tzvika770
יוסף תהילות
על מעלת הקריאה והלימוד במזמורי התהילים
כולל מאה ואחד סימנים כסימנו של ירא א-להים
השונה פרקו מאה ואחד פעמים.
הרב משה עמיאל

א. אשרי האיש הלומד תהילים, שהוא הספר המפורסם בתהילותיו, בפי כל עורכי שיח תפילותיהם אליו, הוא ספר התהילות, ומיטב כל התפילות, הנקרא בפי הכל בשם "תהילים" (מדברי כמוהר"ר מור"י צובירי זצוק"ל בהקדמתו כאן לתהילים במהדורתינו "תהילים - כתר מלכות").

ב. אשרי האיש הלומד תהילים, שכך אמר השל"ה הקדוש, אין לנו דבר גדול יותר מספר תהילים שכלול מן הכל: רבים שבחים להשם יתברך, ורבים מזמורים הם על התעוררות התשובה, ורבים מזמורים הם של בקשות מחילה וסליחה והכל מיד ה’ השכיל דוד המלך ע"ה ברוח הקודש. והאומר תהילים הוא כמתפלל, והוא גם כן כעוסק בתורה (הרב ישעיה הורוויץ זצ"ל, בעל ספר השל"ה - שני לוחות הברית, בעניין ס"ת).

ג. אשרי האיש הלומד תהילים, ומכוון בהם ומדקדק באמירתם היטב וכראוי. וידע ראשית דבר מ"ש הגר"ח פלאג’י זצ"ל, שלפי שיעור הכוונה ואמירה נעימה של התהלים כאותו שיעור יעשה לו סגולה. דגם ה’ יענהו, דלרב תרבה ולמעט תמעיט, וטוב מעט בכוונה ספר אחד מהרבות בלא כוונה כל החמשה ספרים. ודברים אלו מצווה לאומרם בפני המון העם הלומדים תהלים שיתנו דעתם ויזהרו בלימודם. (הגר"ח פלאג’י זצ"ל בהק’ לספרו הכתוב לחיים, וע"ע במ"ש שם משם הרב אליה רבה, ובספר חס"ל ובקשל"ה, ובמ"ש כאן בקונטרס "תמימי דרך - מוסר אביך").

ד. אשרי האיש הלומד תהילים, וקובע עצמו לאמרם תדיר, כמו שכתב בספר יסוד יוסף: אל יהי קל בעיניך לומר שיעור קבוע תהילים בכל יום, כי על כן נקראים מזמורים שמכריתין ומזמנין ומחתכין הקליפות שלא יקטרגו קודם שמתחילין להתפלל. ועל ידי אמירת תהילים באים הרבה הצלחות לעולם (הרב בעל יסוד יוסף זצ"ל, הוא רבו של בעל קב הישר. וכ"כ במ"ש הרמ"מ מלובביץ זת"ע בס’ שערי מנהג והלכה או"ח סי’ צ’, וכן הוא בקובץ מכתבים המצורף לתהילים מהד’ חב"ד, על התקנה במנהגי חב"ד לקבוע סדר אמירת תהילים בכל יום, ועיקר הטעם מתוך שמחה וטוב לבב).

ה. אשרי האיש הלומד תהילים, אשר נאמרו ע"י עשרה זקנים, ואלו הם: אדם, מלכי-צדק, אברהם, משה, דוד שלמה, אסף ושלושת בני קרח. ורמוז הוא במלת אשרי, והיא נוטריקון ר’ננות י’ א’נשי ש’ם הרומז לאמירתם ע"י עשרה זקנים. וכן ש’ירי ר’ננות י’ א’נשים. לפיכך אמרו חז"ל, שספר תהילים נקרא ’תלפיות’, שהוא ספר שאמרו לו פיות הרבה (בבא בתרא קיד. שהש"ר פ"ד, ג’. קונטרס תה"ל - תהלה לדוד להרב אברהם מוספיא זצ"ל, ובלשון קצרה נכתבו ע"י הרב חיים חורי זצ"ל והובאו בספר תהילים "פועל צדק", א’. והנוט’ חברו הר"ח חורי זצ"ל).

ו. אשרי האיש הלומד תהילים, שאע"פ שנאמרו גם ע"י עשרה זקנים, נקראו על שמו של דוד המלך נעים זמירות, כיון שרוב המזמורים נכתבו על ידו ובמיעוטן גם כן התייחסו אליו. וכן אמר רבי מאיר, שכל שירות ותשבחות האמורות בספר תהילים כלן דוד אמרן, שנאמר (מזמור עב) כלו תפלות דוד בן ישי, אל תקרי ’כלו’ אלא כל-אלו. וכן אמרו במדרש, אמר רבי הונא בשם ר’ אחא, אע"פ שעשרה בני אדם אמרו ספר תהילים מכלהון לא נאמר על שמותם אלא על ידי דוד מלך ישראל. משלו משל למה"ד לחבורה של אנשים שמבקשים לומר הימנון למלך, אמר להם המלך כלכם נעימים כלכם חסידים כלכם משובחין לומר הימנון לפני, אלא איש פלוני יאמר על ידי כלכם, למה, שקולו ערב. כך בשעה שביקשו עשרה צדיקים לומר ספר התהילים, אמר להם הקדוש ב"ה כלכם נעימים וחסידים ומשובחים לומר הימנון לפני אלא דוד יאמר על ידי כלכם, למה, שקולו ערב, הה"ד ונעים זמירות ישראל. רבי הונא בשם רבי אחא אמר, מי מנעים זמירותיהם של ישראל דוד בן ישי. וכן אמרו דוד ריווהו להקב"ה בשירות ותשבחות (שהש"ר פ"א, ו’. גמ’ פסחים קיז. הפס’ ממזמור ע"ב. שהש"ר פ"ד, ה. קהל"ר פר’ ז, ל’. ברכות ז’).

ז. אשרי האיש הלומד תהילים, שבין הכל נזכרו בו כ"ד פעמים מלת "אשרי", והוא רומז לשם דויד מלא הנזכר בדברי הימים שהוא בגימטרייה כ"ד (הרב מעטה תהלה ג’).

ח. אשרי האיש הלומד תהילים, שהוא בגימטרייה מלאה באותיותיה עם הכולל עולה למספר רו"ת. וזהו שאמר לה הקב"ה ישלם ה’ פעלך, וזכתה ויצא ממנה דוד שריווהו להקב"ה בשירות ותשבחות, ועל כן נקרא שמה רות (הרב מעטה תהלה ז’. ומקורו בדברי רבי יוחנן בגמ’ ב "ב דף יד ע"ב).

ט. אשרי האיש הלומד תהילים, שבמילוי אותיות תהילים עם חמש האותיות עולה מספר כת"ר, ורמז לרות שזכתה לראות את זרעה בכתר מלוכה של דוד ושלמה. וגם רות דוד עולה בגימטרייה כת"ר (הרב מעטה תהלה ז’).

י. אשרי האיש הלומד תהילים, שרמוזים בו שמות דוד ושלמה, שכן תהילים עם האותיות שווה בגימטרייה דוד המלך ושלמה המלך (הרב מעטה תהלה ט’).

יא. אשרי האיש הלומד תהילים, שכן אמרו כי דוד הוא גלגול אדם הראשון, ובא לתקן חטאו. ובת שבע היא גלגול חוה ובאה לתקן חטאה. והרמז כי דוד בחשבון קטן שווה האדם, ובת שבע בחשבון קטן שווה חוה. וכן רמוז הוא בתהילים, כי תהילים בראש וסוף תיבה הוא אותיות ת"ם ואמצע תיבה שווה בגי’ אד"ם, ובא לרמוז כי דוד תם בחטאו ורק בא לתקן חטא אדם הראשון (הרב מעטה תהלה י’, וכמ"ש בתה"ל).

