדיל יהוה, לעשות עם-אלה.
קכו,ג  הגדיל יהוה, לעשות עימנו--    היינו שמחים.
קכו,ד  שובה יהוה, את-שביתנו--    כאפיקים בנגב.
קכו,ה  הזורעים בדמעה--    ברינה יקצורו.
קכו,ו  הלוך ילך, ובכה--    נושא משך-הזרע:
בוא-יבוא ברינה--    נושא, אלומותיו.

קכז,א  שיר המעלות, לשלמה:
אם-יהוה, לא-יבנה בית--    שוא עמלו בוניו בו;
אם-יהוה לא-ישמור-עיר,    שוא שקד שומר.
קכז,ב  שוא לכם משכימי קום,    מאחרי-שבת--
אוכלי,    לחם העצבים;
כן ייתן לידידו    שינה.
קכז,ג  הנה נחלת יהוה בנים:    שכר, פרי הבטן.
קכז,ד  כחיצים ביד-גיבור--    כן, בני הנעורים.
קכז,ה  אשרי הגבר--    אשר מילא את-אשפתו, מהם:
לא-יבושו--    כי-ידברו את-אויבים בשער.

קכח,א  שיר, המעלות:
אשרי, כל-ירא יהוה--    ההולך, בדרכיו.
קכח,ב  יגיע כפיך, כי תאכל;    אשריך, וטוב לך.
קכח,ג  אשתך, כגפן פורייה--    בירכתי ביתך:
בניך, כשתילי זיתים--    סביב, לשולחנך.
קכח,ד  הנה כי-כן, יבורך גבר--    ירא יהוה.
קכח,ה  יברכך יהוה, מציון:    וראה, בטוב ירושלים--כול, ימי חייך.
קכח,ו  וראה-בנים לבניך:    שלום, על-ישראל.

קכט,א  שיר, המעלות:
רבת, צררוני מנעוריי--    יאמר-נא, ישראל.
קכט,ב  רבת, צררוני מנעוריי;    גם, לא-יכלו לי.
קכט,ג  על-גבי, חרשו חורשים;    האריכו, למעניתם.
קכט,ד  יהוה צדיק;    קיצץ, עבות רשעים.
קכט,ה  יבושו, וייסוגו אחור--    כול, שונאי ציון.
קכט,ו  יהיו, כחציר גגות--    שקדמת שלף יבש.
קכט,ז  שלא מילא כפו קוצר;    וחצנו מעמר.
קכט,ח  ולא אמרו, העוברים--    ברכת-יהוה אליכם;
בירכנו אתכם,    בשם יהוה.

קל,א  שיר המעלות:
ממעמקים קראתיך    יהוה.
קל,ב  אדוניי,    שמעה בקולי:
תהיינה אוזניך, קשובות--    לקול, תחנוניי.
קל,ג  אם-עוונות תשמור-יה--    אדוניי, מי יעמוד.
קל,ד  כי-עימך הסליחה--    למען, תיוורא.
קל,ה  קיוויתי יהוה, קיוותה נפשי;    ולדברו הוחלתי.
קל,ו  נפשי לאדוניי--    משומרים לבוקר, שומרים לבוקר.
קל,ז  יחל ישראל, אל-יהוה:    כי-עם-יהוה החסד; והרבה עימו פדות.
קל,ח  והוא, יפדה את-ישראל--    מכול, עוונותיו.

קלא,א  שיר המעלות, לדויד:
יהוה, לא-גבה ליבי--    ולא-רמו עיניי;
ולא-הילכתי,    בגדולות ובנפלאות ממני.
קלא,ב  אם-לא שיוויתי, ודוממתי--    נפשי:
כגמול, עלי אימו;    כגמול עליי נפשי.
קלא,ג  יחל ישראל, אל-יהוה--    מעתה, ועד-עולם.

