אגרות קודש בנושא שבוים ז'קלט

>>

ז'קלט

 

ב"ה, ג' טבת, תש"כ

ברוקלין.

מר משה שי'

 

שלום וברכה!

 

באתי בזה להביע תודתי לו מקול"ע, על השתדלותו ועשיותיו בהנוגע להצלת ספרי זהר הק' עם הגהות אאמו"ר זללה"ה, אשר זה עתה באו לידי.

 

ונוסף על גודל הענין עצמו, הצלת דברי תורה, הרי כמובן בהנוגע אלי, גם נימה פרטית מיוחדת בזה, ככל עניני נחלת אבות, ובפרט בהעלות בזכרוני, העמל והיגיעה ביחד עם ההתלהבות, בם עסק אאמו"ר בהאמור.

 

ויהי רצון אשר עוד רבות בשנים, יעסוק בעניני תורה ומצות בכלל, ובאופן טוב, במצוה רבה כפדיון שבוים האמור.

 

והרי על פי תורת החסידות, עבודת האדם בקדש, עבודת הבירורים, הרי זה פדיון ניצוצות קדושה הנמצאים בגלות ופדיון נפש האלקית של האדם, ניצוץ פרטי מהשכינה שבנפש כל אחד מישראל (כמבואר ע"י רבנו הזקן בכ"מ ומהם בתניא אגרת הקדש סי' ד') .

 

ויעשה זה מתוך מנוחה וטוב לבב ובאופן דמוסיף והולך מוסיף ואור.

 

בכבוד ובברכה ובחתימה מעין הפתיחה נתינת ת"ח על כל הנ"ל.

 

נ.ב.

 

אף שדברים הבאים להלן אולי לא יתאימו כ"כ להאמור לעיל, בכ"ז מצאתי את עצמי מחויב לצרפם גם הם, בכדי לקיים הציווי, והייתם נקיים מה' ומישראל, ובפרט ע"פ השמועה שהגיעתני, אשר תמה כ' על העדר המענה למכתבו בו כתב אודות ענין הביקור ברוסיא הסוביטית.

 

העדר המענה בא משני טעמים, שהורונו חז"ל:

 

א) כשם שמצוה לומר דבר הנשמע, כך מצוה וכו'.

 

ב) אין משיבין על וכו'.

 

ולבאר דברי, הוא בהקדמה: כמובן תכלית האמיתית של ביקורם של בני ישראל במדינתנו לפנים, עפ"י שיטתי, ובודאי גם שיטתו הוא, כדי שעל ידי זה יתחזקו שם במלחמתם על האופי היהודי שלהם, ויתעודדו ברוחם, בראותם אשר רבים הם האחים לדיעה עמהם, שאם (ח"ו) גם הם היו נמצאים בתנאים דומים, לוחמים היו על קיום צורתם ואופ[י]ים ועומדים בכל הנסיונות המלחמות וכו'.

 

בודאי בביקורו שם, עד כמה שעלתה בידו לבוא במגע אמיתי עם אלו מסוג האמור, והתבונן לאופן חייהם והקישוים ומכשולים אשר בדרכם, ראה ונוכח - אשר למרות שבכל פרט ופרט, תלוים הם בגורמים האויבים ונלחמים בכל ענין של תורה ומצות, בכל זה שומרים הם עליהם ככל יכולתם, ועד כדי מצב של סכנת נפש בפועל, ופשיטא עד כדי סכנה למצבם הכלכלי, העדר הפרנסה וכו', ואינם נרתעים גם בנוגע לילדיהם להתנהג באופן האמור, ובלבד שישארו נאמנים לתורה ומצותי', ולכן קובעים עתים לתורה כל שעות הפנויות, שומרים על השבת ויום טוב, ופשיטא על כשרות המאכלים, וחלק חשוב מהם עד כדי לשמור על הזקן והפיאות, למרות היות זה סימן בולט, אשר מיהודים אדוקים הנהו, ועוד ועוד, אף שע"פ ההשערה, הרי דוקא אלו בעלי הזקן ופיאות, משתמטים להפגש עם המבקרים, מחו"ל, כיון שהריגול בהנוגע אליהם, הוא כמה פעמים ככה, ואפשרית תואנה להתעולל עליהם על כל תנועה קלה, ולכן אפשר שדוקא עמהם לא נפגש, אבל תקותי שסיפרו לו עכ"פ אודותם.