יב. אשרי האיש הלומד תהילים, שעליו אמר שמואל בשביל דוד נברא העולם. ורמזו בתיבת בראשי"ת ר"ת, ב’ראשונה ר’אה א’להים ש’יאמרו י’שראל ת’הילים (גמ’ פסחים קיז. סנהדרין דף צג. תה"ל ג’).

יג. אשרי האיש הלומד תהילים שנאמרו בעשרה מיני לשונות של שבח, ואלו הן: ניגון, ניצוח, מזמור, שיר, תפלה, הלל, ברכה, הודאה, אשרי, הללויה. וגדולה מכולם הללויה שכולל שם ושבח בבת אחת (פסחים קיז. תה"ל א’).

יד. אשרי האיש הלומד תהילים שנאמרו בעשרה מיני זמר, ואלו הן: שמינית, נחילות, דתית, נגינות, עלמות, שושנים, שושן עדות, אילת השחר, יונת אלם, ידותון. והטעם, לפי שאמרם דוד הע"ה להודות לה’ על אשר הצילו מעשרה אוייביו, חמשה מישראל והמה דואג ואחיתופל ושאול ושמעי ושבע, וחמשה מאוה"ע והמה גלית ושלושת אחיו ושובך (פסחים קיז. תה"ל א’).

טו. אשרי האיש הלומד תהילים, שנחלקו בספר לחמשה ספרים, ורמז בהם דוד המע"ה להודות לה’ על אשר הצילו מחמש מלחמות שעשה לעצמו (תה"ל ב’. וע"ע במדרש ויק"ר פר’ א פס’ ד, ר’ אבא בר כהנא אמר י"ג מלחמות עשה דוד, ורבנן אמרי י"ח. ולא פליגי מ"ד י"ג לצרכיהן של ישראל ומ"ד י"ח חמש לצורך עצמו י"ג לצורכיהן של ישראל. ובס’ שערי אורה, השער השלישי והרביעי, על מדת הנצח לפי שהיא מנצחת מלחמות ישראל, ולפיכך הוצרך דוד המלך עליו השלום לומר בספר תהילות למנצח מזמור לדוד).

טז. אשרי האיש הלומד תהילים, שחלקו דוד המלך לחמשה ספרים כדוגמת חמשה חומשי תורה. ללמד, שכל האומר תהילים בכל יום כאלו קיים כל התורה כולה, ומשום הכי פתח במזמור ראשון בשבחה שלתורה. ורמז באות ה"א המוספת בשם תה’ילים הרומזת לה’ חומשי תורה. ועוד טעם לחמשה ספרים שהם כנגד חמשה חומשי תורה וחמש מגילות וחמשה פרצופין ונשמה בסוד חמשה פרצופין שיש באצילות (תה"ל ב’, וע"ע בס’ שו"ת שבות יעקב, ח"ב יו"ד סי’ מד, מוהר"ן בספר השתפכות הנפש אות פו. ורמז - מובא בדברי מהר"ח פלאג’י זצ"ל בהק’ לס’ הכתוב לחיים משם בנו הרב יצחק ירנן זצ"ל. "ועוד טעם" - כמ"ש הר"ד נכד מהרי"ץ זת"ע בהגהותיו לסי’ עץ חיים בסוף סדר ליל יום הכפורים).

יז. אשרי האיש הלומד תהילים, שנאמרו ע"י דוד המלך ע"ה שהוא כמשה רבינו. וכן אמרו חז"ל, משובח שבנביאים זה משה. משובח שבמלכים זה דוד. את מוצא שכל מה שעשה משה עשה דוד. הרבה מעשים כתב משה בתורה סתומים עמד דוד ופירשם. ובמה חתם משה, בכתוב (דברים לג) אשריך ישראל, ואף דוד כשבא לומר תהלה, ממקום שפסק משה משם התחיל (תהילים א) אשרי האיש וגו’. ועוד אמרו, מאורעות חייהם שווים, ושניהם הנהיגו את ישראל מ’ שנה, ושניהם גלגול אדם הראשון. ורמז בתיבת אדם נוטריקון א’דם ד’וד מ’שה (מדרש תהילים מזמור א. שמו"ר פר’ טו, כב. בר"ר פר’ ק, יב. תה"ל ג’).

יח. אשרי האיש הלומד תהילים, שכך אמרו חז"ל, את מוצא שלא הניח דוד אבר בכל איבריו שלא קלס להקב"ה בו. קלסו בראשו, שנאמר (תהילים כג, ה) דשנת בשמן ראשי. קלסו בעיניו, (שם כה, טו) עיני תמיד אל ה’. בפיו, (שם עא, טו) פי יספר צדקתך. בלשונו, (שם לה, כח) ולשוני תהגה צדקתך. בגרונו, (שם סט, ד) יגעתי בקראי נחר גרוני. בשפתיו, (שם עא, כג) תרננה שפתי. בלבו, (שם פד, ג) לבי ובשרי. סוף דבר, קלסו בכל עצמותיו, שנאמר (שם לה, י) כל עצמותי תאמרנה. בנפשו, (שם קד, א-לה) ברכי נפשי את ה’. בנשמתו, (שם קנ, ו) כל הנשמה תהלל יה. אמר דוד, אף על פי שקלסתיו בכל אלה עדיין איני יודע לקלסו, פי יספר צדקתך (מדרש תהילים מזמור יח).

יט. אשרי האיש הלומד תהילים, שנאמרו ברוח הקדש בכל מלה ומלה שבהם. וכך אמרו חז"ל: לדוד מזמור, מלמד ששרתה עליו שכינה ואחר כך אמר שירה. מזמור לדוד, מלמד שאמר שירה ואחר כך שרתה עליו שכינה - ללמדך שאין השכינה שורה לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר שמחה של מצווה (פסחים קיז. ע"ע ביאור קדמת השיר לגה"צ הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל, ריש ביאורו מי מרום על תהילים).

כ. אשרי האיש הלומד תהילים, שכן אמרו על יעקב אבינו שהיה אומר תהילים. דאמר רבי יהושע בן לוי כל עשרים שנה שהיה יעקב בבית לבן לא שכב, ומה היה אומר, ט"ו שיר המעלות שבספר תהלים. ר’ שמואל בר נחמני אמר כל ספר תהלים היה אומר. מאי טעמא, שנאמר (תהלים כב, ד) ואתה קדוש יושב תהלות ישראל, והוא ישראל סבא (תה"ל ד. מדרש שוחר טוב מזמור קכד. ב"ר סח, יד).

כא. אשרי האיש הלומד תהילים, שכן אמרו גם על יוסף הצדיק, שכל זמן שהיה עומד במצרים היה עוסק בספר תהילים כל היום (תה"ל ד).

כב. אשרי האיש הלומד תהילים, שעליהם אמרו, באלין שירין ותושבחון דקאמר דוד אית בהון רזין ומלין עילאין ברזי דחכמתא בגין דכולהו ברוח קדישא אתאמרו דהוה שריא רוח קודשא עליה דדוד והוה אמר שירתא, ובגין כך כולהו ברזי דחכמתא אתאמרו (זוהר ח"א קעט. וע"ע פסחים קיז. תה"ל ה).

כג. אשרי האיש הלומד תהילים, שכך אמרו על דוד המלך, שהיה מנגן בכינורו בארבע מיני ניגון, בשיר פשוט שזהו "י", ובשיר כפול שזהו "יד", ובשיר משולש שזהו "ידו", ובשיר מרובע שזהו "ידוד". ועולים שבעים ושתים פנים (זוהר ח"ג רכז. ותיקוני זהר דף כז, ב).

כד. אשרי האיש הלומד תהילים, שעוד אמרו על דוד, שזכה ואמר שירה מלמטה למעלה, וזכה לדרגה זו. ולא אמר שירה זאת אלא בסוף ימיו, שאז היה בשלמות יתירה (זוהר ח"ג רפה).

