פרסום תגובה
ההודעה שלה את/ה מגיב/ה:
פורסם ע"י: נועה on 04-24-2007 21:16 PM
נושא: קיראו את המכתב והתפפלו לשלומו שישוב בריא ושלם ב"ה
הודעה:

אמא של גלעד שליט כותבת: מצמרר-תקראו ותעבירו. ושלא תחשבו אפילו למחוקchemas-microsoft-comSurprisefficeSurpriseffice" />>>

זה הילד שלי !!!  >>

החיים הראשונים שבראתי, יצר גופי, נשמתי, ואהבתי. >>

את קולו שמעתי ב20 שנה האחרונות, מהרגע שבא לאוויר העולם, ועד שיחת הטלפון האחרונה. >>

"אמא, אני חוזר הבייתה , שומעת?" >>

שומעת ילד..בבירור כמו את הבכי הראשון שלך. >>

אני עדיין שומעת את הבכי שלך בלילות..כשהיית קטן..לא נתת לי לישון בלילה. >>

הייתי שוכבת לידך ומרגיעה, כשהיית חולה פעם ראשונה פחדתי כמו ילדה קטנה, ממה? משפעת פשוטה. >>

לקחתי אותך לכיתה א, וגרמת לי להבטיח שאני אחזור לקחת אותך.הבטחתי לחזור.ובשנים שבאו מעולם לא שברתי את ההבטחה שלי.>>

תליתי את הציורים שלך על המקרר, על כל קירות המטבח, רק כדי שתדע שפה זה הבית שלך. >>

כאן איתי,בין הציורים הישנים.והזכרונות הישנים עוד יותר.>>

גדלת מהר מידי, מול עיניי המזדקנות והעייפות. >>

בבר מצווה שלך ראיתי פתאום איך גדלת מול עיניי במהירות מופרזת..הייתי האמא הכי גאה בעולם..גדלת להיות מוצלח, מקסים, חכם. >>

"זה הילד שלי" חשבתי אז, כן, "זה הילד שלי". >>

וכשהתחלת לצאת עם חברים, יצאת גם עם חלק ממני. >>

הייתי מחבקת אותך ומבקשת שתיזהר. >>

"אל תדאגי אמא, אני ילד גדול" >>

הייתי מתעוררת בלילות. מסתכלת בשעון.חושבת איפה אתה.מחכה שתחזור.>>

רק שתחזור כבר בריא ושלם אליי. >>

ורק כששמעתי את הנפילה האופיינית והמרושלת שלך למיטה ידעתי, שאתה פה, בבית, איתי. >>

ויכלתי להירדם בשלווה. >>

כשעשית רישיון והיית לוקח את האוטו, הייתי מתפללת שלא ייקרה כלום, שלא תיסטה לביוב, שלא יתנגשו בך, שלא תנהג מתי שאתה לא צריך. >>

אבל אתה לא אכזבת..וחזרת אליי בריא, שלם, ומאושר. >>

שמחתי לראות את החיוך שלך, גם אם שילמתי בדאגה ולילות חסרי שינה. ידעתי שלא חסר לך כלום. >>

ליבי החסיר פעימות רבות מידי כשהלכת לצו ראשון בגיל 17. >>

חזרת מאושר, עם פרופיל גבוה וגאווה בוהקת בעיניים. >>

באותו לילה לא נירדמתי. רק ביקשתי שלא תלך לקרבי.שלא תשרת באזור מסוכן.>>

גם ממך ביקשתי, אבל אתה לא שמעת בקולי. >>

רצית להגן על המולדת. אבל זו לא המולדת שגידלה אותך.זו אני שגידלתי.אני.>>

וביום שסגרת את הדלת אחרייך ונסעת לבקו"ם, כולך נירגש לקראת השירות, התחלתי לספור ימים עד שתחזור אליי שוב. >>

כל שבת שחזרת הודיתי לאלוהים, נשבעתי ללכת לבית כנסת , למלא תריג מצוות, להודות לאלוהים שהחזיר לי את הילד שלי. >>

אבל זה תמיד הוחלף בלכבס את המדים שלך ולהכין לך אוכל. >>

ביום שבו נשמעה דפיקה רמה על הדלת.כמעט הרגשתי שמשהו לא בסדר.>>

פתחתי את הדלת והתפללתי לא למצוא בדיוק את מי שמצאתי. >>

שני אנשים במדים.וחובש. >>

אחד מהם.המפקד שלך. לחץ את ידי בחזקה. >>

לא הייתי צריכה לשמוע את דבריו.האפלה שהתפשטה בעיני חסמה את העורקים והספיקה לי בשביל להבין שמשהו לא בסדר.משהו לא כשורה. >>

בחדשות מראים תמונות שלך. >>

ואני יושבת ובוכה.הלכתי לבית כנסת.התפללתי.אני מתפללת מתוך שינה טרופה שתחזור.>>

זה הילד שלי.שלי.שנחטף לתוך עזה. >>

הילד שלי.שאולי לא יחזור. >>

 

מחבר:
נושא:
אייקון:
הודעה:

סמיילים
:) :D :O :P ;) :( :S :| :\'( :$ H :@ A 6 8-| :# :-* :^) <:o) |-) Y B { 8 * O sn pi au um co st mo 8o ^o) +o( *-) 8-) C N D Z } ^ U G W ~ & I S E ap ip li
 
 
 
הקליד/י את הקוד: