|
לחץ פה לקרוא מאמרי דעה אישית
|
|
ראשי
>לחץ פה לקרוא מאמרי דעה אישית
|
|
|
|
|
|
|
האתר הזה היה פעיל עד היום למען עשרת השבויים היהודים מהיום והלאה לאור הבשורות הרעות והמרות האתר נהפך להאתר למען 8 השבויים היהודים שמונה מאחינו נמצאים שבויים חטופים
ונעדרים בשבי: צבי פלדמן, יהודה כץ, יהונתן פולארד, רון ארד,
זאב רוטשיק, גיא חבר, זכריה באומל וגלעד שליט מה בא לך
לעזור? החטופים השבויים מחכים לך אתמול!!
הזמינו היום סיפרון תהילים למען השבויים tzvika77@hotmail.com
|
|
|
|
|
לפני פחות משנה באוגוסט 2007 מדינת ישראל שיחררה 250 מחבלים ערבים כאות מחווה לאבו מאזן עכשיו הם פותחים להם מעברים כאות מחווה לפני שנה הם נתנו לאויבים שלנו 400 מיליון דולר והם עדין מזרימים כספים לרשות
זה בזיון שאלו מנהיגנו וככה הם מנהלים משא ומתן!! לשחרור הילדים שהלכו להגן ולהלחם למען שמשפחותינו יוכלו לישון בשקט בגבולות ישראל משא ומתן מורכב מתן וקח זה כל חנווני במכולת יודע רק המנהיגים שלנו חושבים שזה הולך אחרת
ממש בושה שאלו הראשים שלנו המנהיגים שלנו לפי עניות דעתי צריך להריץ קוף לשלטון הוא כבר ינהל את המדינה יותר טוב
|
|
|
|
|
תקראו לזה הבלוג... והפעם, על שחרור מחבלים
|
|
|
"הממשלה שוקלת לשחרר אסירים ביטחוניים עם דם על הידיים". משפט שכולו מכבסת מילים ופירושו, ישראל רוצה לשחרר מחבלים רוצחים. נתחיל מכך, שבמו"מ על שבוים ונעדרים מתנהל מיקוח מקפיא דם עם גורמים אכזריים, שאיש לא מקנא בעוסקים בו ובטח שלא בחטוף או במשפחתו.
קו דק עובר בין חובת פדיון שבוים לבין אסון שממיתה ממשלה על מדינה. משהו שרצח, או שניסה לרצוח, או סייע לרצח ופתאום ישוחרר, זאת מבחינתי פשיטת רגל ענקית של כל ערך מוסרי והגיוני. נראה לי שבמקרה הזה, הדבר הטוב ביותר שאפשר לומר על הפרשה, הוא שחכם לא היה נכנס בכלל למקום שאי אפשר לצאת ממנו טוב: זאת אומרת, שהיה צריך להביא לפתרון חטיפת שליט כבר ביום בו נחטף
|
|
|
|
|
במהלך שנת 1847 נקלע יהודי פורטוגזי בשם דוד פאסיפיקו, סוחר שהתגורר באתונה, למצוקה קשה: אספסוף אנטישמי הסתער על ביתו, בזז אותו ועשה בו שמות. פאסיפיקו תבע מרשויות החוק היווניות לפעול נגד הפורעים, אולם הן מיאנו להיענות לדרישתו, והממשלה המקומית אף סירבה להעניק לו פיצויים בגין הנזק הכספי הניכר שנגרם לו. במר נפשו פנה פאסיפיקו, יליד המושבה הבריטית גיברלטר, לממשלת הוד מלכותה - וזו, במפתיע, הגיבה בנחישות ובעוצמה. ספינות של הצי המלכותי נשלחו לים האגאי ב־1850, השתלטו על אניות מקומיות, החרימו רכוש ואף הטילו על נמל פּירֵאוס סגר ימי בן חודשיים, שהופסק רק לאחר שהממשלה היוונית הסכימה להעניק פיצוי הולם לסוחר הנגזל.