קלב,א  שיר, המעלות:
זכור-יהוה לדויד--    את, כל-עונותו.
קלב,ב  אשר נשבע, ליהוה;    נדר, לאביר יעקוב.
קלב,ג  אם-אבוא, באוהל ביתי;    אם-אעלה, על-ערש יצועיי.
קלב,ד  אם אתן שנת לעיניי;    לעפעפיי תנומה.
קלב,ה  עד-אמצא מקום, ליהוה;    משכנות, לאביר יעקוב.
קלב,ו  הנה-שמענוה באפרתה;    מצאנוה, בשדי-יער.
קלב,ז  נבואה למשכנותיו;    נשתחווה, להדום רגליו.
קלב,ח  קומה יהוה, למנוחתך:    אתה, וארון עוזך.
קלב,ט  כוהניך ילבשו-צדק;    וחסידיך ירננו.
קלב,י  בעבור, דויד עבדך--    אל-תשב, פני משיחך.
קלב,יא  נשבע-יהוה, לדויד אמת--    לא-ישוב ממנה:
מפרי בטנך--    אשית, לכיסא-לך.
קלב,יב  אם-ישמרו בניך, בריתי--    ועדותי זו, אלמדם:
גם-בניהם עדי-עד--    יישבו, לכיסא-לך.
קלב,יג  כי-בחר יהוה בציון;    איווה, למושב לו.
קלב,יד  זאת-מנוחתי עדי-עד:    פה-אשב, כי איוויתיה.
קלב,טו  צידה, ברך אברך;    אביוניה, אשביע לחם.
קלב,טז  וכוהניה, אלביש ישע;    וחסידיה, רנן ירננו.
קלב,יז  שם אצמיח קרן לדויד;    ערכתי נר, למשיחי.
קלב,יח  אויביו, אלביש בושת;    ועליו, יציץ נזרו.

קלג,א  שיר המעלות, לדויד:
הנה מה-טוב, ומה-נעים--    שבת אחים גם-יחד.
קלג,ב  כשמן הטוב,    על-הראש--
יורד,    על-הזקן זקן-אהרון:
שיורד,    על-פי מידותיו.
קלג,ג  כטל-חרמון--    שיורד, על-הררי ציון:
כי שם ציווה יהוה,    את-הברכה--
חיים,    עד-העולם.

קלד,א  שיר, המעלות:
הנה ברכו את-יהוה,    כל-עבדי יהוה--
העומדים בבית-יהוה,    בלילות.
קלד,ב  שאו-ידיכם קודש;    וברכו, את-יהוה.
קלד,ג  יברכך יהוה, מציון:    עושה, שמיים וארץ.

קלה,א  הללו-יה:
הללו, את-שם יהוה;    הללו, עבדי יהוה.
קלה,ב  שעומדים, בבית יהוה--    בחצרות, בית אלוהינו.
קלה,ג  הללו-יה, כי-טוב יהוה;    זמרו לשמו, כי נעים.
קלה,ד  כי-יעקוב, בחר לו יה;    ישראל, לסגולתו.
קלה,ה  כי אני ידעתי, כי-גדול יהוה;    ואדונינו, מכל-אלוהים.
קלה,ו  כול אשר-חפץ יהוה,    עשה:
בשמיים ובארץ--    בימים, וכל-תהומות.
קלה,ז  מעלה נשיאים,    מקצה הארץ:
ברקים למטר עשה;    מוצא-רוח, מאוצרותיו.
קלה,ח  שהכה, בכורי מצריים--    מאדם, עד-בהמה.
קלה,ט  שלח, אותות ומופתים--בתוככי מצריים:    בפרעה, ובכל-עבדיו.
קלה,י  שהכה, גויים רבים;    והרג, מלכים עצומים.
קלה,יא  לסיחון, מלך האמורי, ולעוג, מלך הבשן;    ולכול, ממלכות כנען.
קלה,יב  ונתן ארצם נחלה--    נחלה, לישראל עמו.
קלה,יג  יהוה, שמך לעולם;    יהוה, זכרך לדור-ודור.
קלה,יד  כי-ידין יהוה עמו;    ועל-עבדיו, יתנחם.
קלה,טו  עצבי הגויים, כסף וזהב;    מעשה, ידי אדם.
קלה,טז  פה-להם, ולא ידברו;    עיניים להם, ולא יראו.
קלה,יז  אוזניים להם, ולא יאזינו;    אף, אין-יש-רוח בפיהם.
קלה,יח  כמוהם, יהיו עושיהם--    כול אשר-בוטח בהם.
קלה,יט  בית ישראל, ברכו את-יהוה;    בית אהרון, ברכו את-יהוה.
קלה,כ  בית הלוי, ברכו את-יהוה;    יראי יהוה, ברכו את-יהוה.
קלה,כא  ברוך יהוה, מציון--    שוכן ירושלים:
הללו-יה.