כה. אשרי האיש הלומד תהילים, שהרי עבודת הקודש שבמקדש כללה גם אמירת מזמורי תהילים. כמ"ש חז"ל: בעת הקרבת הקורבנות היו הלוויים מזמרים מזמורי תהילים. והכוהנים היו תוקעים שלש תקיעות בין זמר לזמר. בכל יום היו אומרים מזמור של יום. ועוד במוסף ראש השדה היו אומרים מזמור פ"ט, ובמנחה מזמור כ"ט. בעת ניסוך המים היו אומרים את כל ט"ו שירי המעלות. ועוד אמרו בחנוכה מזמור ל’ (סוכה פ"ד, ה’. תמיד פ"ז, ג’. משנה סוף תמיד, ובגמ’ ר"ה לא, ואדר"נ פ"א. סוכה נה. מסכת סופרים פרק י"ח, ב’).

כו. אשרי האיש הלומד תהילים, שכן חכמים שבחו עד מאד את ספר התהילים ועוד קבעוהו בעיקר סדר התפילה בימי חול ושבת ומועדים, וכמו שאנו אומרים בתפילה ובשירי דוד עבדך נהללך ה’ אלהינו בשבחות ובזמירות. ועוד אמרו, כל האומר תהלה לדוד בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא. וגם תקנו לתת צדקה קודם התפילה וסמך לו מפסוק בתהילים, שנאמר "אני בצדק אחזה פניך" (פי’ הר"י חיון. ועוד אמרו - בברכות ד ע"ב. ותקנת הצדקה - רמב"ם הלכות מתנות עניים פ"י, ושו"ע יו"ד סי’ רמט ה"יד. והפסוק הוא מתהילים יז, טו).

כז. אשרי האיש הלומד תהילים, שהוא במספר קטן שווה טו"ב, ורומז לתורה שנקראת טוב ככתוב כי לקח טוב נתתי לכם. ורומז גם לקב"ה שנקרא טוב, וגם הוא כמניין דוד עם האותיות (הרב מעטה תהלה ה’. ואפשר רמז בו למשה רבינו שנקרא טוב, ודוד הע"ה משובח כמשה כמ"ש לעיל בשם תה"ל).

כח. אשרי האיש הלומד תהילים, כי מעלתם נמשכת אל התורה האלוהית כדמות וצורה ותכלית אליה (פירוש אבן יחיא, בהקדמתו לתהילים).

כט. אשרי האיש הלומד תהילים, שבו נרמזו כל תרי"ג מצוות וז’ דרבנן. ועליו אמר רבי, וחשב כ"ב פעמים שנאמר בו "אשרי" כנגד כ"ב אותיות התורה (הרב מעטה תהלה א’. תה"ל ה’ בשם ספר המצוות על תהילים).

ל. אשרי האיש הלומד תהילים, וכמ"ש חז"ל שכל האומר תהילים בכל יום כאלו קיים כל התורה כולה. ורמוז בכתוב שנאמר "תכו לרגליך ישא מדברותיך" שהוא ר"ת תלים, וסמיך ליה "תורה צווה לנו משה מורשה". ועוד רמוז בגי’ של מילוי אותיות תהילי"ם שהיא שווה התור"ה (הרב מעטה תהלה טז).

לא. אשרי האיש הלומד תהילים, שזכות יש בהם להשלים שמותיו של הקב"ה. וכן רמזו, ת’ה’י’ל’י’ם’ סופי-תיבות, צבאו’ת, אהי’ה, י’ה, הוי’ה, א’ל, שד’י, אדנ’י, אלהי’ם (תה"ל ו’).

לב. אשרי האיש הלומד תהילים, שעליו אמר רבי יהושע בן קרחה, כי נזכרו בו כ’ פעמים מילת "אשרי" כנגד כ’ פעמים שנזכר שם הוי"ה ב"ה בספר ישעיה (מעטה תהלה, לרבי יעקב רקח זצ"ל, מחו"ר ק"ק טריפולי שבלוב. בהק’ לפירושו זה על תהילים, א’).

לג. אשרי האיש הלומד תהילים, שעליו נאמר "קווצותיו תלתלים", שמעוטף למעלה ולמטה. ומי שקורא כאשר הוא נקוד ומהלל לבוראו, הקב"ה מעטרו כמ"ש והיית עטרת תפארת ביד ה’. ומצווה רבה מי שיש לו ידיעה ברורה בחכמת הדקדוק להגיה ספר תהילים על נכון ולומר אותו כראוי (תה"ל ח’, בשם רבינו יהודה החסיד).

לד. אשרי האיש הלומד תהילים, שכך התפלל דוד לפני הקב"ה, יהיו לרצון אמרי פי. יעשו לדורות ויכתבו לדורות אמרי פי ויחוקקו לדורות, ולא יהיו קורין בהם כקורין בספרים אלא יהיו קורין בהן ונוטלין שכר עליהם כנגעים ואהלות. אמר ר’ ירמיה בר שלום בשם ר’ יוחנן, אמר דוד לפני הקב"ה, יהו מזכירים אותי בבתי כנסיות ובתי מדרשות וכאלו חי וקיים אני בשני עולמים. ורמז הוא בגי’ של מילוי אותיות תהילי"ם שהוא שווה נעי"ם אהלו"ת עם הכולל. וזכה בבקשתו, שכן למדונו חז"ל: אמר לו הקב"ה, דוד חייך אע"פ שאתה מת אין שמך זז מביתי לעולם, אלא על כל קרבן וקרבן הם מזכירים שמך ואומרים שירים משלך מזמור לדוד (פסיקתא רבתי ב’. מדרש תהילים, א’ עה"פ בתהילים יט, טו. תה"ל ז’. הרב מעטה תהלה א’).

לה. אשרי האיש הלומד תהילים, שהרי בקש דוד שאמירת תהילים תועיל להציל מדמיוני היצר. וכך פירשו בכתוב (תהילים קי"ט, פ) יהי לבי תמים בחוקיך. אמר דוד, רבון העולם, כשאני עוסק בחוקיך לא יהיה רשות ליצר הרע להציץ בי, שנאמר (תהילים ו, יא) הורני ה’ דרכך אהלך באמתך. ונראה פירושו, דהמדרש מפרש הפסוק הורני ה’ דרכך, אימתי, כשאהלך באמתך (רבי צדוק הכהן בספר צדקת הצדיק, אות רח. ורבי שמחה בונים מפרשיסחא זצ"ל בספר קול שמחה, פרשת בא).

לו. אשרי האיש הלומד תהילים, ומשתדל לאומרם בציבור ועבור הכלל מתוך שמחה וטוב לבב. שגדול עניין אמירת תהילים בציבור וכוונתם הפנימית הנוגעת לכלל ישראל ממש בגשמיות, בבני חיי ומזונא, וברוחניות בטל אורות שפע ברכה, הצלחה, ישועה וגאולה (הרמ"מ מלובביץ זת"ע, בקובץ מכתבים, בספר תהילים מהד’ חב"ד).

לז. אשרי האיש הלומד תהילים, שהוא תקווה טובה לכל מבקש רחמי ה’ והאל יתברך יעננו ביום קראו, שכן התפלל דוד המלך לפני הקב"ה על כל מי שלומד בתהילים, שלא תשוב תפלתו ריקם. וכן כתב מוהר"ן, כי תפלה בחינת מלכות דוד, כמו שכתוב ואני תפלה (תהילים ק"ט. ליקוטי מוהר"ן מהדורא קמא סימן מט אות ב. תה"ל טו).

לח. אשרי האיש הלומד תהילים, שכן הביא הרב תהלה לדוד בשם שמועה המקובלת בידו, כי כל אדם הלומד ספר תהילים כולו מעומד ובכוונה רבה בלי הפסק שיחה בטילה, תפלתו נשמעת בשמים וכל שיבקש יענה מיד (תה"ל לא).