|
|
|
|
|
אביו של אלדד רגב: "הזמן בורח לנו בין הידיים"
|
|
|
אביו של אלדד רגב: "הזמן בורח לנו בין הידיים" |
אבותיהם של אלדד רגב ואודי גולדווסר מספרים על ההתמודדות היומיומית עם חוסר הוודאות. צבי רגב אומר שהקושי מלווה אותו "כל יום, כל שעה, כל דקה". שלמה גולדווסר מספר על התמיכה שהם מקבלים ברחוב: "הציבור מאותת למנהיגים שמבחינה ערכית זה הנושא החשוב מכולם". הערב, נר שלישי של חנוכה, יתקיימו ברחבי העולם יותר מחמישים טקסי הדלקת נרות לאות הזדהות עם שלושת החטופים |
|
|
(10:41) |
|
|
|
|
|
|
|
שבט נוה מגן - צופים את שובם
|
|
|
ניסינו לחשוב על משהו שבאמת מפריע לנו. כשמנסים לחשוב על משהו שמפריע לך, זה בדרך כלל המשקל שלך, הכסף, החברים. קשה לצאת מהמעגלים הקרובים שמקיפים אותך, להסתכל החוצה, ולהבין שיש דברים גדולים יותר, שמפריעים לכולנו.
בקיץ 2006 נחטפו שלושה חיילים בגבול לבנון. הנתון הזה לא באמת זעזע אף אחד מאיתנו כשהיינו במחנה קיץ, וישנו בשקי השינה. לנו אמרו שאנחנו צריכים לחזור הביתה, ומהר מאוד עלו הרבה דמעות, כי המחנה שלנו עומד להיגמר לפני שהוא ממש התחיל.
אבל בלי ששמנו לב, נגמרו חיים של משפחות רבות בארץ, באותה שנייה ממש, כשבניהם ואחיהם נחטפו.
אז החלטנו שאנחנו כאן כדי לעשות שינוי, ומכאן החלטנו לעשות מעשה. כל שנה אנחנו מרימים מפעלים, כתובות אש, פסטיבלים. וכל שנה יש לנו את הכיכר המרכזית בעיר כדי לעשות משהו, להראות משהו. והשנה בחרנו להגיד משהו.
|
|
|
|
|
מכתב ל: אהוד, גלעד, אלדד שורות אלו אני כותבת באשורה של חברתה של ביתי לכיתה אשר כתבה שורות אלו. אהוד, גלעד, אלדד, תחשבו עליהם מדי פעם הם אחים שלך. תתפלל עליהם כל יום. תבקש שהם יחזרו הביתה. ה' יראה שאכפת לנו ואלי אז יחזיר אותם. נחשוב עליהם. כל עמ"י, נזכור אותם ונבקש שיחזרו. בתפילות של עם שלם בידאי יחזירו אותם. תחשוב עליה, ילדה קטנה של רון ארד. היא לא ראתה את אבא מאז גיל חצי שנה. אבא שלה לא לקח אותה לגן, היא לא ישבה על בירכיו והוא לא סיפר לה סיפורים. ילדה קטנה שמכירה את אבא שלה מהתמונות. תחשוב על אמא של גלעד, אהוד, אלדד, קמה בבוקר ואומרת אולי היום. היא ניגשת לחלון, אולי היא תיהיה זו שתראה אותו ראשונה, אולי סוף סוף הוא יחזור. היא מסתכלת בחלון במשך שעה ועוד שעה, יום ועוד יום, כבר כמעט, חצי שנה (היום זה כבר יותר- העברת הכותבת ר.) כ-175 יום. (היום יותר מ-365 יום) 4200 שעות (היםי זה הרבה יותר פי שניים ויותר) אין סוף של שניות. אומר ה"בני יששכר" על המילים "דאגה בלב איש ישיחנה" שלפני שה' נותן סבל לאדם הוא בודק את כל האנשים הקרובים אליו, האם גם להם מגיע הצער הזה? תרגיש שהם אחים שלך, תצטער בשבילם, אולי לך לא מגיע הכאב הזה, ובזכותך הם יחזרו!? לכל אדם יש מנת סבל שמגיעה לו, אם תצטער בשבילם, תכאב איתם, ייחסך לך צער אחר, צער המגיע לך. אהוד בן מלכה, אלדד בן אביבה, רון בן חוה, יהונתן בן מלכה,גלדע בן חוה. תחשוב עליהם מדי פעם, הם אחים שלך, תתפלל עליהם כל יום, תבקש שיחזרו הביתה, נבקש עליהם כל עמ"י ותפילות הרי לא חוזרות ריקם. נחשוב עליהם נתפלל עליהם, נזכור אותם. ואלוקים יראה שאכפת לנו ואולי אז הם יחזרו אלינו הביתה.
|
|
|
|
|
חיים אברהם: דמנו הפך להפקר
|
|
|
בקול חנוק שאל היום חיים אברהם "איך אולמרט יושב בוועדה עם כל מדינות ערב ולא מבקש מידע על החטופים?"