קלו,א  הודו ליהוה כי-טוב:    כי לעולם חסדו.
קלו,ב  הודו, לאלוהי האלוהים:    כי לעולם חסדו.
קלו,ג  הודו, לאדוני האדונים:    כי לעולם חסדו.
קלו,ד  לעושה נפלאות גדולות לבדו:    כי לעולם חסדו.
קלו,ה  לעושה השמיים, בתבונה:    כי לעולם חסדו.
קלו,ו  לרוקע הארץ, על-המים:    כי לעולם חסדו.
קלו,ז  לעושה, אורים גדולים:    כי לעולם חסדו.
קלו,ח  את-השמש, לממשלת ביום:    כי לעולם חסדו.
קלו,ט  את-הירח וכוכבים, לממשלות בלילה:    כי לעולם חסדו.
קלו,י  למכה מצריים, בבכוריהם:    כי לעולם חסדו.
קלו,יא  ויוצא ישראל, מתוכם:    כי לעולם חסדו.
קלו,יב  ביד חזקה, ובזרוע נטויה:    כי לעולם חסדו.
קלו,יג  לגוזר ים-סוף, לגזרים:    כי לעולם חסדו.
קלו,יד  והעביר ישראל בתוכו:    כי לעולם חסדו.
קלו,טו  וניער פרעה וחילו בים-סוף:    כי לעולם חסדו.
קלו,טז  למוליך עמו, במדבר:    כי לעולם חסדו.
קלו,יז  למכה, מלכים גדולים:    כי לעולם חסדו.
קלו,יח  ויהרוג, מלכים אדירים:    כי לעולם חסדו.
קלו,יט  לסיחון, מלך האמורי:    כי לעולם חסדו.
קלו,כ  ולעוג, מלך הבשן:    כי לעולם חסדו.
קלו,כא  ונתן ארצם לנחלה:    כי לעולם חסדו.
קלו,כב  נחלה, לישראל עבדו:    כי לעולם חסדו.
קלו,כג  שבשפלנו, זכר לנו:    כי לעולם חסדו.
קלו,כד  ויפרקנו מצרינו:    כי לעולם חסדו.
קלו,כה  נותן לחם, לכל-בשר:    כי לעולם חסדו.
קלו,כו  הודו, לאל השמיים:    כי לעולם חסדו.

קלז,א  על נהרות, בבל--שם ישבנו, גם-בכינו:    בזוכרנו, את-ציון.
קלז,ב  על-ערבים בתוכה--    תלינו, כינורותינו.
קלז,ג  כי שם שאלונו שובינו, דברי-שיר--    ותוללינו שמחה:
שירו לנו,    משיר ציון.
קלז,ד  איך--נשיר את-שיר-יהוה:    על, אדמת נכר.
קלז,ה  אם-אשכחך ירושלים--    תשכח ימיני.
קלז,ו  תדבק-לשוני, לחיכי--    אם-לא אזכרכי:
אם-לא אעלה, את-ירושלים--    על, ראש שמחתי.
קלז,ז  זכור יהוה, לבני אדום--    את, יום ירושלים:
האומרים, ערו ערו--    עד, היסוד בה.
קלז,ח  בת-בבל,    השדודה:
אשרי שישלם-לך--    את-גמולך, שגמלת לנו.
קלז,ט  אשרי, שיאחז וניפץ את-עוללייך--    אל-הסלע.