טל. אשרי האיש הלומד תהילים, שכך כתב עליו המלבים בהקדמתו, שהוא בית קדש הקדשים בית האוצר היקר הזה, מלא יקר כל קדש, מלא הדר כל כבוד ועוז, אוצר בתוכו כל מחמדנו אשר היו לנו מימי קדם, בעוד רוח השיר חי בפי שרי קדש, בעוד התנוסס רוח ה’ על נעים זמירות ישראל עלי הגיון בכינור, בהיכלו כבוד אומר כלו. כל אדם יחזה בו, כל תפלה וכל תחנה, כל הודאה וכל תהילה, על כל דבר ועל כל עניין, צוקה או תשועה, צרה או רוחה, אשר יהיה ליחיד או לרבים, בתהלוכות העתים ומסבות הזמן הסוער על כל עוברי ים החיים בהמון משבריו ושאון גליו. גם יש בו סגולות יקרות ומטמוני מסתרים מסוד ה’ ליראיו, תרופות וסמי חיים, ומפתחות אל שערי שמים (מלבי"ם בהקדמתו על תהילים).

מ. אשרי האיש הלומד תהילים, שכן אמרו, לכך נקראים שירי דוד מלכנו תהילים שיכולין לפעול על ידם הכל ואין שטן ואין פגע רע. וזהו שירו לה’ כו’ תהילתו בקהל חסידים, פירוש עניין התהילה הוא ביד החסידים המתחסדים עם קונם (רבי אלימלך מליזנסק זצ"ל, בספר נועם אלימלך, ליקוטי שושנה).

מא. אשרי האיש הלומד תהילים, שכך אמרו, האומר תהילים בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם-הבא, שכן דוד המע"ה חמד והתאווה בתהילותיו לחיי העולם הבא, שנאמר (תהילים כז, יג) לולא האמנתי לראות בטוב ה’ בארץ חיים. ועוד שהוא זוכה להיות תחת כסא הכבוד (רמב"ם הל’ תשובה ח, יא. ספר ארחות צדיקים, בהקדמה. תה"ל יב).

מב. אשרי האיש הלומד תהילים, שהוא בר"ת ת’למוד ה’ מ’זמורים ל’ילה י’ום (הרב מעטה תהלה ו’).

מג. אשרי האיש הלומד תהילים, שכל העוסק בתהילים ניצול מן היצר. שכך אמר הרב יוסף תהילות, כי לא יגרע מצדיק לומר כל ספר התהילים בכל שבוע מידי שבת בשבתו, ואם יוכל ללמוד פעם אחת בחול ופעם בשבת. והוא רמז כי תהילי"ם בגי’ כל"ל יו"ם בשבו"ע. וגם שני פעמים ק"ן מזמורי התהילים שווה ש’ והוא כחשבון יצ"ר, ועוד תהילי"ם בגי’ מג"ן לפנ"י המזיקי"ן (הרב מעטה תהלה כא. וכ"כ הגר"ח פלאג’י בראש הק’ לספרו הכתוב לחיים).

מד. אשרי האיש הלומד תהילים, שכן תהילים נוטריקון מ’לימודי י’זכה ה’אדם ל’עשות ת’שובה (הרב מעטה תהלה יב).

מה. אשרי האיש הלומד תהילים, אשר הם סגולה להידבק בו יתברך ולהיכנע לפניו. שכן כל מזמוריו ק"ן כמניין הכנע’ה (תה"ל ט’).

מו. אשרי האיש הלומד תהילים, שכולו יראת שמים. וראה מעשה שזכרו חז"ל, בלוי ורבי שמעון בנו של רבי, שהיו יושבים לפני רבי והיו עוסקים בלימוד פרשיות המקרא. סיימו ספר, לוי אמר יביאו לנו ספר משלי, ורבי שמעון ברבי אמר יביאו לנו ספר תילים. כפה ר"ש את לוי והביאו תילים. כשהגיעו לפסוק כי אם בתורת ה’ חפצו, ביאר רבי ואמר אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ. וביאר המהרש"א, כי ר"ש כפהו ללוי מפני שספר תהילים כולו יראת שמים, ואלו משלי כולו חכמה, וכבר אמרו חז"ל כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת (עבודה זרה יט, א. מהרש"א ע"ז י"ט ע"א ד"ה סליק. וע"ע במ"ש מהר"ח פלאג’י זצ"ל בסוף הק’ לס’ הכתוב לחיים).

מז. אשרי האיש הלומד תהילים, שדרשוהו בראשי תיבות הפסוק: ואתם ת’ה’יו ל’י’ מ’מלכת כהנים, ואמרו שהוא מסוגל להביא ליראת שמים וקדושה (מצאתי).

מח. אשרי האיש הלומד תהילים, שכן אמרו קבלה מרבי אלימלך זיע"א, שכל האומר שלוש פעמים תהילים ביום אחד חשוב לו כתענית משבת לשבת ושכרו גדול (ב’ קונטרס האשל בתהילים, מקדש מעט).

מט. אשרי האיש הלומד תהילים, שכן אמרו, כל האומר תהילים בכל יום זוכה להיות תחת כסא הכבוד. ורמז אמרו בפסוק והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ס"ת תלים. ועוד בשם תהילים, עולה במספר כל הלומדים בכל יום יזכו לכסא הכבוד, עם הכולל (ב’ מדבר קדמות ת’ כ"ח. ועוד במעטה תהלה טז ב’ הרב יוסף תהילות ורבינו אפרים עה"ת).

נ. אשרי האיש הלומד תהילים, שהוא מועיל לתקון פגם הברית כעוסק במשניות סדר טהרות, שתיקון גדול הוא לפגם הברית, והוא תיקון גדול למקרה לילה, שהוא תיקון גדול לפגם הברית קודש. ומי שח"ו נכשל בחטא נורא זה, יטבול באותו היום ויאמר העשרה מזמורים, שהם עשרה מיני נגינה, והם: ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ’, ק"ה, קל"ז, ק"ן. וכל הנוהג בזה, אין צריך לדאוג עוד כלל מפגם הנורא של המקרה ח"ו, כי בודאי נתקן ונתכפר לו. ורמז הוא בגי’ של מילוי אותיות תהילי"ם עם האותיות והכולל שהוא שווה ברי"ת (הרב מעטה תהלה יט. כך מובא בשם הרב כנף רננים, וכן בשם מוהר"ן זצ"ל שהוא נכד להבעש"ט זצ"ל. תה"ל ז’).

נא. אשרי האיש הלומד תהילים, שהם מסוגלים ביותר לתיקון הברית ולתשובה. כמ"ש עה"פ ואלה שמות בני ישראל הבאים, ס"ת תהילים, כי קריאת תהילים היא תיקון גדול לפגם הברית. ור"ת ישוב, כי קריאתם מסוגל שישוב האדם תשובה (הרב מעטה תהלה כו. והרב חיים יעקב צוקרמן זצ"ל כתב עוד בספרו אוצר חיים עה"ת בשם הרד"ב מייזלס בס’ אור דוד, כי סופי התיבות בפסוק זה רומזים גם לנ"ל על יעקב שהיה אומר כל ספר תהילים בבית לבן, וזהו הבאים מצריימה מלשון הבאים במיצר. ומיניה גם למדנו שהוא סגולה לכל צרה שלא תבוא).

נב. אשרי האיש הלומד תהילים, שהוא סגולה לתקן עוון הכעס, שכן מנין מזמוריו ק"ן כמניין כע"ס שהוא מתקנו (תה"ל ט’).

נג. אשרי האיש הלומד תהילים, שהוא מרחיקו מן העבירות ומאיסור לשון הרע (מהר"ח פלאג’י זצ"ל בסוף הק’ לס’ הכתוב לחיים).

