ניסינו לחשוב על משהו שבאמת מפריע לנו.  כשמנסים לחשוב על משהו שמפריע לך, זה בדרך כלל המשקל שלך, הכסף, החברים. קשה לצאת מהמעגלים הקרובים שמקיפים אותך, להסתכל החוצה, ולהבין שיש דברים גדולים יותר, שמפריעים לכולנו.

בקיץ 2006 נחטפו שלושה חיילים בגבול לבנון. הנתון הזה לא באמת זעזע אף אחד מאיתנו כשהיינו במחנה קיץ, וישנו בשקי השינה. לנו אמרו שאנחנו צריכים לחזור הביתה, ומהר מאוד עלו הרבה דמעות, כי המחנה שלנו עומד להיגמר לפני שהוא ממש התחיל.

אבל בלי ששמנו לב, נגמרו חיים של משפחות רבות בארץ, באותה שנייה ממש, כשבניהם ואחיהם נחטפו.

 

אז החלטנו שאנחנו כאן כדי לעשות שינוי, ומכאן החלטנו לעשות מעשה. כל שנה אנחנו מרימים מפעלים, כתובות אש, פסטיבלים. וכל שנה יש לנו את הכיכר המרכזית בעיר כדי לעשות משהו, להראות משהו. והשנה בחרנו להגיד משהו.

רינה חבר: המדינה לא עושה מספיק
10 שנים חלפו מאז נעלם החייל גיא חבר, ועדיין לא ידוע מה עלה בגורלו. אמו של גיא טוענת, כי בצה"ל מתעלמים מהאיתותים המראים שגיא כלוא בדמשק וקוראת לרמטכ"ל: בוא לבקר אותנו	גיא חבר (צילום: אתר המשפחה)
15/08/07 12:49 מאת: שידורי גל"צ

10 שנים חלפו מאז נעלם החייל גיא חבר ברמת הגולן ועדיין לא ידוע מה עלה בגורלו. אמו של גיא, רינה חבר, התראיינה הבוקר בגלי צה"ל וטענה כי על פי איתותים שונים שמתקבלים לאחרונה, נמצא בנה בידי הסורים. "כבר עשר שנים לא קיבלנו שום איתות, ולאט לאט אנחנו מקבלים עוד איתות ועוד איתות. אבל המערכת לא עושה עם זה שום דבר". חבר הזכירה, כי לאחרונה הצהיר ארגון סורי בשם ועדות ההתנגדות לשחרור רמת הגולן, כי הוא מעוניין בשחרור העצירים שלו הכלואים בישראל, בתמורה לשחרורו של בנה. בנוסף, אמרה, התראיין נשיא סוריה, בשאר אסד, "בעצמו בעיתון כווייתי, וב(הנחת) אבן הפינה של הארגון היתה כל הצמרת הסורית. כלומר הארגון הזה קיים. אבל זה לא משנה אם גיא נמצא אצל ארגון זה או אחר, כי אף אחד בסוריה לא מדבר בלי הרשות של בעל הבית". בנוסף, טענה חבר, "לפני כשלושה שבועות השר הממונה על הגולן הסורי דרש מבאן-קי מון, מזכ"ל האו"ם, לברר מה מצבו הבריאותי של אחד העצורים הדרוזים שנמצאים פה, כי שניים נמצאים בבידוד. ביררתי עם הצלב האדום, ואותו אסיר כן זוכה לביקורים של הצלב האדום, וגם הסורים יודעים את זה. אם הסורים יוצאים בעוד איזו שהיא הצהרה, זה עוד איתות - זאת אומרת איתות שני של הסורים". "זו תהיה עוד טראומה" למרות האיתותים, טוענת חבר, מדינת ישראל לא עושה מספיק למען שחרור בנה. "משרד החוץ מוביל באופן תקיף ביותר את הגישה שגיא נמצא בסוריה, ואנחנו כמובן חוברים אליו עם מתווכים גרמנים.

 

הערת המערכת: בנתיים כולם מדברים אבל שום דבר לא באמת קורה בנושא העגום בפרשת גיא חבר