קלח,א  לדויד:  אודך בכל-ליבי;    נגד אלוהים אזמרך.
קלח,ב  אשתחווה אל-היכל קודשך,    ואודה את-שמך--
על-חסדך    ועל-אמיתך:
כי-הגדלת על-כל-שמך,    אמרתך.
קלח,ג  ביום קראתי, ותענני;    תרהיבני בנפשי עוז.
קלח,ד  יודוך יהוה, כל-מלכי-ארץ:    כי שמעו, אמרי-פיך.
קלח,ה  וישירו, בדרכי יהוה:    כי-גדול, כבוד יהוה.
קלח,ו  כי-רם יהוה, ושפל יראה;    וגבוה, ממרחק יידע.
קלח,ז  אם-אלך, בקרב צרה--    תחייני:
על אף אויביי, תשלח ידך;    ותושיעני ימינך.
קלח,ח  יהוה, יגמור בעדי:    יהוה, חסדך לעולם; מעשי ידיך אל-תרף.

קלט,א  למנצח, לדויד מזמור:
יהוה חקרתני,    ותדע.
קלט,ב  אתה ידעת, שבתי וקומי;    בנת לריעי, מרחוק.
קלט,ג  אורחי ורבעי זירית;    וכל-דרכיי הסכנת.
קלט,ד  כי אין מילה, בלשוני;    הן יהוה, ידעת כולה.
קלט,ה  אחור וקדם צרתני;    ותשת עליי כפך.
קלט,ו  פליאה דעת ממני;    נשגבה, לא-אוכל לה.
קלט,ז  אנה, אלך מרוחך;    ואנה, מפניך אברח.
קלט,ח  אם אסק שמיים, שם אתה;    ואציעה שאול הנך.
קלט,ט  אשא כנפי-שחר;    אשכנה, באחרית ים.
קלט,י  גם-שם, ידך תנחני;    ותאחזני ימינך.
קלט,יא  ואומר, אך-חושך ישופני;    ולילה, אור בעדני.
קלט,יב  גם-חושך,    לא-יחשיך ממך:
ולילה, כיום יאיר--    כחשיכה, כאורה.
קלט,יג  כי-אתה, קנית כליותיי;    תסוכני, בבטן אימי.
קלט,יד  אודך--    על כי נוראות, נפליתי:
נפלאים מעשיך;    ונפשי, יודעת מאוד.
קלט,טו  לא-נכחד עוצמי,    ממך:
אשר-עושיתי בסתר;    רוקמתי, בתחתייות ארץ.
קלט,טז  גולמי, ראו עיניך,    ועל-ספרך, כולם ייכתבו:
ימים יוצרו;    ולו אחד בהם.
קלט,יז  ולי--מה-יקרו ריעיך אל;    מה עצמו, ראשיהם.
קלט,יח  אספרם, מחול ירבון;    הקיצותי, ועודי עימך.
קלט,יט  אם-תקטול אלוה רשע;    ואנשי דמים, סורו מני.
קלט,כ  אשר יאמרוך, למזימה;    נשוא לשוא עריך.
קלט,כא  הלוא-משנאיך יהוה אשנא;    ובתקוממיך, אתקוטט.
קלט,כב  תכלית שנאה שנאתים;    לאויבים, היו לי.
קלט,כג  חוקרני אל, ודע לבבי;    בחנני, ודע שרעפיי.
קלט,כד  וראה, אם-דרך-עוצב בי;    ונחני, בדרך עולם.

קמ,א  למנצח, מזמור לדויד.
קמ,ב  חלצני יהוה, מאדם רע;    מאיש חמסים תנצרני.
קמ,ג  אשר חשבו רעות בלב;    כל-יום, יגורו מלחמות.
קמ,ד  שננו לשונם, כמו-נחש:    חמת עכשוב--תחת שפתימו סלה.
קמ,ה  שומרני יהוה, מידי רשע--    מאיש חמסים תנצרני:
אשר חשבו,    לדחות פעמיי.
קמ,ו  טמנו גאים, פח לי--    וחבלים, פרשו רשת ליד-מעגל;
מוקשים שתו-לי    סלה.
קמ,ז  אמרתי ליהוה, אלי אתה;    האזינה יהוה, קול תחנוניי.
קמ,ח  יהוה אדוניי, עוז ישועתי;    סכות לראשי, ביום נשק.
קמ,ט  אל-תיתן יהוה, מאוויי רשע;    זממו אל-תפק, ירומו סלה.
קמ,י  ראש מסיביי--    עמל שפתימו יכסימו.
קמ,יא  יימוטו עליהם, גחלים:    באש יפילם; במהמורות, בל-יקומו.
קמ,יב  איש לשון, בל-ייכון בארץ:    איש-חמס רע--יצודנו, למדחפות.
קמ,יג  ידעתי--כי-יעשה יהוה, דין עני:    משפט, אביונים.
קמ,יד  אך צדיקים, יודו לשמך;    יישבו ישרים, את-פניך.