נד. אשרי האיש הלומד תהילים, ומה טוב ומה נעים להנהיג לבנים על אבותם שילמדו בכל יום מהשנה קצת מזמורי תהילים, ולא יגרע מצדיק לומר כל התהילים בכל שבוע מידי שבת בשבתו (תה"ל יב).

נה. אשרי האיש הלומד תהילים, ואשריו אם יוכל לומר כל הספר פעמים, ואפשר פעם אחת בחול ופעם שנית בשבת הנה מה טוב, כי מנין שני פעמים כל מזמורי התהילים הוא ש’ מזמורים כמניין כפ"ר, והוא מבטל יצר בגי’ ש’ (תה"ל יב).

נו. אשרי האיש הלומד תהילים, שאמירתו בג’ זמנים היא מסוגלת עד מאד: בשבת, בר"ח וימים טובים, ולמעלה מהם באלול. וסימנך פתח באשר’י וסיים באשר’י, ר"ת אשר’י, א’לול, ש’בתות, ר’אש חודש, י’ום טוב (תה"ל יג, בשם הרב חמדת ימים, ענייני שבת דף פז).

נז. אשרי האיש הלומד תהילים, שכן סגולה גדולה לאומרו בחג השבועות, כי דוד המלך הייתה מנוחתו ביום זה והוא יומא דהילולא דיליה, ועוד יעלו לרצון ביותר אמירת תהילותיו. ונרמז גם בשי"ן של אש’רי דהיינו שבועות, וגם ש’בת שבו היתה מנוחתו (תה"ל יג, ב’ החיד"א, מורה באצבע-סיון).

נח. אשרי האיש הלומד תהילים, שאמירתו מסוגלת לתשובה, כי עיקר התשובה שעשה דוד היתה ע"י ספר תהילותיו שאמרו ברוח הקודש ובהתעוררות גדולה מאד, וכן עושים רבים מיראי ה’ המרבים בתהילים בימי תשובתם ובימים נוראים ועשי"ת ויוה"כ, וכן ראוי לעשות (מוהר"ן זת"ע, בספר השתפכות הנפש, מאמרים אות ב. תה"ל יד. וכן מורים פוסקים רבים בהלכה למעשה, וכמ"ש בשו"ת שבות יעקב חלק ג סימן קכח, ועוד הרבה).

נט. אשרי האיש הלומד תהילים, שהם סגולה נפלאה להינצל מכל צרה וצוקה, ויקרא במזמור קי"ט מאותיות שמו. ויאמר גם ליקוט פסוקי קר"ע שט"ן. ואמרו, אם יקראם בספר כתב יד יועיל יותר (תה"ל יט).

ס. אשרי האיש הלומד תהילים, שהוא מכניע הסט"א שעולה בגי’ תלי"ם, ונוסף בו אות ה"א הרומזת לשכינה שבאה לאדם (הרב מעטה תהלה ד’. וע"ע במ"ש הגר"ח פלאג’י זצ"ל בהק’ לספרו הכתוב לחיים משם הרב גרשון אשכנזי זצ"ל בהק’ לספרו הנדפס בצפת, ושכ"כ יוסף תהלות אות ח’, וע"ע לקמן בדרשת הגר"א אלנדאף זצ"ל).

סא. אשרי האיש הלומד תהילים, שכן אמרו שהוא אחד משלושה דברים שהם סגולה להכניע הסט"א, והם: לבוש ציצית, נתינת צדקה ולימוד תהילים, וסימנך והיה לכם לציצית, לציצי’ת ר"ת י’לבוש צ’יצית, י’תן צ’דקה י’למוד ת’הילים (תה"ל כה).

סב. אשרי האיש הלומד תהילים, שכל הלומד תהילים בכוונה רבה זוכה לפדיון ממכל מיני פורעניות ופגעים, וזהו ק"ן מזמורים כמניין פדיו"ן (בס’ מגן ושמש בשם ס’ עמק המלך).

סג. אשרי האיש הלומד תהילים, שיש בהם תועלת גדולה לאדם להיות דבק בקונו, בתורתו ובמצוותיו, ומביאים את הלומד בהם לידי הכנעה, ומצילים אותו מעוון הנורא של לשון הרע (בספר ראש דוד, פר’ חקת).

סד. אשרי האיש הלומד תהילים, שיש בהם כבוד לישראל, ומגן להם מכל צר וצרה. כמו שנאמר (במדבר א, ב) עדת בני ישראל למשפחותם, ס"ת תלים. שאם ישראל עוסקים בתלים, יש להם נשיאות ראש וגדולה ואין יכול שום אויב וצר לשלוט בהם. וכאותו מעשה של אותו זקן שהיה קורא תהילים תמיד וכל ימיו ניצולה המדינה, ואחר פטירתו היה מה שהיה. ומחשיבות יקרת המעשה אביאנו כאן בשלימותו. שמעתי מפי אבי מורי הקדוש הי"ד כי שנת קי"ב שנתיים אחר הגזירות נשאר כפר אחד סמוך לערפורט שלא שלטו בו האויבים והיה יושב שם איש מסכן וחסיד לא כל כך יודע לבד פשוטי המקרא והיה זקן ונפטר בשיבה טובה ותוך שלושים יום לפטירתו בא בחלום לחכם אחד מופלג וחסיד שהיה בערפורט ונדמה לו שהיה עומד לפניו בתכריכין וספר קטן בזרועו אז אמר לו החסיד וכי אינך האיש אשר קברנו ביום פלוני פה א"ל כן דברת אני הוא א"ל ומה הספר הזה אשר לך א"ל ספר תהילים באתי להזהירך שתזהיר את בני היישוב ההוא שהייתי דר בו שיבריחו עצמם מן העיר וימלטו את נפשם כי כלתה עליהם הרעה וימלטו אל הקהילות כי כל עוד שהייתי חי ששילמתי וגמרתי ספר תהילים בכל שבוע כמה שנים בזכות זה האריכו בשלום וניצולו עד הנה ומעתה אין מי שיגן עליהם. ויהי בבוקר ותפעם רוח החסיד ושלח שליח מיוחד לשם בכותבו והזהירם והנה מקצתם היראים דברי החסיד נמלטו וניצולו ומקצתם שנתייאשו מן הפורענויות ונשארו שם ולא השגיחו בדברי החסיד עד שפגעה בהם יד ה’ ומדת דינו ומהיום ההוא ששמע א"מ הקדוש ז"ל הדבר הזה לא היה נמנע מלומר ספר תהילים כל שבוע ע"פ ז’ חלקים ע"כ על תרפה ידך ממני כי מי שהוא רגיל ודש בו בספר תהילים הוא דוחה כל מיני פורענויות וכמה פגעים רעים מעליו ומעל בני ביתו ומעל משפחתו ומעל כל בני דורו ומגלגל עליו ועליהם כל מיני שפע ברכות וטובות והצלחות אשרי הזוכה ומזכה את הרבים עכ"ל" (הרה"ק חיים סנוואני זת"ע. בס’ מקום מקדש לפר’ במדבר, עמ’ רא. וזכיתי לכוון בדעת הרה"ק זת"ל ולמצוא את המעשה, ובהק’ נכתב שהובא בשל"ה בשם עמק המלך בשער תיקוני תשובות דף טו וז"ל, מצאתי כתוב בשם מהו"ר ראובן קרא שמביא מעשה רב וגדול כוח תהילים האומרו בכל יום. וראה עוד מ"ש הגר"ח פלאג’י זצ"ל בהק’ לספרו הכתוב לחיים מעניין הגנת העיר איזמיר בזמן שהיה בה הרב בעל שמחת יו"ט והלכות יו"ט, בהיותו חולם ונפל פסוק בפיו "וגנותי על העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי", ופתרו לו בתוך החלום שהוא על העיר איזמיר, דאגוני מגנא מה שקורין היחידים בספר תהלים פעמים רבות. ובדיק בשם העיר ברמז הכתוב "עת הזמיר הגיע").

