tzvika770

חכמי חלם

     כידוע, ראשית יסודה של העיר חלם ארע בעקבות תאונה: המלאך הממונה על הלידות נשא עמו שני שקים מלאים בנשמות לזרעם על פני הארץ. בשק האחד היו נשמות של חכמים ובשק השני, נשמות של טיפשים. אך כשהגיע המלאך למקום שעתידה הייתה להבנות בו העיר המהוללה חלם, נכשל ונפל ונקרע קרע גדול בשק הנשמות החכמות, וכך אירע שכל הולדות שנולדו באותה עיר באו לעולם כשהם חכמים ונבונים ובעלי שכל חריף. המושג חלמאי הפך לשם דבר, אך מי מאתנו עוד זוכר ויודע להגיד במה עצמה חכמתם?

     לאלה שידעו ושכחו ולאלה שטרם זכו להכיר – הרי לפניכם פנינה מקסימה מעלילות החלמאים בעיבודו הנפלא של פ. הילפרן ובלווית ציוריו של ש. פיגנבום.

     

הסוס שבבית הכנסת

     מגפה הייתה בעיר חלם, מתו קטנים וגדולים. הייתה העיר שרויה בצער גדול. נתאספו החלמאים לאסיפה לטכס עצה, מה יעשו שתחדל המגפה? נשאו ונתנו והחליטו שיקומו בני העיר יום יום לפנות בוקר ויקדימו לבית הכנסת לאמירת תהילים.

     אך החלמאים היו ישננים מופלגים, והיו שוכבים במטותיהם עד שעה מאוחרת ולא הקדימו לבית הכנסת ולא קראו תהילים והמגפה לא חדלה. הייתה העיר בצרה גדולה.

     התאספו החלמאים שוב לאסיפה רבה, כדי לטכס עצה מה יעשו שתחדל המגיפה. נשאו ונתנו והחליטו שהחלמאים מחויבים להקדים לאמירת תהילים לפנות בוקר. אלא מאי? החלמאים ישננים מופלגים הם? על כן צריך לשכור שמש שילך על כל בתי חלם ויעורר את הישנים עם עלות השחר.

     וכך עשו. שכרו שמש שהלך ברחובות חלם ועבר על כל בתי החלמאים ועורר אותם לאמירת תהילים לפנות בוקר. אך השמש בא אל הרב ואל הגבאים והתחיל מתאונן בבכי שקר לו בלילה והוא ירא שמא תאחזהו צינה וימות.

     התאספו החלמאים שוב לאסיפה לטכס עצה, מה יעשו שתחדל המגיפה. נשאו ונתנו והחליטו שחוק ולא יעבור הוא, שיקומו החלמאים לפנות בוקר ויקדימו לאמירת תהילים. אלא מאי, ישננים הם? על כן צריך לשכור שמש שיעורר את הישנים. ואם תמצי לומר: השמש מתאונן בבכי, שהוא ירא שמא תאחזהו צינה וימות? הוי אומר שצריך לקנות בשבילו פרווה. ילבש השמש את הפרווה ויחם לו ולא ימות. וכך עשו.

     שמחו החלמאים, חשבו שבאה הרווחה.

     אך הגבאי הזקן בא אל בית הכנסת בשעת קריאת התורה ועיכב את הקריאה: טענה ותביעה יש לו! עד היום היה הוא האחד שלבש פרווה בעיר חלם וידעו כל בני העיר שהוא הגבאי הזקן. עכשיו שלבש גם השמש פרווה, מי ידע להבדיל בין השמש ובין הגבאי?

     נאספו החלמאים לאסיפה לטכס עצה, מה לעשות שידעו להבדיל בין השמש ובין הגבאי? נשאו ונתנו והחליטו: ודאי שהחלמאים מחויבים להקדים לקריאת תהילים לפנות בוקר. אלא מאי - החלמאים ישננים מופלגים הם? על כן צריך לשכור שמש שיעורר את הישנים. ואם תמצי לומר: קר לו? הוי אומר שילבש פרווה ויחם לו. אך מה לעשות שלא תהיינה טענות מצד הגבאי הזקן? הרי ברור הדבר, שהשמש ילבש את פרוותו כשהיא הפוכה, העור למטה והשער למעלה. וראו החלמאים את הפרווה  השעירה ואת הפרווה החלקה וידעו להבדיל בין השמש ובין הגבאי הזקן.

     עשו כן. אלא שממחרת בא השמש לפני הרב והגבאים והתחיל מתאונן ביללה חדשה: מכיוון שהוא נושא את הפרווה הפוכה - השער למעלה והעור למטה, על כן חשבו הכלבים שהוא זאב וַיתנפלו עליו וַישכו אותו.

     הייתה העיר חלם נבוכה שוב. נאספו החלמאים לאסיפה רבה, לטכס עצה: מה יעשו שלא ישכו הכלבים את השמש? נשאו ונתנו והחליטו שאין לבטל את אמירת התהילים בכל אופן. אלא מאי - החלמאים ישננים מופלגים הם. על כן צריך לשכור שמש שיהיה מעורר את הישנים, ואם קר לשמש ילבש לו פרווה ולא תאחז אותו צינה. ואת הפרווה ילבש הפוכה, עורה למטה ושערה למעלה, כדי שידעו החלמאים להבדיל בינו ובין הגבאי הזקן, שגם הוא מלובש פרווה. ואם תמצי לומר: הכלבים חושבים על השמש שהוא זאב והם נושכים אותו, על כן ירכיבו את השמש על סוס וידעו הכלבים שלא זאב הוא ולא ישכו אותו עוד. וכך עשו.