קמא,א  מזמור, לדויד:
יהוה קראתיך, חושה לי;    האזינה קולי, בקוראי-לך.
קמא,ב  תיכון תפילתי קטורת לפניך;    משאת כפיי, מנחת-ערב.
קמא,ג  שיתה יהוה, שומרה לפי;    ניצרה, על-דל שפתיי.
קמא,ד  אל-תט-ליבי    לדבר רע,
להתעולל עלילות    ברשע--
את-אישים    פועלי-אוון;
ובל-אלחם,    במנעמיהם.
קמא,ה  יהלמני צדיק חסד,    ויוכיחני--
שמן ראש,    אל-יניא ראשי:
כי-עוד ותפילתי,    ברעותיהם.
קמא,ו  נשמטו בידי-סלע, שופטיהם;    ושמעו אמריי, כי נעמו.
קמא,ז  כמו פולח ובוקע בארץ--    נפזרו עצמינו, לפי שאול.
קמא,ח  כי אליך, יהוה אדוניי עיניי;    בך חסיתי, אל-תער נפשי.
קמא,ט  שומרני--מידי פח, יקשו לי;    ומוקשות, פועלי אוון.
קמא,י  ייפלו במכמוריו רשעים;    יחד אנוכי, עד-אעבור.

קמב,א  משכיל לדויד;
בהיותו במערה    תפילה.
קמב,ב  קולי, אל-יהוה אזעק;    קולי, אל-יהוה אתחנן.
קמב,ג  אשפוך לפניו שיחי;    צרתי, לפניו אגיד.
קמב,ד  בהתעטף עליי, רוחי--    ואתה, ידעת נתיבתי:
באורח-זו אהלך--    טמנו פח לי.
קמב,ה  הבט ימין, וראה--    ואין-לי מכיר:
אבד מנוס ממני;    אין דורש לנפשי.
קמב,ו  זעקתי אליך,    יהוה:
אמרתי, אתה מחסי;    חלקי, בארץ החיים.
קמב,ז  הקשיבה, אל-רינתי--    כי-דלותי-מאוד:
הצילני מרודפיי--    כי אמצו ממני.
קמב,ח  הוציאה ממסגר, נפשי--    להודות את-שמך:
בי, יכתירו צדיקים--    כי תגמול עליי.

קמג,א  מזמור, לדויד:
יהוה, שמע תפילתי--    האזינה אל-תחנוניי;
באמונתך ענני,    בצדקתך.
קמג,ב  ואל-תבוא במשפט,    את-עבדך:
כי לא-יצדק לפניך    כל-חי.
קמג,ג  כי רדף אויב, נפשי--    דיכא לארץ, חיתי;
הושיבני במחשכים,    כמתי עולם.
קמג,ד  ותתעטף עליי רוחי;    בתוכי, ישתומם ליבי.
קמג,ה  זכרתי ימים, מקדם--    הגיתי בכל-פועלך;
במעשה ידיך    אשוחח.
קמג,ו  פירשתי ידיי אליך;    נפשי, כארץ-עייפה לך סלה.
קמג,ז  מהר ענני, יהוה--    כלתה רוחי:
אל-תסתר פניך ממני;    ונמשלתי, עם-יורדי בור.
קמג,ח  השמיעני בבוקר, חסדך--    כי-בך בטחתי:
הודיעני, דרך-זו אלך--    כי-אליך, נשאתי נפשי.
קמג,ט  הצילני מאויביי יהוה--    אליך כיסיתי.
קמג,י  למדני, לעשות רצונך--    כי-אתה אלוהיי:
רוחך טובה;    תנחני, בארץ מישור.
קמג,יא  למען-שמך יהוה תחייני;    בצדקתך, תוציא מצרה נפשי.
קמג,יב  ובחסדך, תצמית אויביי:    והאבדת, כל-צוררי נפשי--כי, אני עבדך.