 

לאחרי הקדמה האמורה, ישער בעצמו, תגובת אחב"י העומדים בתנועה האמורה, ובה חיים הם עשיריות בשנים, אשר לאחרי שזכו להפגש עם בני ישראל הבאים ממדינות ששם לימוד התורה וקיום המצות, מבלי כל מניעות לגמרי, ועאכו"כ כשהמבקרים באים מארץ הקדושה וכו', הנה גם מרחוק, לכל לראש רואים שבכל תהלוכות המבקרים, משתדלים שלא יהי' ניכר כלל, שמבני ישראל המה, הן במראה פניהם והן בהלבושים והן בהנוגע להציצית וכו' וכו', וכששואלים, כמובן באופן עדין ובעקיפין, בכדי שלא לפגוע ח"ו וח"ו וכו' במה עוסקים ואיך מנצלים את החופש הגמור בהנוגע ללימוד התורה וקיום המצות, הרי מקבלים מענה, אשר פלוני הוא משחק בכדור רגל ומצליח, השני משחק בתיאטרון וכיו"ב, והמובחרים שבהם - הרי הם שומרי תורה ומצות, אבל מיטב מרצם ומיטב הכחות שלהם השקיעו בלימוד, אשר לומדים גם באוניברסיטה הקומוניסתית, בחופש גמור מבלי כל מונע ומעכב, אלא שמזמן לזמן יש להם קביעות עתים בלימוד תורתנו הק' תורת חיים.

 

וצע"ג אם שכר הביקור בהנוגע לעדוד רוח אחינו הנמצאים שם, הוא גדול מההפסד או וכו'.

 

לא אכחד אשר תיכף כשקבלתי מכתב כ' בהנוגע להנסיעה, רציתי לכתוב את כל האמור, אבל שיערתי מה תהיינה התוצאות, ולכן בחרתי בשתיקה, ע"פ שתי נקודות האמורות לעיל.

 

בכדי לסיים "בנעימה", להוסיף קצת "נחמה" בהנוגע להאמור, הנה משלחת הרבנים הצעירים שנסעו מארצוה"ב לשם, שנתים קודם ביקורם הם, וע"פ נקודות האמורות, "הספק" בתועלת ביקורם גדול יותר מאשר בהנוגע לביקור כ' וחבריו, כיון שנסעו בתור ב"כ רשמי, רבנים בישראל, והתגובה שהיתה שם, מובנת מהשאלה הקצרה והקולעת אל המטרה שנתקבלה משם, בשם בני ישראל, ולאו דוקא דתיים, ולא עוד אלא שגם מאינם יהודים, אשר משחקי כדור רגל, ישנם גם אצלם, ואין צריכים לבוא דוקא מארצוה"ב, ואתו הסליחה על האמור לעיל.

 

אבל באמת גם הנ"ל בא לאחרי התאפקות וצמצום מרובה, שהרי הטענה היא לאו דוקא מפני שביקרו, אלא טענה עמוקה ופנימית ונפשית יותר, לדכוותי':

 

לאחרי כל מה שעבר על אחב"י, שזהו מגדיל כמה פעמים ככה האחריות של כל אלו שנשארו, כאודים מוצלים מאש, ועאכו"כ אלו הדרים באה"ק ת"ו, אחריותם למלאות עכ"פ כפי האפשרי את מה שהי' נעשה ע"י אחב"י שנהרגו על קידוש השם, בענינים, שבהם נפלינו מכל העמים, ז.א. עניני תורה ומצות, ובאופן גלוי לעיני כל, ולא כסיסמת "המשכילים" מלפנים, להיות יהודי באהליך ואדם בצאתך, שהתוצאות מזה, הרי ניכרות בדור השני או השלישי של המשכילים.