אבהרם הוסיף: "מדינת ישראל צריכה להיכנס לשם בכל העוצמה ולחסל את קיני הטרור של עזה, איננו יכולים לשבת בשקט כאשר ילדים לא ישנים בלילות, אמהות ואבות בוכים בקיבוצים במושבים ובערים מתקנים אסטרטגיים של מדינת ישראל מאוימים חדשות לבקרים והממשלה עושה מעט, לא מה שצריך לעשות, כנראה מקבלי ההחלטות חושבים מה יגידו הגויים".
בהתייחסו למה שאירע בועדת אנאפוליס אמר אברהם, "בינתיים היחידה שמוותרת היא ישראל והם לא משלמים כלום, הרי זה עלבון לאינטלגנציה איך ראש הממשלה הולך לוועדה שנמצאים שם כל מדינות ערב ולא העלה את עניין החטופים בשיחות שלו איתם... איך מדינת ישראל עושה דבר כזה? אלא אם כן דמנו הפך להיות הפקר בעיני מקבלי ההחלטות וכך נראה לי... וזה מדיר שנה מעיני, קשה לי לחשוב שהבנים שלנו נמקים בשבי ומקיימים ועדה ולא מאלצם אותנו לתת מידע עליהם".
|
|
|
|
|
לראש הממשלה אהוד אולמרט שאומר שהוא עושה משהוא בכיוון החטופים
ואו ל-אל ג'זירה
|
|
|
|
|
הדיון המסוים הזה החל בידיעה קצרה בהארץ, מלפני שבוע. אמו של אהוד גולדווסר הטיחה בקורת בשלטונות, המוצאים כסף לבניית מקלט אטומי בבירה, אך לא למיגון תושבי שׂדרות או להתקנת מצלמות בגבול הצפון. לפחות מבחינה אחת, אני מסכים עמה לחלוטין. אינני יודע כיצד ניתן בדיוק למגן את שׂדרות, או האם מצלמות היו מונעות את חטיפתם של אלדד רגב ואודי גולדווסר, אבל ודאי שאינני רוצה שהנהגת המדינה תבנה לעצמה מקלט אטומי. אדרבא, אם ישׂכילו לנווט את המדינה עד כדי שואה גרעינית, יִסָּפּוּ-נא יחד עם כולנו. http://www.yehudemo.org/?p=43
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מה לדעתך הממשלה צריכה לעשות בנושא גלעד שליט
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
זכריה באומל נולד בשנת 1960 בניו-יורק שבארה"ב
|
יותר מ 20 שנה בכלא
|
יונה באומל והדיסקית של בנו זכריה באומל
|
רון ארד ת חדשה
|
צבי פלדמן נולד ב-29 בדצמבר 1956 בתל-אביב. אביו אברהם הגיע מאירופה לישראל לאחר שאיבד את כל משפחתו בשואה. אמו פנינה עלתה לישראל ממרוקו. צבי, הבכור מבין ארבעה ילדים, קרוי על-שם אביו של אברהם שנרצח ע"י הנאצים. לידתו של צבי סימלה בנייה של חיים חדשים בארץ החדשה
|
גיא חבר נולד בשנת 1977 בתל-אביב שבישראל
|
לחופש נולד
|
גיא חבר עד מתי
|
משפחת פולארד הבגידה בבעלי
|
צבי פלדמן נולד בשנת 1956 בתל-אביב שבישראל
|
גיא יצחק חבר
|
רון ארד המישפחה
|
בנם הצעיר של יונה ומרים באומל. לזכריה (הידוע בכינוי זאק) שני אחים מבוגרים יותר - אח, שמעון ואחות, אסנה.
|
יהודה כץ הוריו, יוסף ושרה, הם ניצולי שואה. כבר כילד גילה יהודה כישרונות יוצאי דופן בלימודים, ובעיקר גילה צימאון רב ללימודי קודש.
|
יהודה כץ נולד בשנת 1959 ברמת-גן שבישראל
|
|
|
 |
|
|