קמד,א  לדויד:  ברוך יהוה, צורי--    המלמד ידיי לקרב;
אצבעותיי,    למלחמה.
קמד,ב  חסדי ומצודתי,    משגבי ומפלטי-לי:
מגיני, ובו חסיתי;    הרודד עמי תחתיי.
קמד,ג  יהוה--מה-אדם, ותדעהו:    בן-אנוש, ותחשבהו.
קמד,ד  אדם, להבל דמה;    ימיו, כצל עובר.
קמד,ה  יהוה, הט-שמיך ותרד;    גע בהרים ויעשנו.
קמד,ו  ברוק ברק, ותפיצם;    שלח חיציך, ותהומם.
קמד,ז  שלח ידיך, ממרום:    פצני והצילני, ממים רבים; מיד, בני נכר.
קמד,ח  אשר פיהם, דיבר-שוא;    וימינם, ימין שקר.
קמד,ט  אלוהים--שיר חדש, אשירה לך;    בנבל עשור, אזמרה-לך.
קמד,י  הנותן תשועה, למלכים:    הפוצה, את-דויד עבדו--מחרב רעה.
קמד,יא  פצני והצילני,    מיד בני-נכר:
אשר פיהם, דיבר-שוא;    וימינם, ימין שקר.
קמד,יב  אשר בנינו, כנטיעים--    מגודלים בנעוריהם:
בנותינו כזווייות--    מחוטבות, תבנית היכל.
קמד,יג  מזווינו מלאים--    מפיקים מזן, אל-זן:
צאננו מאליפות, מרובבות--    בחוצותינו.
קמד,יד  אלופינו, מסובלים:    אין-פרץ, ואין יוצאת; ואין צווחה, ברחובותינו.
קמד,טו  אשרי העם, שככה לו:    אשרי העם, שיהוה אלוהיו.

קמה,א  תהילה, לדויד:
ארוממך אלוהיי המלך;    ואברכה שמך, לעולם ועד.
קמה,ב  בכל-יום אברכך;    ואהללה שמך, לעולם ועד.
קמה,ג  גדול יהוה ומהולל מאוד;    ולגדולתו, אין חקר.
קמה,ד  דור לדור, ישבח מעשיך;    וגבורותיך יגידו.
קמה,ה  הדר, כבוד הודך--    ודברי נפלאותיך אשיחה.
קמה,ו  ועזוז נוראותיך יאמרו;    וגדולתך אספרנה.
קמה,ז  זכר רב-טובך יביעו;    וצדקתך ירננו.
קמה,ח  חנון ורחום יהוה;    ארך אפיים, וגדול-חסד.
קמה,ט  טוב-יהוה לכול;    ורחמיו, על-כל-מעשיו.
קמה,י  יודוך יהוה, כל-מעשיך;    וחסידיך, יברכוך.
קמה,יא  כבוד מלכותך יאמרו;    וגבורתך ידברו.
קמה,יב  להודיע, לבני האדם--גבורותיו;    וכבוד, הדר מלכותו.
קמה,יג  מלכותך, מלכות כל-עולמים;    וממשלתך, בכל-דור ודור.
קמה,יד  סומך יהוה, לכל-הנופלים;    וזוקף, לכל-הכפופים.
קמה,טו  עיני-כול, אליך ישברו;    ואתה נותן-להם את-אוכלם בעיתו.
קמה,טז  פותח את-ידך;    ומשביע לכל-חי רצון.
קמה,יז  צדיק יהוה, בכל-דרכיו;    וחסיד, בכל-מעשיו.
קמה,יח  קרוב יהוה, לכל-קוראיו--    לכול אשר יקראוהו באמת.
קמה,יט  רצון-יראיו יעשה;    ואת-שוועתם ישמע, ויושיעם.
קמה,כ  שומר יהוה, את-כל-אוהביו;    ואת כל-הרשעים ישמיד.
קמה,כא  תהילת יהוה, ידבר-פי:    ויברך כל-בשר, שם קודשו--לעולם ועד.