סה. אשרי האיש הלומד תהילים, שכן מובא בשם מורנו המקובל האלהי הרב חיים ויטאל זת"ע, שכתב קבלה מפי הרב, שכל מי שתהיה לו ח"ו צרה גדולה, יתענה יום או יומיים או שלושה, ויקרא בכל יום ספר התהילים בכוונה רבה, ומובטח לו שינצל (תה"ל ל’).

סו. אשרי האיש הלומד תהילים, וכאשר יתעסקו ישראל באמירת תהילים בלב נשבר, ימחול להם הקב"ה על כל עוונותיהם (פי’ מים רבים על תהילים).

סז. אשרי האיש הלומד תהילים, שכן אמרו, הקורא תהילים בכל יום ומוציאם בפה ובקול רם, וכן ברכת המזון, מאריכין לו ימיו ושנותיו (בהנהגות הגאון ר"ח פלאג’י זיע"א, אות פ’).

סח. אשרי האיש הלומד תהילים, שהוא זוכה לברכה רבה בעולם הזה ולעולם הבא. שכן תניא רבי אליעזר אומר, כל האומר פרק שירה זה בעוה"ז זוכה ואומרו לעוה"ב שנאמר אז ישיר משה. ’שר’ לא נאמר, אלא "ישיר" ומלמד שעתיד לאומרה לעתיד לבוא. ועוד אמר רבי, כח העוסק בפרק שירה בעוה"ז, מעיד אני עליו שהוא בן העוה"ב, וניצול מיצה"ר ומדין קשה ומשטן המשחית ומכל מיני מזיקין ומחבלו של המשיח ומדינה של גהינם. וזוכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים ותלמודו מתקיים בידו, ומאריך ימים וזוכה לחיי העולם הבא. ואם אמרו כל על הלומד פרק שירה, בודאי שיש ללמוד מזה על מעלתו הגדולה של העוסק בלימוד התהילים שכולו מלא שירות ותשבחות לבורא עולם (תה"ל לג).

סט. אשרי האיש הלומד תהילים, שכך אמר בהם רבי פנחס, חמשה פעמים דוד מקים להקב"ה בספר תהילים, (שם ג) קומה ה’ הושיעני אלהי, (שם ז) קומה ה’ באפך, (שם י) קומה ה’ אל נשא ידך, (שם ט) קומה ה’ אל יעוז אנוש, (שם יז) קומה ה’ קדמה פניו. ואמר לו הקב"ה, דוד בני אפילו את מקימני כמה פעמים איני קם, ואימתי אני קם, לכשתראה עניים נשדדים ואביונים נאנקים הה"ד (שם יב) משוד עניים מאנקת אביונים. ורבי שמעון בר יונה אמר, עתה אקום, כל זמן שהיא מוכפשת באפר כביכול אלא לכשיגיע אותו היום שכתוב בו (ישעיה נב) התנערי מעפר קומי שבי ירושלים. באותה שעה (זכריה ג) הס כל בשר מפני ה’, למה, כי נעור ממעון קדשו (מדרש ב"ר פר’ עה פס’ א).

ע. אשרי האיש הלומד תהילים, שהוא סגולה נפלאה לנשמה. וכתבו קבלה משני מאורות הגדולים, הרב מר קשישא כמוהר"ר אליהו הכהן והרב המופלא כמוהר"ח אבולעפיא זת"ע שהם קבלו מתלמידי מהרח"ו זת"ל, להתענות ביום המשמרה של ראש חודש אדר ולקרות בו כל התהילים כולו והוא סגולה נפלאה לנשמה ויש בזה עניינים נוראים. ומה טוב ונעים לעשות חבורה אחת מיראי ה’ וחושבי שמו להתענות ביום ער"ח אדר וללמוד בו כל התהילים, וגדול מאד לימוד תורה ברבים (תה"ל כג).

עא. אשרי האיש הלומד תהילים, שהוא וכל אחד יכולים למצוא אור נשמתם בספר תהילים, בכל דור ועד ביאת הגואל במהרה בימנו, אמן. שהרי דוד היה נשמת כל ישראל, וזה שהוא אומר: תהילת ה’ ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד (בשם ס’ ישמח ישראל, פר’ עקב).

עב. אשרי האיש הלומד תהילים, שעל ידי זה מתעורר מקור הברכה העליונה ובכוחו להתפלל לשם להשפיע כל הטובות והברכות על כל ישראל, בכלל ובפרט, ברוחניות ובגשמיות חיי ומזוני ורפואה (מגן אברהם להמגיד הקדוש מטריסק זיע"א).

עג. אשרי האיש הלומד תהילים, שגדול ערכו בגלוי ובנסתר, עד שאמרו חז"ל הרואה ספר תהילים בחלום יצפה לענווה. ועוד אמרו, הרואה ספר תהילים בחלום יצפה לחסידות (אבות דר"נ מ, יד. גמ’ ברכות נז. וע"ע במ"ש מהר"ח פלאג’י זצ"ל בסוף הק’ לס’ הכתוב לחיים).

עד. אשרי האיש הלומד תהילים, שמהם הוא למד ומשבח לבורא עולם, והם בר"ת ת’הילות ה’ודאות ל’בורא י’ש מ’אין (תה"ל בהק’).

עה. אשרי האיש הלומד תהילים, שכך נאמר בהם ובכוח סגולת אמירתם, אלו ידעתם כחם של פסוקי תהילים ופעולתם בשמי רום, הייתם אומרים אותם בכל עת. תדעו שמזמורי תהילים שוברים כל המחיצות, ועולים בעילוי אחר עילוי, בלי שום הפרעה, ומשתטחים לפני אדון העולמים ופועלים פעולתם בחסד וברחמים (תהילים מהד’ חב"ד).

עו. אשרי האיש הלומד תהילים, שהוא מועיל לו בעולם הזה ולעולם הבא. ומעשה שסיפר הגה"ק מנעסכיז זיע"א, על איש אחד שהיה עוסק אחר הרחיים, וכל ימיו היה אומר מזמורי תהילים. ובשעה שנפטר, ראה צדיק אחד כי דוד המלך יצא לקראת האיש עם כינורו בידו, והיה מנגן ושמח שמחה גדולה (בס’ זיכרון טוב).

עז. אשרי האיש הלומד תהילים, שכל הקורא תהילים נענה בתפילתו. שנאמר (במדבר א, ב) עדת בני ישראל למשפחותם, ור"ת גי’ יב"ק, הוא נוט’ יעננו ביום קראינו, כי כל הקורא תהילים נענה בתפילתו (הרה"ק חיים סנוואני זת"ע. בס’ מקום מקדש לפר’ במדבר, עמ’ רא. וכ"כ משם הרב זת"ע בס’ דרך צדיקים ח"א בעמ’ 246).

עח. אשרי האיש הלומד תהילים, כי אמירת תהילים מעלה גדולה כאלו אמרם דוד המלך, עליו השלום, בעצמו. כי הוא אמרם ברוח הקדש. והרוח הקדש מונח בתוך התבות וכשאומר המזמורי תהילים הוא מעורר ברוח פיו את הרוח הקדש, עד שנחשב כאלו אמרם דוד המלך, עליו השלום, בעצמו (מוהר"ן בספר השתפכות הנפש אות כז).

עט. אשרי האיש הלומד תהילים, שהם מסוגלים מאד לרפאות את החולה להיות לו בטחון רק על השם יתברך שעל ידי אמירת תהילים יושיעו השם. והביטחון הוא בחינת משענת, כמו שהאדם נשען על המטה כן הוא נשען על הביטחון שבוטח שיושיעו השם. כמו שאמר דוד ויהי ה’ למשען לי, ועל כן על ידי זה נתרפא החולה (מוהר"ן בספר השתפכות הנפש אות כז. וע"ע במ"ש הגר"ח פלאג’י זצ"ל בהק’ לספרו הכתוב לחיים).