מכתב ל: אהוד, גלעד, אלדד
שורות אלו אני כותבת באשורה של חברתה של ביתי לכיתה אשר כתבה שורות אלו. אהוד, גלעד, אלדד, תחשבו עליהם מדי פעם הם אחים שלך. תתפלל עליהם כל יום. תבקש שהם יחזרו הביתה. ה' יראה שאכפת לנו ואלי אז יחזיר אותם. נחשוב עליהם. כל עמ"י, נזכור אותם ונבקש שיחזרו. בתפילות של עם שלם בידאי יחזירו אותם. תחשוב עליה, ילדה קטנה של רון ארד. היא לא ראתה את אבא מאז גיל חצי שנה. אבא שלה לא לקח אותה לגן, היא לא ישבה על בירכיו והוא לא סיפר לה סיפורים. ילדה קטנה שמכירה את אבא שלה מהתמונות. תחשוב על אמא של גלעד, אהוד, אלדד, קמה בבוקר ואומרת אולי היום. היא ניגשת לחלון, אולי היא תיהיה זו שתראה אותו ראשונה, אולי סוף סוף הוא יחזור. היא מסתכלת בחלון במשך שעה ועוד שעה, יום ועוד יום, כבר כמעט, חצי שנה (היום זה כבר יותר- העברת הכותבת ר.) כ-175 יום. (היום יותר מ-365 יום) 4200 שעות (היםי זה הרבה יותר פי שניים ויותר) אין סוף של שניות. אומר ה"בני יששכר" על המילים "דאגה בלב איש ישיחנה" שלפני שה' נותן סבל לאדם הוא בודק את כל האנשים הקרובים אליו, האם גם להם מגיע הצער הזה? תרגיש שהם אחים שלך, תצטער בשבילם, אולי לך לא מגיע הכאב הזה, ובזכותך הם יחזרו!? לכל אדם יש מנת סבל שמגיעה לו, אם תצטער בשבילם, תכאב איתם, ייחסך לך צער אחר, צער המגיע לך. אהוד בן מלכה, אלדד בן אביבה, רון בן חוה, יהונתן בן מלכה,גלדע בן חוה. תחשוב עליהם מדי פעם, הם אחים שלך, תתפלל עליהם כל יום, תבקש שיחזרו הביתה, נבקש עליהם כל עמ"י ותפילות הרי לא חוזרות ריקם. נחשוב עליהם נתפלל עליהם, נזכור אותם. ואלוקים יראה שאכפת לנו ואולי אז הם יחזרו אלינו הביתה.

בנתיים מי שרוצה לזכות במצוות פדיון שבויים עוד בחג שיכנס לכתבה המלאה

אבהרם הוסיף: "מדינת ישראל צריכה להיכנס לשם בכל העוצמה ולחסל את קיני הטרור של עזה, איננו יכולים לשבת בשקט כאשר ילדים לא ישנים בלילות, אמהות ואבות בוכים בקיבוצים במושבים ובערים מתקנים אסטרטגיים של מדינת ישראל מאוימים חדשות לבקרים והממשלה עושה מעט, לא מה שצריך לעשות, כנראה מקבלי ההחלטות חושבים מה יגידו הגויים".

בהתייחסו למה שאירע בועדת אנאפוליס אמר אברהם, "בינתיים היחידה שמוותרת היא ישראל והם לא משלמים כלום, הרי זה עלבון לאינטלגנציה איך ראש הממשלה הולך לוועדה שנמצאים שם כל מדינות ערב ולא העלה את עניין החטופים בשיחות שלו איתם... איך מדינת ישראל עושה דבר כזה? אלא אם כן דמנו הפך להיות הפקר בעיני מקבלי ההחלטות וכך נראה לי... וזה מדיר שנה מעיני, קשה לי לחשוב שהבנים שלנו נמקים בשבי ומקיימים ועדה ולא מאלצם אותנו לתת מידע עליהם".

בהמשך לשאלה מצידו של ח"כ אופיר פינס, התייחס ברגותי להליך שחרור 400 האסירים שצפוי להתבצע מחר. לדבריו, לא מדובר במחווה של ממש: "השחרור מחר הוא צחוק. רוב האסירים גם ככה ישתחררו בתוך כמה חודשים. אפשר לשחרר אלפי אסירים ולא רק 400. אבו מאזן ביקש יותר, אבל לא נותנים לו".

 

הערת המערכת : נותנים להם סוכריה והם יורקים בפנים

                            נותנים להם אצבע והם רוצים את כל היד

                                נותנים להם 400 אסירים תמורת כלום והם אומרים שאנחנו עושים צחוק

                        אוי לבושה

את התופעה הזו אני מכנה בשם "תסמונת פולארד". "תסמונת פולארד" אומרת שאם אפשר להפקיר יהודי אחד, הרי שאפשר להפקיר עוד כמה, וביניהם את רון ארד, ומדחת יוסף בקבר יוסף, ועוד אלפי "קורבנות השלום" שנהרגו ונפגעו בפעולות טרור, ולמה לא להפקיר גם עוד 10,000 מגורשים מעזה ומצפון השומרון, ואולי גם את כל תושבי צפון הארץ ומספר רב של חיילים לוחמים במלחמת לבנון השנייה?

ומה עם החיילים החטופים, גולדווסר, רגב ושליט? ומה עם תושבי עיר שלמה, הלא היא שדרות, וכל מערב הנגב?

  זִכרו! מה שאִפשר את ההפקרה המקורית של פולארד, יהודי אחד, הוא שאִפשר את מעשי ההפקרה של עשרות, מאות ואלפי אזרחים במדינה.

קרנית, אשתו של החייל החטוף אהוד גולדווסר, תקפה את דברי הרמטכ"ל לשעבר, משה (בוגי) יעלון, ששלל שחרור מחבלים בתמורה לחיילים החטופים. "קל מאוד להגיד את הדברים האלה כאשר בסוף המשפט אתה חוזר לאשתך ולילדים ולא כשהבן שלך נמצא בשבי. הערך הראשון בצבא הוא אחד בשביל כולם - כולם בשביל אחד, ואבוי לנו: אם כך חושב רמטכ"ל לשעבר - אנשים לא יתגייסו".

תגובת המערכת:

באמת "צודק" עדיף לשחרר ככה סתאם 400 פלסטינאים  בלי לקבל תמורה

ועל זה אומר הפסוק "בושה וחרפה מי לימד אותכם לעשות מו"מ"