     נשאלה שאלה מאת החלמאים: בשלמא לפנות בוקר הולך הסוס לשאת את השמש על גבו, אלא ביום ובלילה איפה יהיה?

     נאספו החלמאים לאסיפה חדשה, נשאו ונתנו, שקלו וטרו והחליטו שיעמוד הסוס בעזרת הנשים של בית הכנסת.

     עשו כן. באו הנשים לבית הכנסת, ראו שסוס עומד בעזרת הנשים, התחילו צועקות שהן יראות להתפלל כשהסוס עמן, שמא יתחיל בועט אותן בשעת התפילה. הייתה העיר חלם בכל צרה.

     נאספו החלמאים לאסיפה והחליטו להעמיד את הסוס בעזרת הגברים, שהם אינם יראים שמא יתחיל הסוס בועט בהם בשעת התפילה.

     עשו כן. אלא כשבאו הגברים להתפלל, היה כל אחד דוחף את הסוס ממקומו ולא היה לו מקום לעמוד.

     חזרה שוב השאלה הישנה: איפה יעמוד הסוס?

     נאספו לאסיפה שוב, נשאו ונתנו, שקלו וטרו והחליטו שיעמוד הסוס לפני העמוד. נשאלה שאלה שוב: איפה יעמוד החזן? השיבו שיעבור החזן לפני התיבה כשהוא יושב רכוב על הסוס. נשאלה שאלה חדשה: אם יעמוד הסוס לפני העמוד, והחזן יהא מתפלל כשהוא יושב רכוב על הסוס, כיצד יפסע לאחור בפסוק: 'עושה שלום במרומיו'?

     אז נאספו לאסיפה כל בעלי הבתים ונשאו ונתנו, דרשו וחקרו עד שהחליטו:

     ודאי שצריך להקדים לקריאת תהילים לפנות בוקר כדי שתיעצר המגיפה. אלא מאי - ישננים הם? ישכרו אפוא שמש שיעורר את הישנים. ואם תמצי לומר: השמש ירא שמא תאחזהו צינה וימות? הרי אפשר שילבש פרווה ויחם לו. ואם יתאונן הגבאי הישן שלא יבדילו עוד בין השמש ובין הגבאי, ששניהם כאחד מלובשים פרוות? הוי אומר שילבש השמש את הפרווה הפוכה, העור למטה והשער למעלה. אלא מאי? הכלבים יחשבו אותו לזאב וישכוהו? ירכב אפוא על הסוס. והסוס איפה יעמוד ביום ובלילה שהשמש אינו זקוק לו? הוי אומר בבית הכנסת לפני העמוד והחזן ישב עליו. ובקריאת הפסוק 'עושה שלום במרומיו' ימשוך הגבאי את הסוס בזנבו כדי שיפסע לאחור...

     כן עשו. ומאז ועד הנה נשאר הדבר לחוק בחלם: כשרואים גבאי מושך סוס בזנבו, הרי ברור שהגיעו כבר ל'עושה שלום במרומיו'.

_________________________

חכמי חלם, מעובד לבני הנעורים ע"י פ. הילפרן, הוצאת יזרעאל, תל-אביב 1937

הוספת תגובה

מה לדעתך הממשלה צריכה לעשות בנושא גלעד שליט




לקישורים נוספים...
גיא חבר עד מתי
רון ארד ת חדשה
יותר מ 20 שנה בכלא
יהודה כץ הוריו, יוסף ושרה, הם ניצולי שואה. כבר כילד גילה יהודה כישרונות יוצאי דופן בלימודים, ובעיקר גילה צימאון רב ללימודי קודש.
משפחת פולארד הבגידה בבעלי
גיא יצחק חבר
יונה באומל והדיסקית של בנו זכריה באומל
לחופש נולד
צבי פלדמן נולד ב-29 בדצמבר 1956 בתל-אביב. אביו אברהם הגיע מאירופה לישראל לאחר שאיבד את כל משפחתו בשואה. אמו פנינה עלתה לישראל ממרוקו. צבי, הבכור מבין ארבעה ילדים, קרוי על-שם אביו של אברהם שנרצח ע"י הנאצים. לידתו של צבי סימלה בנייה של חיים חדשים בארץ החדשה
יהודה כץ נולד בשנת 1959 ברמת-גן שבישראל
זכריה באומל נולד בשנת 1960 בניו-יורק שבארה"ב
צבי פלדמן נולד בשנת 1956 בתל-אביב שבישראל
רון ארד המישפחה
בנם הצעיר של יונה ומרים באומל. לזכריה (הידוע בכינוי זאק) שני אחים מבוגרים יותר - אח, שמעון ואחות, אסנה.
גיא חבר נולד בשנת 1977 בתל-אביב שבישראל
לתמונות נוספות...
חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש

חברים

4u&me (46)
נועה (42)
tula (44)
גדגד (88)