פ. אשרי האיש הלומד תהילים, שדרשו בהם בראשי תיבות הפסוק: ל’א ת’ה’יה מ’שכלה ועקרה בארצך, ללמד שהם סגולה להפקד בזרע של קיימא, ושלא תפיל אשה פרי בטנה (מצאתי).

פא. אשרי האיש הלומד תהילים, שדרשו בהם בראשי תיבות הפסוק: ל’מטר ה’שמים ת’שתה מ’ים, ללמד שהם סגולה לירידת גשמי ברכה (מצאתי. ורמזו למ"ש החת"ס עה"ת פר’ האזינו, שהכתוב רומז לתורה ע"פ מחז"ל אין מים אלא תורה).

פב. אשרי האיש הלומד תהילים, שאמרו בשם החת"ס זצ"ל, כי הם מסוגלים ביותר לקרב לב בנים לאביהם שבשמים (מצאתי).

פג. אשרי האיש הלומד תהילים, וע"י הנגינה באמירתם הוא זוכה להידבק בקב"ה. וכמו שביאר מוהר"ן, שעיקר החבור והדבקות לשם יתברך שהוא מרומם ונשגב מאד מזה העולם השפל והגשמי והנמוך מאד אפילו למי שחטא ונתרחק מאד מאביו שבשמים. הוא רק על ידי ספר תהילים שיסד דוד המלך, עליו השלום, שאמרו רבותינו, זיכרונם לברכה, שכלול מכל העשרה מיני נגינה. וכן רואים בחוש שאופלו האדם הרחוק מאד מהשם יתברך ומונח בדיוטא התחתונה מאד, על פי רב על ידי ניגון שמנגן וכוונתו לשמים נתעורר להשם יתברך ומזכיר את עצמו היכן הוא בעולם, כי על ידי נגינה עקר התחברות שני דברים שהם כמו שני הפכים כנ"ל. כן על ידי אמירת תהילים שכלול מכל העשרה מיני נגינה בודאי יכולים להידבק ולהתחבר להשם יתברך מכל מקום שהוא (מוהר"ן זת"ע בספר השתפכות הנפש, אות צט).

פד. אשרי האיש הלומד תהילים, שע"י אמירתם הוא עוסק לתקן שברי הלוחות בתיקון כל העולמות, ומדבק לבו לה’ יתברך. וכך ביאר מוהר"ן, כי עקר החבור והדבקות מעולם הזה, הגשמי, להשם יתברך שהוא מרומם ונשגב מאד, בפרט מי שחטא ונתרחק מאד מאביו שבשמים, הוא על ידי ניגון וזמרה, שהוא בחינת כל השירות והתשבחות שאומרים להשם יתברך, ועל זה יסד דוד המלך, עליו השלום, כל ספר תהילים, שכלול מכל עשרה מיני נגינה, כי הוא בחינת משיח, שעוסק לתקן פגם שברי לוחות, שעל ידי זה היו כל החורבנות ודוד, שהוא משיח, שעוסק לתקן זאת, שהוא תיקון כל העולמות, על כן יסד ספר תהילים הכלול מעשרה מיני נגינה, כי על ידי עשרה מיני נגינה מתקנים שברי לוחות, כי על ידי ניגון לשם שמים מדבקים ומחברים הלב להשם יתברך מכל מקום שהוא, עד שיוכל לקבל אור אותיות התורה (מוהר"ן זת"ע בספר עצות ישרות, ערך נגינה).

פה. אשרי האיש הלומד תהילים, שיש בו מעלת המלאכים שגם הם אומרים קדושה כמ"ש (ישעיה ו) וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש ה’ צבאות מלא כל הארץ כבודו. וגם מעלת השמים כמ"ש (תהילים כב) השמים מספרים כבוד אל. ומעלת הכוכבים כמ"ש (איוב לח) ברון יחד כוכבי בוקר (פי’ הר"י חיון).

פו. אשרי האיש הלומד תהילים, שכך היה מנהג הקדמונים להודות לה’, כמו שמצאנו באדם הראשון שאמר מזמור שיר ליום השבת. ונח אמר (בראשית ט) ויאמר ברוך אלהי שם. ושם בן נח שנקרא מלכי צדק מלך שלם אמר (בראשית יד) ברוך אל עליון קונה שמים וארץ, ועוד אמר מזמור נאום ה’ לאדוני. ואברהם אמר מזמור משכיל לאיתן האזרחי. ומשה אמר תפילה למשה ועוד י’ מזמורים הנלווים אליו. ומשה ובני ישראל אמרו שירה על הים (פי’ הר"י חיון).

פז. אשרי האיש הלומד תהילים, שכך אמר רבי יודן בשם רבי יהודה, כל מה שאמר דוד בספרו, כנגדו ונגד כל ישראל אמרו, וכנגד כל העתים אמרו (מדרש תהילים, יח).

פח. אשרי האיש הלומד תהילים, שמהם הוא למד הדעות האמיתיות, מציאות ה’ יתברך והשגחתו על הכלל והפרט, תשלום הגמול והשארות הנפש, מדות טובות, דרכי התשובה, ועל הנבואה, ובמעלת השבת, ואור השכינה, מעלות ירושלים עיר הקודש, וניחומים לזמן הגאולה (פי’ הר"י חיון).

פט. אשרי האיש הלומד תהילים, שיש בהם סגולה לשמירה בים וביבשה ולמצוא חן (פי’ הר"י חיון. וכ"כ הגר"ח פלאג’י זצ"ל בהק’ לספרו הכתוב לחיים).

צ. אשרי האיש הלומד תהילים, שבהם רמזו חז"ל מאה ברכות שחייב אדם בכל יום, בפסוק כי כן יבורך גבר (תהילים קכ"ח. פי’ מעם לועז בהק’ על תהילים).

צא. אשרי האיש הלומד תהילים, שיש בהם ק"ן מזמורים שהם כנגד ק"ן צפור, והוא סוד בתורת הח"ן (פי’ מעם לועז בהק’ על תהילים, וראה מ"ש בזוהר ח"ג פר’ וירא בלק, רבי אלעזר אמר... אבל כתיב גם צפור מצאה בית ודרור קן לה וגו’. וכי דוד מלכא על צפרא בעלמא הוה אמר מלה דא. אלא ..הכי אתמר גם צפור מצאה בית אלין רוחיהון דצדיקייא". ועוד הרבה).

צב. אשרי האיש הלומד תהילים, שכל הרגיל הרבה בלימוד התהילים זוכה לעלות לארץ ישראל ולירושלים עיר הקודש, שהיא עירו ושער מקומו של דוד המלך. ועוד הוא זוכה לדור בארץ ישראל הקדושה, ובדין הוא שיזכה לדור בה בירושלים עיר הקודש, ששם המקדש ובו השכינה שרויה. דכיון שלימוד תהילים מרחיקו מלשה"ר ומביאו לידי ענוה בודאי זוכה לזה דכ’ וענוים ירשו ארץ. וזוכה מכל מקום כיון שציון היא עירו של דוד הע"ה, וכל הרגיל תמיד ללמוד בספרו זוכה לפי מדתו להיות בעירו ושער מקומו במכון שבתו (תה"ל כז. מהר"ח פלאג’י זצ"ל בסוף הק’ לס’ הכתוב לחיים. ושם כתב, שאלו הלומדים תהילים בחבורה קדושה בירושלים בודאי הם מגן וצנה לכל יושבי חו"ל).

צג. אשרי האיש הלומד תהילים, שלימודו מקרב הגאולה והתשועה. ורמוז הוא בתיבות הכתוב פד’ה אלהי’ם א’ת ישר’אל, סופי תיבות תהילים (והיו"ד איננה נרגשת במבטא. תה"ל לו).