קמו,א  הללו-יה:
הללי נפשי,    את-יהוה.
קמו,ב  אהללה יהוה בחיי;    אזמרה לאלוהיי בעודי.
קמו,ג  אל-תבטחו בנדיבים--    בבן-אדם, שאין לו תשועה.
קמו,ד  תצא רוחו, ישוב לאדמתו;    ביום ההוא, אבדו עשתונותיו.
קמו,ה  אשרי--שאל יעקוב בעזרו:    שברו, על-יהוה אלוהיו.
קמו,ו  עושה, שמיים וארץ--    את-הים ואת-כל-אשר-בם;
השומר אמת    לעולם.
קמו,ז  עושה משפט, לעשוקים--נותן לחם, לרעבים;    יהוה, מתיר אסורים.
קמו,ח  יהוה, פוקח עיוורים--יהוה, זוקף כפופים;    יהוה, אוהב צדיקים.
קמו,ט  יהוה, שומר את-גרים--יתום ואלמנה יעודד;    ודרך רשעים יעוות.
קמו,י  ימלוך יהוה, לעולם--    אלוהייך ציון, לדור ודור:
הללו-יה.
קמז,א  הללו-יה:
כי-טוב, זמרה אלוהינו--    כי-נעים, נאוה תהילה.
קמז,ב  בונה ירושלים יהוה;    נדחי ישראל יכנס.
קמז,ג  הרופא, לשבורי לב;    ומחבש, לעצבותם.
קמז,ד  מונה מספר, לכוכבים;    לכולם, שמות יקרא.
קמז,ה  גדול אדונינו ורב-כוח;    לתבונתו, אין מספר.
קמז,ו  מעודד ענווים יהוה;    משפיל רשעים עדי-ארץ.
קמז,ז  ענו ליהוה בתודה;    זמרו לאלוהינו בכינור.
קמז,ח  המכסה שמיים, בעבים--    המכין לארץ מטר;
המצמיח הרים    חציר.
קמז,ט  נותן לבהמה לחמה;    לבני עורב, אשר יקראו.
קמז,י  לא בגבורת הסוס יחפץ;    לא-בשוקי האיש ירצה.
קמז,יא  רוצה יהוה, את-יראיו--    את-המייחלים לחסדו.
קמז,יב  שבחי ירושלים, את-יהוה;    הללי אלוהייך ציון.
קמז,יג  כי-חיזק, בריחי שערייך;    בירך בנייך בקרבך.
קמז,יד  השם-גבולך שלום;    חלב חיטים, ישביעך.
קמז,טו  השולח אמרתו ארץ;    עד-מהרה, ירוץ דברו.
קמז,טז  הנותן שלג כצמר;    כפור, כאפר יפזר.
קמז,יז  משליך קרחו כפיתים;    לפני קרתו, מי יעמוד.
קמז,יח  ישלח דברו וימסם;    ישב רוחו, ייזלו-מים.
קמז,יט  מגיד דבריו ליעקוב;    חוקיו ומשפטיו, לישראל.
קמז,כ  לא עשה כן, לכל-גוי--    ומשפטים בל-ידעום:
הללו-יה.
קמח,א  הללו-יה:
הללו את-יהוה, מן-השמיים;    הללוהו, במרומים.
קמח,ב  הללוהו כל-מלאכיו;    הללוהו, כל-צבאיו.
קמח,ג  הללוהו, שמש וירח;    הללוהו, כל-כוכבי אור.
קמח,ד  הללוהו, שמי השמיים;    והמים, אשר מעל השמיים.
קמח,ה  יהללו, את-שם יהוה:    כי הוא ציווה ונבראו.
קמח,ו  ויעמידם לעד לעולם;    חוק-נתן, ולא יעבור.
קמח,ז  הללו את-יהוה, מן-הארץ--    תנינים, וכל-תהומות.
קמח,ח  אש וברד, שלג וקיטור;    רוח סערה, עושה דברו.
קמח,ט  ההרים וכל-גבעות;    עץ פרי, וכל-ארזים.
קמח,י  החיה וכל-בהמה;    רמש, וציפור כנף.
קמח,יא  מלכי-ארץ, וכל-לאומים;    שרים, וכל-שופטי ארץ.
קמח,יב  בחורים וגם-בתולות;    זקנים, עם-נערים.
קמח,יג  יהללו, את-שם יהוה--    כי-נשגב שמו לבדו:
הודו,    על-ארץ ושמיים.
קמח,יד  וירם קרן לעמו,    תהילה לכל-חסידיו--
לבני ישראל,    עם קרובו:
הללו-יה.
קמט,א  הללו-יה:
שירו ליהוה, שיר חדש;    תהילתו, בקהל חסידים.
קמט,ב  ישמח ישראל בעושיו;    בני-ציון, יגילו במלכם.
קמט,ג  יהללו שמו במחול;    בתוף וכינור, יזמרו-לו.
קמט,ד  כי-רוצה יהוה בעמו;    יפאר ענווים, בישועה.
קמט,ה  יעלזו חסידים בכבוד;    ירננו, על-משכבותם.
קמט,ו  רוממות אל, בגרונם;    וחרב פיפייות בידם.
קמט,ז  לעשות נקמה, בגויים;    תוכחות, בלאומים.
קמט,ח  לאסור מלכיהם בזיקים;    ונכבדיהם, בכבלי ברזל.
קמט,ט  לעשות בהם, משפט כתוב--    הדר הוא, לכל-חסידיו:
הללו-יה.
קנ,א  הללו-יה:
הללו-אל בקודשו;    הללוהו, ברקיע עוזו.
קנ,ב  הללוהו בגבורותיו;    הללוהו, כרוב גודלו.
קנ,ג  הללוהו, בתקע שופר;    הללוהו, בנבל וכינור.
קנ,ד  הללוהו, בתוף ומחול;    הללוהו, במינים ועוגב.
קנ,ה  הללוהו בצלצלי-שמע;    הללוהו, בצלצלי תרועה.
קנ,ו  כול הנשמה, תהלל יה:            הללו-יה.