 

ולומר הדברים בפשטות: וביחוד על הצעירים, שגדלו בדורנו, דור השמד (דאין עליהם לשנות השקפת עולם של 50 - 30 שנה, שדבר קשה הוא ביותר), על צעירים אלו לתת דו"ח נפשי לעצמם שממלאים מקום הם של שמנה וסלתה של עמנו בני ישראל, ועליהם להלוך בראש חוצות באופן שכל רואיהם יכירום אשר מזרע אברהם יצחק ויעקב הם, ובאה"ק ת"ו בפרט שיכירום אשר שומרי תורה ומצות הם ככל הדרוש, ולא יהי' זה ע"י מה שמדברים עברית, כי אם עי"ז שכשפוגשים אותו ברחוב, יאמרו עליו שבטח ממאה שערים הוא, וכשישאלו אותו, איך ובמה מבלה זמנו הוא, הרי בפשיטות הגמורה, צריך להיות המצב והמענה, שמבלה כל זמנו, בלימוד התורה ושמירת מצותי', אלא שכיון שמוכרח הוא ע"פ הסדר שהנהיג הקב"ה בעולמו, גם לפרנסה כפשוטה, הרי מלאכתו ארעי, באופן שאינו דורש השקעת מרץ רב ופשיטא שלא השקעת חב"ד שלו, וכח המחשבה בכללותה, בענינים שגם האינם יהודים מתלהבים עליהם.

 

מקום בראש לומר, שישאלני, למה לא נשמעת "שיחה" ותביעה זו מפי רב פלוני ומנהיג פלוני וכו'.

 

ואפשר שהטעם הוא מפני שתי נקודות הנ"ל, והעיקר, שאין קושיא זו תירוץ על השאלה, שהרי ממה נפשך, אם אמיתית היא, הרי יקבל את האמת ממי שאמרו, ואם אינה אמיתית, הרי יש להוכיח במה בטלה הטענה.

 

כנ"ל האמור מופנה הוא לצעירי בנ"י בכל מקום ולכל לראש באה"ק ת"ו, וביחוד לכל לראש לאלו שמביטים עליהם - באיזה חוג שיהי' - כעל מיצגי בני ישראל.

 

בכבוד ובברכה.

 

ז'קלט

משה: שוב, תל אביב.

 

להצלת... אאמו"ר זללה"ה: ראה גם לעיל חט"ז אגרת ה'תתקה.

מה לדעתך הממשלה צריכה לעשות בנושא גלעד שליט




לקישורים נוספים...
יונה באומל והדיסקית של בנו זכריה באומל
יהודה כץ הוריו, יוסף ושרה, הם ניצולי שואה. כבר כילד גילה יהודה כישרונות יוצאי דופן בלימודים, ובעיקר גילה צימאון רב ללימודי קודש.
לחופש נולד
משפחת פולארד הבגידה בבעלי
בנם הצעיר של יונה ומרים באומל. לזכריה (הידוע בכינוי זאק) שני אחים מבוגרים יותר - אח, שמעון ואחות, אסנה.
גיא חבר עד מתי
צבי פלדמן נולד ב-29 בדצמבר 1956 בתל-אביב. אביו אברהם הגיע מאירופה לישראל לאחר שאיבד את כל משפחתו בשואה. אמו פנינה עלתה לישראל ממרוקו. צבי, הבכור מבין ארבעה ילדים, קרוי על-שם אביו של אברהם שנרצח ע"י הנאצים. לידתו של צבי סימלה בנייה של חיים חדשים בארץ החדשה
רון ארד ת חדשה
גיא חבר נולד בשנת 1977 בתל-אביב שבישראל
רון ארד המישפחה
גיא יצחק חבר
צבי פלדמן נולד בשנת 1956 בתל-אביב שבישראל
זכריה באומל נולד בשנת 1960 בניו-יורק שבארה"ב
יותר מ 20 שנה בכלא
יהודה כץ נולד בשנת 1959 ברמת-גן שבישראל
לתמונות נוספות...
חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש

חברים

4u&me (46)
נועה (42)
tula (44)
גדגד (88)