צד. אשרי האיש הלומד תהילים, שכן אמרו, בשעה שבן דוד יבוא במהרה בימינו, מיד הוא שואל מי מחסידיו באמירת תהילים ובסעודות מלווה מלכה במוצש"ק. וכל מי שימצא, יזכה להיות בין חסידיו תמיד, אשרי לו ואשרי חלקו (ב’ פרדס מנחם בכתי"ק).

צה. אשרי האיש הלומד תהילים, שכך אמרו בהם, אם תרצה בן אדם לחוש את נועם הדבקות האלהית וזהר חנה, בעוה"ז - אם יש את נפשך לדעת את המקום בו פורח גם עדניה בהדר פארו ובהוד יופיו - התבונן בחזיון האחד שאין שני לו בגדלו, חזיון הדבקות והתגלותו בנשמה האלהית השירית, נשמתו של דוד המלך ע"ה (מדברי מו"ר הרב זכריה תנעמי שליט"א, בספרו דרך הקודש).

צו. אשרי האיש הלומד תהילים, שהם קילוסו של הקב"ה. ואמר ר’ סימון, אף בסופו של ספר דוד מקלס להקב"ה בעשרה מזמורות, שנאמר הללויה הללו אל בקדשו עד סוף המזמור (מדרש שמואל פרשה יט).

צז. אשרי האיש הלומד תהילים, שבתורת הח"ן ראו גדולות ונפלאות במזמור החותם לספר התהילים, שהוא כולל בראשיתו את סוד שמותיו של הקב"ה, א"ל אלהי"ם אלו"ה. וכך ביארו: שמותיו של הקב"ה, א"ל אלהי"ם אלו"ה, ומלת ’הללו’ עם כולן. הללויה - חצי השם המיוחד. הללו אל בקדשו - סוד אל עולה לכאן ולכאן. הללוהו ברקיע עוזו - חצי השם האחרון, ו"ה יתברך. נמצא אל באמצע, י"ה מכאן, ו"ה מכאן. פעמים אל עם י"ה והוא סוד אלהים, ולפעמים אל עם ו"ה והוא סוד אלוה, ופעמים אל בפני עצמו. ושלושתן כלולים בראש מזמור זה. נמצאת למד, כי אל, אלהים, אלוה, כולם מתלבשים בשם המיוחד (בספר שערי אורה, השער החמישי הספירה השישית).

צח. אשרי האיש הלומד תהילים, שהקריאה והלימוד בהם מביאים חיים לעולם. ובטעם טוב ביאר הגר"ח פלאג’י זצ"ל מה שכוון דוד המע"ה בפסוק "חיים שאל" ואמר "תודיעני אורח חיים", והקב"ה ענהו "צפה לייסורין". וא"כ מי שחלה ויש לו ייסורין כשקוראים בעדו ספר תהלים יזכה להבטחה שהבטיח לו הקב"ה לתת לו חיים (הגר"ח פלאג’י בהק’ לספרו הכתוב לחיים).

צט. אשרי האיש הלומד תהילים, שעליהם אמרו בשם האדמו"ר מסאסוב זצ"ל, כי בשעה שבני ישראל אומרים תהילים גם יעקב אבינו וכל שנים עשר שבטי י-ה משתתפים עמהם להושיעם. ורמז הוא בפסוק ’בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב, ס"ת בתהלים (הרב חיים יעקב צוקרמן זצ"ל בספרו אוצר חיים עה"ת, שמות. וכ"כ בס’ מעיינה של תורה שמות בשם הרה"צ מבנדין זצ"ל. וראה עוד לעיל מה שכתבנו ברמז גם בראשי תיבות הפסוק על יעקב שהיה אומר כל ספר תהילים בבית לבן).

ק. אשרי האיש הלומד תהילים, שכך מעשה רב מספרים על מנהגו של המקובל צדיק יסוד עולם רבינו ישראל אביחצירא זצוק"ל, שהיה נוהג בכל יום לאחר שסיים את לימודו ב"חק ישראל" לומר חמשה פרקי תהילים, ובאופן זה סיים את ספר התהילים מידי חודש בחודש. וכך אמר ופסק דברו: חובה על כל יהודי לסיים לפחות אחת לחודש את כל ספר התהילים. ועוד אמר, כי יש באמירת תהילים סגולה מיוחדת, ופסוקי התהילים פועלים עצומות בשמים (ספר "בבא סאלי רבינו הקדוש" מאת הרב אליהו אלפסי משמשו בקדש, בעמ’ 112).

קא. אשרי האיש הלומד תהילים, שבו וממנו חתימת תקוה לגאולתם של ישראל. ועליו נאמר באורות הקודש: יקום ישראל על רגליו, יתרומם בגבורה בארץ חמדתו, יביע את אמרת נבואתו ממקור חיי נשמתו, יקיץ לתחיה את גרעיני החיים הנרדמים בלב כל אדם וכל חי, כל הנשמה תהלל יה הללויה (מרן הראי"ה קוק זצ"ל, בספ’ אוה"ק ד, תנ).

"אשרי"
ל"ו פעמים נזכרת מלת "אשרי" בכל המקרא, אפשר בו רמז למספר ל"ו צדיקים שבכל דור ודור שהם מגן וצנה לדור ולעולם. כ"ה פעמים בספר תהילים, כמנין החתום בברכה: "כה תברכו את בני ישראל".
"אשרי אדם", ו’ פעמים: ג’ בתהילים ועוד ג’ במשלי. "אשרי איש" בא פעם אחת בתהילים מזמור קי"ב, אבל "אשרי ה’איש" בא פעם אחת, והוא הפסוק הפותח בתהילים: "(א) אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב: (ב) כִּי אִם בְּתוֹרַת יְהֹוָה חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה: (ג) וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ".
למשמעות המונח "אשרי האיש", כתבנו בביאורנו "טוב טעם ודעת" על תהילים בזה"ל: "אשרי. פתיחה בלשון זמר. וכן לשון הלול ושבח: אשרי האיש. טוב לאיש". יזכנו השי"ת להוציאו לאורה.


התשובה נענתה על ידי הרב משה עמיאל

בשמחה ואור, ברכה והצלחה לבשורות טובות ישועות ונחמות
הוספת תגובה

מה לדעתך הממשלה צריכה לעשות בנושא גלעד שליט




לקישורים נוספים...
גיא חבר עד מתי
רון ארד ת חדשה
יותר מ 20 שנה בכלא
יהודה כץ הוריו, יוסף ושרה, הם ניצולי שואה. כבר כילד גילה יהודה כישרונות יוצאי דופן בלימודים, ובעיקר גילה צימאון רב ללימודי קודש.
משפחת פולארד הבגידה בבעלי
גיא יצחק חבר
יונה באומל והדיסקית של בנו זכריה באומל
לחופש נולד
צבי פלדמן נולד ב-29 בדצמבר 1956 בתל-אביב. אביו אברהם הגיע מאירופה לישראל לאחר שאיבד את כל משפחתו בשואה. אמו פנינה עלתה לישראל ממרוקו. צבי, הבכור מבין ארבעה ילדים, קרוי על-שם אביו של אברהם שנרצח ע"י הנאצים. לידתו של צבי סימלה בנייה של חיים חדשים בארץ החדשה
יהודה כץ נולד בשנת 1959 ברמת-גן שבישראל
זכריה באומל נולד בשנת 1960 בניו-יורק שבארה"ב
צבי פלדמן נולד בשנת 1956 בתל-אביב שבישראל
רון ארד המישפחה
בנם הצעיר של יונה ומרים באומל. לזכריה (הידוע בכינוי זאק) שני אחים מבוגרים יותר - אח, שמעון ואחות, אסנה.
גיא חבר נולד בשנת 1977 בתל-אביב שבישראל
לתמונות נוספות...
חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש

חברים

4u&me (46)
נועה (42)
tula (44)
גדגד (88)