הוספת תגובה

מה לדעתך הממשלה צריכה לעשות בנושא גלעד שליט




לקישורים נוספים...
גיא חבר עד מתי
רון ארד ת חדשה
יותר מ 20 שנה בכלא
יהודה כץ הוריו, יוסף ושרה, הם ניצולי שואה. כבר כילד גילה יהודה כישרונות יוצאי דופן בלימודים, ובעיקר גילה צימאון רב ללימודי קודש.
משפחת פולארד הבגידה בבעלי
גיא יצחק חבר
יונה באומל והדיסקית של בנו זכריה באומל
לחופש נולד
צבי פלדמן נולד ב-29 בדצמבר 1956 בתל-אביב. אביו אברהם הגיע מאירופה לישראל לאחר שאיבד את כל משפחתו בשואה. אמו פנינה עלתה לישראל ממרוקו. צבי, הבכור מבין ארבעה ילדים, קרוי על-שם אביו של אברהם שנרצח ע"י הנאצים. לידתו של צבי סימלה בנייה של חיים חדשים בארץ החדשה
יהודה כץ נולד בשנת 1959 ברמת-גן שבישראל
זכריה באומל נולד בשנת 1960 בניו-יורק שבארה"ב
צבי פלדמן נולד בשנת 1956 בתל-אביב שבישראל
רון ארד המישפחה
בנם הצעיר של יונה ומרים באומל. לזכריה (הידוע בכינוי זאק) שני אחים מבוגרים יותר - אח, שמעון ואחות, אסנה.
גיא חבר נולד בשנת 1977 בתל-אביב שבישראל
לתמונות נוספות...
חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש

חברים

4u&me (46)
נועה (42)
tula (44)
גדגד (88)